והמועמדים לפרס ״הניסוח האומלל ביותר בהודעה לעיתונות״ הם:
תייקו תחת: ״אולי תשאירו קצת מקום לסאבטקסט?״.
חדשות מתפרצות: ״סינמסקופ״ מצטרף ל״מאקו״
גם ב״וואלה ברנז׳ה״ כתבו (אלא שאני לא זז לשום מקום)
זה אחד מהרגעים המביכים האלה שבהם אני צריך לדווח על עצמי, ואפילו אין לי מושג איך לנסח את הכותרת. ״סינמסקופ״ מצטרף ל״מאקו״? ״מאקו״ פורס חסות על ״סינמסקופ״? לא יודע. כך או כך: יש לי מהשבוע שותף חדש. הם כותבים את שמם mako, באנגלית באותיות קטנות, אני קורא להם, בחיבה, פשוט ״מאקו״. והאמת, זה קצת מרגש ודי הרבה מלחיץ. אני מקווה שנעבור את זה בשלום.
אחרי ארבע שנים תחת חסות אורנג׳ ניסיתי למצוא בשנה וחצי האחרונות שותף חדש שייקח חסות על הבלוג. בזכות איתי ולדמן ואורי רוזן (עורך ״מאקו״ והמנכ״ל, בהתאמה), יצרנו סוג של שיתוף פעולה מעניין מאוד מבחינתי. מה זה אומר מבחינתכם, קוראי הבלוג? נראה לי שכלום, חוץ מזה שאולי יתחילו לבוא לפה עוד אנשים שמעולם לא כאן קודם. תארחו אותם יפה.
זה שיתוף פעולה קצת שונה ממה שהיה לי עם אורנג׳, ומבחינתי הרבה יותר מלהיב. הבלוג נשאר בבעלותי המוחלטת ובניהולי, והמשימה הראשונה שלי היא לעשות כאן כמה עבודות שדרוג תשתית ותחזוקה טכנית. ״מאקו״ מקבלים עליהם את הניהול המסחרי של הבלוג. זה בדיוק השת״פ שהייתי צריך: אני יודע לייצר תוכן ואני לא יודע איך להפוך אותו לעסק. ״מאקו״, עם הגב של קשת, יודעים להפוך את זה לביזנס. אני שנים טוען שאפשר למצוא דרך למנף תוכן בבלוג לפרסום, עכשיו סוף סוף נדע אם צדקתי.
אני צריך להגיד כאן גם כמה מילים אישיות. בחודשיים שחלפו מאז שעזבתי את ״פנאי פלוס״ ניהלתי משא ומתן עם ארבעה גופי תקשורת לעבור אליהם. לא מעט אנשים בלא מעט מערכות עיתונים ראו אותי מסתובב אצלם בחודשיים האחרונים. הביקוש לביקורות ולתכני הבלוג הפתיע ושימח אותי, והיתה לפחות הצעה אחת נוספת שממש התלבטתי לגביה. העניין הוא שבדרך, בעודי מנהל משא ומתן עם עורכים שכלי תקשורת נוספים, גיליתי כמה אנשים מקסימים שממש חשבתי שיהיה מהנה לעבוד איתם, חלקם אנשים שלא הכרתי קודם. ברגע שסגרתי את חוזה השת״פ עם ״מאקו״ בעצם הבנתי שאחרי כמה מפגשים מרתקים עם אנשים חדשים, בעצם כאן הקשר הזה מגיע לסופו. אז תודה לכל אלה שרצו את הביקורות שלי ואת הבלוג ושמו הצעה על השולחן. סליחה שלא באתי. ותודה לאנשי ״מאקו״ שמסכימים לקבל מישהו כמוני למועדון שלהם. מעניין כמה זמן זה יחזיק מעמד.
בחודשיים האחרונים, אחרי שעזבתי את ״פנאי פלוס״ ובתקופה שהסתובבתי בין מערכות עיתונים ועלי תקשורת ודיברתי על העתיד, הורדתי טיפה הילוך בבלוג. מהשבוע הבא, חוזרים לאקשן.
אז כמה ראו את ״אפס ביחסי אנוש״ בסוף השבוע?
"אפס ביחסי אנוש״. סינמה סיטי, חצי שעה לפני ההצגה של 19:30
אחרי הביקורות המעולות, התשואות, וגם המלחמות סביב הפצת הסרט, הגיע הזמן גם לבדוק האם הבאז, החיבוקים והפיבדקים גם באו לידי ביטוי בקופות. ובכן, כן. מי ששוטט באתרי הזמנות הכרטיסים של קולנוע לב בסוף השבוע ראה שהאולמות של ״אפס ביחסי אנוש״ היו מלאים. הביקוש בסינמה סיטי גם היה נאה. ובסופו של סוף שבוע כל מה שנותר הוא לעשות מה שאנחנו עושים כאן בכל פעם שסרט ישראלי משמעותי עולה למסכים ושואלים את מפיציו: כמה אנשים ראו אותו?
שבתאי וכוכבים אחרים
פפשודו, קשלס ואילפמן עם כוכב הלכת שבתאי. זוכי פרס סאטורן
סרט ישראלי זוכה לראשונה בפרס סאטורן # הסרט הבא והבא-הבא של גיירמו דל טורו # וסרט ישראלי נכנס לרשימת המיון למועמדים לאוסקר הקצר
כמה כותרות שהצטברו לנו כאן בימים האחרונים, בשעה שאני כבר מתחיל לראות את סרטי פסטיבל ירושלים (ומתכנן שדרוג מאסיבי למדי של האתר, בו עוד נדבר בימים הקרובים):
למה ״אפס ביחסי אנוש״ לא מוקרן ברשת גלובוס?
שימו לב! הפוסט ממשיך להתעדכן עם המון מידע חדש ודי מדהים. צורפה גם התגובה הרשמית של רשת גלובוס נקס, שמציגה סיפור שונה לחלוטין, והפוך לגמרי ממה שתואר כאן בפוסט המקורי. רפרשו בשעות הקרובות לעוד עדכונים.
״אפס ביחסי אנוש״ הוקרן מול אולמות מלאים בסוף השבוע, והוא היה הסרט הרביעי הכי נצפה בסוף השבוע ברשת סינמה סיטי, מה שאומר שיש סיכוי שהוא יוכל להגיע לפתיחה של בין 12 ל-15 אלף כרטיסים בסוף השבוע הראשון (יהיה מעניין לראות האם רשת לב, שבדרך כלל נמנעת מפרסום מספרי כרטיסים, תעשה ג׳סטה כשזה מגיע לסרט ישראלי המופק מכספי ציבור ותוציא הודעה רשמית לגבי נתוני מכירות הכרטיסים, מתוך הבנה שהצלחת הסרט תביא את הקהל שעדיין התמהמה עד כה).
אבל לא פחות מעניינת היא העובדה ש״אפס ביחסי אנוש״ הופץ ברשתות של לב, יס פלאנט וסינמה סיטי, אבל לא בגלובוס מקס. גורם המקורב לסרט עדכן אותי שרשת גלובוס מקס סירבה להסכים לשלם לקולנוע לב, מפיצי הסרט, את האחוזים מהכרטיס שהמפיצים דרשו. אחוזי חלוקה בין מפיץ ובין קולנוע ״המתאימים,״ כך נאמר לי, ״לסרט הוליוודי גדול, ולא לסרט ישראל קטן.״ כלומר, שרשת גלובוס רצתה להתייחס ל״אפס״ כאל סרט קטן, ורצתה לשמור את רוב אחוזי הכרטיס בידיה, בשעה שאנשי סינמה סיטי ויס פלאנט הסכימו לתנאי ההפצה, מתוך הבנה שהסרט הזה יביא קהל רב.
אבל אני חייב להוסיף כאן שתי ספקולציות פרטיות
continue reading…
״ג׳רזי בויז״ של קלינט איסטווד בפסטיבל ירושלים ועדכונים נוספים
התוכניה המלאה של פסטיבל ירושלים סוף סוף עלתה לאתר, כולל לוח ההקרנות המלא, ואיתו כמה גילוים חדשים. ובעיקר התוספת המאוחרת, הישר מנעילת פסטיבל לוס אנג׳לס: ״ג׳רזי בויז״, סרטו החדש של קלינט איסטווד, יוקרן בבכורה בפסטיבל. זהו עיבוד להצגה המאוד מצליחה בברודוויי, המספר את סיפורה של להקתו של פרנקי ואלי, ארבע העונות (כי אי אפשר לכתוב ״פור סיזונז״ בעברית). הביקורות על הסרט לוקות באמריקה, אבל איסטווד הוא במאי שאני לא יכול להתעלם ממנו.
==============
סטייה הצידה מהפסטיבל: ביום ראשון הקרוב יגיע פול האגיס, זוכה האוסקר על ״התרסקות״, לאוניברסיטת תל אביב, ויקיים שם סדנת אמן על תסריטאות ובימוי. הכניסה חינם, אבל צריך להירשם מראש. נזכרתי בזה, כי האגיס כתב לקלינט איסטווד את ״מיליון דולר בייבי״ (אחד התסריטים הכי יפים בהוליווד של העשור האחרון) וגם את ״גיבורי הדגל״. את המפגש עם האגיס ינחה פבלו אוטין, שקיבל השבוע את תואר הדוקטור ולכן מעתה הוא ד״ר פבלו אוטין. אגב, גם נעה רגב, המנהלת החדשה של פסטיבל ירושלים, קיבלה השבוע את תואר הדוקטור שלה. כך שגם זה איכשהו התחבר לענייני פסטיבל ירושלים.
באותו יום תתקיים הקרנת הבכורה הישראלית של סרטו החדש של האגיס כבמאי/תסריטאי, ״גוף שלישי״.
==============
חזרה לענייני הפסטיבל. תוספת נוספת: סינמה סיטי ירושלים מצטרף כאתר הקרנות של הפסטיבל. חוץ מארבעת האולמות בסינמטק ירושלים ואולם לב סמדר, סרטי הפסטיבל יוצגו גם באולם 11 בסינמה סיטי ירושלים.
============
ועוד אירוע חדש בתוכניה: ביום ראשון, 13.7, ב-12:00 בצהריים, תתקיים סדנה בנושא טריילרים לסרטים ישראליים. זו תהיה שיחה בין יונתן גורפינקל וביני, כולל דוגמאות.
============
תוך כדי הקרנת האקדמיה של ״הגננת״ ביום שלישי הגיעה הבשורה שהסרט, בבימויו של נדב לפיד, הצטרף כתוספת אחרונה לתחרות הישראלית בפסטיבל ירושלים.התחרות, אם כך, עומדת על שבעה סרטים. ארבעה מהם מגיעים לירושלים מפסטיבל קאן.
ובעוד אחד מתווסף, אחר נושר: ״זינוק בעלייה״, שביים אורן שטרן והיה אמור להיכלל בפסטיבל כהקרנה מחוץ לתחרות, בסוף לא יוצג בפסטיבל. לא הובהר למה.
==============
ולמחרת התבשרנו ש״את לי לילה״ של אסף קורמן, יוצג בפסטיבל קרלובי וארי.
============
סקוט פאונדס, מבקר הקולנוע הראשי של ״וראייטי״, יהיה אחד השופטים בתחרות התיעודית בירושלים. שופטים נוספים: קרן קופר, המנהלת של הפילם פורום בגריניץ׳ ווילג׳ בניו יורק (אחד המקומות שביליתי בו הכי הרבה כשגרתי שם); סרז׳ טוביאנה, מנהל הסינמטק הצרפתי; המפיקה של סרטיו של נורי בילגה ג׳יילון; וגם אולריך זיידל ודיוויד מאמט יגיעו כאורחים.
״התאבדות״, טריילר
״התאבדות״, סרטו של בני פרדמן
על הסרט ״התאבדות״, מותחן אפל שביים בני פרדמן, שמעתי לראשונה בדצמבר 2012, כשנתקלתי במקרה בסט הצילומים שלהם בדרך יפו בירושלים. עכשיו הסרט כבר גמור, משתתף בפרסי אופיר ויוקרן בבכורה בפסטיבל ירושלים, מחוץ לתחרות. והיום יש גם טריילר ראשון לסרט. אני מודה, לא הבנתי מהטריילר דבר לגבי העלילה אבל א) זיהיתי את מלי לוי, רותם קינן, דרור קרן, יגאל נאור ויערה פלציג. ב) הטריילר – ראו הוזהרתם – די אלים. עד אלים מאוד. הנה הוא:
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 26.6.2014
מי אמר שאין סיפוק בעבודה. יש. בשביל שבוע כזה גררתי את טבלת המבקרים עד הנה. לא בשביל שבועות שבהן אני מדביק כוכבים בודדים לסרטים נשכחים כמו ״גרייס ממונקו״ או ״איב סן לורן״, שבועות שבהן אני שואל את עצמי ״בשביל מה לקחתי את הדבר הזה על עצמי״, אלא בשביל שבוע כמו זה, שהוא ממש כמו חג קטן: שני סרטים חדשים בטבלה, האחד מזנק הישר למקום הראשון, והשני צולל הישר למקום האחרון.
הסרט במקום הראשון, לא קשה לנחש, הוא continue reading…
ירושלים ושחור-לבן
טוב, יש לי בשורה ממש משמחת לקוראיי. ואם לא משמחת, אז לפחות דרמטית. אה, רגע. שיט, עוד אין אישור לפרסם אותה? באסה. טוב, אז בקרוב. תזכרו שאני חייב לכם.
אבל עד אז, הנה כמה דברים שקשורים לירושלים. ובסוף גם אחד לתל אביב.
א.
אנשי פסטיבל ירושלים פנו לקולנועניות רונה סגל (התסריטאית של ״שש פעמים״) ואלה טל וביקשו הצעה לסרטוני טיזר לקראת הפסטיבל שיעלו באינטרנט. ״הצענו הצעה הזויה למדי ובאופן מפתיע הם זרמו איתנו לאורך כל הדרך הנה מה שיצא״, אומרת סגל. אנשי הפסטיבל תכננו להעלות את הסרטונים רק באתר ובפייסבוק, אבל עכשיו הם כבר מתכננים להציג אותם על המסך הענק בבריכת הסולטן, בערב הפתיחה.
סרטון א׳, בכיכובו של עמית איצקר (אותו אתם בוודאי מזהים בתור הקלידן מ״משיח״ והספרן מ״ספריית הקולנוע של סינמטק תל אביב״) ומירי אלוני:
אשמת הילדים
גוגל הקימו לתחיה את פול התמנון לפני כשבוע. גם אני מנסה, לענייני קולנוע
לפני ארבע שנים ניסו לנחש אילו נבחרות יזכו במשחקי המונדיאל באמצעות תמנון בשם פול. השנה אני רוצה לנסות לפתח שיטה מדעית ומוסמכת לא פחות, כדי לנסות ולנחש אילו סרטים יצליחו בקופות ואילו פחות. אני עושה את זה באמצעות התמנון הראשון שלי: במקום מדגם מדעי ומייצג ואמין של כ-450 נשאלים, כנהוג, נשאלת אחת בלבד: נערה בת 12 שיצאה ביום שישי לחופשת קיץ. הרי בעונת הקיץ כל מערכת השיווק ההוליוודית, וזכייניה בעולם, מנסים לטווח בדיוק את הדמוגרפיה הזאת – של הנערות בנות ה-12. איך להביא נערים בני 13 לקולנוע, את זה הוליווד כבר פיצחה היטב. איך להביא את הנערות? זה עוד לא לחלוטין פתור. אם הנערים יבואו לסרט, הסרט יצליח. אם הנערות יבואו, הוא יהיה להיט ענק. אז הנה שני ניסיונות ראשונים.
תגובות אחרונות