זריזים? ספונטניים? הנה רשימת סרטים – חלקם מוקרנים כבר מחר – שאתם יכולים לקבל להם כרטיס במתנה. פסטיבל הקולנוע בירושלים בשיתוף עם פורום מבקרי הקולנוע של ישראל מציעים לכם לנסות כמה סרטים שיוקרנו השבוע בפסטיבל. בכל הסרטים יתארחו הבמאים, ואחרי ההקרנה יתקיים סשן שאלות ותשובות קצר עם אחד מחברי פורום מבקרי הקולנוע.
איך תשיגו כרטיסים? אם אתם רואים ברשימה הבאה סרט שאתם רוצים לראות, continue reading…
החברים ב״עין הדג״ הרימו בשבועיים האחרונים פרויקט די נפלא בשם ״סינמונדיאל״, לבחירת הבמאי/ת/ם הכי טוב/ה/ים בעולם. היום עלה הסקר המציב את שני הבמאים שהגיעו לגמר: קוונטין טרנטינו נגד האחים כהן. גמר מצוין. לא ציפיתי שהאחים כהן יגיעו לגמר. קוראי ״עין הדג״, הנחתי, ייטו יותר לכיוון כריסטופר נולן או פיטר ג׳קסון. טרנטינו דווקא הגיוני. קיוויתי שאולי ספילברג יגיע לגמר. אבל האחים כהן זו הברקה ואני מוריד את הכובע בפני משתתפי הסקר על טעמם המשובח.
ולכן אני גם משתף את הלינק לסקר הגמר, כדי להאיץ בכם להצביע לאחים כהן. אגיד זאת כך: אם נדמיין את עולם הקולנוע של עוד 30-40 שנה, יש לי תחושה שקוונטין טרנטינו ייזכר כקוריוז. אנקדוטה. גנב מוכשר, ואדם שאהב לזעזע את הבורגנות, וללעוג לפוליטיקלי קורקטיות. אבל ממרחק הזמן, תמיד ניזכר שהאנשים שהוא גנב מהם, בסופו של דבר היו טובים ממנו. טרנטינו הוא מורה לקולנוע מצוין. בזכות ״ג׳אנגו ללא מעצורים״ אנשים אולי שמעו לראשונה על סרג׳יו ליאונה, ואז הם ייצפו בליאונה ויגידו, ״אה, הוא שם את טרנטינו בכיס הקטן״. ויש לי תחושה, שטרנטינו די הגיע למקסימום שהוא יכול להציע לנו.
לעומת זאת, האחים כהן רק ילכו וייחשבו גדולים וחשובים יותר ככל שהשנים יחלפו. הם יוצרים שגם ישפיעו הלאה, והם לא רק מושפעים (כמו טרנטינו, גם הם מרבים לצטט סרטים ויוצרים אחרים, אבל הם עושים את זה עם עומק, וקצת יותר ענווה). גם לטרנטינו וגם לאחים כהן יש שני אוסקרים על תסריט. אבל צריך להגיד את זה רם וברור: האחים כהן הם תסריטאים גאנים, עילאיים, מהדולים אי פעם בתולדות הקולנוע. טרנטינו הוא רק דיאלוגיסט מצוין. והאחים כהן רק הולכים ומשתפרים, ונדמה שיש לפנינו עוד כמה וכמה יצירות מופת שלהם. בקיצור: לצד סטיבן ספילברג, האחים כהן הם היוצרים הנערצים עליי כרגע, הם ביימו 16 סרטים ואני אוהב כל אחד ואחד מהם, ובשנה האחרונה יצא לי להרצות עליהם די המון, ואני רואה איך הם משפיעים על קהל שנחשף לראשונה לחוש ההומור השחור והמבריק שלהם, ולחוכמה העצומה שסרטיהם.
בשנה הבאה נקבל מנה משולשת של האחים כהן: ייצא סרט חדש בבימויים, ״הריעו לקיסר״, שמתחיל להצטלם בימים אלה עם ג׳ורג׳ קלוני, סקרלט ג׳והנסון וצ׳נינג טייטום (בכורה בפסטיבל קאן כבר מובטחת?); ושני תסריטים שלהם ליוצרים אחרים יעשו כותרות: האחד ל״Unbroken״, סרטה של אנג׳לינה ג׳ולי (כבמאית), על חייו של האצן האולימפי לו זמפריני, שנפל בשבי היפנים (והלך לעולמו ממש השבוע), שייצא בתחילת 2015, ויתחרה באוסקרים הקרובים; והשני, לסרט המלחמה הקרה שסטיבן ספילברג אמור להתחיל לצלם בקרוב עם טום הנקס, ושייצא בסוף 2015.
אני אומר לכם, בקץ הימים, האחים כהן ייזכרו כגדולי הבמאים לצד בילי וויילדר ופרנק קפרה. טרנטינו יוקרן משבצות של סרטי פולחן שהיו אהובים לרגע ואז נשכחו.
הצביעו כהן!
מצד אחד, הרצון לשמור על שגרה. מצד שני, הרצון לגלות אחריות ולהיזהר בשעת אזעקה. ומכיוון שבעולמי שגרה זה קולנוע, אני מיד ממפה מהם בתי הקולנוע הבטוחים ביותר לשהות בהם גם בזמן אזעקה.
בעבר, בתי הקולנוע היו ממוגנים יותר, מהסיבה הפשוטה שלא מעט מהם היו פשוט חפורים מתחת לאדמה. בתל אביב אני זוכר את קולנוע בן יהודה וקולנוע הוד, בעצם היו מקלטים עם מקרנות. אם יש מגרעת אחת עיקרית במולטיפלקסים החדשים היא העובדה שהם בנויים בתוך מרכזים מסחריים עם קירות דקיקים (ובאופן ספציפי, יס פלאנט בראשון לציון, שממש רציתי לנסוע אליו היום כדי לראות את ״כוכב הקופים״ באיימקס, נראה לי הקולנוע הכי פחות בטוח בארץ כרגע, ממש מתחת לנתיב הטיסה של הקסאמים, בעיקר המיורטים). אז איפה אפשר להסתתר ולראות סרטים?
״הפשיטה 2״. זה יגמר בדם
הדילמה הקבועה בפסטיבלי הקולנוע: לראות סרטים או לכתוב עליהם? בשבוע וחצי האחרון אני רואה עוד ועוד סרטים מתוך המצאי שמוצע בפסטיבל הקולנוע של ירושלים שייפתח מחר (חמישי, 10.7), ועכשיו צריך לעצור את הצפייה ולשבת לעשות קצת סדר בסרטים, ולנסות להמליץ מה כדאי לראות. הנה, מתוך התוכנייה של יום שישי ושל שבת בפסטיבל, מקבץ הסרטים שכבר ראיתי.
היום נחשף הטריילר הראשון לסרט ״Exodus״ של רידלי סקוט (שיהיה ממש מעניין לראות איך הוא יתורגם לעברית. ״יציאת מצרים״ הוא השם המתבקש, אבל אני לא שולל את האפשרות להיות מופתע מהתרגום העברי שיוצע לנו). האמת, אני מת מפחד מהסרט הזה, בעיקר כי אני לא סומך על רידלי סקוט שיתעניין בכלל בטקסט המקראי המקורי. אולי אני פזיז בשיפוטי, אבל אנחנו עוד עשויים להתגעגע ל״עשרת הדיברות״ של ססיל בי. דה מיל, שהיה סרט נאמן למדי למקורות. העובדה שהתסריט הוא מאת סטיב זייליאן (״רשימת שינלדר״) קצת מרגיעה אותי, אבל אני לא יודע – הייתי מעדיף שדארן ארונופסקי יביים את זה. מצידי, אפילו מל גיבסון. אבל לא רידלי סקוט הקר כקרח. את סרטי התנ״ך שלי אני מעדיף לקבל מאנשים עם אמונה. נדמה לי שסקוט בסרט הזה – שהטריילר שלו לא מציג אף אלמנט שאני מכיר מספר שמות – בעיקר מאמין בתלת מימד. מהאספקט הזה, הוא עשוי להיות מרהיב.
הנה הטריילר. דונו:
״ערבים רוקדים״, סרטו של ערן ריקליס, היה אמור להיות מוקרן מחר בפתיחת פסטיבל ירושלים בהקרנה תחת כיפת השמים בבריכת הסולטן מול 5,000 צופים. והוא היה אמור לצאת להקרנות מסחריות בכל הארץ עוד באותו יום. לפני שבוע, אחרי מציאת גופותיהם של הנערים החטופים, החליטו מפיצי הסרט לדחות את הפצתו ״לרגל האירועים״. ההחלטה נראתה לי לא רק מטופשת אלא אפילו מקוממת בזמן אמת, והיום היא נראית לי נבואית. מכיוון שאני זקוק לכובע איתו אני הולך, לא אוכל אותו, אבל טכנית – מגיע לי. לא משנה מה היו המניעים כרגע, הם ראו את הנולד. הסרט, נכון לעכשיו, מיועד להפצה ב-24.7. עוד שבועיים.
לפני חמישה ימים כתבתי על החלטת הדחייה: ״הם דחו את הסרט מ-10 ביולי עמוק יותר לתוך עונת המלחמות של ישראל? אם חמאס ימשיך להפציץ את ישובי הדרום וצה״ל יתקוף בעזה, זה ייתן להם תזמון טוב יותר? אין תזמונים טובים בישראל.״ בסופו של דבר, הנבואה של מפיצי ״ערבים רוקדים״ היתה טובה מהתחזית שלי. עונת המלחמות הגיעה מוקדם השנה. הם צדקו, אני טעיתי.
והיום מגיעה הבשורה שבהוראת פיקוד העורף, גם הקרנת הבכורה של הסרט בבריכת הסולטן זזה בשבוע, במקום מחר, היא תתקיים ביום חמישי הבא, 17.7, זאת אחרי שאמש הופסקה הופעה בבריכת הסולטן עם הישמע האזעקות גם בירושלים, ו-6,000 איש פונו משם. נותר רק לקוות שבשבוע הזה השקט יחזור והתקיפות ההדדיות ייפסקו.
מה שאומר שאירוע פתיחת הפסטיבל וסרט הנעילה של הפסטיבל (״הרוח עולה״) יתקיימו באותו יום ובאותה שעה. זו דווקא מטאפורה יפה לניסיון לקיים שגרה תרבותית באיזור מלחמה: הסוף וההתחלה מתקיימים בה בעת, הכל מתקפל לכל עצמו.
אבל למעט השינוי הזה, מבטיחים בפסטיבל ירושלים שהאירוע מתקיים כסדרו ושאף אחד מהאורחים לא ביטל את בואו. ספייק ג׳ונז, דיוויד מאמט ואוריך זיידל עדיין בדרך. אני יכול להוסיף, שסינמטק ירושלים, החפור רובו מתחת לפני האדמה, הוא כמו מרחב מוגן אחד גדול, אז זה מקום טוב להפגין בו גם אסקפיזם וגם אחריות ובטחון אישי.
רוצים המלצות מה לראות בפסטיבל? שובו אחרי הצהריים.
״שומרי הגלקסיה״
אני חייב להודות: כל הטריילרים שהופצו עד עכשיו ל״שומרי הגלקסיה״, ההפקה החדשה של אולפני מארוול ודיסני, היו פשוט נוראיים. זה התחיל עם הטריילר הראשון שנחתך לצלילי ״Hooked on a Feeling״ (או שיר ה״אוגה צ׳קה אוגה אוגה צ׳קה״), הלהיט בן ה-40 של הלהקה השוודית Blue Swede. אני חשבתי שלקחת שיר שכבר זכה לשני קאמבקים ב״כלבי אשמורת״ וב״אלי מקביל״ ולהשתמש בו בפעם השלישית, זו מחשבה עצלנית, ובנות ההומור בטריילרים האלה נראה ירוד וילדותי.
אבל אני חייב להפגין כאן מעט אמון: אולפני מארוול, בשנים האחרונות מאז הפיכתם לאולפן עצמאי (תחת חסות דיסני), הוכיחו שהם יודעים מה הם עושים. ולראיה, continue reading…
שני אירועים מוזיקליים/קולנועיים שהיו רבי משמעות לחיים שלי חגגו בימים האחרונים יום הולדת עגול.
קשה להפריז עד כמה הסרט הזה היה משפיע באופן כמעט מידי על כל מה שנעשה אחריו בקולנוע.
ג׳ון לנון ופול מקרטני העריצו את פיטר סלרס. הוא היה הגיבור שלהם (לימים, הוא החזיר להם אהבה כשביצע גרסאות קומיות לשיריהם). continue reading…
״נעלמת״, סרטו של דיוויד פינצ׳ר
״זודיאק״? ״שבעה חטאים״? ״תהפוכות הגורל״? לאיזה כיוון הסרט הזה יילך? לדיוויד פינצ׳ר יש סרט חדש שייצא בארץ ובעולם באוקטובר ובו מהדהדת השאלה המרכזית: האם בן אפלק רצח את אשתו? צפו בטריילר והמרו: רצח או לא רצח? ארנון מילצ׳ן וריס וויתרספון הפיקו. טרנט רזנור ואטיקוס רוס על המוזיקה. ג׳ף קרוננוות, שצילם לפינצ׳ר את ״מועדון קרב״, ״נערה עם קעקוע דרקון״ ואת ״הרשת החברתית״ (והבן של הצלם של ״בלייד ראנר״), חוזר לעמדת הצלם. וכרגיל אצל פינצ׳ר, זה נראה קר כקרח. הנה הטריילר:
בשבוע שעבר ביקר קווין סמית על הסט של ״מלחמת הכוכבים 7״ באולפני אלסטרי, מחוץ ללונדון, וביציאה מהאולפנים הוא העלה לטוויטר את התמונה הנ״ל, בה הוא מזיל דמעה מרוב התרגשות. השבוע הגיע סמית לפסטיבל הקולנוע בנוישאטל, שוויץ, כדי להציג את ״המטונפים״, סרט עצמאי שהוא הפיק (ושיוקרן גם בפסטיבל ירושלים בשבוע הבא). אבל הוא גם עצר למפגש שאלות ותשובות. המפגש נמשך שעה וצולם כולו בווידיאו, המצורף כאן מתחת.
בדקה ה-35, ובמשך 11 דקות, מספר סמית על הביקור שלו על הסט של ״מלחמת הכוכבים, פרק 7״, בהזמנתו של ג׳יי.ג׳יי אברמס, ועל כך שהוא זכה להיכנס לתוך המילניום פאלקון, ושבבת אחת הוא חזר להיות הילד בן ה-7 שרואה את ״מלחמת הכוכבים״ בפעם הראשונה. הוא משבח את אברמס על כך שהוא מביים סרט ״טקטילי״, סרט שיש בו סטים אמיתיים, קרבות אמיתיים ופיצוצים אמיתיים, ושלא הכל יהיה באפקטים דיגיטליים. הוא מאמין שהסרט יכניס ״גזיליון דולרים״.
סמית, דברן מקצועי, הופך את הביקור שלו לסיפור מוצלח.
הוא גם מדבר על ״מוכרים בלבד 3״ ועל סרטו הבא, ״Tusk״.
תגובות אחרונות