צחי הלוי ב"בית לחם" של יובל אדלר. צילום: ורד אדיר
המצב הוא כזה: בכל פעם שאני כותב בשבועות האחרונים על הזמזום (מחריש האוזניים) סביב "בית לחם" בהקרנות האקדמיה, 19 יוצרי סרטים אחרים מתקשרים אליי בזעם על כך שאני מפספס את הזמזום סביב סרטם. יתכן. אבל אני ממשיך לשמוע התלהבויות מכל צג (אני מקווה סוף סוף לראות את הסרט בעצמי באחת מהקרנות האקדמיה הקרובות).
בפעם הקודמת שסרט שהגיע משום מקום ועשה כזה באז בהקרנות אקדמיה זה היה עם "עג'מי".
ובתוך כך, מייצר "בית לחם" – סרט הבכורה של יובל אדלר – את הכותרת הבינלאומית הראשונה שלו עם הצטרפותו למסגרת "ימי ונציה" בפסטיבל ונציה הקרוב (המסגרת בה הוקרנו בשנה שעברה "חיותה וברל" ו"הירושה"). לא התחרות הרשמית, אבל כן משבצת המסמנת סרטי בכורה אלטרנטיביים.
==========
הבשורה הזאת היא קצת רוח במפרשים הבינלאומיים של הקולנוע הישראלי במחצית השניה של השנה. הליין-אפ של פסטיבל לוקרנו התפרסם בשבוע שעבר ללא שום זכר לסרטים ישראליים באורך מלא, זאת אחרי שלוקרנו העניק שנתיים ברציפות פרסים לסרטים ישראליים ("השוטר" ו"לא בתל אביב"), ועשתה תמיד כבוד לסרטים של ערן ריקליס בגרנד פיאצה. חוץ מסרט קצר של אלעד קידן, ישראל נעדרת השנה מלוקרנו. אולי זה קשור בכך שהפסטיבל מקדיש השנה פוקוס לקולנוע מסוריה. ואולי לא.
=============י
אגב, אני שומע שיש כבר שני סרטים ישראליים בפסטיבל טורונטו. אני מניח שזה גם יתפרסם בקרוב. טיפים? שימו בתגובות.
============י
"סוכריות" של יוסף פיצ'חדזה, אחד הסרטים שהכי חיכיתי להם השנה, פרש מתחרות פרסי אופיר. הוא יתחרה בשנה הבאה.
תיקון: לא פרש ולא נעליים. הסרט מוקרן ומתחרה בתחרות. הקרנת האקדמיה ב-31.7 ב-20:00 תתקיים כסדרה, ואחריה יהיו הקרנות נוספות. ועדיין, זה אחד הסרטים שאני הכי מחכה להם השנה.
=============י
והכותרת שפורסמה אמש על כך שנטלי פורטמן תגיע לישראל בתחילת 2014 לביים את הגרסה הקולנועית ל"סיפור על אהבה וחושך" (בכיכובה) היא בעיניי בעלת פוטנציאל להפוך לידיעה הקולנועית החשובה של השנה בארץ. דוד מנדיל ורם ברגמן מפיקים
המיזם לקולנוע בירושלים תומך במימון. אם הסרט ייצא טוב, ובעל נוכחות בינלאומית כמו הספר, השפעתו יכולה להיות עצומה. הסרט הזה יכול להביא לעמוס עוז את הנובל שלו, ולמנדיל וברגמן את האוסקר שלהם. הפוטנציאל של הפרויקט הזה עצום. בהנחה שהוא לא יהפוך ל"קופסה שחורה".
תגובות אחרונות