"חיותה וברל", ביקורת
"חיותה וברל". לאט יותר
"חיותה וברל" סבל אצלי מבעיות תזמון קשות. בפסטיבל ירושלים החמצתי את בכורתו הרשמית, וצפיתי בו בהקרנה השניה, ופרסמתי עליו ביקורת קצרה רק באמצע הפסטיבל. ואז הוחלט שהוא יופץ בקולנוע לב בזריזות, בדיוק באמצע החגים – כדי להרחיק אותו מ"אהבה" של מיכאל האנקה שייצא באיזור ינואר ועוסק בנושאים דומים (קרי, זיקנה) – אלא שבעולם עיתונות הדפוס ימי החגים גרועים למדי לדיווח בזמן אמת. את הביקורת ל"חיותה וברל" כתבתי לפני ראש השנה, אבל בגלל כל ענייני הדדליינים של החגים והסגירות המוקדמות היא פורסמה בדפוס, רק השבוע, גיליון שמחת תורה. שזה שבועיים אחרי שהסרט יצא. נצח בעולם התקשורת, נצח ויום כשזה מגיע לסרט ישראלי קטן שמשווע לתשומת לב כלשהי. "חיותה וברל" לא עושה חיל בקופות – לא יודע אם זה בגלל התזמון, או בגלל הנושא שמרתיע אנשים, או כי הסרט באמת לא זכה לחשיפה מספקת – ובהחלט יתכן שהביקורת הקצרצרה שלי – גם אם היא חיובית בעיקרה – מגיעה אליו מאוחר מדי.
תגובות אחרונות