״אמא!״, ביקורת
״אמא!״
זכרו! קודם צופים בסרט ורק אחר כך קוראים את הביקורת עליו. ננסה לגעת כאן בסרט לכל אורכו ומשמעויותיו.
דיברתי על ״אמא!״ בפתיחת פודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 27.10.2017
ארבעה סרטים חדשים בטבלה, שלושה מהשבוע ואחד שארית מהשבוע שעבר. ״פאטי קייקס״ הוא סרט ביכורים עצמאי וקטן תוצרת אמריקה; ״לנשום״ הוא סרט ביכורים תוצרת אנגליה; ״איש השלג״ היה אמור להיות שובר קופות אמריקאי-בריטי, אבל משהו שם התפספס; ושימו לב ל״רק האמיצים״, שעלה בשבוע שעבר בלי שום קידום או תשומת לב לכן יש סיכוי שהוא גם יירד מהר, אבל הוא מייצג עשייה קולנועית כל-אמריקאית מהוגנת שכדאי לראות.
יצאו מהטבלה: ״וונדר וומן״, הסרט הכי ותיק בטבלה (מאז יוני) ואחת מהצלחות הענק השנה בארץ, ״בייבי דרייבר״, ״רוחות קרות״ ו״שומר הראש והמתנקש״.
״בלייד ראנר 2049״, ביקורת
״בלייד ראנר 2049״. יותר ״סולאריס״ מ״בלייד ראנר״
כולם כאן כבר ראו את ״בלייד ראנר 2049״, נכון? אז אפשר לדבר על הסרט בחופשיות, כן? אז הנה הטקסט שלי על ״בלייד ראנר 2049״ של דני וילנב.
דיברתי עליו בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה, כולל קטעים מהפסקול של האנס זימר ובנג׳מין וולפיש. האזינו או הורידו כאן
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 19.10.2017
היה חג, היה פסטיבל, היה חו״ל, וכך נעדרה הטבלה בשלושת השבועות האחרונים, אז יש לנו לא מעט להשלים. יש לנו שני סרטים חדשים השבוע: ״אמא!״ של דארן ארונופסקי ו״סיפורי מאירוביץ׳״ של נוח באומבך, הפעם השנייה שאנחנו מכניסים לטבלה סרט של נטפליקס. זו ממש פרשת נוח: כזכור, סרטו הקודם של ארונופסקי היה ״המבול״ (או ״נוח״ במקור), גרסתו לסיפור תיבת נוח, ובאומבך הוא בעצמו נוח, וכל זה קורה ערב שבת פרשת נוח. והקשר ביניהם ממשיך להיות פלאי – העלילות של שניהם (באופן רדוקטיבי מאוד) עוסקות באמן מרוכז בעצמו ושעיוור לצרכים הרגשיים של משפחתו. ושניהם, וזה בכלל מדהים, צולמו ב-16 מ״מ.
שימו לב לציונים של ״אמא!״ שנעים באופן קיצוני בין 1.5 ל-5 כוכבים. יהיה עליכם להכריע האם זה סרט איום או יצירת מופת.
שני הסרטים האלה מצטרפים ל״מכתוב״, ״בלייד ראנר 2049״, ״להעיר את המלכה״, ״אנשים ומקומות״ ו״מז״ל טוב״ שהצטרפו בשבועיים האחרונים לטבלה.
השבוע פורסם ש״מכתוב״ מכר כבר 225,000 כרטיסים. במהלך שבוע סוכות, שבוע אחרי צאתו, הוא כבר הגיע ל-100,000 כרטיסים. יפה מאוד וגם היה קצת צפוי שהסרט הזה יעבוד מסחרית. אבל שימו לב שזה הסרט הישראלי הראשון לשנת 2017 (ואנחנו כבר באוקטובר) שמדווח על כך שהוא חצה את קו 100,000 הכרטיסים: לא ״פוקסטרוט״, לא ״געגוע״, לא ״נורמן״, לא ״כמעט מפורסמת״, לא ״מועדון החנונים״, לא ״ואז היא הגיעה״, אף אחד מהם לא הגיע למאה אלף כרטיסים.
ותראו, גם אני מופתע ש״בייבי דרייבר״, ״ספיירמן״ ו״וונדר וומן״ עדיין בפנים, אבל זה שוב בגלל גלובוסמקס אשקלון שמציג באופן מלא את מיטב הסרטים מלפני ארבעה חודשים. לעומת זאת ״יוצא מן הכלל״ יצא בזריזות מהטבלה ומאולמות הקולנוע אחרי כחודש בלבד.
מהערבה ועד מעלות-תרשיחא: כל פסטיבלי החודש
״הרצח השלישי״, הסרט החדש של הירוקאזו קורה-אדה. יוקרן בפסטיבל סרטים בערבה (אבל לא בפסטיבל היפני)
מבול של פסטיבלים בוטיקיים ייפתח בשבוע הבא ולמשך החודש הקרוב. הנה הצצה אליהם, מדרום לצפון.
עשרה דברים שלמדתי על יפן (והסרטים שראיתי בדרך)
טוקיו. אוקטובר 2017. מהקומה ה-52
את סוכות אני עושה כמעט תמיד בחיפה, בפסטיבל הקולנוע. השנה, לראשונה מאז 1999 (אז הייתי בניו יורק) ו-2001 (אז בדיוק נולדה לי הבת הבכורה), דילגתי על פסטיבל חיפה ונסעתי בעקבות האהבה ליפן (טוקיו, קיוטו, נארה וחצי שעה באוסקה), למסע שפירותיו עוד יבשילו בהמשך. זו היתה הנסיעה הראשונה שלי ליפן, אותה הכרתי עד כה אך ורק מהקולנוע. סרטים מערביים כמו ״אבודים בטוקיו״ של סופיה קופולה (שהתגלה כתיעוד מדויק מאוד לחוייתו של התייר שמגיע בפעם הראשונה ליפן, ההתפעלות המעורבבות בהשתוממות) ו״גשם שחור״ של רידלי סקוט (שצולם באוסקה וחשף את הקשר העיצובי שבין יפן ובין לוס אנג׳לס העתידנית של ״בלייד ראנר״); וכמובן סרטים יפניים (לפסטיבל הקולנוע היפני שייפתח בשבוע הבא בסינמטק חולון אני מגיע השנה מוכן). הבמאי שנוכחותו הכי הרגשתי ברחובות טוקיו היה דווקא הירוקאזו קורה-אדה, שגרם לי להרגיש שהרחובות שבהם אני הולך מוכרים לי, הרבה יותר מסרטים יפניים מופתיים יותר כמו אלה של קורוסאווה או אוזו (ולצערי, סרטה של נעמי קוואסה, ״אן״ – אותו לא אהבתי בכלל – גרם לי לרצות לאכול חביתיות ממולאות ריבת שעועית שהכינו קשישות יפניות). אולי העובדה שלטאקשי קיטאנו בדיוק יצא סרט חדש בזמן שהיינו שם גרמו לי לחשוב לא מעט גם על סרטיו ולתהות איפה הם צולמו.
ובגלל שזה היה הביקור הראשון ביפן, גיליתי שאני לא באמת יודע הרבה דברים על יפן, וכמה מהם גיליתי בהשתאות גמורה במהלך השבועיים האחרונים. למשל:
המלצות לפסטיבל חיפה 2017: ״פרויקט פלורידה״, ״הארץ המובטחת״, ״על גוף ונפש״, ״שיר סאמוי״
״פרויקט פלורידה״. מבעד לעיני הילדות
מה לראות בפסטיבל חיפה השנה? שאלה טובה, כי נראה לי שהמטמונים והאוצרות פוזרו בין כל הסקציות. הפסטיבל ייפתח עם ״בלייד ראנר 2049״, עליו כתבתי בחרדה גדולה כאן. את הסרטים המסקרנים ביותר בו ריכזתי כאן. פרסמתי בעבר מדריך עקרוני לקריאת תוכניה של פסטיבל, אבל התוכניה של חיפה השנה לא מצייתת לכללי האצבע שניסחתי. או במילים אחרות: התחרות הבינלאומית (תחרות כרמל), שבשנים קודמות הכילה את הסרטים הבולטים בפסטיבל, השנה לא מייצגת את הפריים-טיים שלו (אולי אלה הסרטים הכי טובים, אבל הם לדאו דווקא הכי מדוברים).
את מקבץ ההמלצות המנומק שלי, כולל קטעים מפסקולי הסרטים, תוכלו לשמוע בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. יש שם כמה הפתעות, אז כדאי להקשיב. האזינו כאן או כאן
דיברתי על:
״פוקסטרוט״, ביקורת
״פוקסטרוט״, סרטו של שמוליק מעוז. צילם נפלא: גיורא ביח
דיברתי באריכות על ״פוקסטרוט״ כולל העניין עם פסקול הסרט, בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן או כאן
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 27.9.2017
אלה היו שבועיים מבולגנים. לפני שבועיים הייתי עסוק בהכנת מדגם פרסי אופיר ולא היה לי זמן לטבלה, ושבוע אחרי זה היה ראש השנה, ובין לבין עלו כאן כמה סרטים מצוינים, וירדו מהמסכים המון סרטים, והנה אנחנו מתקרבים לסוף השבוע של יום כיפור, שברובו לא יתקיימו הקרנות סרטים. אז אנחנו מקדימים השבוע את הטבלה, כל עוד יש בה שימוש. ויש בה ארבעה סרטים חדשים, ובראשם ״פוקסטרוט״, זוכה פרס אופיר מלפני שבוע. וגם: ״זה״, סרט האימה על פי ספרו של סטיבן קינג, שהפך ללהיט גדול בארץ ובעולם; ״יוצא מן הכלל״, סרטו של מישל הזווניציוס, שפתח את פסטיבל ירושלים ושמלגלג באהבה ובהומור על ז׳אן-לוק גודאר; ו״קינגסמן, מעגל הזהב״, סרט ההמשך ל״קינגסמן״.
שימו לב ש״דנקרק״, שהיה במקום הראשון מאז יולי, עזב את הטבלה. סרט צבאי אחר ירש את מקומו.
דיברתי על ״פוקסטרוט״ (וגם על הבחירות המוזיקליות בפסקול), על ״געגוע״ ועל ״מכתוב״ (שייצא בשבוע הבא) בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן או כאן
יצאו מהטבלה: ״דנקרק״, ״אונה״, ״לוגאן לאקי״, ״ארמון הזכוכית״, ״וונדר וומן״, ״חיבור פשוט״, ״משמר המפרץ״, ״גנוב על העולם״, ״הפרה ז׳קלין״, ״בייבי דרייבר״, ״ספיידרמן, השיבה הביתה״.
טקס פרסי אופיר 2017: כל הזוכים והפרשנויות
היכל התרבות באשדוד, בשעת השקיעה הערב, כשהתחילו להתאסף המוזמנים לטקס. צילום: אנונימי
יצאנו לדרך. השידור החי יתחיל ב-21:00 בערוץ 10, ואנחנו מלווים את הטקס עם דיווחים בזמן אמת ופרשנות ויש לנו גם את צוותי ״סינמסקופ״ הסמויים שפרושים בתוך היכל התרבות באשדוד ויוסיפו לנו מידע שלא תקבלו בטלוויזיה.
עד שהטקס יתחיל, או כדי להפיג את השיעמום בין לבין, אתם מוזמנים להעביר את הזמן עם התכנים הבאים:
רשימת המועמדים לפרסי אופיר 2017
מדגם פרסי אופיר. המדגם הגדול והמקיף ביותר שערכתי אי פעם, ובו עלה ש״פוקסטרוט״ יזכה הערב.
פודקאסט סינמסקופ ברדיו הקצה, התוכנית שהוקלטה היום, שכוללת גם סרטים שוטפים, אבל גם סיכום מהיר של הסרטים הישראליים הכי טובים לדעתי בתשע״ז. האזינו או הורידו כאן
היכנסו פנימה לקרוא את הדיווח המלא, דקה אחר דקה:
תגובות אחרונות