הסוף של העכבר
העכבר הראשון שלי
(שישי, בוקר. הפוסט עודכן עם תוספות).
האמת, אני מופתע. האמת, אני מופתע שאני בכלל מופתע. סופם של עיתונים להיסגר. כמו מסעדות. כמו הכל. כולם מתים בסוף. כבר הספדתי את "רייטינג", בו עבדתי בסך הכל שלושה חודשים, לפני שנה וחצי. ועכשיו "עכבר העיר", שמילא נתח הרבה יותר משמעותי מחיי? גם לו מגיעה מילה, לא?
האמת, חשבתי ש"עכבר העיר" יאריך ימים יותר. הגיליון האחרון של "עכבר העיר" יצא היום ואני תוהה איך להתייחס לזה. מצד אחד, אני מסרב בתוקף להיות נוסטלגי למקומות ולפרקי חיים. מה שהיה היה, עברתי הלאה כבר מזמן. מצד שני, במשך כשנתיים החיים שלי סבבו סביב "עכבר העיר", ופגשתי שם כמה מהאנשים המוכשרים שעבדתי איתם, ויצא לי לעבוד שם עם כמה מהאנשים שאני הכי מעריץ. אז הנה, בכל זאת, פנכת נוסטלגיה. ואולי אפשר ללמוד מהסיפור הזה משהו על קוצר הרואי של המקצוע הזה שנקרא עיתונות.
זה היה בסוף 2001. continue reading…
תגובות אחרונות