סוף סוף, פסטיבל אוטופיה (לשעבר פסטיבל אייקון) עוזב את סוכות. כבר שנים שפסטיבל אוטופיה – פסטיבל לסרטי מדע בדיוני, אימה, פנטזיה וז׳אנר – הוא אחד מאירועי הקולנוע המעניינים והמתפתחים שיש על לוח השנה בישראל, אבל בהחלטה משונה הוא התמקם מאז לידתו על חול המועד סוכות: שזה התאריך של פסטיבל חיפה. אפילו אני, חובב מדע בדיוני […]
אם לא קראתם: מחר (שלישי) ב-14:00 ״סינמסקופ״ יהפוך גם לתוכנית רדיו שתהפוך גם לפודקאסט. זה יקרה באינטרנט, ברדיו הקצה, המיזם הנפלא של קוואמי (איל פרידמן) ונדב רביד. שימו לכם תזכורת ל-13:59 והצטרפו אליי בשידור חי. או שתחכו כמה שעות ותוכלו להאזין לתוכנית מוקלטת באתר של הקצה או כאן בבלוג. מחר, למשל, אדבר על ״שומרי הגלקסיה״ […]
פסטיבל ונציה ייפתח בסוף השבוע הבא, ובמסגרת הרשמית (מחוץ לתחרות) יוקרן סרטו החדש של עמוס גיתאי, ״צילי״, על פי הסיפור ״הכתונת והפסים״ מאת אהרון אפלפלד. הסרט מספר על הישרדותה של נערה יהודיה בימי השואה, אחרי שננטשה על ידי משפחתה. יחסי הציבור האירופאיים של הסרט שחררו השבוע ארבע סצינות מתוכו: המשך…
לקחנו לנו שבוע של מנוחה – אוגוסט, אחרי הכל – וצברנו לנו שבעה סרטים חדשים, ותחושה שטבלת המבקרים של השבוע הועברה אלינו במכונת זמן מהאייטיז: ״צבי הנינג׳ה״, ״בלתי נשכחים 3״ (שהזכיר לי את סרטי קנון משנות השמונים), סרט ישראלי עם בראבא וסרטים חדשים לפיליפ נויס (שאגב, היה יכול להיות במאי נפלא ל״בלתי נשכחים״), לאסה האלסטרום […]
תקציר הפרקים הקודמים: בעוד סרטים ישראליים עושים חיל – יותר סרטים מופקים, הביקוש להם בפסטיבלים ובשווקים בעולם עדיין גבוה, וגם הקהל הישראלי כבר לא אדיש לקולנוע המקומי – נדמה שהמערכת לא עומדת בסטנדרטים של הסרטים. בחודש שעבר תהינו מי יקום ויהיה המנכ״ל של הקולנוע הישראלי, והאם זה תפקידם של המפיצים להיות אחראים על תמהיל הסרטים. […]
תקציר הפרק הקודם: הקולנוע הישראלי נמצא באנומליה משונה. מצד אחד, יש פרוספריטי עצום ביצירה, יותר ויותר סרטים נעשים. הסרטים האלה זוכים לתהודה כבירה בעולם (ולראייה, ששה סרטים ישראליים הוצגו השנה בפסטיבל קאן, רובם התקבלו בתשואות וזכו לביקורות מצוינות). מצד שני, כפי שתיארנו זאת בגיליון הקודם, הקשר בין הקולנוע הישראלי והקהל המקומי אינו יציב, וסובל מעליות […]
מצטער, לורן בקול. יצאתי לחופשה קצרה. אין לי איך לכתוב פוסט לזכרך. אני מקווה שבגיל 89 רובין וויליאמס ומנחם גולן יהיו ג'נטלמנים ויתנו לך להיכנס בשערי שמיים לפניהם. ד"ש לבוגי. ובינתיים, אני באיי יוון. בצילום הנ"ל סנטוריני פתאום נראתה לי כמו טאטואין. אחזור בקרוב.
בחודש מאי התחלתי לבדוק מה שלומו של הקולנוע הישראלי בסדרה של טקסטים שעדיין מתפרסמת מדי חודש בירחון החדש ״ליברל״, שעורכים רותם דנון ופיני אסקל. עשר שנים חלפו מאז 2004, שהיתה מבחינתי אחת השנים הכבירות והבכירות של הקולנוע הישראלי, ורציתי לבדוק אותו סעיף סעיף. התחלתי מכמות הכרטיסים, ועברתי למפיצים, משם לפסטיבלים הקולנוע, ומשם לאקדמיה הישראלית לקולנוע. […]
תגובות אחרונות