צחי גראד חופר

אני נמצא עדיין שבע שעות מאחוריכם, לכן המידע הזה – שהגיע אליי כבר אתמול – מגיע אליכם רק הבוקר. פיגור. "מי מפחד מזאב הרע" של אהרון קשלס ונבות פפושדו יצא בסוף השבוע לבתי הקולנוע – בליווי תשואות הביקורת – ואנחנו רוצים לדעת כמה אנשים ראו אותו. אז הנה הנתון הרשמי, המגיע באחריות מפיצי הסרט ומפיקיו: נכון ליום ראשון בערב, ראו את הסרט כ-12,000 צופים. כ-10,500 מהם בבתי הקולנוע מחמישי עד ראשון, ובעיקר בסינמה סיטי ובלב דיזנגוף, שם הוא עובד הכי חזק, ועוד 1,500 ראו אותו בהקרנות טרום בכורה.

באופן כללי, פתיחה של סרט ישראלי מעל ל-10,000 צופים נחשבת מצוינת ומרשימה – ואף נדירה למדי. לא כל שכן, לסרט שאין לו שום תקדים קודם במפת ההפצה הישראלית. מתח, אימה, אלימות, הומור – זה פרופיל קולנועי שהקולנוע הישראלי לא מכיר. אנחנו יודעים לנתח היטב פתיחות של דרמות משפחתיות, סרטי מלחמה וקומדיות. אבל סרט כזה, שבאופן מובהק לא פונה לקהל היעד של "הערת שוליים" או "שבעה", איך אפשר לדעת מה לצפות ממנו? אני גם סקרן לדעת האם מישהו בדק איך נראה הפרופיל הדמוגרפי של הצופה הממוצע? צעיר יותר? גברי יותר? האם מבוגרים מגיעים לסרט? ונשים?

אני כן יכול לתת את האבחנה הזאת: continue reading…

הבניין שבמקום מגדלי התאומים. צילומים: ורד פלוק

הביקור בניו יורק הגיע לסיומו. עשר שנים חלפו מאז עזבנו אותה בפעם הקודמת. מגדל חדש וחצוף (אך מרהיב) קם במקום בו היו מגדלי התאומים (ועוד מגדלי ענק נוספים, אך קטנים יותר לצידו, במקום אלה שקרסו מול התאומים שאיש כבר לא זוכר שהם היו וגם קרסו). הסקיי ליין משתנה.

טיימס סקוור עדיין מסמאת, אבל עכשיו עם מסכי ענק בסופר היי דפינישן.

הנה מקבץ תמונות ניו יורקיות. לעידוד הגעגוע ולהאצת הביקור הבא.

רשמי מסע, בלי נדר, בדיווח הבא (כולל וודי אלן ו"ספר המורמונים").

עוד…

continue reading…

צירוף מקרים מופלא. בשבוע בו פורסם שאולפני דיסני הצהירו על הפסד של 190 מיליון דולר על "הפרש הבודד" של ג'רי ברוקהיימר/גור ורבינסקי, ביקרנו בניו יורק והגענו לתערוכה של לין פאוקס (Llyn Foulkes) בניו-מיוזיאום בסוהו. פאוקס, שחמיו היה אנימטור בדיסני, פיתח שינאה לכל מה שדיסני ומיקי מאוס, ותרבות הקומיקס בכלל, מייצגים, והוא משלב אותם לא מעט בעבודותיו מאז שנות השמונים. לפני 30 שנה, ב-1983, הוא יצר את העבודה הנבואית הנ"ל בה נראה מיקי מאוס, לבוש בגדי אישה (בגדי אשה חלוצה מימי המערב הפרוע) עומד מעל גופתו של הפרש הבודד (דמות הירואית מוכרת מסדרות הטלוויזיה של שנות החמישים והששים).

פאוקס אומר משהו continue reading…

לפני כמה שבועות, כשהחלטתי – בעידודם של עמיתיי – לייסד כאן טבלת מבקרים צעירה ואינטרנטית ברובה, כאלטרנטיבה לטבלת המבקרים המבוססת והמבוגרת שהיתה ב"עכבר העיר" וכעת מתפרסמת ב"גלריה" של יום שישי, על יום כזה פינטזתי. על היום שבו סרט כמו הסרט שנכנס השבוע לראש הטבלה יעשה את זה. לא סרט איטלקי או רומני, ולא סרט סינמטקים מהורהר, אלא סרט אלים ועצבני, סרט ז'אנר, סרט שהתמיכה בו היא, במידה רבה, הכרזה דורית. והנה זה קורה.

יש לנו חמישה סרטים חדשים השבוע בטבלה, שלושה סרטים שעולים היום ועוד שתי השלמות מהשבוע שעבר שנכנסו השבוע. יש לנו בה שני סרטי נקמה המשלבים אלימות והומור, האחד בראשה השני בתחתיתה. ההשלמות הם "הלקחנים", סרט האנימציה החינני מבית סטודיו ג'יבלי ו"העולם על פי דנקן" האמריקאי. חדשים השבוע הם "מי מפחד מהזאב הרע" (הנה הביקורת) של אהרון קשלס ונבות פפושדו, מעוטר ב-11 מועמדויות לפרסי אופיר ונכון להרגע הסרט הישראלי הכי מפורסם בעולם לשנת 2013; "אנחנו המילרים" הטראשי; ו"קיק אס 2", שאני ממש חיבבתי אבל רוב עמיתיי היו יותר קשוחים איתו (אגב, אני בקלות יכול לדמיין את אהרון קשלס ונבות פפושדו כותבים ומביימים את "קיק אס 3"). איך כל אלה משתבצים בטבלה? מי כבש את המקום הראשון? ואילו סרטים עזבו את הטבלה השבוע? כל אלה ייחשף בפנים:

continue reading…

"מי מפחד מהזאב הרע". פסיכו

continue reading…

פורסמה רשימת הסרטים המועמדים לפרסי אופיר. זו רשימה מפתיעה למדי, שמעידה על תחרות צמודה שתהיה עוד יותר פתוחה ומותחת בשלב השני. שימו לב, למשל, בכמה קטגוריות יש תיקו, כולל בקטגוריית סרט הפרינג'. "בית לחם" עם 12 מועמדויות. "מי מפחד מהזאב הרע" ו"מקום בגן עדן" מקבלים המון אהבה ולא מעט מועמדויות, אבל לא מועמדות לפרס הסרט. "מי מפחד" הוא במקום השני מבחינת כמות המועמדויות (11), אבל בלי מועמדות על הסרט עצמו. "לצוד פילים" הוא מועמד בולט מאוד שעשוי להפתיע בשלב ההצבעה השני (לא צפיתי את זה כלל). "פלאות" ננעל בחוץ עם מועמדות אחת בלבד (ביזיון). והפיצול הרב בין קטגוריית הסרט וקטגוריית הבימוי מעיד על כך שזו היתה שנה שסועה ומפוצלת.

השנה מתווספת גם קטגוריה חדשה לסרט הקצר.

טקס פרסי אופיר יתקיים ב-28.9.2013 (יומיים לפני הדדליין של האקדמיה האמריקאית להגשת שם המועמדים של כל מדינה. נקווה שלא ישכחו באקדמיה לשלוח את הפקס עם שם המועמד).

שלישיית הגשש החיוור תקבל פרס מפעל חיים. תזמון מעניין כי שירילי דשא, בתו של פשנל (אברהם דשא), המפיק האגדי של הגששים, מועמדת השנה לפרס שחקנית המשנה ב"הנוער".

הנה רשימת המועמדים המלאה:

continue reading…

איפשהו בתמונה מסתתר כריס רוק

הפוסט הזה מגיע אליכם ב-22:45 במנהטן מיוניון סקוור, שם מצלם ברגעים אלה כריס רוק את סרטו החדש. איפשהו בצילום הנ"ל הוא אמור להיות. הפקה יחסית קטנה וכמות האנשים שעוצרת כדי לראות את כריס רוק בעבודה זעומה. ניו יורקים. אני מניח שהמדובר בסרט "Finally Famous", שרוק הוא גם הבמאי שלו.

בתל אביב עכשיו שש בבוקר. בעוד חמש שעות תתחיל ביפו מסיבת העיתונאים בה יוכרזו המועמדים לפרסי אופיר. זה יקרה בארבע לפנות בוקר שעון ניו יורק כך שהשנה לא אוכל לדווח בחי מהמקום מה הקורה, אלא אראה את הרשימה כשאקום בבוקר כאן, בצהריים אצלכם. קצת באסה מבחינתי לעסוק בזה בעיכוב, אבל זה מה שיצא השנה.

לפני שבוע פרסמתי את ניחושי לקראת הכרזת המועמדויות. מי שרוצה להיזכר, עד שהרשימה האמיתית תתפרסם.

נאמני הבלוג מוזמנים כמובן להדביק כאן בתגובות את רשימת המועמדים ברגע הפרסום. אהיה אסיר תודה.

"רווח וכאב"

continue reading…

"סוכריות" של יוסף פיצ'חדזה. אחד משלושה סרטים עם מוני מושונוב בפסטיבל חיפה

בוקר טוב מניו יורק, כשאני מתעורר לקבלת הידיעה על פסטיבל חיפה שמפרסם היום את רשימת הסרטים הישראליים בתחרויות שלו, העלילתית והתיעודית. אבל אני מסתכל כרגע רק על התחרות העלילתית, והיא מרשימה למדי. ארבעה סרטים מתוכה מגיעים לפסטיבל בלי שעברו קודם בהקרנות האקדמיה, כך שהם באמת בכורות של סרטים טריים.
continue reading…

אין התלהבות גדולה בטבלת המבקרים השבוע. שני סרטים חדשים נכנסו לתוכה: "אליסיום", סרטו החדש של ניל בלומקמפ ("מחוז 9"), ו"רווח וכאב", סרטו החדש – ולא אופייני כל כך – של מייקל ביי. שניהם מצליחים לפצל את דעת המבקרים. הנה הטבלה לסוף השבוע הזה, ואחריה עוד קצת נתונים:

continue reading…