ג'וליה גארנר (משמאל) ב"אנחנו מה שאנחנו". Fine Young Cannibals
הבוקר אורז הבלוג את מזוודתו הקטנה ואת משפחתו ועולה לפסטיבל חיפה בחיפוש אחר סרטים טובים בארבעת הימים הקרובים. המלצותיכם יתקבלו בברכה.
רגע לפני חיפה קפצנו אמש לפתיחת פסטיבל אוטופיה (לשעבר פסטיבל אייקון) לפגוש את הקהל האדוק שיש לפסטיבל הזה – קהל שנראה מאוהב עד אקסטזה בסרטים המוצגים שם (האמת, קהל נאמן ומעורר קנאה) – לצפייה ב"סוף העולם" ("The World's End") השלישי בסדרת הסרטים ההיברידים של סיימון פג (שחקן ותסריטאי) ואדגר רייט (במאי ותסריטאי), אחרי "Hot Fuzz" ו"Shaun of the Dead" (ואגב, לדעתי צריך לשלב פנימה גם את "פול", למרות שהוא לא קשור לטרילוגיה הבריטית והוא עם גרג מוטולה כבמאי ולא רייט). המשותף לכל הסרטים האלה? אף אחד מהם לא מגיע להקרנות מסחריות בארץ. מצד שני, אם מביאים אותם להקרנות סינמטקיות מול 300 גיקים צוהלים, אולי זה מספיק. "Hot Fuzz" נותר המוצלח מבין השלישייה בעיניי, למרות שהפסקול של "סוף העולם" – מיקסטייפ נפלא של כל להיטי הבריטפופ circa 1986-1990 – שימח אותי. למשל, זה.
===============
יומיים פני פתיחת פסטיבל אוטופיה נפתח באוסטין פנטסטיק-פסט, עוד פסטיבל מעורר קנאה שהוא בעצם אירוע פולחני עם קהל אדוק ומסור שמגיע לפסטיבל כמעין עלייה לרגל, בלי קשר למה שמוצג בו. האיש שעומד מאחורי הפסטיבל הוא טים ליג, שגם הקים את האלמו דראפטהאוס, מוסד קולנועי שאני מייחל שיום יבוא ומישהו יקים משהו כמוהו גם בארץ, מוסד של סינפיליה מזוקקת, המאתר סרטים לאו דווקא מסחריים, אבל שהם מאוד קוליים. אם תחשבו על זה רגע, אז הדבר הזה "קולנוע קולי" – מהזן שהופך סרטים באוזן השלישית למצרכים מבוקשים – נעדר לרוב ממסכי הקולנוע בארץ. המפיצים בורחים מהם, ואף אחד מהם לא מנסה למצוא קהל צעיר ומתוחכם שיבוא לסרטים כאלה. זה לא תמיד היה ככה: קולנוע פריז, קולנוע תמוז ולרגע בשנות השמונים גם הקולנוע במוזיאון תל אביב התמחו בסוג כזה של סרטים. אבל העולם השתנה וכך גם ההיתכנות הכלכלית של הפצת סרטים כאלה בארץ. למשל, סרטים קוריאניים. או סרטי אימה נורווגיים. או סרטי התבגרות מאוחרת שהופכים לסרטים על רפליקנטים רובוטים מאת סיימון פג. כאלה. ואולי זו סתם שמרנות של המפיצים בארץ? טים ליג חי מזה. אז האלמו דראפטהאוס הפך כבר לרשת שהולכת וגדלה של בתי קולנוע וליג הקים גם חברה להפצת סרטים (בין השאר הוא יפיץ באמריקה את "כנס העתידנים" של ארי פולמן) והכל מתחיל בפנטסטיק-פסט שלו, שם מוקרנים השבוע כמות היסטורית של שלושה סרטים ישראליים: "כנס העתידנים", "מי מפחד מהזאב הרע" ו"גולדנברג ואייזנברג". שלושתם יוקרנו השבוע גם בפסטיבל אוטופיה, שאולי יום יבוא ויהיה הפנטסטיק-פסט המקומי.
==============
הנה סרט קול כזה: "אנחנו מה שאנחנו", סרט רב אווירה וסטייל, כולו צילום רך וענוג, שמספר בהרהור ארט-האוסי סיפור אלים על משפחת קניבלים שצריכה להרוג אנשים כדי להתקיים. הסרט הוקרן continue reading…
תגובות אחרונות