עלייתו של "מעשיה אורבנית" – והעובדה שהיה בו משהו שהזכיר לי את "הטנגו האחרון בפריז", באופן שבו הוא מחבר בין סקס ומוות – גרמה לי לתהות לגבי השאלה בכותרת. יש הרבה עירום בקולנוע הישראלי, אבל מה הסרט הישראלי שיש בו הכי הרבה אירוטיקה? סקס? יש פחות מאלה ממה שנדמה לנו, אני חושב. "מעשיה אורבנית" של אליאב לילטי בהחלט משתלב ברשימה כזאת. אבל מי עוד? "חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי ו"הנותנת" של הגר בן-אשר. "מקרה אישה"? "איריס"? "הגן" (בו הסתובבה מלאני גריפית בת ה-16 בעירום מלא כל הסרט)? "רגעים" של מיכל בת אדם? "דיזנגוף 99"? "אסקימו לימון"? שתפו אותנו בתגובות: מה הוא הסרט הישראלי הכי שטוף זימה, סקס ועירום מבחינתכם?

"מעשיה אורבנית". מעלית לגרדום

אנחנו עוקבים אחר "מעשיה אורבנית" כאן בבלוג כבר שלוש שנים. לכו בעקבות התגית "מעשיה אורבנית" ותגיעו לדיווחים מהצילומים, טריילרים וטיזרים. עכשיו הוא מגיע להקרנות בסינמטקים. מצמצו והוא איננו, אז אם אתם בעניין שלו, הזדרזו. הנה הביקורת.

continue reading…

מה למדתי היום? שיזהר אשדות רוצה להיות במאי קולנוע, והוא העלה בשבוע שעבר לערוץ היו-טיוב שלו סרט ראשון שהוא צילם, ביים וערך, ועשה את כל השלושה ממש טוב. אשתו של אשדות, הסופרת אלונה קמחי, הוזמנה לעמוד בראש חבר השופטים בפסטיבל שמקיים אמיר קוסטוריצה בכפר קוסטנדורף שהוא הקים בהרים (אותו כפר ואותו אמיר שמככב גם בסרט התיעודי "חלום קוסטוריצה" של אייל סיבי). אז אשדות, שרצה לפגוש את קוסטוריצה ולקבל טיפים מבמאים מנוסים על עשיית סרטים, לקח את המצלמה שלו ונסע איתה. הם פגשו שם את אליה סולימאן, הבמאי הנצרתי האהוב עליי, עכשיו בגרסה מזוקנת, ושלושה יוצרים ישראליים צעירים. ויצא לו סרט תיעודי קצר ונאה בן 7 דקות.

'מי מפחד מהזאב הרע'. צילום: גיורא ביח

כפי שציינתי אתמול, סצינת הפסטיבלים העולמית והישראלית מתעוררת לפעילות וכמות הכותרות הקשורות לסרטים ישראליים בפסטיבלים הצפויות לנו בימים הקרובים גדולה. הנה הראשונה שבהן: סרטם השני של אהרון קשלס ונבות פפושדו אחרי "כלבת" יוקרן בבכורה עולמית במסגרת ה"ספוטלייט" (זרקור), של פסטיבל טרייבקה שייפתח בניו יורק ב-17 באפריל (לצד החדשים של ריצ'רד לינקלייטר, ניל לביוט, דיוויד גורדון גרין וניל ג'ורדן (ניל ג'ורדן?! ניל ג'ורדן! אני ראיתי המון השראה של ניל ג'ורדן על "כלבת". זה יהיה אדיר אם הם יצליחו לגרור אותו לראות את "חבורת הזאבים" שלהם).

חלפו שנתיים בדיוק מאז ש"כלבת" הוקרן בפסטיבל טרייבקה וזכה לביקורות אוהדות תחת הכותרת "סרט האימה הישראלי הראשון" ולמסע בינלאומי מרשים בין מפיצים ופסטיבלי אימה וז'אנר. "כלבת" היה אחד הסרטים הישראליים המדוברים בעולם בעונת 2010, ושם את ישראל גם על מפת הבלוגים הגיקיים, שסרטי איכות וזוכי פסטיבלי קאן פחות מעניינים אותם. והנה, בזריזות מרשימה מציגים הפפושלסים את סרטם השני.

"מי מפחד מהזאב הרע" מוצג כקומדיית מתח אלימה continue reading…

שאריות שנשארו דבוקות לי למקלדת, על שני סרטים איומים שראיתי באחרונה, האחד לצעירים, השני לקשישים. שניהם חסרי חיים.

continue reading…

אני חייב לשתף אתכם בזה, כי נדיר למצוא טקסט המשווק סרט קולנוע ישראלי (ישראלי?). טעויות, הפרזות, סופרלטיבים, ניסוחים מביכים, ופיץ' עקלתוני למכירת "סיפור אנושי". בית ספר מושלם לאיך לא כותבים הודעה לעיתונות. אני מקווה שהסרט, שההודעה הזאת מיחצנת, טוב יותר מהטקסט הזה. אבל אגב כך למדתי על קיומו של הסרט, ואני באמת מבואס שאני לא יכול להגיע ולצפות בו ביום חמישי הקרוב בנוכחותם של השחקנים המקומיים והבינלאומיים. ואולי יש כאן התאמה מושלמת בין צורה ותוכן: לבי-מובי מגיע בי-קומוניקט. קראו והשתאו (אני משאיר את הטקסט as-is):

continue reading…

"סטוקר"

אני כבר השלמתי עם העובדה שאת "סטוקר" של פארק צ'ן-ווק כבר אראה בדי.וי.די בעוד שלושה חודשים. הסרט יצא בסוף השבוע בארצות הברית, אבל לא מופיע בטבלת ההפצה של פורום פילם/א.ד מטלון בישראל. אחרי שנים בהם הפך לאליל של קולנוע בדרום קוריאה (סרטו "שבעה צעדים" הוקרן מסחרית בישראל, ויזכה בקרוב לרימייק של ספייק לי). ניקול קידמן משחקת בסרט שנשמע כמו פראפרזה על "צל של ספק" של היצ'קוק. אבל פארק צ'ן-ווק עשה מבחינתי את המהלך הכי מבריק והכי מתבקש: אם אתה כבר מגיע לארצות הברית לביים סרט, קח את פיליפ גלאס שיכתוב לך מוזיקה.

אז נכון, פיליפ גלאס לא הלחין את כל הפסקול (עליו מופקד מלחין משובח אחר, קלינט מנסל, לשעבר סולן פופ וויל איט איטסלף, והמלחין של "רקוויאם לחלום", למשל). אבל הוא תרם קטע אחד, לסתינה שבה, אם אני מבין נכון, הדמויות הראשיות בסרט מנגנות על פסנתר. והם לא מנגנים שופן או דבוסי, אלא גלאס. הנה הקטע, מתוך פסקול הסרט:

"שש פעמים". לטרייבקה

סצינת הפסטיבלים מתעוררת. אני מתחיל לשמוע מה מתוכנן בפסטיבל קולנוע דרום; וכבר יש שמועות שמסתובבות לגבי פסטיבל ירושלים; ואני  מחכה שאנשי פסטיבל קאן יפרסמו מה יהיה סרט הפתיחה שלהם, ממש בימים הקרובים, ואחר כך שיפרסמו (במהלך אפריל) את התוכניה המלאה. אני מצפה לראות את הסרט של ארי פולמן באחת ההודעות האלה. אז כל אלה עדיין מתבשלים ונגיע אליהם בקרוב מאוד. ובינתיים, הנה מה שכבר התפרסם.

continue reading…

"איינט-איט-קול-ניוז" מפיצים כותרת של הבלוג "לטינו ריוויו", שכרגע אין לו שום אישוש או הכחשה אז לא ברור אם זו סתם שמועה או שזו הכותרת הענקית הבאה. הידיעה היא כזאת: continue reading…

חלפו שלוש שנים מאז ששמענו לראשונה כאן בבלוג על הפרויקט העצמאי של אליאב לילטי, "מעשיה אורבנית", והנה הוא תכף יוצא להקרנות מסחריות בסינמטקים, החל מיום חמישי. היה לנו כבר טריילר נועז; ביום שני שעבר העליתי טיזר בוטה ראשון. והיום הנה טיזר זועם שני. הפעם, זהו זוהר שטראוס בתפקיד איש פרסום, שיורק אש וגופרית על העולם.