לא כל המסגרות הפסטיבליות נולדו שוות. איך לזהות איפה מסתתרות יציות המופת?
אני כותב את המדריך הזה לרגל פתיחת פסטיבל הקולנוע בירושלים, אבל הוא יהיה רלוונטי לכם גם בעוד שלושה חודשים לפסטיבל חיפה ובאביב הבא לדוקאביב, כי הגיע הזמן אחת ולתמיד לפצח איך לקרוא תוכניה ולבחור מה כדאי לראות מתוכה.
שלב ראשון, להיכנס לתוכניה.
בין שמים וארץ. ״להציל את נטע״ של ניר ברגמן
דיברתי על ״להציל את נטע״ ו״זוג יונים״ ועל החיבור האסוציאטיבי בין ניר ברגמן ובין דובר קוסאשווילי בפודקאסט הקולנוע השבועי של סינמסקופ ברדיו הקצה (כולל השמעת בכורה לגרסה האקוסטית של ״עזרה בדרך״ של נועם רותם יחד עם איתמר רוטשילד, מתוך ״להציל את נטע״). לחצו על הנגן או הורידו כאן
שני סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה: ״זוג יונים״ הוא סרטו החדש של דובר קוסאשווילי (״רווקה פלוס״), שהצליח להוציא מלא מעט מבקרים כמה מהציונים הנמוכים ביותר בתולדות הדירוג הזה; ״ספיידרמן: השיבה הביתה״ הוא סרט גיבורי על קיצי וחינני מבית מארוול. תוכלו לשמוע ביקורות וניתוחים על ״זוג יונים״, ״להציל את נטע״ ו״אוקג׳ה״ (מהשבוע שעבר) בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו/הורידו כאן
יצאו מהטבלה: ״שומרי הגלקסיה 2״, ״חדרי הבית״, שעלו שניהם לפני חודשיים ויצאו יחד (כוח העמידות של ״חדרי הבית״ הקטן והאינטימי שהחזיק מעמד חודשיים בקולנוע לב, הוא הפתעה גדולה ונעימה), ״אני, דניאל בלייק״, ״זרים מושלמים״ (הצלחה גדולה שיורדת אחרי חמישה חודשים בתי הקולנוע) ו״מהיר ועצבני 8״ (ככל הנראה הסרט הכי מצליח לשנות 2017 עם כ-700,000 כרטיסים).
אסי לוי. צילומים: אלירן קנולר
תקציר הפרקים הקודמים: לפני שנתיים בדיוק שודרה בערוץ 1 הסדרה התיעודית, ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״, אחד הפרויקטים שאני הכי גאה שהייתי שותף ליצירתו (ניתן לצפות בסדרה במלואה כאן). בשנתיים שהובילו לשידורה ראיינו עשרות במאים, שחקנים ואנשי תעשית הקולנוע מכל המקצועות. אחרי שהסדרה נערכה ושודרה, אני נשארתי בראש עם כל שאריות הראיונות שהוקלטו אבל לא נכנסו לסדרה. עם כ-150 מרואיינים והמון קטעי ארכיון וקטעי סרטים, כל מראויין אולי הגיע לשעתיים של ראיון אבל לסדרה נכנסו רק דקות ספורות שלו. אבל היו שם סיפורים נפלאים. אז הצענו לאנשי ערוץ הקולנוע הישראלי של יס לעשות סדרה של פרופילים תיעודיים של הבמאים והשחקנים, שיערכו מחומרי הגלם, שברובם לא נכנסו לסדרה האם. וכך נולדה סדרת הספין-אוף התיעודית ״מדברים סרטים״, שעלתה לשידור לפני שנה וחודש, סדרה של סרטי תעודה של כחצי שעה בכל פרק, בכל פעם על יוצר/ת אחר/ת. עונה ראשונה, בת 33 פרקים, הוקדשה לבמאים. עונה שניה, בת 22 פרקים, הוקדשה לשחקנים. ליאור אשכנזי היה הקריין בעונה הראשונה, אסי לוי קריינה את העונה השניה. את רוב הפרקים תמצאו כרגע ב-vod של יס.
ואז, לקראת סוף העריכה, התחלנו לשאול את עצמנו: ״רגע, מה עם ההוא וההוא?״. התחלנו לעשות רשימות של שחקנים שעשוי תפקידים בלתי נשכחים, זוכי פרסים, שלא ראיינו לסדרה. הצלחת ״מדברים סרטים״ והתגובות הטובות שקיבלנו הביאה את טלעד, מפעילת ערוץ הקולנוע הישראלי, לבקש עוד. וכך, חזרנו השבוע לאולפן של AG ליד שדרות ההשכלה (מאחורי JCS), בו הוקם מחדש הסט איתו עבדנו לפני שלוש שנים בצילומי ״חגיגה לעיניים״ והזמנו שחקנים להשלמות ציוד. אותו פורמט נשאר: כמעט שעתיים של שיחה, מתוכה ניצור לכל אחד מהן סרט תיעודי המוקדש לקריירה הקולנועית שלו או שלה. וזה מה שעשיתי השבוע.
כמו ב״האחים בלוז״, איחדנו מחדש את הלהקה. אלירן קנולר וצוותו מאחורי המצלמה ועל התאורה. בר ברק מאפרת. אריק ברנשטיין (עלמה הפקות) מפיק ראשי. מיכל ברקאי וסהר ויזל מפיקות. בשמת הרשקוביץ עושה את התחקירים. יש לנו עוד כמה וכמה ימי צילום לפנינו שיתפרסו לאורך כל הקיץ, אבל הנה היבול המשובח שקצרנו בימי הצילום הראשונים. האם תוכלו לנחש מה היו הסרטים העיקריים עליהם דיברנו עם כל אחד מהם?
"אוקג'ה". מזל שזה בנטפליקס כי אחרת לעולם לא היינו רואים את הסרט הזה בארץ
פורסם ב"ליברל", גיליון יוני 2017
אז מה היה הסרט הכי טוב עד כה ב-2017? לקחנו את טבלת המבקרים שלנו וביקשנו ממנה שתוציא את הנתונים על עשרת הסרטים שקיבלו את הציון הממוצע הכי גבוה בחצי השנה שחלפה מאז 1.1.2017 ושמגיעה לסיומה היום. דו״ח חצי שנתי. התוצאה: שלושה סרטים ישראליים העשרת הגדולים ונוכחות בולטת של סרטי אוסקר 2016 שהופצו בישראל בתחילת 2017. שימו לב: לא תמצאו בבתי הקולנוע אף אחד מעשרת הסרטים הטובים של חצי השנה הראשונה. עשרת הסרטים הכי טובים של 2017, נכון לעכשיו, יצאו בין ינואר לאפריל. את הסרטים הכי טובים כרגע בקולנוע תמצאו בטבלת המבקרים השבועית שהתפרסמה אמש.
חצי השנה הראשונה של 2017 הכילה כמה וכמה שוברי שיאים בקופות בישראל: ״מהיר ועצבני 8״ הפך בפסח לסרט עם הפתיחה הכי גדולה בתולדות המדינה, ו״וונדר וומן״ הביא 150,000 איש בסוף השבוע הראשון לצאתו. לעומת זאת, בחצי השנה הראשונה לא היה אף סרט ישראלי שהצליח להגיע למאה אלף צופים. הסרטים הישראליים הכי מצליחים של 2017 עד כה הם ״נורמן״ (היחיד שהתקרב למאה אלף צופים), ״חדרי הבית״, ״מעבר להרים ולגבעות״ ו״בן גוריון, אפילוג״, שמכרו כל אחד בסביבות ה-30,000 כרטיסים.
למקרה שהחמצתם:
שיחה שלי עם ערן קולירין על ״מעבר להרים ולגבעות״
זו אולי המהדורה החשובה ביותר של טבלת המבקרים מאז שהשקנו אותה. חצי השנה הראשונה של 2017 חלפה, ובטבלה יש לנו לא פחות משבעה סרטים חדשים מהשבועיים האחרונים, כולל שני סרטים ישראליים (שמייצגים את שני הקצוות של העשיה הקולנועית בישראל). אבל יש גם חידוש: הכנסו לטבלה את הסרט החדש של בונג ג׳ון-הו שהופץ בעולם אתמול. ההבדל הוא ש״אוקג׳ה״, הסרט החדש של בונג (בהפקת בראד פיט), הופץ בנטפליקס. מהלך רדיקלי? לא נכחיש זאת. נטפליקס לא רק נטלטלים את עולם הטלוויזיה שמנסה ליישר איתם קו, אלא גם מכניסים לחרדות את מפיצי הסרטים ובעלי בתי הקולנוע. ומהשבוע,עם הסרט הזה, בצדק. הסרטים שנכנסו הם: ״להציל את נטע״ של ניר ברגמן; ״גנוב על העולם״, סרט ההמשך של ״גנוב על הירח״ מאת אולפני אילומיניישן; ״בייבי דרייבר״, סרט המרדפים של אדגר רייט; ״כמעט מפורסמת״, סרט הנעורים הישראלי שעלה בשבוע שעבר (ובתום שבוע להקרנתו נראה שהסרט לא ממש לכד את קהל היעד שלו. יהיה מעניין לראות האם ה-1 ביולי ויציאת הילדים לחופשת הקיץ יביאו לשינוי במספרים); ״משמר המפרץ״; ״קולוסאל״ עם אן האתוואיי ו״Okja״ של בונג ג׳ון-הו. המעניין הוא שיש דמיון מסוים בין ״קולוסאל״ ובין ״אוקג׳ה״: שניהם סרטים סמליים ומטאפוריים שבמרכזם מפלצות/יצורים ושעלילתם נעה על הציר שבין ניו יורק לקוריאה.
ריבוי הסרטים החדשים מערבל את הטבלה כהוגן. הסרט שהיה במקום הראשון (״תברח״) יצא, ועכשיו יש שני סרטים חדשים במקומות הראשונים וסרט חדש במקום האחרון.
יצאו מהטבלה: ״תברח״, שהיה במקום הראשון, ״המילה האחרונה״, ״הפנים האחרונות״, ״הנוסע השמיני: קובננט״, ״קינג ארתור״.
״זייתון״ (״להישאר בחיים״) של ערן ריקליס. הבמאי, הצלם והמלהקת הוזמנו להיות חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע
האקדמיה האמריקאית לקולנוע הזמינה 774 אנשי קולנוע מרחבי העולם להצטרף לשורותיה בגיוס החברים הגדול ביותר בתולדות המוסד. בכך מגיע מספר חברי האקדמיה המצביעים על האוסקרים ל-7,000. בין 774 המוזמנים, איתרנו ארבעה ישראליים: גל גדות, שמככבת עכשיו ב״וונדר וומן״, הבמאי ערן ריקליס, הדוקומנטריסטית הילה מדליה והמלהקת יעל אביב (שליהקה לא מעט מסרטיו של ריקליס, כמו גם של איתן פוקס ועבדה בכמה וכמה הפקות בינלאומיות, האחרונה שבהם ״אנטבה״ של ז׳וזה פדיליה. אביב אמנם הוזמנה לאקדמיה האמריקאית כמלקהת, אבל עבורנו היא לעד תהיה חדווה מ״חדווה ושלומיק״). הקשר עם ריקליס ממשיך עם הזמנתו של הצלם הדני דן לאוסטן, שמוכר בתור הצלם של גיירמו דל טורו, אבל מי שצילם לריקליס את ״זייתון״. ריקליס, אגב, הוזמן להצטרף גם לענף הבמאים וגם לענף התסריטאים, ויהיה עליו לבחור באחד מהם.
קולי סנדר ז״ל, בצילומי הסדרה התיעודית ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״. צילום: אלירן קנולר
לפני חמישים שנה, ולמשך כעשור, קולי סנדר היה מעצב התפאורה הבכיר של הקולנוע הישראלי ומי שעבד באופן צמוד עם מנחם גולן בסרטיו, ועוד לפני כן בתיאטרון האוהל. סנדר, שנולד ב-1937 ברומניה, נפטר הלילה. הוא היה חתום על עיצוב הסטים של להיטי הענק ״אסקימו לימון״ ו״כץ וקרסו״, ושל הסרטים המועמדים לאוסקר הזר ״מבצע יונתן״, ״הבית ברחוב שלוש״ ו״אני אוהב אותך רוזה״. כולם סרטים שהיו קשורים למנחם גולן כבמאי או כמפיק. בטלוויזיה הוא היה חתום על עיצוב אופרת הסבון ״רמת אביב ג׳״. על פי ״ספר הקולנוע הישראלי״, הסרט האחרון שהוא עיצב היה ״סימה וקנין מכשפה״ של דרור שאול. ב-2002 הוא קיבל פרס אופיר למפעל חיים על הישגים מקצועיים.
״האופה מברלין״ של אופיר ראול גרייצר בתחרות העלילתית הישראלית
שבעה סרטים עלילתיים, מתוכם ארבעה סרטי ביכורים וארבע בכורות עולמיות, שבעה סרטים תיעודיים ותריסר סרטים בינלאומיים – אלה היצירות שיתחרו בשלוש התחרויות המרכזיות של פסטיבל ירושלים, שייפתח ב-13 ביולי. בתחרות העלילתית תמצאו שני סרטים עם יבגניה דודינה, סרט אחד עם אלי דנקר וסרט אחד עם רן דנקר.
תגובות אחרונות