20 יוני 2017 | 12:00 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

״יוצא מן הכלל״ של מישל הזווניציוס יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים 2017

״יוצא מן הכלל״ של מישל הזווניציוס. לואי גארל בתפקיד ז׳אן לוק גודאר בסרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים

שלושה שבועות לפני שהוא מתחיל, מתפרסם סוף סוף שמו של סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים הקרוב. הסרט שנבחר הוא ״יוצא מן הכלל״ (״Redoutable״) של מישל הזווניציוס (״הארטיסט״), שהוקרן בתחרות בפסטיבל קאן האחרון. על הסרט הזה שמענו לראשונה בדיוק לפני שנה: מישל הזווניציוס היה אורח פסטיבל סרטי הסטודנטים בשנה שעברה וארחתי אותי לסשן שאלות ותשובות בסינמטק, שם הוא סיפר שהוא עומד לצלם, כמה חודשים אחרי אותו מפגש, סרט חדש שיעסוק בז׳אן לוק גודאר ב-1967, ברגע הזה שבו מצד אחד הוא מתחיל סיפור אהבה חדש, ומצד שני הופך להיות מהבמאי הכי חשוב והכי משפיע בעולם, לבמאי שבוחר בדרך רדיקלית וניסיונית שגורמת לעולם הקולנוע להתנכר אליו. ואני, למשמע הסינופסיס הזה, כמעט התעלפתי מרוב שמחה. זה רעיון מבריק לעשות סרט על גודאר בדיוק בנקודת הזמן הזאת, והרגע שבו הוא עובר מ״וויקאנד״ הכה משפיע ל״הסינית״ התמוה, ומתמסר להשקפת העולם המאואיסטית, ובמידה רבה מנסר את עצמו מתוך הכלל. ואם מי שמספר את הסיפור הזה הוא הזווניציוס, הבמאי של ״הארטיסט״, אדם שאהבת הקולנוע שלו רשומה היטב בסרטיו – ולא רק אהבה, אלא גם הבנה עמוקה מאוד של סגנון ותוכן – הרגשתי שזה פרויקט שיהיה בידיים הנכונות. לשאלתי האם גודאר מודע לסרט שהוא עושה עליו והאם הוא משתף איתו פעולה, הזווניציוס ענה שלא. ״למרות שלא הייתי צריך (הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של השחקנית אן ויאזמסקי, שהיתה נשואה לגודאר במשך 12 שנה), כתבתי לו מכתב על הסרט ועל מה שאני מתכנן לעשות כי הרגשתי צורך לעדכן אותו. אבל הוא מעולם לא ענה לי״.

continue reading…

Categories: בשוטף

17 יוני 2017 | 22:05 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 17.6.2017

ארבעה סרטים נכנסו השבוע לטבלה, מהגדולים לקטנים, מהגבריים לנשיים, מהאמריקאים לצרפתים. ״המומיה״, בכיכובו של טום קרוז, היה אמור להיות שובר הקופות הגדול של סוף השבוע, אבל הוא מגלה שארבע נשים עוקפות אותו בסיבוב: ״לילה קשוח״ הוא קומדיה פרועה על קבוצת חברות שנפגשות עשר שנים אחרי הקולג׳ למסיבת הרווקות של אחת מהן, גדושה בסמים ואלכוהול, שמסתבכת כהוגן כשהחשפן שהן הזמינו מת להם; ״טופאק, כל העיניים עלי״ הוא ביוגרפיה קולנועית על הראפר טופאק שאקור, שזוכה בכל העולם, כולל בישראל, לביקורות איומות; ומנגד, ״רופא הכפר״ הוא סרט צרפתי כפרי שמהווה אלטרנטיבה לקהל המבוגר (בנשמתו) שכל שאר הסרטים האלה פשוט צעירים ופרועים מדי עבורו.

שני פרטים מעניינים: א. ״לילה קשוח״ הוא הסרט השני בבימוי במאית שנכנס למחשת הסרטים המובילים בטבלה. ב. עושה רושם שזה יהיה השבוע האחרון של ״תברח״ בטבלה (ובהקרנות הסדירות בבתי הקולנוע), מה שאומר שיש סיכוי טוב שבשבוע הבא ״וונדר וומן״ יהיה הסרט במקום הראשון (עם ציון ממוצע של 3.6 בלבד).

continue reading…

Categories: בשוטף

14 יוני 2017 | 08:03 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

פסטיבל קולנוע דרום 2017: אמט אסקלנטה רואה את ההשפעות של ״שליחות קטלנית 2״ על הסרטים שלו

הבמאי אמט אסקלנטה בסינמטק שדרות, אתמול

על הבמאי המקסיקני אמט אסקלנטה כתבנו כאן, רגע לפני בואו לפסטיבל קולנוע דרום. אסקלנטה הוא אחד השמות החמים והמדוברים בזירת סרטי הפסטיבלים בעשור האחרון. ״הלי״, סרטו השני, עליו זכה בפרס הבימוי בפסטיבל קאן, היה הסרט שלפני כמה שנים דיברו עליו לא מעט, בגלל סצינת עינויים שבשיאה מבעירים באש את איבר מינו של גיבור הסרט. סקס ואלימות, בגרסתם הקיצונית ביותר, הם מהמאפיינים של סרטיו. סרטו האחרון, ״הפרא״, זיכה אותו בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה, ובזכות העובדה שבמרכז הסרט הזה יש לא רק סיפור משפחתי פרוורטי, מיני ואלים, אלא גם חיזר/מפלצת, הפכה את אסקלנטה השנה גם ליוצר מבוקש בזירת פסטיבלי המד״ב וסרטי הז׳אנר. ״זה נחמד״, הוא מודה. ״זכיתי בפרס הבימוי בפנטסטיק-פסט באוסטין טקסס, והפרס הוא ספל בירה שאתה צריך לשתות בשלוק אחד על הבמה מול כולם״.
אסקלנטה, שקל לדמיין אותו זוכה בשנים הקרובות בדקל הזהב על אחד מסרטיו הבאים, קיים אתמול מפגש עם קהל – רובו של סטודנטים ובוגרים ממכללת ספיר – במסגרת פסטיבל קולנוע דרום המתקיים בסינמטק שדרות, אותו הנחו ארז פרי ואפרת כורם.

continue reading…

Categories: בשוטף

12 יוני 2017 | 07:51 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

מי זכו והפסידו הלילה בפרסי הטוני ואיך זה קשור לקולנוע (פודקאסט קולנוע #131)

״גראונדהוג דיי, המיוזיקל״ מאת טים מינצ׳ין ובבימוי מתיו וארקוס

ניגנתי קטעים מתוך המיוזיקלס הגדולים של השנה בברודוויי לקראת פרסי הטוני בפודקאסט הבדרך-כלל-קולנוע שלי. לחצו על הנגן או האזינו כאן

הבוקר חולקו בניו יורק פרסי הטוני להצגות התיאטרון בבורודוויי לעונת 2016-2017 בטקס בהנחיית קווין ספייסי שהועבר בשידור חי ברשת סי.בי.אס. זהו, לדעתי, טקס הפרסים המרכזי היחיד בלוח השנה האמריקאי שלא משודר בשום קונסטלציה בישראל, לא בשידור חי ולא בשידור מוקלט וערוך, כלום (להבדיל מהאוסקר, האמי וגראמי שמשודרים כולם בשידור חי גם בישראל). אולי הגיע הזמן לשים קץ להדרה הזאת.

continue reading…

Categories: בשוטף

11 יוני 2017 | 23:58 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

פסטיבל קולנוע דרום 2017: הכירו את אמט אסקלנטה וליסנדרו אלונסו

מתוך ״הלי״ של אמט אסקלנטה. השבוע בשדרות

פסטיבל קולנוע דרום בהפקת המחלקה לקולנוע של מכללת ספיר נפתח הערב בסינמטק שדרות (ועוד אולמות בסביבה, כל הפרטים כאן). את פירוט התוכנייה והרגעים המסקרנים ביותר מתוכה פרסמנו כבר כאן, ועכשיו נתמקד במה שהם בעיניי שניים מהתוכניות הכי מסעירות והאורחים הכי מעניינים שיגיעו לפסטיבל: הבמאי המקסיקני אמט אסקלנטה והבמאי הארגנטינאי ליסנדרו אלונסו. אסקלנטה הוא המוכר יותר מבין השניים, בזכות העובדה שהוא כבר זכה פעמיים בפרס הבימוי בפסטיבל בכיר: בפסטיבל קאן על סרטו ״הלי״ ובפסטיבל ונציה האחרון על סרטו החדש, ״האיזור הפראי״ (אותו תוכלו לראות גם בפסטיבל ירושלים הקרוב בשם ״הפרא״). אסקלנטה משך תשומת לב ממש מרגעיו הראשונים כבמאי, כשהתקבל למסגרת מבט מסוים בקאן עם סרט הביכורים שלו, ״דם״ (״סנגרה״), אותו הפיק קרלוס רייגדאס, בכיר במאי מקסיקו כיום (לפחות מבין אלה שלא עברו לעבוד בהוליווד ולזכות בה באוסקרים). אסקלנטה התחיל את דרכו כאסיסטנט בסרטו של רייגדאס, ״קרב בשמיים״, ומשם השניים התיידדו לרייגדאס הפך למעין מנטור שלו. רייגדאס, זוכרים זקני שדרות, היה כבר אורח פסטיבל קולנוע דרום לפני כמה שנים, כך שיש להניח שאסקלנטה כבר שמע על הפסטיבל הזה שמתקיים בעיירת ספר וחפש קולנוע שנמצא בשולי החברה ובשולי המיינסטרים ובשולי הציווליזציה. אחד הדברים שמסקרנים אותי בשבוע הקרוב, הוא לשמוע את השיחות של אסקלנטה עם אפרת כורם וארז פרי, אנשי הפסטיבל ומורים במכללת ספיר, וההבנה איך הקולנוע שלו רלוונטי למדינה כמו ישראל בכלל, ולתושבי ישובי הדרום ותלמידי ספיר בפרט.

continue reading…

Categories: בשוטף

08 יוני 2017 | 23:05 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 8.6.2017

שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה, שלושתם סרטים אמריקאים שמגיעים מפסטיבלי קולנוע: ״הפנים האחרונות״ של שון פן זכה לביקורות איומות בפסטיבל קאן לפני שנה וזוכה אצלנו לקונסנזוס נדיר שמציב אותו כסרט עם הציון הממוצע הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות. ״חיבור פשוט״ הוא סרט חמוד ומשפחתי שהוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדאנס והפך בשבועות האחרונים לסרט העצמאי הכי מצליח השנה באמריקה. ו״המעגל״, מותחן הייטק, שהוקרן בפסטיבל טרייבקה האחרון מול תגובות פושרות. בקיצור, שבוע משעמם מאוד. מצד שני, ״וונדר וומן״ מלקט עוד ציונים ומצבו בטבלה משתדרג באופן פלאי כשהוא עולה מהמקום החמישי אל המקום השני. שני סרטי ז׳אנר במקומות הראשונים. ואגב, למטרות שעשוע בלבד גללו מטה כדי לראות מה הסרט במקום השמיני.

יצא מהטבלה: ״נרודה״, ״7 דקות אחרי חצות״ (אחרי שלושה שבועות).

continue reading…

Categories: בשוטף

06 יוני 2017 | 07:17 ~ 4 Comments | תגובות פייסבוק

31 סרטים עלילתיים יתחרו על פרס אופיר 2017, כולל שבי גביזון, שמוליק מעוז ורוני קידר

״אל תשכחי אותי״. במאי: רם נהרי. שחקן ותסריטאי: ניתאי גבירץ

31 סרטים עלילתיים, 20 סרטים תיעודיים באורך מלא, 14 סרטים תיעודיים קצרים ו-15 סרטים עלילתיים קצרים יתמודדו החל מיום ראשון על פרסי אופיר. בקטגוריית הסרטים הקצרים היצירות המוצגות הן כאלה שעברו סינון מוקדם על ידי ועדות צפייה מבין חברי האקדמיה. בסרטים העלילתיים נמצאים כל 31 הסרטים שהוגשו לתחרות ללא סינון. על פי תקדימי העבר, יש להניח שאחד או שניים מהם לבסוף ינשרו מהתחרות אם הם לא יספיקו להגיע לדדליין ההקרנות בזמן (אני מודאג במיוחד מסרטו של מייק בורשטיין שצילומיו הסתיימו אך לאחרונה. האם הוא יושלם בזמן?).

התחרות כבר מכילה כמה להיטים: ״החטאים״ של אבי נשר הוצג בבתי הקולנוע בדצמבר והביא 200,000 צופים. ״לא פה, לא שם״ – שאני צופה שהולך להיות אחד הסרטים הבולטים בתחרות, ולא אופתע כלל אם גם יהיה הזוכה – כבר הופץ בינואר והביא 100,000 צופים. ״בן גוריון, אפילוג״, בתחרות התיעודית, ירד ממש השבוע מהקרנות מסחריות בהן מכר 25,000 כרטיסים. שלושת הסרטים האלה הם גם ההצלחות היחידות עד כה של הקולנוע הישראלי השנה. שאר הסרטים הישראליים שהוצגו בבתי הקולנוע ב-2017 היו מתחרות האקדמיה של השנה שעברה, ואף אחד מהם לא ממש הצליח אצל הקהל.

continue reading…

Categories: בשוטף

04 יוני 2017 | 11:22 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

קרה לכם פעם שראיתם סרט ולא הבנתם למה כולם כל כך התלהבו ממנו?

מתוך ״פארגו״, סדרת הטלוויזיה. מחשבה מעוררת הזדהות, אבל בעלת פוטנציאל מסוכן

קרה לכם פעם שראיתם סרט ולא הבנתם למה כולם כל כך התלהבו ממנו? ברור. זה חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים תחת מבול עצום של דעות. דעות של אחרים, שאנחנו אמורים איכשהו למצוא את עצמנו מזדהים ומסכימים לפחות עם חלק מהן. אבל מה אם לא? מה אם אנחנו קוראים את הדעות האלה, שהן תמיד נחרצות ופסקניות, ולא מזדהים עם אף אחת מהן? לא עם השליליות ולא עם החיוביות? בין אם זה בענייני סרטים, הצגות, טלוויזיה, מוזיקה או אפילו פוליטיקה וחברה? מה אם אנחנו פתאום מבינים שבעולם של ״בעד״ ו״נגד״, ״טוב״ ו״רע״ אנחנו חושבים לא ככה ולא ככה, אלא באמצע, או קצת הצידה?

נישאר עם קולנוע. אחת לכמה זמן מגיע הסרט שכולם מדברים עליו, ואז אחרי שנדמה שכולם כבר ראו אותו אתם הולכים לראות אותו גם, להבין ״על מה כל הרעש״ ואז התגובה הבלתי נמנעת היא ״זה הכל?״. שתי מילים שמביעות אכזבה עצומה. וגם אם חיבבתם את הסרט אז זה כמעט תמיד יהיה ״נחמד… אבל ציפיתי ליותר״.

continue reading…

Categories: בשוטף

01 יוני 2017 | 20:14 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 1.6.2017

בשני סופי השבוע האחרונים (השבוע ובשבוע שעבר) עלו בארץ שבעה סרטים, אבל רק שניים מהם הצליחו להביא אליהם יותר משלושה מבקרים כדי לאפשר להם להיכנס לטבלת המבקרים. ובינתיים באמריקה, שם הם כנראה עוקבים אחרי שיטות העבודה של המפיצים הישראליים ומתחילים לתהות האם הקרנות מוקדמות לתקשורת בעצם פוגעות בסרטים שלהם, והאם הציון הממוצע ב״רוטן טומייטוס״ הפך למקדם או בולם המכירות הכי גדול בעולם, ואיך להתמודד עם זה. הנה כך: פשוט לא להראות את הסרטים למבקרים וברוב המקרים הסרטים ממילא לא יעניינו אותם כדי ללכת לראות אותם לבד. וכך, יש לנו בתום שבועיים רק שני סרטים חדשים בטבלה: ״שודדי הקריביים 5״ ו״וונדר וומן 1״.

יצאו מהטבלה: ״בן גוריון, אפילוג״, ״3 דורות״ (אחרי שבועיים), ״פטרסון״, ״העיר האבודה z״.

continue reading…

Categories: בשוטף

01 יוני 2017 | 02:10 ~ 1 Comment | תגובות פייסבוק

האם יש קשר בין ״וונדר וומן״ ובין מגילת רות?

״וונדר וומן״ (מתוך הטריילר)

״וונדר וומן״ יוצא היום רשמית בארץ. בסינמה סיטי גלילות, למשל, הוא משובץ היום ל-22 הקרנות (רגילות, תלת מימדיות ו-vip). וכן, אנחנו מתעלמים מכמה ממגרעות הסרט ומתמקדים ברגעיו הטובים ובעיקר מתמסרים לקדחת גל גדות, שהסרט הזה הוא אינסטנט קראש עולמי עליה, ובצדק מוחלט. ביקורת על ״וונדר וומן״ תמצאו כאן. יש גם את הפודקאסט שלי על ״וונדר וומן״ (ונושאים נוספים), כולל קטעים מפסקול הסרט והתחזית שלי איך הסרט יתקבל בישראל. ראיון ישן שלי עם הבמאית, פאטי ג׳נקינס, שהיתה הכי רחוקה מסוג כזה של סרטים, תמצאו כאן. ואפילו סיפור אישי מלפני חמש שנים שקשור לגל גדות, ולפעם הראשונה שממש התלהבתי והתפעלתי ממנה, תמצאו כאן.

את התגובות בפוסט הזה, או בביקורת, אני משאיר לכם. אחרי שתראו את הסרט, שתפו: איך היה? האם המבקרים קצת מפריזים? האם ההייפ הרס את הסרט? ומה חשבתם על גל גדות?

והנה שתי מחשבות נוספות שהיו לי לגבי הסרט:

continue reading…

Categories: בשוטף