"Child's Pose", הסרט הרומני שזכה הרגע בדוב הזהב בפסטיבל ברלין

האוסטרלים על הגובה. מתוך ששה פרסים שחולקו בפסטיבל ברלין למסגרת סרטי הילדים והנוער Kplus, שלושה מהם היו לסרטים אוסטרליים, ובעיקר לשניים עם שמות דומים: האחד "הרקטה" של קים מורדונט, השני "ילד הלוויין" של קתריונה מקנזי. שני הסרטים, אם אני מבין נכון, של במאיות. "הרקטה" זכה הערב גם בפרס סרט הבכורה שחולק במסגרת טקס הפרסים הרשמי של הפסטיבל שהסתיים ברגע זה.

הסרטים הישראליים בברלין, "רוק בקסבה" ו"הנוער", היו מועמדים לפרס הקהל בפנורמה ולפרס סרט הבכורה. הם לא זכו בכלום. הקשר הישראלי היחיד מבין זוכי הפרסים בפנורמה הוא שהסרט שזכה במקום השלישי בבחירת הקהל הוא "אינשאללה", הפקה קנדית-צרפתית שצולמה ברשות הפלסטינית, ושמשתתפים בה גם שחקנים ישראליים (למשל, סיון לוי). והזוכה בפרס חביב הקהל בקוגוריה התיעודית של הפנורמה הוא הסרט "The Act of Killing" של ג'ושוע אופנהיימר, בהפקת ורנר הרצוג וארול מוריס, שהמפיצה הבינלאומית שלו היא פיליפה קוברסקי (המפיקה של "שומרי הסף"). זה הכי קרוב שיש לישראל בפסטיבל השנה.

ועכשיו לשאר הפרסים:

continue reading…

"לרדת מהעץ"

continue reading…

"מת לחיות ביום טוב". או "מת לחיות 5". תאורה אחורית: יונתן סלע

continue reading…

הדיווחים על המו"מ הקואליציוני בתקשורת מסקרנים אותי מנקודת מבט מאוד צרה: התהייה כמה אנשי קולנוע יישבו בממשלה הקרובה.

כבר עכשיו, הכנסת ה-19 מכילה הכי הרבה אנשים הקשורים לקולנוע הישראלי יותר מ-18 קודמותיה:
continue reading…

"מפגשים". האיש בריאת הברזל

continue reading…

דיוויד פינצ'ר צריך עכשיו לשלם את חובותיו. הוא הביא את ג'סטין טימברלייק ל"הרשת החברתית" ועכשיו טימברלייק מביא את פינצ'ר לביים לו את הקליפ החדש שלו (עם ג'יי. זי). לשניהם זה סוג של קאמבק: טימברלייק מוציא אלבום חדש, ופינצ'ר מביים וידיאו קליפ ראשון מאז "Only" של ניין אינץ' ניילז מ-2005 (שוב, הקשר עם "הרשת החברתית"). האמת היא שאם הייתם מראים לי את הקליפ הזה, ל"Suit & Tie", הייתי מנחש שמארק רומאנק ביים אותו. רומאנק היה מעין בן טיפוחים של פינצ'ר בתחילת שנות התשעים, וביים לא מעט קליפים שהושפעו ממנו בסגנון. למשל "Are You Going to Go My Way" של לני קרביץ, שיש משהו בפינצ'ר החדש שמזכיר אותו. אז עוד מעגל נסגר: פינצ'ר השפיע על רומאנק שעכשיו משפיע על פינצ'ר. ואולי זה פשוט פינצ'ר שמשפיע על פינצ'ר (יש כאן משהו מ"ווג" קצת). בקיצור: הנה הפינצ'ר החדש (שבין זה ובין "בית הקלפים", נראה שהוא קצת לוקח לו אתנחתא מהקולנוע, שדווקא מחזירה אותו למקומות שהיו חסרים לי בסרטים האחרונים):

continue reading…

עוד עשרה ימים לאוסקר. זהו זה. הרגע מתקרב שבו אני צריך כבר להתחיל לסגור את הימורי האוסקר שלי. המדור האחרון שלי לפני האוסקרים ב"פנאי פלוס" תכף יורד לדפוס, וגם אם אחליט לשנות את דעתי לקראת פרסום הימוריי בבלוג, זה ישאיר לי רק כמה ימים בודדים. ועדיין, באופן משונה ושהיה מעט מאוד כמותו בשנים האחרונות, יש עדיין כמה וכמה קטגוריות בכירות מאוד שאני ממש לא יודע מה יקרה בהן. למשל, בימוי. תעלומה מוחלטת. או שחקן משנה. או תסריט מקורי. מירוץ צמוד לחלוטין.

אני עובר על כל הפרסים שחולקו בשבועות האחרונים ופתאום מתחילה להתבהר לה תמונה כזאת: continue reading…

אם אתם ערים ב-23:00 הערב, תדליקו רדיו וכוונו ל-88fm לתוכנית הקבועה של עידן אלתרמן, "לילה אלתרמנטיבי", שהוא משדר שם כל יום רביעי בין 23:00 ל-1:00. הלילה הוא הזמין אותי להצטרף אליו לתוכנית, לכבוד יום הרדיו הבינלאומי (מה שזה לא יהיה), וגם לקראת האוסקרים, וסתם כי מאז "ציפורי לילה קולנועיות" שלנו מלפני 13 שנים (שגם שודרה בימי רביעי) פשוט כיף לנו לשדר יחד (פעם בכמה שנים). אני שמח מההזמנה, וקיבצתי כמה שירים מצוינים, שירים מסרטים, שירים על רדיו, שירים על רדיו מסרטים, שירים על רדיו על הטלוויזיה, וסתם שירים שלא קשורים לכלום, חוץ מזה שהם נהדרים בעיניי. ועל הדרך, שימו לייק לדף הפייסבוק של התוכנית.

===================

עד אז, קפצו continue reading…

ביום ראשון זכתה לין רמזי ("חייבים לדבר על קווין") בפרס הבאפט"א על סרט קצר שהיא ביימה השנה: "שחיין" ("Swimmer"). סרט מופשט ויפהפה, שקצת מזכיר לי במשהו את "מלאכים בשמי ברלין", אבל עם שחיין בתפקיד המלאך. ובכלל, רמזי היא הבמאית הכי טובה בעולם כרגע, לדעתי. אין סרט שלה שהוא פחות מנפלא. הנה הסרט הקצר שלה (16 דקות), במלואו:

שמעתם על השערוריה החדשה של האוסקרים? מיכאל האנקה אמר בראיון שסרטו "אהבה" בכלל אינו סרט אוסטרי, וזאת למרות שהסרט מומן על ידי קרנות קולנוע אוסטריות, הופק על ידי חברות הפקה אוסטריות ונשלח על ידי אוסטריה כנציג המדינה לאוסקר. "זה סרט שהלב והנשמה שלו בצרפת", אמר האנקה בראיון. ואכן, "אהבה" מצולם בצרפת, עם שחקנים צרפתיים והוא דובר צרפתית. אוסטריה, בתגובה, החליטה לזרוק את האנקה מכל המדרגות והכריזה שמעתה לא תשקיע יותר בסרטיו. אה, רגע רגע. סליחה. טעיתי. זה בכלל לא מיכאל האנקה, זה גיא דווידי ועימאד בורנט שדיברו בראיון על "5 מצלמות שבורות".

continue reading…