"צעירה ויפה" של פרנסואה אוזון. אחד מעשרה
מועדים לשמחה. בשבוע שעבר, ערב יום כיפור, דילגנו על טבלת המבקרים כי לא היה מה לעדכן בה. ואילו השבוע: בוקה ומבולקה. עשרה סרטים חדשים עלו השבוע לבתי הקולנוע. עשרה! זה כאילו הגיע משאית מלאת מטען ושפכה ערימה של סרטים בפתח בתי הקולנוע. כשיוצאים עשרה סרטים חדשים אתם מבינים שלמפיצים שלהם, ולבעלי בתי הקולנוע, לא ממש אכפת מהם. כולם טובעים ברעש ואף אחד לא מקבל תשומת לב. היחידים שמשקיעים כדי להבליט את סרטם הם אנשי קולנוע לב שמוציאים את "צעירה ויפה" האירוטי של פרנסואה אוזון ומקדמים אותו עם פוסטר כרומו מהודר שבו נעטף עיתון "הארץ" בערב החג.
מחשבת המפיצים ברורה: חופשת סוכות, יהיה לחץ על בתי הקולנוע מצד משפחות נופשות, כל מה שנשים על המסכים יעבוד. הם כנראה יודעים על מה הם מדברים. הבעיה שלי, כמי שסקרן לראות סרטים מדוברים, זה שבין כל הסרטים מסתתרים גם כמה סרטים מעניינים ומסקרנים יותר. למשל, "אסירים" של דניס וילנב ("האשה ששרה"), מותחן נקמה עם יו ג'קמן וג'ייק ג'ילנהול, שהתקציר שלו נשמע כמו "מי מפחד מהזאב הרע", ללא חוש הומור. הסרט זכה לביקורות מעולות בפסטיבל טורונטו, אבל יוצא בארץ ללא הקרנות מוקדמות, ללא יחסי ציבור, כמעט ללא פרסום (לפחות לא פרסום שאני שמתי לב אליו, מצד שני לא ראיתי טלוויזיה או עיתונים ביומיים האחרונים אז אולי פספסתי). הדבר היחיד שיש למפיציו לעשות, וזה כנראה מספיק, זה לקדם אותו כהוגן בסינמה סיטי, ולשבץ אותו להמון הקרנות. ולראיה: "אסירים" משובץ היום ל-12 הקרנות רק בסינמה סיטי גלילות. הצלחתו הקופתית מובטחת (מה שאומר שמי שאחראי על הצלחתו של סרט הוא לא איש הפרסום או היח"צ, אלא מי שמשבץ את הסרטים בבתי הקולנוע וקובע כמה הקרנות כל אחד יקבל ובאיזה אולם). "אסירים", בגלל שלא הוקרן לתקשורת (בגלל החגים, מעדכנת אותי אשת יחסי הציבור), לא נמצא בטבלה השבוע. ומכיוון שרוב מבקרי הקולנוע עולים עכשיו לחיפה לפסטיבל, אני תוהה האם הוא יצליח להיכנס לטבלה גם בשבוע הבא. אבל כאמור, זה כנראה לא משנה. הסרט הזה יעבוד בלי תקשורת.
עוד סרטים שעלו השבוע: "טורבו", פלופ החלזונות של דרימוורקס; "עד סוף הקיץ", סרט ישראלי המתרחש בשנות השבעים, שביימה נועה אהרוני ושהוקרן בבכורה בפסטיבל חיפה לפני שנה; "למצוא את אבא", סרט יפני שהוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון; "הקרב על הרחבה" (אין לי מושג מה זה); "קרב עד הסוף" (אל תבלבלו עם "הקרב על הרחבה", "קרב עד הסוף" הוא בעצם "איש הטאי-צ'י" במפיציתיס, סרט הבכורה של קיאנו ריבס כבמאי); "מהלך גורלי" (מותחן שודים אנונימי ולא מזוהה עם פורסט וויטאקר שנקרא במקור "Pawn" בבימויו של הצלם של "המסור"); "פינוקיו" (סרט אנימציה איטלקי); "שוטרים מעולם אחר" (שעלה למעשה בשבוע שעבר, עם ריאן ריינלודס וג'ף ברידג'ס) ו"החבר'ה הרעים". עוד תעלומה עם "החבר'ה הרעים": סרט חדש של לוק בסון עם רוברט דה נירו ומישל פייפר ("The Family" באנגלית. השם בעברית אמור לגרום לנו לחשוב שזו פרודיה על "החבר'ה הטובים" של סקורסזי). הייתם חושבים שסרט חדש של לוק בסון יהיה מעין אירוע בארץ, אבל לא. גם אותו מגניבים בחשאי לבתי הקולנוע.
שלושה מכל הנ"ל נצפו על ידי שלושה ממבקרינו לפחות כדי להיכנס לטבלה השבוע. גם כמות הסרטים שיצאה ממנה רבה למדי, ואף מאכזבת. הנה הטבלה:
continue reading…
תגובות אחרונות