הזוכים בפסטיבל ירושלים 2021: ״מישהו יאהב מישהו״, ״הסירו דאגה מלבכם״, ״תא מספר 6״, ״מחברות שחורות״ ועוד הרבה
״סינמה סבאיא״. לא זכה בפרס הגדול, אבל היה הפייבוריטה שלי אז הוא מקבל את התמונה הראשית
על הסרטים בפסטיבל ירושלים כתבתי כאן ודיברתי עליהם כאן וכאן. בפתיחת פודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה השבוע דיברתי על התחרות העלילתית הישראלית, ועל הפייבוריט האישי שלי בה: ״סינמה סבאיא״ של אורית פוקס רותם. האזינו כאן
פסטיבל הקולנוע בירושלים 2021: המלצות והצעות
״לשחרר את גאי״, ביקורת
המועמדים לפרס אופיר 2021: ״ויהי בוקר״ ו״תמונת הנצחון״ מובילים
״תמונת הנצחון״ של אבי נשר. יחד עם ״ויהי בוקר״, מובילים עם 15 מועמדויות
לראשונה מאז 2015 אף במאית לא מועמדת או תסריטאית לא מועמדת לפרס אופיר על הסרט, הבימוי או התסריט. מהצד השני של רשימת המועמדויות, שש במאיות מועמדות ממבין עשרת הסרטים המועמדים בקוגוריות התיעודי (סרט ארוך וסרט קצר). סרטה של טליה לביא, ״אחד בלב״, אמנם לא העניק מועמדות לבמאית, אבל הוא קיבל שבע מועמדויות, כולל שלוש מועמדויות בקטגוריות המשחק.
רשימת המועמדויות לפרס אופיר 2021 פורסמו כעת, וכצפוי, את רשימת המועמדים מובילים ״ויהי בוקר״ (במאי: ערן קולירין) ו״תמונת הנצחון״ (במאי: אבי נשר) עם 15 מועמדויות לכל אחד (ראו את כתבת הסקירה המוקדמת שפורסמה כאן הבוקר). שני הסרטים מועמדים בכל הקטגוריות האפשריות לסרטים עלילתיים. זו רשימה היסטורית, כי זו הפעם הראשונה שאבי נשר, אחד הבמאים המצליחים והאהובים בישראל, מקבל מועמדות אישית על תסריט ועל בימוי. סרטו, ״תמונת הנצחון״, הוא בסך הכל הסרט השני שלו שמועמד לפרס הסרט, אחרי ״פעם הייתי״. חברי האקדמיה נשאו טינה לנשר, על הצלחתו המסחרית אצל הקהל, והשנה לראשונה הם התגברו עליה. עכשיו נשאלת השאלה האם זה גם יתבטא בזכיה. מעניין לשים לב שמפיק סרטו של נשר, אהוד בלייברג, זכה בפרס אופיר על הפקת ״ביקור התזמורת״, סרטו של ערן קולירין. כך שגם כאן יהיה דו-קרב מעניין.
הנה רשימת המועמדים והמועמדות המלאה:
פרסי אופיר 2021: מצב המירוץ
״ויהי בוקר״ של ערן קולירין (על פי סייד קשוע). המועמד המוביל?
המועמדויות לפרסי אופיר יתפרסמו היום (שני) ב-16:50 ויועברו בשידור חי בכאן11. כל עוד צריכים נציג ישראלי לאוסקרים הטקס ימשיך להתקיים כסדרו, תוך התעלמות גמורה מכל מה שקורה מסביבו. פרסי אופיר, שצריכים להיות חגיגה של קהל, ממשיכים להיות אירוע פרטי למועדון אקסקלוסיבי סגור של מצביעים. זה הטקס השני שמתקיים בעת מגיפת הקורונה והוא מסכם שנה שלא היתה. מעט סרטים הופקו ועוד מעט יותר סרטים הופצו. בתי הקולנוע נפתחו מחדש בארץ לפני שלושה חודשים – אחרי שהיו סגורים 15 חודשים – וכמעט כל שבוע עולה סרט ישראלי חדש, בקצב לא הגיוני שגורם לקניבליזציה ולסרטים שלא מקבלים הזדמנות למצוא קהל. אבל למפיצים אין ברירה כי יש פקק תנועה עצום שתקועים בו לא רק כל סרטי 2020, אלא גם לא מעט מסרטי 2019, שכבר היו מועמדים לפרסי אופיר לפני שנתיים אבל מעולם לא זכו להגיע לקולנוע. האקדמיה הישראלית לקולנוע, שמחלקת את פרסיה גם לסרטים שעדיין לא הופצו בבתי הקולנוע, תמיד היתה מנותקת מהקהל וממה שקורה באולמות, אבל השנה הפער הזה הפך גדול במיוחד. בקצב הזה, את רוב הסרטים המועמדים השנה תוכלו לראות בקולנוע אי שם ב-2022. תוכלו לראות, השאלה אם תבואו.
זו תמונת המצב בחצי השנה של 2021: continue reading…
״CODA״, ביקורת
״הברך״, ביקורת
״מילקשייק אבק שריפה״, ביקורת וראיון
נבות פפושדו על הסט של ״מילקשייק אבק שריפה״. סירק דה סוליי + קליעים
היתה לי שיחה נהדרת וממש מעניינת עם נבות פפושדו בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה, על החיים והעבודה במערכת ההוליוודית ועל כל הסרטים שהוא כמעט ביים בשבע השנים האחרונות, אבל בסוף לא קרו; על הסרטים שהוא עוד מתכנן לעשות; על הסרט שהואנ אמר לו ״לא״ ומייקל ביי אמר לו ״כן״; על כתיבת תסריטים לסצינות אקשן, העריכה המוזיקלית והעבודה על סצינת הקרב בדיינר בסוף הסרט. האזינו בספוטיפיי או כאן
תגובות אחרונות