"קוראים לי דולמייט", ביקורת

"קוראים לי דולמייט". it's hard out here for a pimp
"קוראים לי דולמייט". it's hard out here for a pimp
תשעה סרטים הייתי צריך להשלים אחרי חופשה של שבועיים, ומולם תשעה סרטים – כולל כל הסרטים בצמרת הטבלה – יצאו ממנה. ילמד אותי לקח. לצד "שליחות קטלנית: גורל אפל" ו"החוחית" שעלו בסוף השבוע האחרון, תמצאו שני סרטים של נטפליקס ("המכבסה" ו"קוראים לי דולמייט"), שהתחילה את עונת הסרטים הגדולים שלה לכבוד האוסקרים ועם פתיחת התחרות מול אפל טי.וי פלוס ודיסני פלוס. תמצאו גם שני סרטים צרפתיים ("מי את חושב שאני" ו"שנות חיינו היפות"), סרט ישראלי ("כאן ועכשיו") וסרט אמריקאי של במאי ישראלי ("סקין").
יצאו מהטבלה: "פרזיטים", "היו זמנים בהוליווד", "כאב ותהילה", "אד אסטרה", "הבחירה", "קצפת ודובדבנים", "אחוזת דאונטון", "המוסד" ו"מלך האריות".
אני יוצא לחופשה קצרה ומשאיר אתכם עם פרויקט סיכום העשור שלי (חלק ראשון מתוכו, יהיו לו עוד חלקים עד שהעשור הזה יגמר). לחיצה על שמות הסרטים תעביר אתכם להרחבות על כל אחד מהם. מוזמנים לשתף בסרטי העשור שלכם. והנה תזכורת לסיכומי השנה של העשור החולף: סיכום שנה 2010, סיכום שנה 2011, סיכום שנה 2012, סיכום שנה 2013, סיכום שנה 2014, סיכום שנה 2015, סיכום שנה 2016, סיכום שנה 2017, סיכום שנה 2018.
אבי נשר ונתן גושן בצילומי "סיפור אחר". צילום: איריס נשר
ביום שלישי (מחרתיים) יוקרן בפסטיבל חיפה עותק דיגיטלי חדש לסרט "חוקר המס" של אבי נשר, במלאת לו 20 שנה, אחד הסרטים האחרונים שביים בגלות האמריקאית שלו, והסרט האמריקאי שעבורו קיבל את הביקורות הטובות ביותר שלו. יש לי סיפור שלם סביב הסרט הזה, שאם תעברו על כל ארכיון התכנים שלי שקשור באתר לתגית "אבי נשר" תראו שפעם כבר הזכרתי אותו, אבל עכשיו במלאת לו 20, אני חושב שמגיעה הרחבה. אבל לא כרגע.
בעוד ב"ליברל" רותם דנון בחר בנשר כאחד האנשים המשפיעים של השנה, אני הוזעקתי ל"מוסף כלכליסט" לכתוב על נשר כאחד מאותם ישראליים מצליחים שהממסד לא ידע לקבל בזמן אמת, ושבעתיד הם יאכלו את הכובע. האמת היא שאני חושב שהעתיד הוא כבר עכשיו. נראה לי שאם נשר היה מאפשר ל"סיפור אחר" להשתתף בפרסי אופיר האחרונים, יש סיכוי שהסרט היה זוכה בכמה וכמה פרסים, אולי אפילו לנשר עצמו שעד עכשיו ממש הודר על ידי האקדמיה. ובמקביל, עוד ועוד יוצרים צעירים פונים לנשר לעזרה כמנטור, ואחרי הצלחת "המוסד" יש לו מעין תפקיד חדש של "מציל סרטים" כמפיק. נדמה לי שההכרה שנשר הוא כרגע הגרנד-מאסטר של הקולנוע הישראלי כבר חילחלה. אבל אין ספק שבעתיד, היחס של קהילת הקולנוע הישראלית לנשר והצלחותיו יראה תמוה מאוד ויהיה מאוד קשה להגן עליו. הנה הגרסה המורחבת לטקסט, שכרגיל בדפוס היה קצר יותר:
חופשת סוכות שהתחילה אתמול הציפה את בתי הקולנוע בלא מעט סרטי אנימציה מדובבים – חלקם הגדול, למרבה ההפתעה – מגיעים מאולפנים מוכרים ואמינים בדרך כלל ולא הפקות זולות תוצרת מלזיה. אבל לטבלת המבקרים נכנסו רק שני סרטים, ורק אחד מהם הוא סרט אנימציה מדובב: "משפחת אדאמס", סרט הקולנוע השלישי (והראשון באנימציה) על המשפחה המקאברית שזכתה לפני כן לפרסום כקומיקס וכסדרת טלוויזיה די אלמותית עוד בימי השחור-לבן של אמריקה. וחוץ מזה עולה גם "ג'וקר", שהוא לא ממש סרט לילדים, ושפורש יפה את תגובות המבקרים שלנו השבוע. אף אחד לא שנא אותו, אבל כמות החיבה נעה יפה על הספקטרום שבין 3 ל-5 כוכבים, שזה בערך המנעד שבין אדישות להתלהבות כשזה מגיע לסרט כה מדובר. בדקו עם הציון של מי מהמבקרים/ות אתם הכי מזדהים. מה שכן, בחופשת סוכות תוכלו לארגן לעצמכם דאבל פיצ'ר של ליצנים רצחניים עם "ג'וקר" (מומלץ) ו"זה: חלק 2" (לא מומלץ), שניהם אגב תוצרת אולפני וורנר, ואולי כדאי שמישהו יבדוק שהכל בסדר שם.
יצאו מהטבלה: "השורד" ו"פנים רבות לאמת".
תגובות אחרונות