למה אתם מחכים? מלאו כבר היום את טופס הימורי האוסקרים של "סינמסקופ". כאמור, פרסים אינם מובטחים אבל אני מניח שאמצא איזשהו צ'ופר לזוכים. ("צ'ופר". הנה מילה בה לא יצא לי להשתמש מאז 1989). ואגב, טופס ניחושי האוסקרים של עין הדג מעוצב יותר יפה משלי, עובד יותר טוב משלי ושאלת שובר השיוויון שלהם יותר מקורית משלי. ויש להם פרסים. לעזאזל.
אם היה לי בית קולנוע… הייתי מארגן מרתון של חמשת הסרטים המועמדים לאוסקר ביום ראשון מ-12 בצהריים עד חצות, ואז בלילה הייתי סוגר שת"פ עם יס או עם הוט ומעביר את הטקס בשידור חי על מסך גדול. כרטיס אחד היה מקנה כניסה לכל היום, ובשבע בבוקר אחרי הטקס מציע ארוחת בבוקר. 36 שעות של פסטיבל אוסקר. אבל אין לי בית קולנוע, רק בלוג. רגע, אבל יש בית קולנוע בארץ שיש לו שת"פ עם יס. אז למה זה לא קורה?
אם יש לכם בלוג, אתם מוזמנים לעזור לי להפיץ הלאה את בשורת אירוע הלייב בלוגינג השני שאקיים כאן ביום ראשון בלילה. בפעם הראשונה שעשיתי את זה, באוסקרים לפני שנה, התוצאה היתה חיננית למדי ולא מעט מקבועי האתר – שהיה אז בן חודשיים בסך הכל – נשארו כאן כל הלילה והפינג-פונג בין הדיווח החי שלי ובין התגובות השוטפות בטוקבקים היה מקסים למדי. מאוד ווב 1.7. הבלוג גדל מאז, והאוסקרים השנה יהיו מרתקים מאוד, אז יהיה מעניין לראות איך הלילה הזה יתפתח. בקיצור, הנה טקסט שאתם מוזמנים להעתיק ולהדביק בבלוגכם:
רוצים לצפות באוסקרים בשידור חי אבל לא רוצים להיות לבד? בואו ביום ראשון בלילה ל-www.www.open-it.co.il/orange בלוג הקולנוע של יאיר רוה לאירוע "אוסקר-לייב-בלוגינג" השני שלו. האתר ילווה את הטקס דקה אחר דקה, פרס אחרי פרס, פאנץ' אחרי פאנץ', בתיאורים (למי שאין טלוויזיה מולו) ובפרשנויות (למי שלא יקלוט בזמן אמת למה זה כזה דרמטי שמרטין סקורסזי זכה או הפסיד באוסקר). ואם אתם ישנים בשעות האלה, היכנסו על הבוקר ל"סינמסקופ" ותוכלו לקרוא דיווח מפורט וכרונולוגי על כל מה שקרה. יותר טוב מהשידור החוזר הערוך והמתורגם. וכדי להגדיל את המתח, המרו לפני השידור החי על הזוכים בטופס המועמדים של הבלוג (אולי גם יהיו פרסים, לא בטוח).
ואם אתם שמים לינק אליי אצלכם, השאירו כאן תגובה עם לינק אליכם.
המועד האחרון להצבעת חברי האקדמיה היה אתמול. הימורי האוסקרים שלי מתפרסמים היום ב"פנאי פלוס", שבוע אחרי שכתבתי אותם. אני מקווה שהם יעלו אחרי הצהריים בוויינט (אם לא, אעלה אותם כאן). אתמול פירסם חזאי האוסקרים טום אוניל שחזאי האוסקרים פיט האמונד מהמר כעת על "בבל" ולא על "מיס סאנשיין הקטנה". הולי שיט, מה קורה כאן. וזה קורה אחרי ששלושה אנשים שאני בקשרי מייל/מסנג'ר איתם הודיעו לי השבוע שהאוסקר הזה יהיה יותר קל לחיזוי ממה שנדמה: סקורסזי זכה בגילדת הבמאים, הוא יזכה בבימוי ו"השתולים" בסרט. בקיצור, אני בעצמי כבר לא יודע מה יקרה. הבו לנו תיקו. וגם דיוויד קאר ב"ניו יורק טיימס" לא יודע מה הולך לקרות. שנה משונה.
ולשאר ענייני היום:
ראיתם את העיצוב החדש של IMDB? אני די שונא אותו.
יש לישראלים עכשיו עוד דרך להיכנס לאוסקרים: להיות הדי.ג'יי של הטקס. מנהג חדש.
הנה דיוויד גויר ממשיך לעוץ עצות בבלוגו למי שרוצה להיות תסריטאי בהוליווד. אני מסכים שאין כאן בשורות חדשות למי שכבר מכיר את ספרי העצות וסיפורי ההצלחה, אבל יש כאן שני דברים יפים: האחד, שגויר – תסריטאי עסוק וסופר מוכשר – לוקח את הזמן לכתוב משהו המיועד למתחילים בעסק, ושהוא מגיב לפונים אליו. זה יפה. והשני, שהוא כותב במידה מרשימה של כנות. גם אם זה גורם לו להישמע קצת מניאק. טקסט נחמד.
אני עדיין משלים פערים מהשבוע המאושפז שלי ורק היום גיליתי לצערי שהאנימטור ריאן לארקין מת השבוע. "ריאן", סרט האנימציה הקצר של כריס למברת שנעשה עליו ושזכה באוסקר, הוא אחד מסרטי האנימציה היפים שראיתי מימיי.
לטובת המבולבלים: שון לוי הוא במאי אמריקאי לא מאוד מוכשר אבל עם חוש לשוברי קופות. דני לוי הוא אותו דבר, רק בגרמנית. שון לוי ביים את "לילה מוטרף במוזיאון" האידיוטי (אך מצחיק לפרקים) שיעלה בארץ בשבוע הבא. דני לוי ביים את הקומדיה "הפיהרר שלי" על היטלר. פרופ' זהר שביט ראתה את הסרט וכתבה עליו בשבוע שעבר ב"הארץ". ובכל זאת, למרות חלחלתה, הסרט מסקרן אותי. מה גורם לבמאי יהודי לעשות פארסה על היטלר? יכול להיות שיש שם איזשהו מימד סאטירי שבני דורה של שביט מחמיצים וממהרים להזדעזע ממנו, או שלוי הנ"ל הוא סתם פרובוקטור שיודע לחלוב מיליוני יורו מהגרמנים כשהוא מתחבר לאנטישמיות שלהם? בקיצור: הביאו לנו הסרט.
תגובות אחרונות