עוד על הסרטים שכדאי לראות בבתי הקולנוע בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אחרי שנה, חודשיים ו-12 יום – של מגיפה עולמית, שתי מערכות בחירות, כמעט פשיטת רגל של כמה רשתות קולנוע עולמיות ומלחמה – הרשתות המסחריות הגדולות בישראל סוף סוף ייפתחו מחדש ביום חמישי. זוכרים את הימים ההם, בשלהי 2020, כשרשתות הקולנוע בארץ העדיפו שלא לפתוח את שעריהן בגלל שהן טענו שאין להם מספיק סרטים? ובכן, המצב הזה כבר השתנה מזמן: יש להם המון סרטים. סרטים חדשים, שעלו ויעלו בשבועות האלה בבתי הקולנוע בעולם, ולצידם יבול עצום של סרטים שהיו אמורים לצאת במהלך 2020 ונדחו. כך שאתם עשויים למצוא בשבועות הקרובים זה לצד זה סרטים מ-2021 ליד סרטים מ-2018. אם לא הייתם עסוקים להעביר את שנת הסגרים והריחוק החברתי בהורדות אינטנסיביות של סרטים מאתרים פיראטיים, יש לכם עכשיו לא מעט סרטים להשלים. ואגב, אם כן ראיתם סרטים בבית, יש כמה וכמה סרטים שעדיף לכם לראות בכל זאת על מסך גדול. הנה מה שהכי כדאי לכם לראות בסוף השבוע הראשון לפתיחת בתי הקולנוע בארץ, וגם ממה עדיף להיזהר.

ארץ נוודים

הזוכה המוצדק באוסקר לסרט הטוב ביותר, הוא באמת הסרט הטוב של השנה: סרטה השלישי של קלואי ז'או (שבהמשך השנה תביא למסכים גם סרט מארוול שהיא ביימה) הוא פרויקט שיזמה פרנסס מקדורמנד (שזכתה על כך גם באוסקר כשחקנית וגם באוסקר כמפיקה) על פי ספר הנון–פיקשן של ג'סיקה ברודר. מקדורמנד מגלמת את דמותהשל פרן, ששמה את כל חפציה באיחסון ויוצאת לדרכים ברכב מסחרי שבו היא גם גרה, ואיתו היא נוסעת מעבודה זמנית אחת לשנייה לכל אורכה של ארצות הברית. בדרך היא מגלה שיש כמוה עוד נוודים רבים שיוצרים קהילות ניידות, שנפגשות לאורך הדרך, ומייצרות אמריקה אלטרנטיבית. ז'או (זוכת האוסקר לבימוי) יצרה סרט שהוא בה בעת אינטימי מאוד, אבל יש בו גם מימד אפי, באופן שבו היא ובן זוגה הצלם מגיבים אל נופי הפרא שפרן חוצה בדרכה משומקום לשומקום. על ידי מבט אנושי ופיוטי, ועל ידי שילוב בין תסריט מדוקדק ונפלא ובין גישת בימוי דוקומנטרית, ז'או ומקדורמנד יצרו סרט מסע שהוא גם חכם, גם יפה, גם מאיר עיניים לתופעה חברתית מרתקת וגם מאוד מאוד מרגש. (דיברתי על "ארץ נוודים", כולל קטעים מהפסקול היפהפה, כאן וכאן)

טנט

חידת ההגיון החדשה של כריסטופר נולן עוסקת, כרגיל אצלו, בזמן ופיתוליו. הסרט כבר זכה ללא מעט ביקורות מאוכזבות מצופים שניסו לעקוב אחר העלילה המפותלת ולא מצאו בה את הידיים והרגליים. וזו בדיוק סיבה טובה לצפות בו על המסך הכי גדול שתוכלו, עם הסאונד הכי רועם, כי נולן מחביא לתוך סיפור מסובך סרט אקשן והרפתקאות מרהיב ששועט קדימה בקצב אימתני. ג'ון דיוויד וושינגטון (בנו של דנזל וושינגטון) חובר לרוברט פטינסון כסוכנים של סןכנות לא מוכרת שמנסה למנוע מקנת בראנה להניח את ידיו על מתקן שיביא לקץ הזמן והעולם. בדרך הם מגלים שיש מכונה שיכולה לגרום לאנשים לנוע אחורה בזמן. שם הסרט – "TENET" (יסוד אמונה) – רומז למבנה הסימטרי של העלילה, שבנויה – ממש כמו השם, כפלינדרום שניתן לקרוא מההתחלה לסוף או מהסוף להתחלה. (דיברתי על "טנט" בפודקאסט של "סינמסקופ ברדיו הקצה". האזינו כאן או כאן)

סתם אחד

בוב אודנקירק ("סמוך על סול") הוא גבר שקופץ לו הפיוז ויוצא לרסק לחבורת גנגסטרים רוסיים את הצורה בסרט פעולה אולטרה–מצ'ואיסטי, אבל גם שנון, ערמומי ומפוצץ בהברקות, מאת התסריטאי של "ג'ון וויק".

וונדר וומן 1984

סרט ההמשך של "וונדר וומן" הוא חגיגת אייטיז צבעונית שבו דמותה של דיאנה פרינס (גל גדות) קופצת קדימה בזמן, אחרי שעלילת הסרט הקודם עזרה לה להתוודע לאנושות בימי מלחמת העולם הראשונה. בסרט החדש, שמערב בין גל חדש מסונטז, רעיונות של אורוול מ"1984", ועיסוק באיל תקשורת דמוי רוברט מקסוול או דונלד טראמפ עם שאיפות להשתלט על העולם, פרינס מבינה שהיא צריכה לצאת מהמסתור ולהפוך לגיבורת על במשרה מלאה. קירסטן וויג מספקת אתנחתאות קומיות, בתור עמיתתה של פרינס לעבודה במוזיאון, שהופכת להיות היריבה הכי גדולה שלה. זה סרט שפונה לקהל צעיר וגדוש מסרים חיוביים וחינוכיים ("אף גיבור לא נולד משקרים"), ויוצא נגד תרבות העודפות האמריקאית והנבל שרוצה רק "עוד עוד עוד". לא הכל רהוט בסרט המנופח הזה, אבל הוא מהנה מאוד, ויש בו אפילו כמה רגעים מפתיעים ברגישותם.

נשמה

מכירים את זה שלפעמים כשאנחנו שומעים יצירה מוזיקלית נפלאה אנחנו מרגישים התעלות נשמה? או רגע של השראה שמימית וחוץ גופית כשאנחנו יוצרים משהו חדש? על זה הסרט האחרון של פיקסאר, שיצא מטקס האוסקרים האחרון עם שני פסלונים – לסרט האנימציה הטוב ביותר ולפסקול. ג'ו (ג'יימי פוקס) הוא מורה למוזיקה ופסנתרן שחש שהקריירה המוזיקלית שלו היא החמצה מתסכלת. כשהוא מוצא את עצמו מגיע לסיפו של גן עדן, הוא חובר לנשמה צעירה שמעולם לא נולדה (טינה פיי) שמחזירה אותו לכדור הארץ – היא לומדת מה זה חיים, והוא מנסה להבין את משמעותם. פיט דוקטר ("הקול בראש", "למעלה") ממשיך להקסים עם סרט מטאפיזי, אבל "נשמה" – בסופו של דבר – רחוק להיות אחד השיאים של פיקסאר (שבעוד רגע יוציאו לבתי הקולנוע סרט חדש נוסף).

סיפור חיי

סרטו החדש של הבמאי היפני הירוקאזו קורה–אדה (שסרטו הקודם, "המשפחה שלי" זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן), שצולם בצרפתית ובצרפתית ובהשתתפות קתרין דנב, ז'ולייט בינוש ואיתן הוק. דנב מגלמת שחקנית מפורסמת שהביוגרפיה שלה שרואה אור יוצרת מתיחות בינה ובין בתה. שמו המקורי של הסרט הוא "האמת", ועל זה בדיוק המחלוקת בין הגרסאות. יש לנו המון מה להגיד על הסרט הזה ועל המבט הייחודי של הירוקאזו על משפחות באשר הן, אבל קודם כל צפו בסרט.

ללא מעצורים

מעין גרסה עדכנית ל"דואל" של סטיבן ספילברג עם התוספת המשונה שאת הנהג הפסיכופט – שממרר את חייה של נהגת שעשתה את הטעות וצפרה לו ברמזור – מגלם זוכה האוסקר ראסל קרואו, ולכן אנחנו אמורים הפעם לגלות אמפתיה כלפי הנבל. סרט מתח מלחיץ מאוד, אבל מיותר.

ביל וטד שורפים את הזמן

ב-31 השנים שחלפו מאז "המסע המופלא של ביל וטד" קיאנו ריבס (טד) הפך לכוכב ענק, שמצליח להמציא את עצמו מחדש כל עשור. אבל אלכס ווינטר (ביל) נשאר אלמוני (אם כי, סרט תיעודי שהוא ביים על פרנק זאפה עשה בשנה שעברה סיבוב פסטיבלים נאה, כולל בישראל). בסרט הקאמבק של השניים – שנראה קמת כמו מפעל צדקה של ריבס לקריירה של ווינטר – לביל וטד יש כבר שתי בנות בגיל שהם היו במסעם הראשון, והן זהות בהתנהגות שלהן לאבות שלהן. וגם הפעם ביל וטד – שהם עכשיו לא סתם רוקרים סטלנים, אלא כבר גם כמעט זקנים – צריכים לשוב ולנדוד קדימה ואחורה בזמן כדי להציל לא רק את העולם ואת קריירת הרוקנרול שלהם, אלא גם את חיי המשפחה שלהם. לא בלתי חמוד, אבל מאולץ נורא.

טרולים מסביב לעולם

אחד הסרטים הראשונים שהקורונה גנזה לפני שנה וקצת. הסרט הראשון היה מקסים, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה המוזיקלי הנהדר בין אנה קנדריק וג'סטין טימברלייק. סרט ההמשך הוא אכזבה קולוסאלית שחובה להזהיר מפניה.

(גרסה מורחבת לטקסט שהתפרסם ב"כלכליסט", 25.5.2021)

ציוץ