24 אפריל 2018 | 22:00 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

רגע לפני “הנוקמים: מלחמת האינסוף”: דירוג של כל סרטי היקום הקולנועי של מארוול

הנה פרויקט חמוד שעשינו ב”בלייזר” בגיליון הקודם: דירוג כל 18 הסרטים שהופקו בעשר השנים האחרונות תחת הכותרת “היקום הקולנועי של מארוול”. הסיבה למסיבה: מארוול הכריזו על חגיגות יום הולדת עשר להשקת הפרויקט הזה שהתחיל עם “איירון מן” ב-2.5.2008. וגם: יוצא השבוע הסרט השלישי והכי קרוס-אוברי של “הנוקמים”, סוג של מופע איחוד לכל דמויות היקום הזה בקואצ’לה הגדולה של חובבי גיבורי העל. וסיבה נוספת: בכנות? יש לנו תחושה שבעוד שנתיים הטירוף הזה ייגמר, כי בכנות, הוא כבר מתחיל להימאס. אז הנה: עשר שנים, 18 סרטים, רק של היקום הקולנועי של מארוול, בלי היקום של “אקס-מן” ובלי הסרטים שאבי ארד הפיק במארוול לפני שקווין פייגי הראה לו את הדלת.

פורסם ב”בלייזר”, גיליון אפריל 2018

הכיבוש הקולנועי של מארוול השתלט גם על לוחות השנה. אולפני מארוול, חברת הפקת סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שמאז 2009 נמצאת בבעלות תאגיד דיסני, מבקשים מאיתנו לחגוג החודש מלאת עשר שנים ללמה בעצם? לא לקיומו של האולפן. חברת ההפקות של מארוול, הוצאה לאור של חוברות ודמויות קומיקס, הוקמה ב-1993 (יום הולדת 25!), סרט הקולנוע הראשון שהופק עם דמויות מהקומיקס של מארוול היה בליידמ-1998 (יום הולדת 20!). לא. העולם, שצועד לפי הלמות התופים של תאגיד דיסני, מציין החודש עשר שנים להשקת היקום הקולנועי של מארוול” (Marvel Cinematic Universe, או בגיקית מקוצרת – MCU). זה קרה עם איירון מןשיצא ב-2 במאי 2008 ובמידה רבה שינה את האופן שבו הוליווד מתייחסת לגיבורי על.

איירון מןהציג שתי תפיסות חדשות בעולם סרטי הקומיקס, הראשונה, עסקית/תאגידית והשניה תוכנית. מבחינת עסקית, זה היה הסרט הראשון של מארוול כאולפן עצמאי שמממן לבד את סרטיו ורק אחר כך מחפש אולפן להפצה. עד איירון מן“, מארוול היתה חברת הפקה שעבדה על פי הזמנה מאולפן אחר כדי להתניע סרט. רוב סרטי מארוול שהופקו עד 2008 היו שיתופי פעולה בין מארוול ובין האולפן שהפיץ או שהחזיק את הזכויות לדמויות (זה סיפור ארוך, אבל כדי להציל את מארוול מפשיטת רגל בשנות התשעים, לא מעט זכויות על דמויות איקוניות נמכרו לאולפנים אחרים – ובראשם כל דמויות אקסמןלפוקס וספיידרמןלסוני). וחשוב יותר, מבחינה תוכנית: “איירון מןהיה השלב הראשון בחזון די מהפכני שהגה קווין פייגי, כיום נשיא האולפנים, לחשוב על סרטי גיבורי העל כמו שחושבים על חוברות הקומיקס – באופן סדרתי. זו לא סתם מחשבה של סרטי המשך, אלא מחשבה רוחבית ואופקית שבה כל הסרטים מתקיימים באותו יקום ואיכשהו מתחברים זה לזה. ב-2008 זו היתה מחשבה אמיצה, כי לסיים סרט בהבטחה לסרט הבא זה חתיכת הימור, או הכנה להשפלה. כדי ליישם את החזון הזה, פייגי היה צריך להזיז מתפקידו את נשיא האולפן, אבי ארד, שנשאר חתום כמפיק אחראי על שני סרטי איירון מןהראשונים, ומקבל קרדיט בתור מי שהביא את הבמאי, גון פאברו, לפרויקט. פייגי יצא לדרך עם הבטחה של אולפני פרמאונט שיפיצו את הסרטים הראשונים בסבב, אבל שנה אחרי שהוא יצא לדרך עם החזון הזה הגיע האקזיט: תאגיד דיסני שלף פנקס צקים ושילם ארבעה מיליארד דולר כדי לקנות את האולפן כולו ולהפיץ את סרטיו (סידור די דומה למה שדיסני עשו שלוש שנים לפני כן עם פיקסאר). החל בהנוקמיםמארוול היא חברה של דיסני. זה היה ב-2012 (יום הולדת שש!).

אחד הדברים המרתקים בסיפור של מארוול – שעברה מהוצאה לאור של קומיקס בראשות סטאן לי, בן ה-95, המסטרמיינד מאחורי רוב הדמויות והעלילות בסרטים האלה, לחברה המתמקדת בצעצועים, לחברת הפקות של קולנוע וטלוויזיה – הוא הנוכחות העצומה של אנשי עסקים ישראליים, שהיו שם בכל נקודות השיא והמשבר מאז שנות השמונים. החל מהעובדה שמנחם גולן החזיק את הזכויות ללא מעט מהדמויות של מארוול בשנות השמונים (אחת הסיבות שגיימס קמרון לא הצליח לעשות את סרט ספיידרמןשהוא חלם עליו בשנות התשעים היתה בגלל שהזכויות של הדמות היו מפוזרות בין לא מעט גורמים, ביניהם גולן) ועד אבי ארד, שהקים את אולפני מארוול (והושיב את פייגי – גיק הקומיקס הנלהב – תחתיו), והגה את הרעיון שנחשב בלתי סביר – להביא לסרטי קומיקס דווקא במאים בעלי שם: אנג לי להענק הירוקובריאן סינגר לאקסמן“, למשל. זו נקודה שכתבתי בעבר אבל אני חייב להדגיש אותה כי היא מהותית: פייגי, במידה רבה, מגשים את החזון ואת החלום של מנחם גולן מימי אולפני קאנון (גולן הוא האיש היחיד בעולם שלרגע קט בשנות השמונים החזיק ביד גם זכויות לסופרמן, של חברת די.סי, וגם של ספיידרמן וקפטן אמריקה של מארוול דמיינו את הקרוסאוברים שהוא היה יכול לעשות). לפייגי יש את הכשרון ואת הממון לעשות את מה שגולן דמיין, אבל מעולם לא הצליח להוציא אל הפועל. כן, מנחם גולן הוא האבא הביולוגי של הוליווד העכשווית.

כדי לחגוג עשר שנים לבריאתו של היקום הקולנועי של מארוול, המונה 18 סרטים – כלומר, כמעט שני סרטים בשנה בממוצע – ורגעי לפני שמגיע למסכים הנוקמים: מלחמת האינסוף, חלק 1″, הנה דירוג של כל הסרטים של מארוול מאז איירון מן” (לא כולל כל סרטי אקסמן“) מהטוב ביותר, אל הגרוע, בעשר שנים שבהן עברנו מוואו, איזה יופילאנחנו כבר זקנים מדי לשיט הזה“.

ח”י בסרט. תמונת המחזור של (רוב) השחקנים והיוצרים של מארוול בעשור האחרון (מקרא תמצאו בסוף הטקסט)

1. קפטן אמריקה, חייל החורף (2014)

עזבו כרגע את ההגדרה המגבילה סרט גיבורי על“: הסרט השני בסדרת הסרטים של קפטן אמריקההוא בפשטות אחד מסרטי הפעולה הטובים של העשור האחרון, ובמידה רבה הוא הסטנדרט המוזהב לכל מה שקשור לקולנוע הוליוודי, תאגידי ותעשייתי: גם סרט אקשן זאנרי מושקע, מלהיב, לא לחלוטין צפוי, ושמכיל קטעי פעולה שהפכו למושאי חיקוי מיד אחר כך, וגם סרט שיש לו מה להגיד. הסרט לוקח את קפטן אמריקה, דמות הקומיקס הכי פטריוטית והכי פחות צינית בקאנון של מארוול, ושם אותה במרכז עלילת מרדף וקונספירציה שכאילו נתלשה הישר משלושת ימי הקונדור“. “קפטן אמריקה, חייל החורףמצטרף ללא מעט סרטי ריגול משנות ה-2000 – כולל סרטי גייסון בורן ואפילו סרטי גיימס בונד האחרונים – שמציגים את הממשל ואת סוכנויות הביון כנבלים האמיתיים של העולם, אלה שבאמת לא יהססו לחסל, להשמיד ולהעלים כל מי שעומד בדרכם. אם בדרך כלל חבורת הנוקמיםנלחמת בארגוןהנבלים הנאצילשעבר הידרה“, “חייל החורףניסה להעניק לסרטי גיבורי העל נפח ריאליסטי, רלוונטי לתקופתנו. קפטן אמריקה נלחם נגד מוסדות אמריקה, אבל למען הרוח האמריקאית. זה עונה לשאלה לשם מה צריך חבורה כמו הנוקמיםבעולם של ימינו, שבו יש צבאות וסוכנויות ביון שאמור לשמור על הסדר, והתשובה חתרנית להפליא: הממשלות לא באמת שומרות על האינטרסים של האזרחים, גיבורי העל כן. הסרט גם גילה לנו את הבמאים, האחים אנתוני וגו רוסו, שהתחילו מבימוי קומדיות (הפיילוט למשפחה בהפרעהואני, אתה והואעם אוון ווילסון) וקפצו שלוש ליגות עם הסרט הזה שהיה פשוט מצוין.

2. איירון מן (2008)

צריך לתת קרדיט הוגן לסרט שהתחילו את הכל והיה בידור מושלם. “איירון מןמכיל את הדי.אן.איי שיצר את התמהיל הייחודי של הסרטים הטובים מבית מארוול, זה סרט שכל הבחירות בו היו נכונות. אחת, להתחיל דווקא עם גיבור על פחות מפורסם, כזה שהגיקים מכירים, אבל מבחינת הקהל הרחב אין לו עבר מיתי בקולנוע שיכול לגרור השוואות ואכזבות, וכך להפוך אותו לקטר שמוביל את רכבת הפרנצייז. שתיים, ליהוק השחקן הראשי. “איירון מןהוא סרט הקאמבק של רוברט דאוני גוניור, שחזר מתקופת שפל שכללה לא רק פלופים אלא גם בעיות עם סמים וכספים, והפך אותו לשחקן העשיר ביותר של ימינו. במידה רבה דמותו של טוני סטארק נתפרה למידותיו של דאוני, עם הגישה הצינית לחיים והומור יבש, שמנטרל את הפאתוס שלעיתים קרובות מדי הוא חלק אינהרנטי מדי לזאנר (תשאלו את די.סי קומיקס). ושלוש, בחירת הבמאי. גון פאברו, שהיה מוכר יותר כשחקן, התגלה כבחירה לא צפויה אך מבריקה לסרט והשילוב בין גיבורעל שלא רוצה את האחריות של גיבורי העל, ובין קטעי אקשן זריזים ומרשימים יצרו סרט מפתיע ושנון למדי. הכניסה של ניק פיורי (בגילומו של סמיואל לגקסון) בסצינה אחרי הקרדיטים, וההבטחה שלו לכך שאיירון מן הוא הראשון לקראת כינוס גיבורי העל לנבחרת הנוקמיםהיה אחד הרגעים האורגזמטיים בחייו של גיקים שגדלו על הקומיקס ופנטזו שהרגע הזה בוא יבוא.

3. “ספיידרמן: השיבה הביתה” (2017)

אולפני סוני יצרו שלושה סרטי ספיידרמן בבימוי סם ריימי (עם טובי מגווייר בתור פיטר פרקר) בתחילת שנות ה-2000, כששני הראשונים היו מצוינים. ואז הגיעו שני סרטים מיותרים בבימויו של מארק ווב שכמעט כל החלטה שם היתה שגויה. סוני הרימו ידיים ופנו למארוול לעזרה: אתם עושים עבודה כל כך טובה עם גיבורי העל, וספיידמן הוא ממילא דמות שלכם (אבל כלואה במרתפי סוני מסיבות משפטיות), עזרו לנו להמציא את ספיידרמן מחדש. וכנראה שמארוול באמת יודעים מה הם עושים, ומהו המינון הנכון בין סרט מודע לעצמו ובין יצירה שגם צריכה לעמוד בזכות עצמה, בין הומור ובין רגש, והם באמת טובים בליהוק. ההבנה הגדולה של מארוול היא שסרט גיבורי על תמיד יהיה טוב כמו הנבל שלו. כאן לוהק מייקל קיטון לתפקיד הנבל, בהחלטה מבריקה שסגרה איתו גם את המעגל שהתחיל עם באטמןוגם עם המעגל שנפתח עם בירדמן“. כמו שטוני סטארק היה דמות אוטוביוגרפית עבור רוברט דאוני גוניור, כך הוולצר” (העיט), היא דמות מכונפת שמסכמת את הקריירה של מייקל קיטון. בתקופה שבה מארוול נתקעו עם כמה מבחירות הבימוי שלהם, הבחירה בגון ווטס, שהגיע לסרט אחרי שזכה בסאנדאנס על בימוי סרט משטרה קטן וריאליסטי, התבררה כהברקה.

4. הענק הירוק” (2008)

יש לי סימפטיה משונה לסרט הזה משתי סיבות: האחת, מאז ומתמיד ה-Hulk (הענק הירוק) היתה אחת מדמויות הקומיקס האהובות עלי. השניה, הסרט הזה חשף משהו על תפיסת העולם החדשה של מארוול. חמש שנים לפני כן יצא מאותו אולפן סרט אחר על אותה דמות (שנקרא סתם “Hulk”) ובבימויו של אנג לי. אני מת על הסרט. ממש. אני חושב שהוא מבריק. “הענקמ-2003 הציג את תפיסת העולם של אבי ארד: להביא חזון קולנועי אמנותי לעולם הקומיקס, ואנג לי עשה את זה (אני אומר לכם, זה סרט נהדר. אל תאמינו למה שאחרים אומרים עליו). קווין פייגי חושב על זה קצת אחרת והוא השקיע למעלה ממאה מיליון דולר כדי ליצור סרט חדש, עם ליהוק אחר, רק כדי שזה ישתלב בחזון שלו (ולכן הענק הירוקנמצא ברשימה הזאת ואילו הענקלא). ראשית, הוא רצה להתחיל סיפור שישתלב עם המשך עלילת הנוקמים. שנית, הוא רצה סרט אקשן קצת יותר סטנדרטי, בבימויו של לואי לטרייה, במאי פעולה צרפתי סביר אבל נטול ייחוד. זו היתה ההצהרה לגבי החזון הקולנועי של סרטי מארוול העתידיים: מהנים אבל לא חדשניים מדי.

5. “דוקטור סטריינג‘” (2016)

מאז 2013 מארוול מוציאים שני סרטים בשנה וב-2017 הם הגזימו עם שלושה סרטים בשנה. בכנות, זה מתחיל לעייף. הנוסחה מתחילה להיות גלויה לעין, כמו גם המנהג לקחת במאי צעיר ומבטיח שאמור להביא חזון מקורי שמתחיל להיראות דומה יותר ויותר לחזון המקורי של הבמאי הצעיר הקודם. לכן כשהגיע פתאום דוקטור סטריינג‘” הוא הפתיע קודם כל בהברקות שלו – עולם ויזואלי נהדר ופסיכדלי שזוכה לגיבוי עם ליהוק ארטהאוסי: מילא בנדיקט קאמברבאץבתפקיד הראשי, אבל טילדה סווינטון בסרט של מארוול זו הברקה ממש, שרק גרמה לסרט הזה להיראות אידיוסינקרטי אף יותר.

6. הפנתר השחור” (2018)

יש לי כל מיני טענות כלפי הפנתר השחורכסרט אקשן – חוץ מסצינה מבריקה אחת, רוב קטעי הפעולה נראו כמו שיחזורים של סרטים קודמים. אבל אי אפשר להתעלם מכך שהפנתר השחור” – הסרט החדש ביותר ברשימה הזאת הפך לאירוע. למעשה, מנקודת מבט תרבותית, זה ככל הנראה הסרט החשוב והאקטואלי ביותר שמארוול עשו. “הפנתר השחורכמו וונדר וומן” (של די.סי קומיקס ואולפני וורנר) שיצא שנה לפניו, מדגימים לנו מה התפקיד של סרטי גיבורי העל בימינו. זה כבר הרבה יותר מבידור, זו קריאת קרב, שחרור והעצמה. אלה שני סרטים הוליוודיים גדולים ויקרים ששמים במרכזם שתי דמויות שהזאנרים האלה לרוב מדירים: נשים ושחורים. וחשוב לא פחות: נותנים לבמאית ולבמאי שחור להנהיג את הסרטים האלה. “הפנתר השחורעקף כבר את האביר האפלבטבלת שוברי הקופות של כל הזמנים באמריקה, ועד שגיליון זה יגיע לידיכם הוא עשוי לעקוף גם את הנוקמיםולהפוך לסרט גיבורי העל הקופתי בכל הזמנים. צפו לעוד הרבה פנתרים שחורים בעתיד.

7. הנוקמים” (2012)

למעשה, זה החזון האמיתי של פייגי: ליצור סוף סוף את הסרט הראשון של הנוקמים, הסופרגרופ של גיבורי העל של מארוול. השיטה היא להציג גיבורעל בסרט סולו ואז לצרף אותו לחבורה. מנקודת מבטנו הגיקית, זה גם הסרט הגדול של גוס ווידון, היוצר של באפישעד אותו סרט היה בגדר פוטנציאל הוליוודי לא ממומש וכאן התאים לסרט באופן מושלם, ויצר סרט מלא הומור שלא לקח את עצמו יותר מדי ברצינות. האופוריה היתה קצרה: מהנוקמים 2″ הוא כבר יצא עם התמוטטות עצבים.

8. “קפטן אמריקה” (2011)

זה המקום להודות: אני אוהב יותר את גיבורי העל של די.סי קומיקס: סופרמן ובאטמן. אלה גיבורי העל אמיתיים מבחינתי. שני גיבורי העל האהובים עליי של מארוול הם הענק הירוק (עע מקום 4) וקפטן אמריקה. השילוב בין סיפור הבראשית של קפטן אמריקה בשנות הארבעים עם העובדה שהוא בוים על ידי גו גונסטון (“רוקטיר“, “גומנגיהמקורי), הפך את קפטן אמריקהלסרט הכי לא מארוולי ברפרטואר שלהם, וסרט שיש בו רגעים הוליוודיים קלאסיים, שמארוול מעולם לא חזרה אליהם.

9. איירון מן 2” (2010)

10.איירון מן 3” (2013)

מעט אפולוגטיקה: אני מחבב את הסרטים האלה. “איירון מן 2″ ממשיך את הטון המשועשע של הסרט הראשון ומציג לנו את סקרלט גוהנסון בתור אלמנה שחורה. “איירון מן 3″ קצת מבורדק כסרט פעולה אבל מציג עלילת משנה נהדרת של איירון מן עם ילד, שכנראה נוצרה בהשראת ענק הברזל“.

11. “תור” (2011)

תור הוא גיבור העל שמארוול עדיין לא ממש פיצחה. את הסרט הראשון ביים קנת בראנה, אולי כי מארוול ניסו לשכנע אותו שיש כאן סיפור שייקספירי. וגם כאן, החיבה היא בגלל לא בגלל עלילת גיבורי העל, אלא כי המפגש של תור עם דמותה של נטלי פורטמן היה מקסים וכתוב היטב.

12. “שומרי הגלקסיה” (2014)

יש לסרט הזה מעריצים רבים, והעובדה שמארוול נתנו את הפרויקט הזה לגיימס גאן, שגדל בחממת הטראש של אולפני טרומה, מעידה על הכיוון אליו הם חתרו. אבל חוץ מעריכה מוזיקלית מבריקה ודמויות משנה משעשעות, יש משהו נורא מתאמץ ולא מאוד מקורי בחבורה הזאת, שנראה כאילו היא נכלאה ברימייק של האלמנט החמישי” (ובאמת, למה לוק בסון אף פעם לא ביים סרט של מארוול?).

13. “אנטמן” (2015)

14. “תור: ראגנארוק” (2017)

אנטמןותור:ראגנרוקהם הרגע באבולוציה של מארוול שבו הם כבר מרגישים כה שאננים, שהם בוחרים ללכת בנתיב הפארודיה העצמית. “אנטמןהוא סרט שהם לא ממש הצליחו להחליט מה יהיה הטון שלו (הכיוון הקומי של אדגר רייט נגנז עוד לפני תחילת הצילומים והוחלף בבימוי חסר הסגנון של פייטון ריד) ולכן הוא נותר הסרט החמודשלהם. “תור:ראגנארוקנראה כמו סרט גיבורי העל שמל ברוקס היה יכול לעשות בשנות השבעים. זה משעשע, אבל גם קצת פתטי.

15. “קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים” (2016)

16. “הנוקמים: עידן אולטרון” (2015)

17. “שומרי הגלקסיה 2″ (2017)

וואו, איזה בלאגן. שלושה סרטי המשך שבוימו על ידי אותם במאים שעשו את הסרט הקודם וזכו למחמאות ברשימה הזאת, ועכשיו – עם תקציב גבוה יותר והרבה הרבה יותר דמויות ויוצרים מזה רעש תזזיתי מעורר אפילפסיה. זה הבאג של מארוול, הנטיה הבולמוסית שלהם לדחוס עוד ועוד דמויות. זה לא עובד. ווידון ברח ממארוול הישר לדי.סי קומיקס אחרי שביים את הנוקמים: עידן אולטרוןוהבין שזה גדול עליו. גיימס גאן גם התפזר לרסיסים עם שומרי הגלקסיה 2″. האחים רוסו עשו כמה דברים יפים במלחמת האזרחים” – בין השאר עם ההכנסה של הפנתר השחור ושל ספיידרמן למשפחה – אבל הסרט השלישי של קפטן אמריקהנחות משמעותית מהשניים שקדמו לו. האחים רוסו קודמו כעת וירשו את כסאו של ווידון בשני סרטי הנוקמיםהבאים (כולל זה שיוצא באפריל הקרוב). אנחנו בונים עליהם, שלא ישחקו לנו אותם.

18. “תור: העולם האפל

אם אי פעם ימציאו מכונת זמן, אני מתערב שקווין פייגי יקנה את הדגם הראשון ויעלים את הסרט הזה מהפילמוגרפיה שלו.

=================

תקציב כולל של סרטי העולם הקולנועי של מארוול: 3.4 מיליארד דולר

הכנסות בעולם: 14.5 מיליארד דולר

כמה מתוך זה נכנס לכיסו של רוברט דאוני גוניור: 430 מיליון דולר (בשכר ואחוזים, על פי הערכות)

==================

הסרטים הכי מצליחים של מארוול (באמריקה):

1. “הנוקמים” (623 מיליון דולר)

2. “הפנתר השחור” (561 מיליון דולר)

3. “הנוקמים: עידן אולטרון” (400 מיליון דולר)

4. “איירון מן 3″ (409 מיליון דולר)

5. “קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים” (408 מיליון דולר)

======================

מי מצולמים בתמונת המחזור?

Marvel Studios “The First Ten Years” Class Photo
Front Row L to R: Sean Gunn (Kraglin), Hannah John-Kamen (Ghost), Director Scott Derrickson, Executive Producer Trinh Tran, Jeremy Renner (Hawkeye), Paul Rudd (Ant-Man), EVP, Physical Production Victoria Alonso, Zoe Saldana (Gamora), Angela Bassett (Ramonda), Director/Actor Jon Favreau (Happy Hogan), Chris Hemsworth (Thor), Gwyneth Paltrow (Pepper Potts), Chris Evans (Captain America), Robert Downey Jr. (Iron Man), Executive Producer/Writer Stan Lee, President of Marvel Studios Kevin Feige, Scarlett Johansson (Black Widow), Co-President of Marvel Studios Louis D’Esposito, Kurt Russell (Ego), Danai Gurira (Okoye), William Hurt (Thaddeus Ross), Director Alan Taylor, Karen Gillan (Nebula), Executive Producer Brad Winderbaum, Emily VanCamp (Sharon Carter), Director Louis Letterier

Second Row L to R: Director Jon Watts, Casting Director Sarah Finn, Tessa Thompson (Valkyrie), VP, Physical Production David Grant, Don Cheadle (War Machine), Tom Holland (Spider-Man), Director James Gunn, Dave Bautista (Drax), Michael Peña (Luis), Anthony Mackie (Falcon), Evangeline Lilly (Wasp), Director Joe Russo, Director Anthony Russo, Chris Pratt (Star-Lord), Chadwick Boseman (Black Panther), Benedict Cumberbatch (Doctor Strange), Elizabeth Olsen (Scarlet Witch), Director Joss Whedon, Paul Bettany (Vision), VP, Physical Production Mitchell Bell, Frank Grillo (Crossbones), Director Anna Boden, Director Ryan Fleck, Letitia Wright (Shuri), Editor Jeffrey Ford.

Third Row L to R: Director Peyton Reed, Laurence Fishburne (Dr. Bill Foster), Linda Cardellini (Laura Barton), Executive Producer Jonathan Schwartz, Sebastian Stan (Winter Soldier), Ty Simpkins (Harley Keener), Mark Ruffalo (Hulk), Brie Larson (Captain Marvel), Michael Douglas (Hank Pym), Executive Producer Stephen Broussard, Director Ryan Coogler, Michelle Pfeiffer (Janet van Dyne), Executive Producer Jeremy Latcham, Hayley Atwell (Peggy Carter), Pom Klementieff (Mantis), Executive Producer Nate Moore, Benedict Wong (Wong).

Fourth Row L to R: Screenwriter Christopher Markus, Screenwriter Stephen McFeely, Michael Rooker (Yondu), Vin Diesel (Groot), Cobie Smulders (Maria Hill), Samuel L. Jackson (Nick Fury), Director Taika Waititi, Jeff Goldblum (Grandmaster), Executive Producer Erik Carroll, Head of Visual Development Ryan Meinerding, Executive Producer/Screenwriter Craig Kyle.
Photo Credit: Marco Grob
©Marvel Studios 2018

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה