איתן, ידיד אמיתי של הבלוג, העביר במהלך השבוע ארבעה דיווחים מפסטיבל ונציה עם רשמים מכמה מהסרטים הכי מסקרנים של העונה. אם החמצתם, הנה:

דיווח ראשון:

SLEUTH קנת בראנה. נורא ואיום. זה לא סרט. זה תיאטרון מצולם. שני שחקנים ולוקיישן אחד. וזה לא היה כל כך נורא, אלמלא ההתחכמויות האינסופיות, ההייטקיות המטופשת, וההתנפחות מחשיבות עצמית. פוי.

“תשוקה, זהירות” אנג לי לא התלהבתי. אמנם משוחק נהדר, ומצולם נהדר בהפקה מרשימה, אבל כל העדינות של “הר ברוקבק” הלכה לעזאזל. סצינות סקס מפורשות מדי, סצינה אחת מאוד אלימה, וסיפור שקצת נמתח מדי, יוצרות סרט בינוני לטעמי.

”הללו את הבמאי” טקאשי קיטאנו. סרט מטורף ומאוד מצחיק. מעיו יצירה אחות לסרטו הקודם ” הטקאשים” רק קצת יותר קוהרנטי, והרבה יותר מצחיק. לא יצירה בעלת משקל, אבל מהנה ביותר.

“חופשה עצובה” שינג’י אאיומה. לא כל אחד יכול להיות איניאריטו, אבל הרבה מנסים. עריכה איומה מקלקלת סרט שבו נפגשים כמה סיפורים על ילדים נטושים. כוונות טובות, ביצוע לא.

רוה לאיתן: הביקורות על "Sleuth", שאגב יוקרן בחיפה, מאוד חצויות. קראתי כמה הילולים נפעמים, בעיקר מכיוון מעריצי פינטר. אבל אכן היו כאלה כמוך שמצאו את הסרט משעמם ומיותר.

דיווח שני:

“זה עולם חופשי…” – קן לואץ’. תענוג של סרט. שתי בחורות צעירות מנהלות continue reading…

דורון פישלר מעדכן: א.ד מטלון החליטה לוותר על השם הנהדר "חרמן על הזמן" ולהוציא את הסרט החדש של הצוות סת רוגן/אוון גולדברג/ג'אד אפאטו/גרג מוטולה/מייקל סרה בשמו המקורי: "סופרבאד". המאבק האינטרנטי ניצח. רגע של קורת רוח. ועכשיו יהיה אפשר סוף סוף להתייחס לסרט הזה, שיוצא בסוף ספטמבר, בלי להקדיש חצי ביקורת על השם האיום. משפחת מטלון, אנחנו מורידים את הכובע ומקווים שזה תחילתו של עידן חדש. והסרט, כאמור, מצחיק בטירוף. ארחיב עליו בעוד כמה ימים.

אסופת לינקים לכמה דברים שקרו בשבוע שעבר אבל החמצתי בגלל חופשתי.

*
פתאום צצה לה אאוט-אוף דה בלו מחווה לז'אק דמי בסינמטקים שנודע לי עליה יום לפני הפתיחה. מובטחים עותקים חדשים ומתורגמים לעברית. את "לולה" שהוקרן אתמול החמצנו. את שאר הסרטים אסור באיסור מוחלט לפספס. הם מופלאים ומלאים קסם פופי.המוזיקה של מישל לגראן לבדה שווה את המאמץ.

*
איפה קראתם כבר ב-17 במרץ שיוקם סינמטק בהרצליה? כאן. איפה קראתם ב-24 במרץ שיועצה של ראש העיר לעניין הסינמטק הוא רנן שור ושפורסם מכרז לחיפוש אחר מנהל? כאן. (כלומר, אם לא קראתם קודם ב"זמן השרון", מהם ציטטתי את הידיעות שלי). איפה קראתם מי שבעת המועמדים הסופיים מבין 39 האנשים שהגישו את מועמדותם? כאן. ובשבוע שעבר פורסם שנבחרה מנהלת, נעה רון, שעיתונאי הקולנוע אמורים להכיר מהקדנציה הארוכה שלה בסם שפיגל (אחרי שהחליפה שם את רות דיסקין). הקמתו של סינמטק חדש בהרצליה מאוד מסקרנת אותי. הוא יפתח, אני קורא, רק בעוד כשנה. אבל למרות שיש כבר המתנפלים, תחושת הבטן שלי היא שנעה רון היא בחירה מעולה ומאוד נכונה לתפקיד. כמובן שנוכל לשפוט טוב יותר כשיהיה מה.

*
זה כבר ניוז די ישן (אבל גם עליו קראתי מאוד באיחור): אואן ווילסון ניסה להתאבד ביום ראשון שעבר, בטח כבר קראתם עליו המון. אבל האם קראתם את הגרסה שמי שאשם בקריסה הנוכחית שלו לסמים הוא כנראה סטיב קוגן?

*
על המצלמה החדשה, The Red One, שאמורה לעשות מהפכה בתחום צילום ההיי-דפינישן, קראתי בפעם הראשונה לפני כשבועיים כאן באיזור התגובות. עכשיו מתברר שהאיש שהמציא את המצלמה הזאת מסר אותה לידיו של פיטר ג'קסון שהלך וצילם איתה ליד הבית שלו בניו זילנד סרט מלחמה קצר בן 15 דקות לפני כמה חודשים. הסרט,Crossing the Line, מוקרן כעת ברחבי הוליווד ומתפקד כסרטון הדגמה ליכולויותיה של המצלמה. קטע קצרצר ממנו נמצא כאן. מי משיג את הסרט המלא?

*
יוג'ין הרננדז מ"אינדי-ווייר" ראה את "ביקור התזמורת" בטלורייד והאזין לערן קולירין ולאילון רצ'קובסקי משוחחים עם הקהל אחרי ההקרנה.

*
הביקורות הראשונות על I'm Not There של טוד היינז, שהוקרן בטלורייד, מופלאות. הביקורות על Redacted של בריאן דה-פלמה חיוביות בוונציה, קטלניות בטלורייד.

*
את פיצוץ הבניין בשיקגו, לטובת צילומי "באטמן מתחיל חוזר" (לא השם הרשמי כמובן), ראיתי בחדשות ערוץ 2. אבל האם ראיתם את העפת הסמי-טריילר יומיים לפני כן? ואת אזרחי שיקגו מתרגשים מצילומי באטמן בעיר שלהם?

*

ואם אתם חברי אקדמיה: המגיב החותם בשם אלטמן הקים אתר המזמין אתכם לסמן בו במי בחרתם לפרסי אופיר. הרעיון מקסים, הביצוע מוצלח, אבל האם חברי האקדמיה ישתפו פעולה? א) נעקוב. ב) הקורא אלטמן יזומן לסייע לי עם טופס ההימורים שלי בימי האוסקרים ההוליוודיים.

*
והבשורות שאתם הכי מחכים להן, אני בטוח: הגדולה התחילה כתה א' אחרי שהיא כבר למדה לשחות הקיץ. יעיל למקרה שבית הספר יוצף מצונאמי פתאומי.

וזו כבר ההודעה הרשמית שהגיעה אתמול אחרי הצהריים, לא הספקולציות הפרטיות שלי מהבוקר: שבעה סרטים ישראלים יתחרו בתחרות העלילתית בפסטיבל.

ג'וליה מיה
בימוי: יובל גרנות
משחק: חיים זנאתי, הגר בן אשר, עדי אבן טוב, דורי בן זאב,
87 דקות
ג'וני (יוחנן) כהן הוא במאי סרטי קסטות משכונת התקווה. כשהוא מתאהב בסוכנת מכירות של "יס", שדומה דמיון מפתיע לג'וליה רוברטס, ג'וני מחליט לעשות את "אשה יפה" בגרסה הישראלית.

מפטיר
בימוי: דויד דזאנאשוילי
משחק: יונתן עוזיאל, אריק משעלי, שרון אלכסנדר, עמוס לביא
95 דקות
שבועיים לפני שאלי משתחרר מהכלא נודע לו שאחיו מאיר נרצח במסגרת מלחמת כנופיות בעולם התחתון. כשהוא משתחרר יש לו שתי משימות: הראשונה היא לקנות מפטיר בבית הכנסת לזכר אחיו והשנייה היא לנקום את מותו.

מקומות
בימוי: יצחק צפל ישורון
משחק: מוריסיו בוסטמנטה, שלי דאג, קלי מרטין, גיל בר-סלע
92 דקות
פגישה לא צפויה של פסיכולוג ניו-יורקי אובססיבי עם אשה בעלת כוחות על-טבעיים.

רחמים
בימוי: יניב אמודאי
משחק: יגאל עדיקא, שלום אסייג, מורן אטיאס, דרור קרן.
90 דקות
רחמים מעביר את חייו בחזיונות ודמיונות על הלוויה המפוארת שתהיה לו כשימות. כאשר הוא נקלע בטעות למבצע חיסול של מתנקש זוטר ושלומיאל בשם משה, רחמים מזהה הזדמנות ומציע למשה הצעה שקשה לסרב לה.

הבוגד הקטן
בימוי: לין רות'
משחק: אלפרד מולינה, עידו פורט, רמי הויברגר
83 דקות
מבוסס על ספרו של עמוס עוז "פנתר במרתף". מערכת יחסים מיוחדת מתפתחת בין נער ישראלי לקצין בריטי בירושלים בשלהי 1947.

מחכים לסלאח-אדין
בימוי: עלי נסאר
משחק: נסרין פאעור עלי, מחמוד אבו גאזי, ראידה אדון
97 דקות
ג'מאל נקרע בין אשתו עביר לבין אהבתו הראשונה.

רק כלבים רצים חופשי
בימוי: ארנון צדוק
משחק: ליאור אשכנזי, איילת זורר, אלון אבוטבול, נטע גרטי, יגאל עדיקא, יפתח קליין
100 דקות
אורי (ליאור אשכנזי), הוא עו"ד מצליח; אשתו תלמה (איילת זורר) היא עובדת סוציאלית. עולמם מתהפך לאחר שתלמה עוברת אונס אכזרי בידי חברות עבריינים, תושבי שכונת מצוקה שבראשם חיים (אלון אבוטבול). תלמה החבולה קופצת אל מותה, ואורי יוצא למסע נקמה.

הנה מה שאני יודע נכון לרגע זה על הסרטים הישראליים שיוצגו בפסטיבל חיפה:

"רק כלבים רצים חופשי" (אולי השם הרע ביותר לסרט מאז "כלבים לא נובחים בירוק")
"המפטיר"
"מופע החיים של גוטל בוטל"
ו"התנתקות"
(אני, להבדיל מאחד המגיבים כאן, חושב שזה רעיון מצוין לפתוח את הפסטיבל עם סרט של עמוס גיתאי. יוצר המזוהה עם העיר חיפה, ושסרטו החדש מוצג בעונה הנוכחית גם בוונציה וגם בטורונטו, כך שיש כאן גם צידוק לוקאלי וגם צידוק אקטואלי. ואני, שלא ידוע כמי שמעריץ את סרטיו האחרונים של גיתאי, מקווה שזה שהוא הוזמן גם לוונציה, גם לטורונטו וגם לפתיחה החיפאית היא עדות לכך שסרטו החדש ראוי ואינו מיצג קקופוני כמו "איזור חופשי").

והנה, בפרסום ראשון לדעתי, כמה מהסרטים היותר מסקרנים שיוצגו שם השנה בסוכות:

"הגירוש" של אנדריי זוויאגינצב. סרטו השני של במאי "השיבה".
סרט תיעודי על קישלובסקי
סרט תיעודי על פזוליני
סרט תיעודי על דיוויד לינץ'
"ליידי צ'טרלי" של פסקל פראן
"פלוי" של פן-אק רטאנארואנג
"הרסיסים של טרייסי" של ברוס מקדונלד
"מאהבת זקנה" של קתרין ברייה
"שנת הדג" של דיוויד קפלן
"אהבה מטורפת" של דן קלורס (תיעודי)
"הרוחות של סיטה סוליי" של אסגר לת (תיעודי)
"הסרט הזה עדיין לא מדורג" של קירבי דיק (תיעודי)
"גן חיות" של רובינסון דוור (התיעודי הזאופילי)
"אלכסנדרה" של אלכסנדר סוקורוב
"להתראות באפאנה" של בילה אוגוסט
"האלאם פו" של דיוויד מקנזי
"Sleuth" של קנת בראנה (העיבוד של הרולד פינטר למחזה של פיטר שייפר שכבר עובד על ידי ג'וזף מנקייביץ)
"The Savages" של תמרה ג'נקינס.

אני מניח שעד פתיחת הפסטיבל בטח יגיעו אליי שמות סרטים נוספים, אבל כרגע הרשימה שבידיי עוזרת לי למחוק בסך הכל שבעה סרטים מתוך ה-wish-list הפרטי שלי שפרסמתי אחרי פסטיבל ירושלים.

החופשה הקצרה הסתיימה. אני קורא עכשיו מאות מיילים, עובר על תגובותיכם ופותח עשרות פריטי דואר. עדכוני האתר יתחדשו בקרוב עם כמה בשורות נחמדות, מבצע מפתיע לבחירת שם עברי לסרט הוליוודי ושלל עדכונים נמרצים מרחבי העולם.

עד אז, השלימו מה שאולי החמצתם.
איתן מעדכן מפסטיבל ונציה שנפתח שלשום. כאן וכאן.
מי הוא סטיב בארון, מגדולי ומחלוצי במאי הווידיאו-קליפ בתחילת שנות השמונים?
איך נראו נתוני הקופה של קיץ 2007 בהשוואה לתחזיות שלי בסתיו 2006?
מה חשבתי על "חופשת קיץ"? ומה חשבו קוראיי על הסרט?
האם אתם מחפשים עבודה בחברת הפצה גדולה?
ואם גם אתם נחים קצת מעונת המלפפונים, האם כבר שמתם לכם באייפוד בפול ווליום את מיקס האייטיז החמוד שלי?

רטרוספקטיבה לסטיב בארון
Steve Barron's video retrospective

אחרי ההצלחה למחווה שלי לאנטון קורביין, חשבתי שהגיע הזמן לעשות כבוד לאחד מבמאי הקליפים הגדולים הראשונים של עידן אם.טי.וי: סטיב בארון. נזכרתי בו כשערכתי את המיקס-טייפ האייטיזי מלפני שלושה ימים. נזכרתי שהיו ימים, לפני שספייק ג'ונז ומישל גונדרי ומייקל ביי ודיוויד פינצ'ר עשו את המהפכות שלהם, שכל קליפ שראיתי, לכל שיר שאהבתי, היה שייך לבארון. הקליפים הראשונים שלו הצטיינו בכך שהם בכלל היו קיימים: בימים הראשונים של שנות השמונים הוא פשוט ביים את הקליפים לשירים הכי טובים. אני מלנקק אליהם ולא מצרף לאתר כי למרות שהשירים ראויים והקליפים זכורים, אין בהם ערך קולנועי/אמנותי שמחזיק מעמד עד היום, והצפייה בהם מענגת בעיקר בגלל הנוסטלגיה:
continue reading…

אני לוקח לי שלושה ימים של הילוך נמוך כדי להתאושש מהקיץ. היום אין לי מדור ב"פנאי פלוס" וביום שישי אעדר מפינת הקולנוע בתוכנית הבוקר של קשת. עד שבת אהיה עסוק יותר בתרגולי השחייה של הבת הגדולה מאשר בעדכוני אינטרנט ובלוג. הפוסטים ימשיכו לעלות – צפו לרטרוספקטיבת וידיאו-קליפים חדשה מחר – אבל אני עשוי לפספס כמה כותרות.
כך שהמושכות עוברות לידיים שלכם.
נתקלתם בידיעה שחייבים לקרוא? לנקקו אליה והרחיבו בתגובות, ואני אקפיץ את הדברים המוצלחים לפוסט.
מי שיוצא לדרך לפסטיבלי הסתיו – ונציה וטלורייד – שיעדכן מה קורה שם ומה הוא רואה. וגם את זה אעביר לפוסט.
ומי שרואה דברים ראויים בקולנוע, שיעביר הלאה.
אני ממשיך להסתובב כאן, אעלה כמה טקסטים מהארכיון, אנסה לעדכן אם קורה משהו דחוף. אבל פרט לזה, אני מפקיר את הבלוג ב-48 השעות הקרובות לידיים שלכם. טפלו בו היטב.
ביום ראשון בבוקר כולם מתייצבים כאן בחזרה. יהיה כבר ספטמבר.

בספטמבר 2006 כתבתי מדור פילר ל"פנאי פלוס" שהיה מיועד לסוכות – תמיד באיזורי החגים צריכים להכין מדורים מראש בגלל כל הסגירות המוקדמות. החלטתי להקדים את כולם, כולל את המגזינים האמריקאיים, ולפרסם כבר באוקטובר פריוויו נבואי לקיץ 2007. ולא סתם פריוויו: ניסיתי לנחש כמה כסף יכניס כל סרט. היתה תקופה שכך נראה פריוויו הקיץ של "פרמייר", שהתפרסם מדי אפריל, ואפילו הם הפסיקו את זה כי הם גילו את מה שכל מנהל אולפן יודע: שפשוט אי אפשר לנבא כמה כל סרט יכניס. אבל אותי זה שיעשע, ההימור הזה. עד כדי כך שכשבסוכות כתבתי לבסוף מדור שוטף והזזתי את פרסום הפריוויו הזה לסוף השנה, חודשיים אחר כך, סירבתי לתקן את תחזיותיי. למרות שהתחילו להתברר סיפורי אימים על "מבול של צרות", למשל. בגלל שזה ניחוש ולא מדע, אמרתי לעצמי, אצמד לניחוש המקורי שלי.

עונת הקיץ ההוליוודית מסתיימת ביום שישי, כשמתחיל סוף השבוע הארוך של לייבור דיי, המציין את תחילת עונת הסתיו והחזרה ללימודים. ביום ראשון הצליח קיץ 2007 לשבור את השיא של קיץ 2004 בהכנסות והיה לקיץ הראשון בכל הזמנים שהניב הכנסות של מעל ארבעה מיליארד דולר. כמו שצפיתי זה היה קיץ לוהט בקופות (טוב, לא חוכמה, כולם ידעו לצפות את זה) אבל משעשע אותי לפרסם כעת שוב את התחזית ההיא, להשוות מה ידעתי על הסרטים לפני הצפייה עם מה שאני יודע עליהם אחרי הצפייה ולראות מה ההבדל בין התחזית למציאות. הנה הטקסט המקורי, בסוף כל פסקה הוספתי באות מודגשת את הנתונים הסופיים והאמיתיים של כל סרט.

continue reading…

בעקבות בקשת כמה קוראים, הנה עוד שתי אפשרויות להאזנה למיקס-טייפ מהבוקר:

1. נגן הפלאש הבא, שינגן לכם את השירים ברצף, או יאפשר לכם לדלג ישר לשירים שאתם אוהבים.

2. הורדת השירים, כולם או רק אלה שאתם אוהבים, והטענתם באופן יחידני בנגן ה-MP3 המועדף עליכם. מכאן.

3. הגרסה מהבוקר, האזנה לקובץ הערוך ברצף או הורדה שלו: