ארגו-פאק-יורסלף!
בשבוע האחרון אני שובר את הראש. ביום ראשון נעלתי את הימורי האוסקר שלי לפרסום בדפוס, במדור שלי ב"פנאי פלוס", אבל הכרזתי מבעוד מועד: אני שומר לעצמי את הזכות לשנות חלק מההימורים שלי עד ליום שישי. הנה הגיע יום שישי ואני צריך להחליט. בשבוע האחרון, למקרא הימורי עמיתיי האמריקאים, אני מרגיש לחץ לשנות את הבחירה שלי continue reading…
טד לבובסקי
אירועי פורים/אוסקר # פרסי המדע-טכנולוגיה של האוסקרים # מי הם סרטי האוסקר הכי קופתיים השנה בארץ? # ול"שומרי הסף" יש עדיין סיכוי. מקבץ אוסקרי, שלושה ימים לטקס.
עוד ארבעה ימים לאוסקר. השתתפתם כבר בחידון האוסקר של "סינמסקופ"? יש פרסים.
לפני שבוע העליתי את הפוסט "שימו לב ל'חיי פיי'", כששמתי לב שהתקשורת האמריקאית מתחילה להתקבץ סביב "חיי פיי" לאוסקרים. פתאום זכייתו של אנג לי בקטגוריית הבימוי – קטגוריה בה אין אף מועמד מוביל אחת – נראתה אפשרית. אתמול העלתה אן תומפסון פוסט החלטי ונחרץ שקובע ש"חיי פיי" יהיה זוכה משמעותי באוסקרים – היא כעת מהמרת על אנג לי כזוכה באוסקר על הבימוי.
פוצי!
במאי הקולנוע יואל זילברג הלך אתמול לעולמו, בוודאי כבר קראתם את ההספדים. זילברג בהחלט היה מחלוצי הקולנוע בישראל, אלא שהקולנוע היה בשבילו עיסוק משני, אחרי התיאטרון, ולכן הוא היה בא לעשות ג'ובים מוזמנים – בתקופה בה היו מפיקים שהזמינו במאים ושחקנים מהתיאטרון לביים להם סרטים מסחריים, שנועדו להיות להיטים. בידיעה על פטירתו בוויינט קרא לו יוסי גרבר "השלאגריסט". ואכן, הביאו אותו לעשות להיטים, בימים ש"מסחרי" ו"אמנותי" היו מחנות אויבים. כילד אני זוכר היטב לא מעט מסרטיו של זילברג, ובעיקר את "חסמב"ה" ואת "קונילמל בתל אביב". כמבוגר אני צריך להודות בצער: סרטיו לא היו טובים במיוחד.
הפרויקט הכי מעניין וחלוצי שזילברג היה מעורב בו הוא continue reading…
בעקבות הפוסט הזה, בו קפצו לי הפיוזים למראה ראיון של גיא דווידי ועימאד בורנט ל"האפינגטון פוסט", כותב לי דווידי:
מאמרך ממשיך הזנת דיסאינפורמציה שהתקשורת יוצרת. אני נדהם שדווקא אדם כמוך שעוסק בתקשורת מסכים להיות מוזן במידע שלה לצורך הצגת עמדתך וזאת כשיש לך את כל האמצעים לבדוק עם היוצרים מה הם עמדתם האמיתית בניגוד לאופן שבו התקשורת מציגה אותה.
מעולם לא אמרתי שההפקה איננה ישראלית. continue reading…
ראשית, אני מופתע מההיענות שלכם לחידון האוסקר שהעליתי אתמול. מעניין מה גרם לזה להפוך לכזה דבר פופולרי? האם סתם כי אתם אוהבים חידונים ופרסים? או כי השנה האוסקר באמת מעניין ומלהיב ולחלוטין לא צפוי. כך או כך, אני מקבץ לכם אחלה פרסים. אז המשיכו יש עוד ששה ימים לאוסקר. (ואל תשכחו כבר לשריין לכם כאן את הלייב בלוג השמיני של "סינמסקופ" ביום ראשון בלילה, 3:00, בו נדע – בין השאר – האם סרט ישראלי יזכה סוף סוף באוסקר).
בין השאר אני מגלה, מעלעול בהצבעות שלכם, שהבקיאות של רובכם בנימי הנימים של התחרות השנה מדהימה ממש. הבוקר, למשל, הגיע גל חדש של שאלוני אוסקר שכולו חוזה שכריס טריו יזכה באוסקר על התסריט המעובד על "ארגו" ולא טוני קושנר על "לינקולן" וזאת בעקבות הידיעה שהלילה זכה "ארגו" (ולא "לינקולן") בפרס גילדת התסריטאים כתסריט המעובד הטוב של השנה. בפרס התסריט המקורי זכה מארק בואל על "כוננות עם שחר" (אבל יש לזכור: בגלל חוקי התחרות של גילדת התסריטאים טרנטינו ומיכאל האנקה, המועמדים לאוסקר, לא היו מועמדים לפרס).
(אגב: "מחפשים את שוגר מן" זכה בפרס גילדת התסריטאים בקטגוריה הדוקומנטרית. הוא ה"ארגו" של הסרטים התיעודיים. זוכה בכל).
המצב הוא כזה: בקטגוריית התסריט מקורי קוונטין טרנטינו continue reading…
"Child's Pose", הסרט הרומני שזכה הרגע בדוב הזהב בפסטיבל ברלין
האוסטרלים על הגובה. מתוך ששה פרסים שחולקו בפסטיבל ברלין למסגרת סרטי הילדים והנוער Kplus, שלושה מהם היו לסרטים אוסטרליים, ובעיקר לשניים עם שמות דומים: האחד "הרקטה" של קים מורדונט, השני "ילד הלוויין" של קתריונה מקנזי. שני הסרטים, אם אני מבין נכון, של במאיות. "הרקטה" זכה הערב גם בפרס סרט הבכורה שחולק במסגרת טקס הפרסים הרשמי של הפסטיבל שהסתיים ברגע זה.
הסרטים הישראליים בברלין, "רוק בקסבה" ו"הנוער", היו מועמדים לפרס הקהל בפנורמה ולפרס סרט הבכורה. הם לא זכו בכלום. הקשר הישראלי היחיד מבין זוכי הפרסים בפנורמה הוא שהסרט שזכה במקום השלישי בבחירת הקהל הוא "אינשאללה", הפקה קנדית-צרפתית שצולמה ברשות הפלסטינית, ושמשתתפים בה גם שחקנים ישראליים (למשל, סיון לוי). והזוכה בפרס חביב הקהל בקוגוריה התיעודית של הפנורמה הוא הסרט "The Act of Killing" של ג'ושוע אופנהיימר, בהפקת ורנר הרצוג וארול מוריס, שהמפיצה הבינלאומית שלו היא פיליפה קוברסקי (המפיקה של "שומרי הסף"). זה הכי קרוב שיש לישראל בפסטיבל השנה.
ועכשיו לשאר הפרסים:
תגובות אחרונות