פתאום כשאני חושב על זה – באופן אסוציאטיבי – הסגר, רדיפה, מחלת נפש, אובססיית שואה, עולם חיצוני שמנסה לפרוץ פנימה – אני תוהה האם "פובידיליה" הוא "שאטר איילנד" הישראלי. אמממ… במחשבה שני: לא. פורסם ב"פנאי פלוס", 24.2.2010 בעשור האחרון הקולנוע הישראלי מצא את הקול שלו. הוא מצא את הדרך המשוכללת והשלמה לעסוק בנושאים שהעסיקו אותו […]
ששה מבין חזאי האוסקר הבכירים באמריקה – ובראשם אן תומפסון – מהמרים ש"הסוד שבעיניים" הארגנטינאי יזכה בשבוע הבא באוסקר על הסרט הזר. גם אני, אחרי שראיתי את הסרט, הרגשתי שיוצאת לי הרוח מהמפרשים ושיש לסרט הזה איזשהו סיכוי מסוים (אם כי אני עדיין מהמר על "סרט לבן"). הם מבססים את ההימור שלהם על כך […]
סוף השבוע הזה גורם לי לחשוב על בריאן דה פלמה. יש משהו מ"שאטר איילנד" שמזכיר לי את דה פלמה של "שבע פנים לקיין" ו"לבוש לרצח", ויש את "הסוד שבעיניים", שמכיל סצינה דה-פלמאית, של שוט אחד ארוך ומרהיב (הביקורת על "הסוד שבעיניים" תעלה לאתר מחר). ובדיוק כשאני מצייץ "אני מתגעגע לבריאן דה פלמה", עולה ב"וואלה" הידיעה […]
ביום בהיר אפשר לראות את "ורטיגו" "שאטר איילנד" הוא הסרט החדש של מרטין סקורסזי. והוא, לכאורה, סרט אימה. או דרמה פסיכולוגית אינטנסיבית. יצור כלאיים משונה קצת: לצופי הקולנוע שרק מחפשים בידור, הוא יהיה כבד מדי. לחובבי סקורסזי – שחושבים שסרטיו מתוחכמים ואיכותיים – הוא יהיה פאלפי מדי. אבל למרות שאני קצת פושר אליו, אני חייב […]
רציתי לכתוב כאן עד כמה הזדעזעתי והובכתי מ"מרגל במשרה חלקית", ה-ג'קי-צ'אן-רוצה-גם-להפוך-לכוכב-סרטי-ילדים-כמו-ארנולד-שוורצנגר-ודה-רוק שיצא היום. רציתי, כמובן, להקניט את המפיץ-במשרה-חלקית שנתן לסרט "The Spy Next Door" את שמו העברי, שכנראה שכח את סרטם של קתלין טרנר ודניס קווייד, "מרגלים במשרה חלקית", או את "סנטה במשרה חלקית", או את "הורים במשרה מלאה". או את "הורה במשרה מלאה". כן, […]
פתאום התחיל להטריד אותי שאני לא באמת יודע מה פירוש הצירוף "The Hurt Locker". האם זה סלנג צבאי, או סלנג של חבלנים. תהיתי כמה ימים בטוויטר, ולא רק שהגיעה תשובה, מתברר שלא רק אני לא ידעתי מה זה. תודה לעידן על הלינק להסבר של קריס טייפלי. והנה הפירוש של "המילון האורבני". זה פשוט מקום – […]
צריך להגיד את האמת, היו צריכים לקרוא לסרט הזה "הצפרדע והצפרדע". אני אוטריסט. קרי, כשאני רואה שם של במאי שחתום על סרט שאני אוהב, אני מצפה לסרטו הבא. ואם הוא חתום על שני סרטים שאני אוהב, אני מחכה כפליים לסרטו הבא. נכון שקולנוע הוא אמנות שיתופית, שבה לכל אחד מהשותפים לדרך יש איזושהי השפעה על […]
כשאביגדור ליברמן אומר לעיתונאים "אתם רואים יותר מדי ג'יימס בונד", האם הוא חושף בזה שהוא לא ראה ג'יימס בונד? ג'יימס בונד לא עובד בקבוצה (זה דווקא מתלבש בול על "מינכן", שעוסק ב…. אוי ואבוי – המוסד הישראלי). אם כבר, אז שיטת הפעולה של מחסלי דובאי גורמת לי לחשוב שמי שביים אותם צפה יותר מדי ב"אני, […]
בטקסט שלי מאתמול, בו פעם נוספת אני מביע בהלה מקונסנזוס מוחלט ובו אני מביט בהשתוממות בסחף הטרנס-אטלנטי אחרי "מטען הכאב" – והניסיון שלי להבין האם זו תופעת עדר, או התלהבות אותנטית או איזשהו קמפיין לוביסטי מאורגן היטב – היה מקום להוסיף דבר מה להגנת הסרט (שכפי שכתבתי, הוא ככל הנראה סרט המתח הכי טוב שראיתי […]
"מטען הכאב" הוא אחד מסרטי המתח הכי טובים שראיתי בזמן האחרון. למרות שהוא מתרחש בעירק הוא לא סרט מלחמה. ולמרות שהוא מתרחש בזמן מלחמה, הוא בוודאי לא סרט אנטי-מלחמה. למעשה, זה אחד הסרטים שמציגים את העמדה הכי אמביוולנטית לגבי מלחמה. כי על פי הסרט, המלחמה היא כמו סוג של אקסטרים-ספורט, סם ממכר. אנחנו אמורים להבין […]
תגובות אחרונות