28 אוקטובר 2012 | 12:37 ~ 9 Comments | תגובות פייסבוק

קחו כרטיסים להקרנה חגיגית של "איה"

עודד בן-נון, הבמאי של "איה" (יחד עם מיכל ברזיס שלא נמצאת בתמונה) מביים את אולריך תומסן ושרה אדלר

אוקיי, חבילת כרטיסים זוגיים להקרנה החגיגית של "איה" מחר בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר חולקה הבוקר לכמה מהאנשים הנפלאים שתרמו בספטמבר-אוקטובר דרך פיי-פאל (ראו את תיבת "רוצים לתרום?" משמאל) כדי לעזור לי במימון תפעול הבלוג. תודה להם. כפי שכתבתי בפוסט קודם אני מתכנן מעכשיו בכל סוף חודש לבחור באופן רנדומלי כמה מהאנשים שתרמו דרך פיי-פאל ולהעניק להם תשורה קטנה של תודה ממני. כך, למשל, בסוף חודש אוקטובר אתן לכמה מתורמי החודש הקרוב (החל מהיום) מנוי חינם לאוזן השלישית (תודה לאנשי "האוזן השלישית" על המתנה).

אבל אנשי "איה" – שכאמור, הזמינו את שחקני הסרט מישראל ומדנמרק (השחקן אולריך תומסן מ"החגיגה") כדי לחגוג את העובדה שהסרט עובר להקרנות מסחריות בקולנוע "לב" החל מהשבוע – נתנו לי עוד כמה הזמנות זוגיות לחלק לכם, והרשימה חייבת להיסגר היום. אז, הנה, כל הקודם זוכה: חמשת האנשים הראשונים שיכתבו בתגובות שהם רוצים ופנויים ללכת לסרט (וישאירו את המייל האמיתי שלהם), יקבלו במייל חוזר את ההזמנה שלהם. זה קורה מחר (שני) ב-21:45 בקולנוע לב. קוקטייל ואז הסרט. חמשת הבאים בתור אחריהם ייכנסו לרשימת סטנד-ביי למקרה שיהיו עוד כרטיסים שנצליח להשיג. כאמור, היום הרשימה נסגרת.

ולמה אני כה להוט שתראו אותו? קודם כל, כי בתום כמעט חודשיים לפעילותו העצמאית של הבלוג אני שמח לתת לכם מתנות כי הייתם כה אדיבים אליי. ושנית, כי יש ב"איה" כמה וכמה שוטים מאוד מורכבים ומפתיעים מבחינת צילום ואפקטים, ואני רוצה שנדבר עליהם אחרי שתצפו בסרט.

 

 

Categories: בשוטף

28 אוקטובר 2012 | 00:42 ~ 2 Comments | תגובות פייסבוק

טריומף כלב העלבונות נובח על הרפובליקנים. וגם נושך

אחת הדמויות הטלוויזיוניות האהובות עליי בכל הזמנים היא טריומף, קומיקאי העלבונות, שהמציא רוברט סמייגל לתוכנית האירוח של קונן אובריאן. סמייגל, שהיה לפני כ-20 שנה, הכותב הראשי של אובריאן, כבר מזמן לא שם, אבל מדי פעם הוא צץ כשהוא רוצה לעשות קצת בלאגן באירועים חדשותיים. הפעם הוא חזר כדי לסקר את חדר העיתונות והספינים שמאחורי הקלעים של העימות השלישי בין אובמה ורומני. ז;כרו: טריומף בא כדי להעליב. וכשהוא לא מצליח בזה, הוא לפחות שואב עונג בלהידחף לשידורים בחיים של פוקס ניוז:

continue reading…

Categories: בשוטף

27 אוקטובר 2012 | 19:46 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

"חדר 514", ביקורת

 

"חדר 514"

היינו בקדחת ג'יימס בונד כאן בימים האחרונים. נראה לי שנרגענו. ולכן, כדאי מאוד לשים לב לכך שמול מפלצת הכסף וקידום המכירות שהיא "סקייפול" יצא לבתי הקולנוע בסוף השבוע גם סרט ישראלי קטנטן ולא רע בכלל בשם "חדר 514", שמספק כמה רגעים אינטנסיביים למדי ומשחק משובח, לא פחות מכל סרט עתיר תקציב. כדאי לתת לו קצת תשומת לב. הנה ביקורת די מורחבת ומורכבת שלי עליו שנעה הלוך ושוב כמטוטלת.

continue reading…

Categories: ביקורת

26 אוקטובר 2012 | 16:32 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

007: מצעד מצעדי המצעדים של ג'יימס בונד

בשבועות האחרונים האינטרנט הוצף בפרויקטים ומצעדים לקראת עליית "סקייפול" (הנה הביקורת שלי על הג'יימס בונד החדש) ולכבוד יום הולדתה ה-50 של סדרת ג'יימס בונד (בקולנוע). אפילו אני הצטרפתי לחגיגה השבוע עם שני מצעדים: שירי ג'יימס בונד הכי טובים; וסקירת יריות הפתיחה של כל הג'יימס בונדים בעולם (פרויקטים שעלו גם אצל חבריי החדשים ב"חורים ברשת"). ככה זה, כשגוגל, העורך הראשי של האינטרנט, מאותת שיש ביקוש, אנו יצרני התוכן צריכים לספק אותו. וכן, זה גם כיף.

אבל היו עוד המון פרויקטים. הנה כמה מהטובים שבהם: continue reading…

Categories: בשוטף

26 אוקטובר 2012 | 02:12 ~ 22 Comments | תגובות פייסבוק

"סקייפול", ביקורת (כולל תוספת)

 

continue reading…

Categories: ביקורת

25 אוקטובר 2012 | 21:23 ~ 1 Comment | תגובות פייסבוק

תזכורת: יש לנו כרטיסים להקרנה חגיגית של "איה" לתת לכם

נותרו עוד יומיים: כל מי שיעזור לי לממן את הוצאות התפעול של "סינמסקופ" על ידי תרומה – לא משנה באיזה סכום – בתיבת ה"רוצים לתרום?" משמאל, ישתתף ביום ראשון בהגרלה לזכייה בהזמנה זוגית להקרנת הסרט הישראלי הכה-חינני "איה" שביימו עודד בן-נון ומיכל ברזיס (יעל אבקסיס הפיקה). ההקרנה, מעין בכורה מאוחרת עם שחקני הסרט (השחקן הדני אולריך תומסן, ששיחק ב"העולם אינו מספיק" הג'יימס בונדי, והשחקנית הישראלית שרה אדלר), נועדה לחגוג את העובדה ש"איה", שזכה להצלחה רבה בהקרנותיו הסינמטקיות, משדרג את מעמדו ועובר להקרנות מסחריות בקולנוע לב. הישג מרשים לסרט בן 40 דקות, אבל שיש בו רגש וחן, וכן כמה מהשוטים המורכבים לא פחות מאלה שנראו בסרטים ישראליים באורך מלא. ההקרנה תתקיים ביום שני,  ב-20:45, בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר. עזרו לי לממן את תפעול הבלוג, ויש סיכוי שתהיו שם. ואגב, זו תחילתה של מסורת: מדי חודש אגריל שי קטן ממני כהוקרה לאלה מכם שתומכים בבלוג מבחינה כספית, עד שנמצא לו ספונסר קבוע במקום אורנג'.

Categories: בשוטף

25 אוקטובר 2012 | 19:28 ~ 6 Comments | תגובות פייסבוק

סוף ל"סופעולם"; תוספת ל"סקייפול"

גפן גנני בצילומי ההשלמה ל"סופעולם" של רוני קידר. היום

לפני כשלושה חודשים דיווחנו על הפרויקט החדש והניסיוני של רוני קידר, "סופעולם" – סרט עתידני/מד"בי/אפוקליפטי אותו היא צילמה בלילה אחד, בבית אחד. ובכן, הסרט כבר ערוך כמעט לגמרי, והיום היא יצאה לצילומי השלמה של סצינה שהיא לא הספיקה לצלם באותו לילה, continue reading…

Categories: בשוטף

25 אוקטובר 2012 | 14:31 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

מצעד 007: יריות הפתיחה של ג'יימס בונד לדורותיו

 

כל סרטי ג'יימס בונד מתחילים אותו דבר: בונד צועד בתוך עיגול שנראה כמו קנה של אקדח מבפנים, תוך כדי נגינת האקורדים של נעימת הפתיחה ואז פונה במפתיע אל הקהל ויורה. דם זולג על המסך. 22 סרטים זה ככה, כשיוצא הדופן היחיד היה "קזינו רויאל" עם דניאל קרייג בו ניסו לשבור את התבנית. התוצאה היתה אידיוטית. ב"קוונטום של נחמה" דניאל קרייג כבר צעד במסלול שסללו קודמיו בתפקיד.

אבל מצפייה ברצף של כל סצינות ההליכה-פניה-יריה לאורך השנים מתברר שהיו הבדלים רבים בין בונד לבונד. למשל, הידעתם שבשלושת הסרטים הראשונים זה לא היה שון קונרי שצועד ויורה בפתיח אלא סטטיסט בשם בוב סימונס? רק מ"כדור הרעם" ב-1965 זהו קונרי שצועד-פונה-יורה בעצמו.

ויותר מזה: לכל אחד מהבונדים היה סגנון יריה אחר. אותו סימונס דנן, למשל, היה פונה תוך כדי קפיצה קטנה. אבי המקרנה.

ארגנתי לכם גלריה קטנה כדי שנוכל להתעמק ולהבדיל בין בונד לבונד. זה טקסט השוואתי מרתק. למשל, האם שמתם לב שמ-1962 ועד 1973 ג'יימס בונד היה יורה רק עם כובע? רוג'ר מור ב"חיה ותן למות" היה הבונד הראשון שירה גלוי ראש. ויש עוד גילויים. continue reading…

Categories: בשוטף

25 אוקטובר 2012 | 12:34 ~ 1 Comment | תגובות פייסבוק

הגווארדיה הוותיקה: דיוויד פאטנם וקלינט איסטווד מכים שנית

דיוויד פאטנם, בתמונה מפעם

לורד דיוויד פאטנם, שהיה בשנות השמונים אחד מבכירי המפיקים באנגליה, יגיע השבוע לביקור בישראל כאורח בית הספר לקולנוע סם שפיגל. זה יהיה ביקורו השני בארץ: הוא היה כאן ב-2005 ועשה סיבוב הופעות דומה. פאטנם, זוכה האוסקר על הפקת "מרכבות האש", יהיה אחד הדוברים במרתון פתיחת שנת הלימודים של סם שפיגל שיתקיים ביום חמישי הבא בסינמטק ירושלים והוא יעלו ויבואו עשרות דוברים מעולם הקולנוע והרוח וידברו על הקלוז-אפ. לפני כן, ביום ראשון, הוא יערוך מפגש בתל אביב עם חברי איגוד המפיקים. continue reading…

Categories: בשוטף

24 אוקטובר 2012 | 19:28 ~ 15 Comments | תגובות פייסבוק

מצעד 007: עשרת השירים הכי טובים מתוך סרטי ג'יימס בונד

מילים ולחן: בונד, ג'יימס בונד

העולם נמצא בקדחת ג'יימס בונד. מצד אחד, יום הולדת 50 לסדרה, שנולדה באוקטובר 1962 עם בכורת "דוקטור נו"; מצד שני, בכורת הסרט ה-23 בסדרה, "סקייפול". ואני חייב להודות שהסרט, שעולה מחרתיים בארץ ובעולם, הוא סרט הבונד הראשון מזה שנים שאני ממש מחכה לו: לא מעט בזכות העובדה שהסרט בפעם הראשונה בתולות הסדרה הופקד בידיו של במאי אמיתי – סם מנדס ("אמריקן ביוטי"), שהביא איתו צלם אדיר (רוג'ר דיקינס), מלחין מעולה (תומס ניומן) ותסריטאי נורמלי (ג'ון לוגן). האם הם יצליחו להזריק עניין ואקשן לסדרה, שבעיני רק הלכה ודעכה מאז שדניאל קרייג נכנס לחליפתה? נדע בקרוב ממש.

עמיתיי הבלוגרים והעיתונאים בארץ ובעולם מקדישים את השבועות האחרונים לשלל פרויקטים סביב סדרת ג'יימס בונד: נערות בונד הכי מפתות, נבלי בונד הכי אכזריים, הבונדים הכי טובים מבין ששת השחקנים שגילמו אותו. וכן הלאה. אז גם אני רוצה. הנה אם כן המצעד הראשון בחגיגת ג'ימס בונד.

מאז ששיר הפתיחה של "גולדפינגר", הבונד השלישי, הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי ב-1964 הפכו את זה מפיקי הסרט למסורת: כל סרט נפתח עם שיר נושא המלווה בסיקוונס כותרות המכיל את ג'יימס בונד משוטט בין כלי נשק וצלליות של נשים מעורטלות (על פי רמת הערטול של הצללית אפשר לזהות את מד הפוריטניות של התקופה בה נוצר הסרט). כלומר, רק "ד"ר נו", הסרט הראשון, הכיל את נעימת הנושא המפורסמת של ג'יימס בונד במלואה, מאז זה רק הפראזה עם הגיטרה או הקרנות.

שיר הפתיחה של סרטי ג'יימס בונד הפכו למעין אירוויזיון קטן: מי שנבחר לשיר את השיר קיבל גושפנקה לכך שהוא באותו רגע כוכב על. ולשירי בונד יש גם תכונה נוספת: בגלל שכולם מחכים לדעת מי הזמר או הזמרת או הלהקה שהכבוד נפל בחלקה ולשמוע את השיר עצמו, כמעט תמיד השיר מתקבל באופן צונן, תמיד השירים הקודמים היו טובים ממנו. רק שנים אחר כך פתאום אנחנו מגלים שיש שירים – שנחשבו לצ'יזיים באופן בלתי נסלח – שפשוט מזדמזמים לנו בראש בלי הרף. continue reading…

Categories: בשוטף