״הרוח העולה״, ביקורת
״הרוח העולה״
שני ישראליים על ״הכרטיס״, סרט אמריקאי-עצמאי חדש
אורן מוברמן הוא תסריטאי ובמאי יליד ישראל שבשלושים ומשהו השנים האחרונות חי ועובד בניו יורק, תחילה כמבקר הקולנוע של ״אינטרוויו״ ואז כתסריטאי (״אני לא שם״) ואז כבמאי-תסריטאי מועמד לאוסקר על ״השליח״ (עם וודי הרלסון). בפסטיבל טורונטו הקרוב יהיו למוברמן שני פרויקטים: כבמאי – ״Time Out of Mind״, בו מגלם ריצ׳רד גיר הומלס ניו יורקי שמנסה ליצור קשר עם בתו; כתסריטאי, ״אהבה וחסד״, הביוגרפיה של בריאן ווילסון והביץ׳ בויז, עם ביל פוהלנד כבמאי (ופול דאנו כבריאן ווילסון הצעיר).
ועכשיו, מוברמן נכנס כמפיק – ללא קרדיטים כבמאי או תסריטאי – לסרטו השני של עדו פלוק, הפקה אמריקאית עצמאית בשם The Ticket. דן סטיסנס מ״דאונטון אבי״ בתפקיד הראשי בתור עיוור שבאופן פלאי מתחיל לראות שוב. מאלין אקרמן (״השומרים״) מגלמת את אשתו. הצילומים יתחילו בחודש הבא בצפון מדינת ניו יורק.
קוראיו הקבועים של הבלוג מכירים היטב את עדו פלוק, שביים את הסרט הישראלי ״אף פעם לא מאוחר מדי״, שגייס כספים באמצעות פייסבוק והאינטרנט, רגע לפני שקיקסטארטר נוסד ומיסד את העניין הזה, ורגע לפני שכולם התחילו לעשות סרטים עצמאים, בלי תקציב, ללא קרנות. ״אף פעם לא מאוחר מדי״ זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל פרייבורג בשוויץ. ובגלל שזה עולם קטן ובזכות העובדה שפלוק הוא גיסי, עקבתם אחר הפקת ״אף פעם לא מאוחר מדי״ שלב אחרי שלב, פרי עטו ומצלמתו של פלוק כאן בבלוג. הפעם, אין מה לעשות, כשמדובר בהפקה אמריקאית עם כוכבים וחוזים, הגיס מתל אביב צריך לחכות בסבלנות לידיעה ב״וראייטי״ לפני שהוא יכול לפרסם אותה אצלו.
איך איבד פסטיבל ירושלים כמעט חצי מצופיו בעשר שנים?
לפני כחודשיים התחיל לצאת לאור ירחון חדש בשם ״ליברל״ בעריכת רותם דנון ופיני אסקל. במדור שלי שם אני מנסה, אחת לחודש, לבדוק את צמתי המפתח של הקולנוע הישראלי. את הטקסטים המלאים שפורסמו אעלה לכאן בקרוב, אבל בינתיים: בשבוע שעבר ראה אור גיליון מספר 3, ממש עם סיום פסטיבל ירושלים. כמה שבועות לפני תחילת הפסטיבל ניסיתי לבדוק מה האתגרים שעומדים בפני ההנהלה החדשה, ואיך קרה שאחד האירועים שהיו החשובים ביותר בלוח השנה של הקולנוע הישראלי איבד כמעט לחלוטין את כוחו ואת חשיבותו. גרף הנתונים שמראה את ההיחלשות של פסטיבל ירושלים בתחום רכישת הכרטיסים ותקציביו, במקביל להתחזקות האדירה של פסטיבל חיפה (וגם דוקאביב), כמו גם העדות של אחד היוצרים הבולטים בקולנוע הישראלי שמסביר מה התקלקל בפסטיבל ירושלים, מוסרים את הסיפור כולו. לחצו על התמונה להגדלתה כדי לקרוא, ואם אתם רוצים לקבל גיליון במתנה כדי לדגום את תוכן המגזין, זה הלינק.
הנה הכתבה לקריאה, לחצו להגדלה:
מה הוביל לקריסת פסטיבל ירושלים? (לחצו לקריאה)
ובמקביל, נועה רגב, המנכ״לית החדשה של הפסטיבל, שהיה לה רק חצי שנה להרים אותו וגם מלחמה באמצע, מסכמת השבוע את הפסטיבל הראשון שלה באינדי-ווייר, ואנשי ״סקרין״ מסכמים גם הם.
״מיתה טובה״, טריילר
״מיתה טובה״. מתוך הטריילר
אתמול נודע ש״מיתה טובה״ של שרון מימון וטל גרניט יוקרן במסגרת Venice Days במהלך פסטיבל ונציה. והיום יש כבר טריילר לסרט, המספר עם הומור שחור על חבורת קשישים שבונה מכשיר להמתת חסד. זה נראה כמו ״לצוד פילים״, הגרסה השחורה. זאב רווח ולבנה פינקלשטיין בתפקידים הראשיים.
טריילר ל״נד רייפל״, הסרט החדש של האל הרטלי
אתמול פורסמה רשימה ראשונה של כ-40 בכורות שיוצגו בפסטיבל טורונטו הקרוב, בתחילת ספטמבר. בין השאר יש שם סרטים חדשים לבארי לווינסון, ג׳ייסון רייטמן, נוח באומבך ואד זוויק, וגם סרטו הראשון של ג׳ון סטיוארט, מנחה ה״דיילי שואו״, כבמאי. אבל אותי מעניין סרט אחד במיוחד מהרשימה: ״נד רייפל״, סרטו החדש של האל הרטלי. זהו הסרט השלישי בטרילוגיה על בני משפחת גרים, שהתחילה עם ״הנרי פול״ ב-1997 והמשיכה עם ״פיי גרים״. אנחנו עוקבים אחרי ״נד רייפל״ מאז אוקטובר שעבר, אז פנה הארטלי למעריציו באמצעות קיקסטרטר, כדי לעזור לו לממן את הסרט. הפרויקט מומן, ובאפריל הוא צולם. הוא עדיין לא גמור, אבל תאריך לבכורה העולמית כבר נקבע.
מקבץ כותרות: כמה ראו את "שושנה", וגם: מלחמת הכוכבים ופול תומס אנדרסון
אני עדיין בלונדון, אבל הנה מקבץ כותרות אקלקטי:
continue reading…
"מיתה טובה" ו"וילה תומא" בדרך לוונציה
עליזה רוזן, לבנה פינקלשטיין, זאב רווח, אילן דר ואשר צרפתי ב״מיתה טובה״
הפרסומים על הסרטים בפסטיבל ונציה מתחילים לטפטף לקראת ההכרזה הרשמית, והנה הפרסום הרשמי הראשון: "מיתה טובה", סרטם של טל גרניט ושרון מימון, יוקרן בבכורה עולמית במסגרת Venice Days, מסגרת ההקרנות הסמוכה לפסטיבל ונציה. זו התשובה של ונציה ל"שבוע הבמאים" של פסטיבל קאן. בשנה שעברה הוצג שם "בית לחם" של יובל אדלר.
"מיתה טובה" הוא סרטם הארוך הראשון המשותף של גרניט ומימון, שעד כה שיתפו פעולה בכמה סרטים קצרים (מימון היה שותף לבימוי "סיפור גדול" עם ארז תדמור). זו קומדיה שחורה על קשישים בבית אבות ועל רצונם לסיים את חייהם.
זה יהיה, להערכתי, אחד הסרטים הבולטים בתחרות פרסי אופיר הקרובה, עם מועמדוית מובטחות לסרט עצמו ולגווארדיה הוותיקה שבמרכזו, ובראשם זאב רווח ולבנה פינקלשטיין. הצלם הוא טובי הוכשטיין, מהעסוקים בצלמי הפרסומות בארץ, שמאז "ללכת על המים" לפני עשר שנים, לא צילם פיצ'ר ישראלי.
"מיתה טובה" מצטרף לסרטה של סוהא עראף (התסריטאית של "הכלה הסורית" ו"עץ לימון", בסרט הביכורים שלה כבמאית), שיוצג גם הוא בוונציה, במסגרת "שבוע המבקרים". הסרט הוא "וילה תומא" (הוא הופק תחת השם הזמני "שלוש אחיות" והיה אחד הזוכים בפיץ'-פוינט בירושלים לפני שנתיים).
פסטיבל ונציה ייפתח בסוף אוגוסט עם סרטו של אלחנדרו גונזלס איניאריטו, "בירדמן".
(הפוסט תוקן).
מונטי פייתון: הוואלס האחרון
צילום פנורמי של הארנה של O2 ביום ראשון בערב, רגע לפני תחילת ההופעה של מונטי פייתון. צילום: ורד פלוק
אז איך היתה הופעת הפרידה של מונטי פייתון?
ועכשיו למשהו שונה לגמרי
השעה עכשיו שבע ורבע שעון לונדון. "סינמסקופ" נטה את אוהלו בבירת אנגליה לשבוע הקרוב ואנחנו מתחילים עם הופעת הסיום, הסיכום והפרידה של מונטי פייתון. הופעה עשירית מתוך עשר הופעות האיחוד. ארנה 02 מתמלאת וההופעה, שמועברת בשידור חי גם למאות בתי קולנוע בכל העןלם (וגם בישראל), תכף תתחיל.
אם אתם רואים את ההופעה ביס פלאנט, דווחו איך היה. ניפגש כאן אחרי.
״שושנה חלוץ מרכזי״, ביקורת
"שושנה חלוץ מרכזי״. קלוב העליזים (צילום יח״צ: נועם יוסף)
תגובות אחרונות