השידור החי מהוליווד, שם עכשיו השעה 5:30 בבוקר, יתחיל ממש תכף ובו יוכרזו המועמדויות לאוסקר. בדרך כלל זו שחקנית ונשיא האקדמיה, אבל השנה יש נשיאה לאקדמיה (שריל בון-אייזקס) אז לצידה יעמוד היום בלונדיני: כריס המסוורת (״תור״). זרקו את הטלוויזיה לפח, תוכלו לצפות בשידור החי ממש כאן.

עדכון. השידור החי תם. הנה הרשימה המלאה של המועמדים. ״חלום אמריקאי״ ו״כוח משיכה״ מובילים עם עשר מועמדויות כל אחד. ״12 שנים של עבדות״ עם תשעה.

יש לא מעט הפתעות בקטגוריות המשחק (טום הנקס ורוברט רדפורד בחוץ, אמה תומפסון ואופרה ווינפרי גם). מצביעי האקדמיה ממש אהבו את ״פילומינה״ של סטיבן פרירס (מועמדות לסרט, לתסריט, לשחקנית), וממש לא אהבו את ״בתוך לואין דיוויס״ של האחים כהן (שאפילו מועמדות על שיר הוא לא קיבל, רק צילום ומיקס סאונד).

״המשרת״ ו״Rush״ יצאו בידיים ריקות ו״להציל את מיסטר בנקס״ קיבל רק מועמדות אחת (פסקול).

״נברסקה״, אחד הסרטים שהכי חיבבתי העונה, גם קיבל יותר ממה שצפו לו, ואני מבסוט.

״12 שנים של עבדות״ כבר לא המועמד המוביל. אולי הוא יזכה, אבל עכשיו מתוך מעמד של אנדרדוג.

הלילה יחולקו פרסי בחירת המבקרים, גם הם חזאי אוסקרים מצוינים, ואיתם חלק מהחידות יתבהרו (נגלה מחר בבוקר).

פרסי האוסקר יחולקו השנה רק ב-2 במרץ, בגלל אולימפיאדת החורף.

הנה הרשימה:

continue reading…

בעוד שעות ספורות – החל מ-15:38 שעון ישראל – נתכנס כאן סביב המועמדויות לאוסקר. האם יהיו הפתעות? מעטות ומשניות. ״12 שנים של עבדות״ ו״כוח משיכה״ יזכו במירב המועמדויות: ״12 שנים של עבדות״ כנראה ביותר (בגלל שיהיו לו שלוש מועמדויות משחק, מועמדויות על עיצוב ותלבושות ועל תסריט מעובד, שבכל הקטגוריות האלה ל״כוח משיכה״ לא תהיה נוכחות). האם ״12 שנים של עבדות״ ישיג 12 מועמדויות? יש סיכוי. ״כוח משיכה״ ישיג עשר מועמדויות ודאיות (סרט, בימוי, שחקנית, עריכה, צילום, אפקטים, מוזיקה, עריכת סאונד, מיקס סאונד, עיצוב), אני מקווה שחברי האקדמיה יתעלו על עצמם ויתנו לו גם מועמדות 11 על תסריט מקורי.

בקטגוריית הסרט הזר התחרות אמורה להיות בין ״יפה לנצח״ האיטלקי ובין ״משבר המעגל השבור״ הבלגי, אבל אני אומר לכם לשים עין על ״המחברת הגדולה״ ההונגרי.

אז יש לנו שעתיים וחצי להרהר ולהמר: אילו הפתעות יהיו במועמדויות היום?

״עומאר״. לי מר

continue reading…

יש ימים שאני מסוגל לכתוב בהם אלפי מילים. ויש ימים שכלום לא יוצא. ביממה האחרונה הצליחה לנסח רק עשר מילים. אבל הן הצחיקו אותי, אז אני מעלה אותן גם פה, לטובת מי שלא מגיע לפייסבוק הפרטי שלי:

מי היה באמת הזוכה הגדול של גלובוס הזהב אמש? ג׳ורדן. שימו לב: ליאונרדו דיקפריו זכה בפרס השחקן בקומדיה על ״הזאב מוול סטריט״, שם גילם דמות אמיתית שנקראת ג׳ורדן בלפורט. ג׳ארד לטו זכה בפרס שחקן המשנה על תפקידו כרייאון הטרנסווסטיט ב״מועדון הלקוחות של דאלאס״. אבל ג׳ארד לטו לעולם יהיה זכור לבוגרי הניינטיז בתור ג׳ורדן קטלאנו בסדרה ״My So Called Life״. והסרט שזכה בפרס הראשי הוא ״12 שנים של עבדות״, בו מזדמזם שיר הגוספל ״Roll Jordan Roll״ (״זרום, ירדן, זרום״). כאן הכוונה היא לנהר הירדן, המוביל – על פי הנצרות – הישר לגן עדן. הנה הקטע מתוך ״12 שנים של עבדות״:

ואם תתבוננו היטב תראו שגם באחת הסצינות ב״כוח משיכה״ רואים באחת הסצינות מאחורי (או מתחת) לסנדרה בולוק את נהר הירדן ואת מפרץ אילת/עקבה מלמעלה.

לפני כחצי שעה הסתיים טקס גלובוס הזהב. למעט הפתעה וחצי, אולי שתיים, הכל התנהל שם פחות או יותר על פי הצפוי, ורשימת הזוכים מתחילה להיראות כמו מה שאפשר לדמיין שתיראה גם רשימת הזוכים באוסקר (שיחולק ב-2 במרץ). לגלובוס הזהב לא תהיה השפעה על המועמדויות לאוסקר כי ההצבעה שם כבר ננעלה לפני חמישה ימים, והמועמדויות יוכרזו ביום חמישי הקרוב אחרי הצהריים (שעון ישראל). ביום שישי הקרוב לפנות בוקר (שעון ישראל) יחולקו פרסי בחירת המבקרים, ובין שתי רשימות הזוכים הזאת אפשר יהיה להרכיב את רשימת הזוכים באוסקר.

הנה הסרטים שזכו הבוקר בגלובוס הזהב:

continue reading…

==================================

צר לי. נראה לי שאני מדלג השנה על גלובוס הזהב. הוא תקוע לי בין יום הוראה ירושלמי אחד ליום הוראה ירושלמי שני ואני לא יכול לשרוף לילה. טינה פיי ואיימי פוהלר בטח יהיו מצחיקות, אבל אצפה בהן רק השכם בבוקר. השידור החי יתקיים החל מ-3:00 בבוקר בערוצי הסרטים של יס. מי שער ונמרץ, מוזמן לעדכן כאן מה קורה. אני אעדכן לקראת הסוף כשאקום. בדרך כלל אני משתמש בגלובוס הזהב כדי לאמן את שרירי הלייב בלוג שלי חודש לפני האוסקרים – וגם כי זה משדר די משעשע לצפייה, גדוש בדיחות פנימיות  – אבל האוסקרים נדחו השנה למרץ, אז הגלובוסים לא ממש עוזרים לי.

יש נקודה אחת מסקרנת בטקס הלילה: מי יפתח את הפער בדרך לאוסקר – ״12 שנים של עבדות״ או ״כוח משיכה״? אני מריע לנבחרת ״כוח משיכה״, כמובן. אבל יש לי תחושה ש״12 שנים של עבדות״ יהיה הזוכה הגדול של הערב: סרט, פסקול, שחקנית משנה. אולי גם תסריט. אולי גם במאי, אני לא בטוח כאן. זה נראה לי ההימור הבטוח, בו חברי תא הכתבים הזרים בהוליווד נועץ את הדגל ומכתיר את ״12 שנים של עבדות״ כסרט חשוב ובעל חשיבות היסטורית. אבל אם זה יהיה הפוך ו״כוח משיכה״ יזכה בסרט, במאי ופסקול (בתרחיש כזה, פרס התסריט ילך ל״חלום אמריקאי״), אז תהיה לזה השפעה דרמטית יותר על מצב המירוץ לאוסקרים. אם אני צריך להמר, אני מהמר על ״12 שנים של עבדות״ כזוכה בקטגוריית סרט הדרמה.

יש גם את קטגוריית הקומדיה/מיוזיקל שאני אף פעם לא ממש מבין לכן קשה לי להמר שם. נראה לי ש״חלום אמריקאי״ יהיה הזוכה הגדול בקטגוריות הקומדיה (אני מעולם לא חשבתי שהסרט הוא קומדיה, אגב) עם זכייה בפרס הסרט והשחקנית. יש גם סצנריו הוא זוכה גם בפרס התסריט ושחקנית המשנה ובכך הוא למעשה יהפוך לזוכה הגדול של הערב.

אני מהמר שרוברט רדפורד יזכה בפרס השחקן הדרמטי (אבל זה לא ישפיע על אי-זכייתו באוסקר) וקייט בלנשט תזכה בפרס השחקנית הדרמטית (וכנראה גם באוסקר). ג׳ארד לטו יזכה בפרס שחקן המשנה (וגם באוסקר) ויש גם המון קטגוריות טלוויזיוניות שלא מעניינות אותי.

הנה רשימת המועמדים המלאה. הימורים עד 3:00? מישהו?

אתמול דיווחנו על כך שניר ברגמן וערן קולירין הוזמנו להגיע בפברואר לשוק הקופרודוקציות בברלין כדי להציג בו את סרטיהם החדשים. אבל לא ידעתי לספר מה הם סרטיהם החדשים. היום אני יודע קצת יותר.

עבור שניהם זהו סרטם העלילתי הקולנועי השלישי (ברגמן אחרי ״כנפיים שבורות״ ו״הדקדוק הפנימי״, קולירין אחרי ״ביקור התזמורת״ ו״ההתחלפות״), ושניהם מעבדים למסך ספר שיצא בהוצאת כתר.

ראשון, ערן קולירין שעובד על continue reading…

רוב פאקינג ריינר מתוך ״הפאקינג זאב מפאקינג וול סטריט״

אמריקאים מגיבים ל״הזאב מוול סטריט״ בשונה מהישראליים. באמריקה השימוש הבוטה בשפה ובסקס הוא נושא השיחה העיקרי סביב הסרט. הסרט, כך ספר מישהו, מכיל את המילה ״פאק״ על שלל הטיותיה 522 פעם. יותר מכל סרט אחר בהיסטוריה של הקולנוע האמריקאי. בישראלי ״פאק״ ו״שיט״ הן מילים ששומעים בטלוויזיה בפריים טיים באופן חופשי ואיש לא חושב לצנזר או לעשות פיפס עליהם. כשראיתי את הסרט לא שמתי לב בכלל למילה הזאת או לסנסציה שבשימוש המרובה שלה. עניין של רגישות. באמריקה, השימוש במילה ״פאק״ גורם לאוזניהם של רוב האנשים להאדים ממבוכה (ומזעם). ונר נעוץ בישבנו של ליאונרדו דיקפריו? באמריקה זה כותרת ראשית. בישראל? לא שום דבר ששרון אלכסנדר לא יעשה ביום עבודה שגרתי.

וכך, כדי להבליט עד כמה ״הזאב מוול סטריט״ הוא סרט לכאורה קיצוני, יש מישהו וצמצם את הסרט ל-522 הפאקים שלו, ולארבע דקות וחצי. מצד שני: 4.5 דקות של ״פאק״ מול 180 דקות של סרט? זה פתאום לו נראה כל כך הרבה:

״היא״. הוא

continue reading…