השעה עכשיו שבע ורבע שעון לונדון. "סינמסקופ" נטה את אוהלו בבירת אנגליה לשבוע הקרוב ואנחנו מתחילים עם הופעת הסיום, הסיכום והפרידה של מונטי פייתון. הופעה עשירית מתוך עשר הופעות האיחוד. ארנה 02 מתמלאת וההופעה, שמועברת בשידור חי גם למאות בתי קולנוע בכל העןלם (וגם בישראל), תכף תתחיל.
אם אתם רואים את ההופעה ביס פלאנט, דווחו איך היה. ניפגש כאן אחרי.
"שושנה חלוץ מרכזי״. קלוב העליזים (צילום יח״צ: נועם יוסף)
לפני שעה קלה התקיים טקס חלוקת הפרסים בפסטיבל ירושלים. הפסטיבל, שנולד בקושי אחרי שכל צוות ההנהלה התחלף בחצי השנה האחרונה, התקיים תחת מלחמה, אזעקות ושיגורי טילים מכיוון עזה. אבל למרות, הצרות, המצוקות והביטולים הרבים – ובכללם ביטולו של הקרנת סרט הפתיחה המסורתית בבריכת הסולטן, והברזתו של ספייק ג'ונז מהמפגש איתו (למרות הגעתו ארצה) – אפשר לסכם את הפסטיבל הזה, ה-31 של ירושלים, במילים חיוביות. למרות המלחמה, ההיענות לסרטים היתה רבה, ובתחרות הישראלית, לראשונה מזה שנים, הוקרנו כמה מהסרטים הטובים ביותר של השנה. ואכן, הסרטים הטובים ביותר שראיתי השנה בירושלים לא היו זוכי הפרסים מוונציה או מקאן, שאיכזבו אותי, אלא דווקא הסרטים הישראליים.
אלה הזוכים בתחרות הישראלית בפסטיבל (על שם חג'ג'), בטקס שהתקיים כעת:
מהשבוע טבלת המבקרים גדלה! עשרת המבקרים הופכים לתריסר. קבלו את שני שחקני החיזוק שמצטרפים היום לטבלה: תומר קמרלינג מ״בלייזר״ ומ״פנאי פלוס״ (הוא החליף אותי ב״פנאי פלוס״)ֿ, ובנימין טוביאס, שמתפקד כמבקר קולנוע ב״ידיעות אחרונות״ לצד יהודה סתיו, המבקר הראשי. מהשבוע, שניהם איתנו. אהלן וסהלן. תשאלו למה? לרענן, להשתדרג, לתת תמונה רחבה יותר, להגדיל. כל מיני תשובות. אבל ביני ובין עצמי התשובה ברורה: בעוד שנה ייצא סרט חדש של ספילברג, וטוביאס וקמרלינג ידועים כספילברגופילים קשים. בתור יו״ר אגדות הספילברגופיליה בישראל, אני מתכונן מראש כדי להבטיח שספילברג יקבל יחס חיובי ממבקרי ישראל.
וחוץ מזה, שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה, אבל רוב המבקרים היו עסוקים השבוע בפסטיבל ירושלים, אז שלושת הסרטים שנכנסו עשו את זה בקושי ועם מינימום הציונים האפשרי (שלושה).
השאלה היא: האם התוספת של שני המבקרים החדשים תשנה משהו בטבלה. הנה התשובה:
"גאליס, המסע לאסטרה״
You know, for kids
הטריילר הראשון (והיחיד, כי ככה זה בישראל) ל״גאליס, המסע לאסטרה״ מוצמד מהיום ל״שושנה חלוץ מרכזי״, שם ראיתי אותו הבוקר, ועכשיו הוא גם אונליין. אצלי בבית בת ה-10 ובת ה-12 מתווכחות ביניהן האם הן רוצות לראות את הסרט או לא. אם הן יקחו אותי אלך, אם לא, אתן לסרט הזה לזרום לידי, לא נראה לי שאני הנמען שלו, וממילא יש לי תחושה שזה סרט שמפיקיו בעיקר מתכננים לשבור קופות ב-VOD יותר מאשר בבתי הקולנוע. ההודעה לעיתונות מדווחת של ״מאות אלפי ילדים מחכים לסרט״. זה באמת יהיה מעניין לראות האם הצלחה כבירה של סדרה בפורמט ביתי תצליח להוציא אל בתי הקולנוע את המעריצים בהמוניהם. האם פורמט ״סרט הקיץ״ ההוליוודי יכול להיות מתורגם גם לקולנוע הישראלי? זה יהיה שיעור מעניין מאוד – לאו דווקא בקולנוע, אלא בשיווק והפצה.
אבל הנה נקודה אמנותית מעניינת שקשורה לסרט: continue reading…
שני עניינים שוטפים:
תייקו תחת ״אמרתי לכם!״: לפני שבועיים הימרתי כאן ש״ערבים רוקדים״ של ערן ריקליס יוקרן בפסטיבל לוקרנו במסגרת הקרנות החוצות המפוארות שלהם בפיאצה גרנדה, ואכן – כך יהיה. אתמול פורסם רשמית מה שריקליס רמז לו בפוסט שלו בפייסבוק מלפני שבועיים, שהיה כתב חידה שאותו פיצחתי. זו תהיה הפעם השלישית של ריקליס במסגרת הזו בלוקרנו. ״ערבים רוקדים״ היה אמור להיות מוקרן תחת כיפת השמים בפתיחת פסטיבל הקולנוע בירושלים, אבל האירוע הזה נדחה ואז בוטל עקב המצב. וכך, בגלל שקארמה זה דבר יפה, יקבל הסרט בכל זאת את ההקרנה שלו תחת כיפת השמים מול אלפי צופים, אבל במקום באיזור המלחמה של ישראל, בשטח הנייטרלי של שוויץ (ועכשיו רק צריך לקוות שהחמאס של איטליה לא יתחיל לשגר רקטות לעבר לוקרנו בתחילת אוגוסט). ״ערבים רוקדים״ יוקרן בכל זאת בירושלים, הערב בפסטיבל בסינמטק.
כולם רוצים פיצ׳ינג. אין פסטיבל שאין לו פיצ׳ינג. בהתחלה היה לירושלים, ואז לחיפה, ואז לפסטיבל לסרטי נשים, ואז לפסטיבל המדע בדיוני, ועכשיו לפסטיבל לסרטי ילדים. מחר (שישי) ב-10:00 יתקיים בסינמטק תל אביב (במסגרת הפסטיבל לסרטי ילדים ונוער שנפתח שם היום) אירוע פיצ׳ינג לחמישה פרויקטים קולנועיים ישראליים חדשים המיועדים ל – ניחשתם – ילדים ונוער. הפרויקטים האלה פותחו יחד עם הבמאית ההולנדית מיקה דה יונג, וכעת עם סיום עבודת הפיתוח, יציגו אותם התסריטאים מחר בפני חבר שופטים וקהל, באירוע שינחה אבי נשר. מתוך חמשת הפרויקטים, ייבחרו שניים שיזכו למענק פיתוח בסך 20,000 שקל, כדי להפוך את התקציר לתסריט מלא. כל הפרטים על האירוע נמצאים כאן, הכניסה חינם (רצוי להירשם מראש כדי להבטיח מקום), אבל מעניין לא פחות לקרוא את תקצירי הסרטים הנמצאים בדף של איגוד התסריטאים, יש שם רעיונות מוצלחים למדי. באיזה מהם הייתם תומכים?
״גט״ של שלומי ורונית אלקבץ. חביב המבקרים
תשעה מבקרי קולנוע ישראליים מכלי התקשורת המובילים בארץ, צפו ברוב הסרטים הישראלים העלילתיים שהתחרו השבוע בפסטיבל ירושלים. כנהוג ברוב הפסטיבלים הגדולים בעולם, כך גם בירושלים, ליקטתי מהם את ציוניהם והצבתי אותם בטבלה המדרגת את השביעיה. כך נראית הטבלה הסופית, בתום הקרנות סרטי התחרות אמש (לחצו להגדלה):
״כלבים משוטטים״. השוט הזה נמשך בערך 18 דקות
ספייק ג׳ונז – אדם שפיגל להוריו – הגיע ארצה אתמול. אני יודע, נגעתי לו בתג. אבל היום הוא החליט שהוא לא רוצה לצאת מחדרו והוא ביטל את כיתת האמן שהוא היה אמור לקיים מחר בסינמטק ירושלים, אחרי הקרנת ״להיות ג׳ון מלקוביץ׳״. כלומר, הוא בארץ, אבל כרגע נראה שהוא פשוט לא רוצה לצאת מחדרו. ג׳ונז אינו הראשון שמבטל באירוע הזה, קדמה לו וונדי מיטשל, העורכת הראשית של ״סקרין״, שהיתה אמורה להישאר בפסטיבל לכל אורכו ולנהל את המערכת המוציאה את עיתוני ״סקרין״ היומיים הייעודיים לפסטיבל ירושלים. אתמול היא בישרה שהיא חוזרת הביתה, וביטלה את כל המפגשים שהיו אמורים להתקיים איתה.
ג׳ונז ביקש מהנהלת הפסטיבל להעביר את המסר הבא לבאי ההקרנה מחר:
מאמט מקריא. צילום: סינמטק ירושלים
ביום שישי הגיע דיוויד מאמט לסינמטק ירושלים כאורח פסטיבל הקולנוע. לא הייתי שם, אבל קראתי את הדיווח הבא בגיליון ״סקרין דיילי״ שיצא היום, שתיאר את המפגש של מאמט עם הקהל. קולנוע? לא היה שם. מאמט הקריא לקהל את אחת משלוש הנובלות החדשות שהוא קיבץ בסוף השנה שעברה לספר ״שלושה סיפורי מלחמה״. הסיפור הוא ״The Handle and the Hold״ והוא מספר על שני טייסים אמריקאים שב-1948, רגע לפני הקמת מדינת ישראל, הבריחו מטוס לישראל, תוך שהם לומדים להפעיל אותו לראשונה. הסיפור, עידכן מאמט, מבוססיו על מעלליהם האמיתיים של אל שווימר ולו לנארט.
אבל רגע. קול פעמון דינדן באוזניי. אני חש דז׳ה וו. או דז׳ה-שמעתי-את-זה. continue reading…
תגובות אחרונות