אינדי אני
למה סטיבן ספילברג הסכים ל"אינדיאנה ג'ונס" רביעי, התזה שלי.
"המנון" של אלעד קידן זכה בסינפונדסיון בקאן
הנה ההודעה מפסטיבל קאן. השופטים היו הו שיאו-שיאן (נשיא), אוליבייה אסייאס, סוזן בייר, מרינה הנדס ולורנס קרדיש. 17 סרטים השתתפו בתחרות, מבין 1200 שהוגשו.
"הימנון" של אלעד קידן
תחרות הסינפונדסיון נוסדה ב-1998. מאז, 26 יוצרים שהשתתפו בתחרות חזרו לפסטיבל קאן עם סרטי הבכורה הארוכים שלהם.
ב-1999 זכה דובר קוסאשווילי עם "עם חוקים" במקום השני. בשנת 2000 זכה "קינוח", סרטו של עמית סקומסקי מאוניברסיטת תל אביב, בפרס השני. ב-2002 זכה "שאלות של פועל מת" של איה סומך (ת"א) בפרס השלישי. ב-2005 זכה "ביקור חולים" של מאיה דרייפוס (ת"א) בפרס השני. זו הפעם הראשונה שסרט של סם שפיגל זוכה, ושסרט ישראלי זוכה בפרס הראשון.
אלעד קידן
בנאום הזכייה שלו אמר קידן: "זו המחווה שלי לז'אק טאטי. אני מודה לקולנוע הצרפתי. אני מקדיש את זה לחבר טוב שלי מהכיתה שהקליט את הקול לסרט שלי ובדצמבר נפטר מסרטן".
אז איך "סקס והעיר הגדולה"?
הקרנת העיתונאים של "סקס והעיר הגדולה" התקיימה בצהריים והגיעו שתי דעות על הסרט:
1. ריקני ומאכזב
"הייתי בהקרנת העיתונאים של 'סקס והעיר הגדולה' ואני חייב להגיד שמאוד התאכזבתי. אז כן, יש בסרט את השנינות המוכרת מהסדרה, וגם את סצינות העירום הנועזות, אבל משהו פשוט לא עובד. העלילה (שבטח כבר שמעת עליה באין ספור מקומות ברחבי הרשת: קארי וביג עומדים להתחתן, ביג בורח מהחופה, ביג חוזר, ובלה, בלה בלה…) צפויה, נדושה ומעצבנת. ולמרות שיש כמה התפתחויות (מפתיעות, אפילו) ההרגשה הכללית היא כאילו הכל תקוע במקום. בעצם, לא, שכח מזה. ההרגשה היא לא שהכל תקוע, ההרגשה היא שהסרט בכלל לא מרגיש כמו סרט, ומה שיותר עצוב הוא, שהוא גם לא מרגיש כמו פרק ארוך במיוחד של הסדרה.
בקיצור: מאכזב וריקני."
2. ריקני ומהנה
“סקס והעיר הגדולה” היה בדיוק כמו שחשבתי: חביב אך מלא סוכר וארוך מדי (135 דקות !). נראה כאילו ניסו לדחוף 4 עלילות של עונה שלמה לתוך סרט אחד ולמרבה ההפתעה רוב הזמן זה עובד. אני צפיתי ברוב פרקי הסדרה והניחוש שלי הוא שמי שנהנה ממנה מאד ייהנה גם כאן. מצד שני, מי שלא מכיר את הסדרה אין לו הרבה מה לחפש בסרט הזה.
המממ… יש סיכוי שאני אהנה מהסרט, אני מבין. אבל שעתיים ורבע?!
יש עוד תגובות?
סקס, סינקדוכה ומיסטר ג'ונס
עמיתים יקרים: מי מכם שהולך בצהריים להקרנת העיתונאים ל"סקס והעיר הגדולה", אנא שילחו לי מייל, יש לי משימה עבורכם. ומי שכותב ביקורת על הסרט עוד היום, בתגובות או במייל או בסמס, תבוא עליו ברכת זה הבלוג.
==========
ומי שהולך היום ל"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח": הביקורת שלי מפוצלת לשלוש. חלק ראשון באנגלית (אל תחמיצו את הסקר בסוף הביקורת). חלק שני, מחר ב"7 לילות". חלק שלישי ביום רביעי ב"פנאי פלוס". התזה שלי, כפי שכבר נידונה בתגובות בתחילת השבוע: ספילברג עשה כמיטבו עם בימוי קטעי פעולה וירטואוזיים וזריזים, עם כמה הברקות אדירות, אבל חומר הגלם העלילתי שקיבל מלוקאס – העוסק הפעם באינדיאנה ג'ונס ובחייזרים – ממש צולע. כן, האשם הוא לוקאס. כי ספילברג רצה כבר לפני כמה שנים לצלם תסריט ל"אינדיאנה" שכתב פרנק דרבונט האדיר, אבל לוקאס הטיל וטו והציע סיפור משלו. אני מניח שמאותו רגע ספילברג הרים ידיים ונתן לו לנהל את ההצגה, כשהוא אחראי על זה שהתוצאה הסופית תהיה לפחות מאוד קצבית ומהנה. וזאת אכן עשה.
===========
עושה רושם שהקהל בפסטיבל קאן מבלה השנה לא מעט זמן על הרגליים בתשואות בסוף הסרטים. מהביקורות והתגובות נשמע שהתחרות מציגה אוסף יוצא דופן של סרטים נפלאים. עד כדי כך שדווקא הסרט של האחים דארדן – יקירי קאן ופעמיים זוכי העבר – מקבל ב"סקרין דיילי" את אחת הביקורות הכי פושרות בפסטיבל (גלן קני דווקא התלהב). אחרי "ואלס עם בשיר" הגיעו התשואות ל"סיפור חג מולד" של ארנו דפלשן, "עמורה" האיטלקי, "מאורת האריות" הארגנטינאי, "שלושה קופים" הטורקי ו"The Changeling" של קלינט איסטווד. ואתמול הוקרן האפוס בן ארבע השעות של סטיבן סודרברג על צ'ה גווארה (שיפוצל לשני סרטים בבתי הקולנוע). ג'פרי וולס וגלן קני יצאו מגדרם מהתלהבות. אן תומפסון פחות. אבל פיטר המונד וטוד מקארתי קטלו. היום נשאר לשמוע איך תעבור הקרנת "סינקדוכה, ניו יורק" של צ'רלי קאופמן. סשה סטון כבר רושמת לפניה שאת הסרט של איסטווד נפגוש באוסקרים ב-2009.
אצל אהרון קשלס: אביב קוזלוב, שצילם את הסרט "שתיקה" של הדר מורג שמתחרה בסינפונדסיון – תחרות סרטי הסטודנטים המתקיימת בפסטיבל קאן – נמצא שם וראה את איסטווד החדש. הוא שלח שתי ביקורות תמציתיות, ומאוד נלהבות.
============
ויה סשה סטון: שלושה קטעים מתוך "סינקדוכה, ניו יורק" של צ'רלי קאופמן:
>
"הג'וב הבריטי", הביקורת
נדמה לי שבסופו של דבר הבעיה (שלי) עם "הג'וב הבריטי" קשורה בכך ששלושת הכוחות היצירתיים בסרט כולם אנשים חביבים, אבל לא מספיק טובים. כלומר, כל אחד מהם זקוק למישהו מבריק ממנו כדי לצאת טוב. מצד אחד, רוג'ר דונלדסון, הבמאי. האיש שהקריירה שלו מלאה החמצות, סרטים שהיו כמעט נהדרים, או מקסימום סבירים, מצליחים, חביבים, אבל אף פעם לא הצליח להגיע למשהו גדול באמת. והתסריטאים הם דיק קלמנט ואיאן לה-פרניי – צמד התסריטאים הבריטיים בני ה-70 שעובדים בקצב וללא מנוחה וחתומים על הכל מ"מים, מים", דרך "הקומיטמנטס" ו"סיפור אהבה מזוין", ועד "חיים בזרם" ו"מעבר ליקום" – וכמעט תמיד חסר להם איזשהו שפיץ. בקיצור, "הג'וב הבריטי", למרות שהוא סימפטי, איכזב אותי מאוד. זו הביקורת הקטנטנה שכתבתי עליו לגיליון "פנאי פלוס" לפני שבוע (14.5.2008):
continue reading…
יום האטום
היום ב-12 ירצה אטום אגויאן על סרטיו באולם בר שירה באוניברסיטת תל אביב. אחרי ההרצאה יתקיים סשן שאלות ותשובות מהקהל בהנחיית נחמן אינגבר. הכניסה חינם.
אחרי שהוא יגמור עם ההרצאות הסדנאות וקבלת פרס דן דוד בו זכה, אגויאן יטוס מכאן לפסטיבל קאן, שם הוא מציג בתחרות את סרטו החדש "Adoration". אני מקווה שהוא כבר סגור להקרנות בפסטיבל ירושלים.
בגלל עניינים שונים לא אוכל להגיע להרצאה למרות שמאוד רציתי. אם יש מישהו שמתנדב לדווח משם – בכתב, תמונות או וידיאו – אשמח להעלות כאן.
=======
היי, את מי גווינת פאלטרו מחבקת שם על השטיח האדום רגע לפני בכורת "Two Lovers" של ג'יימס גריי בפסטיבל קאן אתמול?
עבור מוני מושונוב, ממש כמו עבור גריי, זה פסטיבל קאן שני ברציפות. בשנה שעברה שניהם היו שם עם "הלילה הוא שלנו".
========
עוד ביקורות מקאן על "שבעה" של שלומי ורונית אלקבץ: "הוליווד ריפורטר", "סקרין דיילי".
=======
"אנטארקטיקה", סרטו השני והמסקרן של יאיר הוכנר ("ילדים טובים") התקבל לפסטיבל NewFest, הפסטיבל ההומו-לסבי של ניו יורק שחוגג השנה יומולדת 20, והוא יוקרן שם בבכורה עולמית ב-6 ביוני. בסוף שנות התשעים יצא לי להיות בשתי מהדורות של הפסטיבל ומדובר באירוע משובח להפליא, עם שפע הברקות קולנועיות שרובן נותרות חוויות אנדרגראונדיות.
אבל "אנטארקטיקה" לא יהיה שם הישראלי היחיד: "הסודות" של אבי נשר, יוקרן גם הוא. וגם "יפן יפן" של ליאור שמריז. וגם "אמא, לא הרגתי את הבת שלך" התיעודי של אורנה בן דור.
ב-24 ביוני ייפתח בתל אביב פסטיבל הסרטים ההומו-לסבי בניהולו של הוכנר.
===========
אריק קוהן מ"אינדי-ווייר" עדכן את בלוגו באמצעות סמסים במהלך הקרנת הבכורה העולמית בקאן של "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח". התוצאה: לייב בלוגינג טלגרפי, אבל עמוס כולו ספוילרים.
=========
"ביקור התזמורת" חגג מאה יום בהפצה בבתי הקולנוע באמריקה ונכון ליום ראשון הוא הכניס כבר 2,918,423 דולר. אם מפיציו יצליחו להשאיר אותו בקצב מכירות דומה בחמישה-שישה השבועות הקרובים, הוא יחצה את קו ה-3 מיליון דולר הכנסות באמריקה, ויהיה הסרט הישראלי הראשון שעשה את זה. האם יצליח.
ובכלל, טבלת מכירת הכרטיסים של "וראייטי" מהסוף השבוע האחרון מכילה המון ישראלים. מלמטה למעלה:
מקום 114: "בופור". מקום 64: "מדוזות". מקום 61: "ביקור התזמורת". מקום 58: "חופשת קיץ" (שיצא בסוף השבוע הזה בשישה בתי קולנוע). מקום 44: "אותו הירח" (סרט מקסיקני בהפקת רם ברגמן הישראלי). מקום 36: "Fugitive Pieces" (דרמת שואה קנדית עם איילת זורר, אני מניח שיוקרן בפסטיבל ירושלים). מקום 34: "Smart People" בבימויו של הישראלי נועם מורו. מקום 10: "The Visitor", סרטו של טום מקארתי ("אנשי התחנה") שזוכה לביקורות מצוינות ומציג את היאם עבאס בתפקיד הנשי הראשי.
הקליפים הזוכים בפסטיבל אילת
אני לא מצליח להבין את פסטיבל אילת. חיפשתי בתוכנייה שלו סרט אחד שהתחשק לי לראות. בקושי מצאתי. צפיתי בסרטים מתוכו בדי.וי.די: לא היה שם שום דבר ראוי. איזה מין פסטיבל זה שאין בו אפילו סרט אחד מוצלח? מישהו היה שם וראה משהו שווה שהוא יכול להמליץ עליו?
האירוע היחיד שאיכשהו נשמע סימפטי הוא תחרות הקליפים שהתקיימה ביום שישי, מעין קאמבק לתחרות הקליפים המסורתית שהתקיימה פעם בפסטיבל חיפה. לתחרות, בניהולו של רועי ורנר, הוגשו 43 קליפים, ורבעה מהם יצאו עם פרסים. אלה הזוכים:
מקום ראשון: "כרטיס טיסה", סיון שביט (בימוי: מיכל ברזיס ועודד בן נון)
באמת קליפ נורא יפה. ברזיס ובן נון ביימו את "עונג שבת" (עם טלי שרון) בסם שפיגל, סרט שלא מאוד אהבתי אבל מאוד התפעלתי מהלוק והאווירה שלו. בן נון גם כאן מוכיח שהוא צלם מוכשר ויהיה מעניין לראות לאן הצמד הזה הולך..
.
פרס הצילום: "The Night Starts Here" של The Stars (צילום, בימוי, עריכה: יונתן ורדי)
(הבמאי ישראלי, הלהקה קנדית. אני מניח שב"קליפ ישראלי" התחרות האילתית מתכוונת ליוצר הקליפ ולא ליוצר המוזיקה).
.
.
פרס העריכה: "Your Anchors", אסף אבידן (בימוי: אליסה גויחמן ודניאל נחסון. עריכה: אליסה גויחמן)
.
.
פרס הארט: "ואולי", אביגייל רוז (בימוי: תומר בהט. ארט: כרמית שי, שיר רז)
.
.
ציון לשבח: "למיה יש אקדח", כנסית השכל. (בימוי: טל לוטן).
לוטן, מהמגיבות הקבועות בבלוג מוכיחה שקוראי "סינמסקופ" מגיעים רחוק (לפחות עד אילת).
(ב-Flix יש ערוץ עם כל קליפי התחרות, אבל אצלי הוא כל הזמן נתקע)
איה אינדיאנה?
למי שתהה: "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" הוא אולטרה-סופר-סבבה של סרט. ואני מתכוון לזה במובן הכי אקדמאי של המילה "סבבה". עשרים הדקות הראשונות שלו מושלמות. ההמשך לא נטול מגרעות (וגם קצת בושות) אבל בסופו של דבר זה כיף גדול. ארחיב בהמשך.
תגובות אחרונות