מימין: אנג לי, דיוויד או. ראסל, בן אפלק, טום הופר, קוונטין טרנטינו, גאס ון סאנט

כצפוי, סדרת הפאנלים השנתית של ה"הוליווד ריפורטר" עם מועמדים אפשריים לאוסקר נחתמת עם מפגש הבמאים. ששה התיישבו סביב השולחן" קוונטין טרנטינו ("ג'אנגו ללא מעצורים"), בן אפלק ("ארגו"), אנג לי ("חיי פיי"), טום הופר ("עלובי החיים"), גאס ון סאנט ("הארץ המובטחת") ודיוויד או. ראסל ("אופטימיות היא שם המשחק"). ארבעת הראשונים כבר זכו באוסקר (בין כתסריטאים או במאים) ובהחלט יש סיכוי שאחד מאלה יזכה באוסקר השנה. הווידיאו, המכיל שעה של שיחה ביניהם, אחרי הקפיצה. וגם: השורטליסט של עשרת הסרטים מתוכם יבחרו המועמדים לקטגוריית האפקטים.

continue reading…

"כלים שלובים", פוסטר א'

עידן אלתרמן, חבר הבלוג, שם לב לכך והפנה את תשומת ליבי: זה הפוסטר המופץ בשלטי החוצות לסרטו של ירון זילברמן, "כלים שלובים". ארבעה שחקנים בסרט, ארבעה שחקנים בתמונה. כמה שמות מוזכרים? רק שלושה: קתרין קינר ושני זוכי האוסקר – פיליפ סימור הופמן וכריסטופר ווקן. מי חסר? מארק איווניר. מכל כיוון שלא תבחנו את זה, זו החלטה תמוהה ואף מקוממת. כל מי שרואה את הסרט מבין שאיווניר, בתפקיד הסולן של הרביעייה, הוא בעצם גיבור הסרט. שלא לדבר על העניין שאיווניר הוא הישראלי היחיד ברביעייה, והייתם מצפים שהקמפיין הישראלי של הסרט דווקא ידגיש את השחקנים הישראלים ולא ימחוק אותם. ואולי זה בדיוק העניין: אולי האסטרטגיה היתה שלא לגרום לאף אחד להתבלבל חס ושלום ולחשוב שמדובר בסרט ישראלי.

אבל למה זה מעצבן כפליים? כי בביקור בסינמה סיטי שמתי לב שכבר היה פוסטר מוכן ל"כלים שלובים" (מה שנקרא one sheet), זה התלוי בבתי הקולנוע, ובו כל ארבעת השחקנים מאוזכרים – נגיד, לפי סדר הפירסום שלהם. כלומר, שכדי לייצר את הפוסטר לשילוט החוצות מישהו היה צריך באופן אקטיבי להיכנס לקובץ ולמחוק את שמו של איווניר ממנו. המפיצים הישראלים, אני מבין מזה, לא אוהבים שחקנים ישראליים בסרטים שלהם. אני דווקא חשבתי שהעובדה ש"כלים שלובים" הוא סרט של ישראלים שנעשה בניו יורק בהשתתפות בכירי שחקני אמריקה הוא בדיוק האלמנט הכי חזק ומסקרן בו. מה אני מבין.

הפוסטר המקורי, כולל מארק איווניר בו, ועוד אנקדוטת פוסטרים, אחרי הקפיצה:

continue reading…

כריסטופר ווקן ב"כלים שלובים" של ירון זילברמן

פתאום שמתי לב: "כלים שלובים" הוא הגרסה האשכנזית ל"בלדה לאביב הבוכה" (שעולה בשבוע הבא). הנה הביקורת מהמדור שלי בשבוע שעבר.

continue reading…

זה עדיין חלק מהקמפיין הוויראלי – כלומר, כזה שעדיין מעמיד פנים שהוא לא קשור ממש לסרט כזה או אחר, אלא קטע וידיאו רנדומלי שצף ברשת – ולא טיזר או טריילר רשמי, אבל הדקה הנ"ל היא ההצצה הראשונה ל"Pacific Rim", סרט האסונות/מפלצות/רובוטים של גיירמו דל טורו שייצא ביולי 2013 (המתקפה הנ"ל על סן פרנסיסקו מתוארכת ל-11 באוגוסט 2013). הקמפיין הוויראלי לסרט יושב באתר הזה, ועל פי המונה הסופר לאחור באתר יש להניח שבעוד 13 יום יחשף שם הטריילר הראשון לסרט.

יש עדכון בהמשך, 29.11.2012. 23:00.

אופס. פאדיחה קטנה לקולנוע הישראלי. פסטיבל סאנדאנס פרסם הלילה את התוכניה הראשית שלו – לתחרויות העלילתיות והתיעודיות, האמריקאיות והבינלאומיות – ואין שם אף סרט ישראלי. ומדובר בפסטיבל שקידם לא מעט סרטים ישראליים בעבר. לפני שנה, למשל, הוצגו בו שלושה סרטים תיעודיים ישראליים בתחרות הבינלאומית, ושניים מהם – "5 מצלמות שבורות" ו"שלטון החוק" – יצאו משם עם הפרסים הראשיים. השנה – אפס.

למען ההגינות נציין שהיה אמור להיות סרט ישראלי השנה בסאנדאנס: "למלא את החלל" של רמה בורשטיין כבר התקבל לפסטיבל סאנדאנס בשנה שעברה (הסרט גם פותח במעבדות התסריט והבימוי של סאנדאנס, וזכה למענקים ממכון סאנדאנס לאורך רוב שלביו) אבל נאלץ לפרוש ברגע האחרון כי הם לא הצליחו לסיים את העריכה בזמן. לסרט הובטח שהוא יוכל להיות מוצג בפסטיבל הבא, קרי השנה. אלא שמאז הוא כבר התקבל לפסטיבל ונציה ולפסטיבל ניו יורק, וסאנדאנס נשארו בחוץ.

וגם נזכיר שאמנם אין ישראלים בסאנדאנס השנה, אבל אולי זו דרכם להחזיר לנו שהשנה סאנדאנס היגרה לישראל: אליסיה ווסטון, אחת הבכירות במכון סאנדאנס ובחממות הפיתוח שם, שקידמה בימיה שם לא מעט סרטים ישראליים (מ"אדמה משוגעת" ועד "מדוזות"), עזבה השנה את סאנדאנס ועברה לנהל את פסטיבל ירושלים (ואולי בלי ווסטון שם, אין מי שידחוף סרטים ישראליים למיון).

הנה רשימת הסרטים של תחרויות סאנדאנס 2013, שייפתח באמצע ינואר (מחר וביום שלישי יוכרזו עוד סרטים במסגרות נוספות, שאינן תחרותיות. מעניין אם שם יימצאו סרטים ישראליים).

עדכון: 29.11.2012. 23:00.

יממה אחר הפרסום הראשון הנ"ל מתפרסמת רשימת הסרטים בסקציית ה"זרקור": קרי, סרטים שכבר הוצגו בפסטיבלים אחרים בעולם, אבל שמקבלים חשיפה שנייה בסאנדאנס. ושם נמצאים שני הסרטים הישראליים הבולטים של העונה: "למלא את החלל" (ההסבר לעיל) ו"שומרי הסף".

בפנים: עוד צרות בתרגומי שמות (אבל מכיוון לא צפוי) # דרור מורה ממשיך לכבוש את אמריקה בדרך לאוסקר # יש במאי ל"מלחמת הכוכבים 7"? # האחים וושאובסקי בדרך ארצה (טוב, בערך) # והרמן ווק עושה פיץ' למען משה # אבל לפני הכל:

מזל שחנוכה מגיע וכל המפיצים מחפשים בבהלה סרטי אנימציה לזרוק לבתי הקולנוע כדי שיהיה להורים לאן לרוץ עם הילדים כשהכרטיסים ל"ראלף ההורס" יגמרו. וכך, למזלנו, מגיע אלינו מחר "פראנורמן", מאולפני לייקה, סרט סטופ-מושן מקאברי למדי, אבל מקסים לגמרי (בת השמונה ובת ה-11 התמוגגו), שיוצא השבוע באמריקה כבר בדי.וי.די ובלו ריי. ורק עכשיו, אחרי שראיתי את הסרט ורציתי לראות קצת משהו על הפקתו נתקלתי בדבר הזה, שהוא בעיניי אחד הטיזרים המקסימים שאי פעם נעשו לסרט מונפש:

==================

אנחנו יורדים כאן לא מעט על תרגומי שמות קלוקלים ומביכים של המפיצים, אבל יש רגעים שבהם אני פשוט קולט שהמפיצים בארץ מתאימים בול לקהל שלהם. או ההפך: ששנים של זלזול יצרו קהל שכבר בטוח שכמה שיותר ירוד ככה יותר טוב. ולראייה: מבצע שמתקיים עכשיו בוואלה שפנו לקוראיהם למצוא שם עברי לסרט "Warm Bodies", קומדיה רומנטית על זומבי שמתאהב בבת אנוש. ההצעות שהוגשו שם מצמררות:
continue reading…

עכשיו? שיהיה. "כך ראינו", סרטם התיעודי של אריק ברנשטיין ואליאב לילטי המספר את סיפורה של המדינה הזאת מבעד למונטאז' אחד ארוך של סרטי סופר 8 ביתיים – חלקם של אנשים רגילים הישוב, חלקם מאנשים מפורסמים יותר – כבר רץ בהצלחה בסינמטק תל אביב (דיווחתי בעבר שכבר ראו אותו 4,000 איש), ורק עכשיו עשו לו טריילר. בדרך כלל טריילר מגיע לפני יציאת סרט ולא חודשיים אחרי. אבל מצד שני, טריילרים לסרטים תיעודיים זה גם עוד לא ממש מהלך נפוץ בארצנו. והוא נועד לקדם את הקרנות הסרט במהלך דצמבר. הנה הביקורת שלי עליו. את הטריילר תוכלו לראות אחרי הקפיצה:
continue reading…

נובמבר-דצמבר הם החודשים הכי גרועים לחובבי קולנוע אמריקאי בישראל (וגם באירופה, למען ההגינות). בעידן שבו הסרטים הגדולים יוצאים בישראל ובארצות הברית בו ביום (רוב קוראיי כאן זוכרים בוודאי ימים לא כל כך רחוקים שזה לא היה המצב), בעונת האוסקר שוב היבשות מתרחקות. סרטי האוסקר יוצאים אל התקשורת וקהל מצביעי עונת הפרסים, יוצאים להפצה (גם לכבוד החגים שם, מחג ההודיה ועד.חג המולד, שבהם יש לסרטים קהל רב ומצב הרוח רציני יותר) אבל לישראל ולאירופה הם יגיעו רק בינואר-פברואר. זו העונה שבה אני צריך להתחיל לנדנד לאנשים שאני מכיר מבין מצביעי הבאפט"א וגלובוס הזהב שישלחו לי את הסקרינרים שלהם, כי אני שונא להיות מחוץ ללופ וההמתנה הזאת משגעת אותי.

יריית הפתיחה לעונת הפרסים לשנת 2012 ניתנה אמש כשבניו יורק חולקו פרסי גותאם, המוענקים לקולנוע העצמאי. "ממלכת אור הירח" של ווס אנדרסון זכה בפרס הסרט הטוב. הפרס הזה לא מהווה שום אינדיקציה לגבי סיכוייו של הסרט באוסקרים – יש לו כרגע סיכויים מסוימים להגיע למועמדות בקטגוריית התסריט המקורי, העיצוב, התלבושות ואולי גם המוזיקה, לא מעבר לזה – אבל בעיקר זה מאותת לנו שהנה התחלנו.

12 שעות אחר כך, לפני כשעתיים, פורסמו המועמדויות לפרסי האינדיפנדנט ספיריט, המוענקים גם הם לקולנוע עצמאי (טקס חלוקת פרסי האינדיפנדנט ספיריט מתקיים בצהריים, יום לפני האוסקרים). הכותרת הישראלית המשמחת היא ש"למלא את החלל" של רמה בורשטיין מועמד שם לשני פרסים – continue reading…

"לא בתל אביב" של נוני גפן מתקרב למסכים (13 בדצמבר), ואחד הדברים הכי טובים בסרט – למעשה, הדבר שנותן לסרט את כל הגרוב שלו – זה המוזיקה המצוינת שלו – גם הפסקול המולחן של עוזי רמירז וגם השירים. ההתאמה בין רוח הסרט ובין רוח המוזיקה בו פשוט מושלמת. לכן, "לא בתל אביב" הוא קודם כל סרט שחובבי מוזיקה ישראלית עצמאית עכשווית אמורים להתמוגג ממנו. והנה, הישר הסאונד-קלאוד של הסרט, טרי טרי, אחד השירים מהסרט: "אתה בסדר" שכתבו נוני גפן וגלעד פיקר ומבצע רותם בר-אור (והוא הפסקול לאחת הסצינות הכי יפות בסרט).

 
Ata Beseder – 'Not in Tel Aviv' Soundtrack by Not in Tel Aviv

הפוסט הזה מוגש לכם בשיתוף ג'יימסון וויסקי שמכריזים על תחרות הסרטונים הבינלאומית Done in Sixty Seconds, או בקיצור DISS. המשימה שלכם, אם תבחרו לקבל אותה (ובהנחה שאתם לפחות בני 18), היא לצלם גרסה משלכם בת 60 שניות בדיוק לסרט קיים. רצוי, כמובן, שיהיה מצחיק ומקורי ומוצלח, או אחד מהשלושה. יש לכם עד 20.1.2013 להעלות את הסרטון שלכם לאתר התחרות (בשיתוף מגזין הקולנוע הבריטי "אמפייר"). צוות שופטים יבחר את הסרטון הישראלי הטוב ביותר. יוצר הסרטון (או היוצרת) יזכו בכרטיס טיסה זוגי ללונדון לייצג את ישראל בגמר התחרות הבינלאומית. קראו את התקנון לפני שאתם יוצאים לדרך.

מחפשים קצת השראה ודוגמאות? הנה. זה אחד הסרטים שזכו בשנה שעברה, גרסה אירית קרקסית משהו ל"מחוז 9":

continue reading…