רני וארי, ברניס ומישל, טרנס וקלינט

מימין: רני בלייר (צילום: דור מלכה), ארי פולמן (צילום: אלירן קנולר)
הנה סיכום של כמה כותרות מעניינות מהימים האחרונים.
ונתחיל עם ברכות אקדמאיות לארי פולמן ולרני בלייר.

מימין: רני בלייר (צילום: דור מלכה), ארי פולמן (צילום: אלירן קנולר)
הנה סיכום של כמה כותרות מעניינות מהימים האחרונים.
ונתחיל עם ברכות אקדמאיות לארי פולמן ולרני בלייר.

רוברט דה-נירו ב״צייד הצבאים״. צילום: וילמוש זיגמונד
יש במאים שהם כמו כלי נשק. יש כאלה שהם כמו רובה צלפים – כל יריה שלהם פוגעת. יש כאלה שהם כמו מכונת יריה – מרססים לכל כיוון, לפעמים פוגעים ולפעמים מפספסים. מייקל צ׳ימינו, בעיניי, היה אקדח ריבולבר (תופי) שהיה בו רק קליע אחד. באופן רשמי, צ׳ימינו, שהלך הלילה לעולמו והוא בן 77, חתום כבמאי על שבעה סרטים (כמו טרקובסקי), אבל אם נהיה כנים באופן אכזרי הוא בעצם חתום רק על אחד: ״צייד הצבאים״. אנחנו מדברים על כל שאר הסרטים, לדעתי, רק כי ביים אותם הבמאי של ״צייד הצבאים״.

״היצ׳קוק/טריפו״. 50 שנה לספר
מקבץ ראשון של המלצות לסרטי פסטיבל הקולנוע בירושלים, שייפתח ביום חמישי הקרוב. ונתחיל עם כמה מסרטי התעודה הכי מסקרנים ומדוברים בתוכנייה, ובמרכזם סרטי תעודה העוסקים בקולנוע. וכמו שקורה תמיד בפסטיבלי קולנוע, הסרטים משוחחים זה עם זה. קנט ג׳ונס, מנהל פסטיבל ניו יורק, שביים את הסרט ״היצ׳קוק/טריפו״ מופיע כמרואיין בסרט ״לינקלייטר: החלום כגורל״ (ולינקלייטר, בתמורה, מופיע כמרואיין בסרט של ג׳ונס).

שני סרטים חדשים לילדים נכנסו היום לטבלה לכבוד תחילת החופש הגדול. שניהם מוצגים באנגלית וגם בגרסה מדובבת לעברית. הראשון הוא ״העי״ג״, העיבוד של סטיבן ספילברג לספרו של רואלד דאהל; השני, הוא ״החיים הסודיים של חיות המחמד״, סרט אנימציה מקורי חדש של אולפני אילומיניישן (״המיניונים״). סביב ״חיות המחמד״ יש קונסנזוס כמעט מוחלט בין המבקרים, סרטו של ספילברג זוכה למגוון דעות חלוקות יותר.
דיברתי על ״החיים הסודיים של חיות המחמד״, ״מוצאים את דורי״, ״היום השלישי: התחדשות״ ו״The Neon Demon״ של ניקולס וינדינג רפן (מפסטיבל ירושלים) בפודקאסט הקולנוע השבועי של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן
יצא מהטבלה: ״נעורים״ של פאולו סורנטינו, הסרט הכי ותיק בטבלה, שגם ביקר לרגע גם במקום הראשון.

לאן נעלמה עזרת נשים? מתוך ״ישמח חתני״
זה לא קורה הרבה, אבל בבת אחת עלו היום הטריילרים לשלושה סרטים ישראליים חדשים ושונים זה מזה. הנה הם:

לורי אנדרסון. צילום: רוברט מייפלתורפ
הבוקר מתפרסמת רשימת האורחים שתגיע לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים שייפתח ב-7 ביולי. למשפט הזה צריך להוסיף את המילים ״בעזרת השם״ כי לרשימות האלה יש נטייה מבאסת להשתנות ברגע האחרון. אבל שימו לב לשני השמות שמובילים את הרשימה.
האורחת שהכי מלהיבה אותי היא לורי אנדרסון, שתגיע להציג את סרטה התיעודי/ניסיוני, ״לב של כלב״ (שיוקרן ב-11 וב-12 ביולי, ובשתי ההקרנות יתקיים מפגש עם אנדרסון). זה יהיה ביקורה הרביעי של אנדרסון בישראל, אבל אחרי שלוש פעמים בהן הגיעה להופעות מוזיקליות הפעם היא מגיעה ארצה ללא נגנים או כלים מוזיקליים אלא רק כבמאית. ״לב של כלב״, סרטה השני של אנדרסון כבמאית אחרי ״בית האמיצים״ (שהיה סרט הופעה), יצירה אודיו-ויזואלית שמאתגרת הגדרות של מדיום ונעה על הציר שבין סרט קולנוע לווידיאו-ארט למיצב של מילים, סאונד ותמונה, הוא מבחינתי כרגע יצירת המופת הגדולה של הפסטיבל, עד שיתגלה סרט אחר טוב, מרגש, מאתגר ואינטליגנטי ממנו.

סייגון, שיט. מייקל הר, שכתב את הקרינות של מרטין שין ב״אפוקליפסה עכשיו״, הלך לעולמו
כמה כותרות שהצטברו על שולחן המערכת ביממותיים האחרונות.

״מוצאים את דורי״. הדגה השכחנית והלווייתנית קצרת הרואי
תגובות אחרונות