״ערבים רוקדים״, סרטו של ערן ריקליס, היה אמור להיות מוקרן מחר בפתיחת פסטיבל ירושלים בהקרנה תחת כיפת השמים בבריכת הסולטן מול 5,000 צופים. והוא היה אמור לצאת להקרנות מסחריות בכל הארץ עוד באותו יום. לפני שבוע, אחרי מציאת גופותיהם של הנערים החטופים, החליטו מפיצי הסרט לדחות את הפצתו ״לרגל האירועים״. ההחלטה נראתה לי לא רק מטופשת אלא אפילו מקוממת בזמן אמת, והיום היא נראית לי נבואית. מכיוון שאני זקוק לכובע איתו אני הולך, לא אוכל אותו, אבל טכנית – מגיע לי. לא משנה מה היו המניעים כרגע, הם ראו את הנולד. הסרט, נכון לעכשיו, מיועד להפצה ב-24.7. עוד שבועיים.
לפני חמישה ימים כתבתי על החלטת הדחייה: ״הם דחו את הסרט מ-10 ביולי עמוק יותר לתוך עונת המלחמות של ישראל? אם חמאס ימשיך להפציץ את ישובי הדרום וצה״ל יתקוף בעזה, זה ייתן להם תזמון טוב יותר? אין תזמונים טובים בישראל.״ בסופו של דבר, הנבואה של מפיצי ״ערבים רוקדים״ היתה טובה מהתחזית שלי. עונת המלחמות הגיעה מוקדם השנה. הם צדקו, אני טעיתי.
והיום מגיעה הבשורה שבהוראת פיקוד העורף, גם הקרנת הבכורה של הסרט בבריכת הסולטן זזה בשבוע, במקום מחר, היא תתקיים ביום חמישי הבא, 17.7, זאת אחרי שאמש הופסקה הופעה בבריכת הסולטן עם הישמע האזעקות גם בירושלים, ו-6,000 איש פונו משם. נותר רק לקוות שבשבוע הזה השקט יחזור והתקיפות ההדדיות ייפסקו.
מה שאומר שאירוע פתיחת הפסטיבל וסרט הנעילה של הפסטיבל (״הרוח עולה״) יתקיימו באותו יום ובאותה שעה. זו דווקא מטאפורה יפה לניסיון לקיים שגרה תרבותית באיזור מלחמה: הסוף וההתחלה מתקיימים בה בעת, הכל מתקפל לכל עצמו.
אבל למעט השינוי הזה, מבטיחים בפסטיבל ירושלים שהאירוע מתקיים כסדרו ושאף אחד מהאורחים לא ביטל את בואו. ספייק ג׳ונז, דיוויד מאמט ואוריך זיידל עדיין בדרך. אני יכול להוסיף, שסינמטק ירושלים, החפור רובו מתחת לפני האדמה, הוא כמו מרחב מוגן אחד גדול, אז זה מקום טוב להפגין בו גם אסקפיזם וגם אחריות ובטחון אישי.
רוצים המלצות מה לראות בפסטיבל? שובו אחרי הצהריים.
תגובות אחרונות