29 יוני 2017 | 23:25 ~ 2 Comments | תגובות פייסבוק

טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 29.6.2017

זו אולי המהדורה החשובה ביותר של טבלת המבקרים מאז שהשקנו אותה. חצי השנה הראשונה של 2017 חלפה, ובטבלה יש לנו לא פחות משבעה סרטים חדשים מהשבועיים האחרונים, כולל שני סרטים ישראליים (שמייצגים את שני הקצוות של העשיה הקולנועית בישראל). אבל יש גם חידוש: הכנסו לטבלה את הסרט החדש של בונג ג׳ון-הו שהופץ בעולם אתמול. ההבדל הוא ש״אוקג׳ה״, הסרט החדש של בונג (בהפקת בראד פיט), הופץ בנטפליקס. מהלך רדיקלי? לא נכחיש זאת. נטפליקס לא רק נטלטלים את עולם הטלוויזיה שמנסה ליישר איתם קו, אלא גם מכניסים לחרדות את מפיצי הסרטים ובעלי בתי הקולנוע. ומהשבוע,עם הסרט הזה, בצדק. הסרטים שנכנסו הם: ״להציל את נטע״ של ניר ברגמן; ״גנוב על העולם״, סרט ההמשך של ״גנוב על הירח״ מאת אולפני אילומיניישן; ״בייבי דרייבר״, סרט המרדפים של אדגר רייט; ״כמעט מפורסמת״, סרט הנעורים הישראלי שעלה בשבוע שעבר (ובתום שבוע להקרנתו נראה שהסרט לא ממש לכד את קהל היעד שלו. יהיה מעניין לראות האם ה-1 ביולי ויציאת הילדים לחופשת הקיץ יביאו לשינוי במספרים); ״משמר המפרץ״; ״קולוסאל״ עם אן האתוואיי ו״Okja״ של בונג ג׳ון-הו. המעניין הוא שיש דמיון מסוים בין ״קולוסאל״ ובין ״אוקג׳ה״: שניהם סרטים סמליים ומטאפוריים שבמרכזם מפלצות/יצורים ושעלילתם נעה על הציר שבין ניו יורק לקוריאה.

ריבוי הסרטים החדשים מערבל את הטבלה כהוגן. הסרט שהיה במקום הראשון (״תברח״) יצא, ועכשיו יש שני סרטים חדשים במקומות הראשונים וסרט חדש במקום האחרון.

יצאו מהטבלה: ״תברח״, שהיה במקום הראשון, ״המילה האחרונה״, ״הפנים האחרונות״, ״הנוסע השמיני: קובננט״, ״קינג ארתור״.

continue reading…

Categories: בשוטף

28 יוני 2017 | 23:23 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

ערן ריקליס, גל גדות והילה מדליה הוזמנו להצטרף לאקדמיה האמריקאית לקולנוע

״זייתון״ (״להישאר בחיים״) של ערן ריקליס. הבמאי, הצלם והמלהקת הוזמנו להיות חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע

האקדמיה האמריקאית לקולנוע הזמינה 774 אנשי קולנוע מרחבי העולם להצטרף לשורותיה בגיוס החברים הגדול ביותר בתולדות המוסד. בכך מגיע מספר חברי האקדמיה המצביעים על האוסקרים ל-7,000. בין 774 המוזמנים, איתרנו ארבעה ישראליים: גל גדות, שמככבת עכשיו ב״וונדר וומן״, הבמאי ערן ריקליס, הדוקומנטריסטית הילה מדליה והמלהקת יעל אביב (שליהקה לא מעט מסרטיו של ריקליס, כמו גם של איתן פוקס ועבדה בכמה וכמה הפקות בינלאומיות, האחרונה שבהם ״אנטבה״ של ז׳וזה פדיליה. אביב אמנם הוזמנה לאקדמיה האמריקאית כמלקהת, אבל עבורנו היא לעד תהיה חדווה מ״חדווה ושלומיק״). הקשר עם ריקליס ממשיך עם הזמנתו של הצלם הדני דן לאוסטן, שמוכר בתור הצלם של גיירמו דל טורו, אבל מי שצילם לריקליס את ״זייתון״. ריקליס, אגב, הוזמן להצטרף גם לענף הבמאים וגם לענף התסריטאים, ויהיה עליו לבחור באחד מהם.

continue reading…

Categories: בשוטף

27 יוני 2017 | 17:56 ~ 2 Comments | תגובות פייסבוק

קולי סנדר, 1937-2017

קולי סנדר ז״ל, בצילומי הסדרה התיעודית ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״. צילום: אלירן קנולר

לפני חמישים שנה, ולמשך כעשור, קולי סנדר היה מעצב התפאורה הבכיר של הקולנוע הישראלי ומי שעבד באופן צמוד עם מנחם גולן בסרטיו, ועוד לפני כן בתיאטרון האוהל. סנדר, שנולד ב-1937 ברומניה, נפטר הלילה. הוא היה חתום על עיצוב הסטים של להיטי הענק ״אסקימו לימון״ ו״כץ וקרסו״, ושל הסרטים המועמדים לאוסקר הזר ״מבצע יונתן״, ״הבית ברחוב שלוש״ ו״אני אוהב אותך רוזה״. כולם סרטים שהיו קשורים למנחם גולן כבמאי או כמפיק. בטלוויזיה הוא היה חתום על עיצוב אופרת הסבון ״רמת אביב ג׳״. על פי ״ספר הקולנוע הישראלי״, הסרט האחרון שהוא עיצב היה ״סימה וקנין מכשפה״ של דרור שאול. ב-2002 הוא קיבל פרס אופיר למפעל חיים על הישגים מקצועיים.

continue reading…

Categories: בשוטף

27 יוני 2017 | 07:29 ~ 1 Comment | תגובות פייסבוק

קידר וקופולה, גביזון וגיתאי: הסרטים שיוקרנו בפסטיבל ירושלים 2017 בתחרויות לקולנוע ישראלי, תיעודי ובינלאומי

״האופה מברלין״ של אופיר ראול גרייצר בתחרות העלילתית הישראלית

שבעה סרטים עלילתיים, מתוכם ארבעה סרטי ביכורים וארבע בכורות עולמיות, שבעה סרטים תיעודיים ותריסר סרטים בינלאומיים – אלה היצירות שיתחרו בשלוש התחרויות המרכזיות של פסטיבל ירושלים, שייפתח ב-13 ביולי. בתחרות העלילתית תמצאו שני סרטים עם יבגניה דודינה, סרט אחד עם אלי דנקר וסרט אחד עם רן דנקר.

continue reading…

Categories: בשוטף

25 יוני 2017 | 00:00 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

פסטיבל סרטי הסטודנטים 2017: כל הסרטים הזוכים וסיכום

״סיידה״ מ-NYU, זוכה פרס הסרט הטוב ביותר (בתיקו עם סרט נוסף)

הערב חולקו הפרסים בשלוש התחרויות שהתקיימו בפסטיבל הבינלאומי ה-19 לסרטי סטודנטים. כשזה מגיע לסרטים קצרים וסרטי סטודנטים, שמות הזוכים לא אומרים כלום לאף אחד (מלבד הזוכים), אבל אני מאמין ותיק בכך שפסטיבל סרטי הסטודנטים התל אביבי הוא מקפצה ליוצרים שבעתיד יזכו בקאן ו/או באוסקר, אז אני מפרסם את שמות הזוכים למען ההיסטוריה.

continue reading…

Categories: בשוטף

22 יוני 2017 | 09:05 ~ 1 Comment | תגובות פייסבוק

תמונות ראשונות מצילומי סרטו החדש של אבי נשר, עם ג׳וי ריגר ונתן גושן

צילומי סרטו של אבי נשר, אתמול בעיר העתיקה בירושלים. צילום: איריס נשר

עדכון: שם הסרט הוא "סיפור אחר". אחרי שבמהלך הצילומים הוא נותר ללא שם ואז עם שמות זמניים, "סיפור אחר" הוא השם הסופי. אני עורך את הפוסט ומוסיף את השם כדי שיהיה אפשר למצוא אותו בחיפוש.

השבוע התחילו בירושלים צילומי סרטו החדש של אבי נשר, וכרגיל, כמסורת – מאז צילומי ״הסודות״ ב-2006 – ״סינמסקופ״ שמח להביא לכם את הצילומים הראשונים מהסט. הביטו בצילום בראש הפוסט. לכאורה, נראה פריים אגבי של יום צילום טיפוסי בירושלים: מפעיל סטדיקאם ובום-מן, כשעל פניהם חולף חסיד מזדמן. אלא שהחסיד הזה הוא הזמר נתן גושן, שמגלם את אחד התפקידים הראשיים בסרט.

ג׳וי ריגר, ששיחקה גם ב״החטאים״, סרטו הקודם של נשר (בחיאת, תנו לה אופיר על משחקה שם) מגלמת אשה צעירה שחזרה בתשובה, למורת רוחה של משפחתה המאוד-חילונית. דמותה של ריגר חזרה בתשובה עם בן זוגה, אותו מגלם נתן גושן, בתפקידו הקולנועי הראשון. גיבורת הסרט נקרעת בין גישתו הקפדנית והמחמירה מאוד של בן זוגה, ובין ניסיונותיו של אביה, פסיכולוג נודע שנמצא בצרות משל עצמו, ״להציל״ אותה מציפורני הדת, שהוא משוכנע ששטפה את מוחה. את הוריה מגלמים יובל סגל (שמשחק עכשיו ב״חדרי הבית״ של איתן גרין) ומיה דגן (שזכתה בפרס אופיר על תפקידה ב״פעם הייתי״ של נשר). את סבא של ריגר מגלם ששון גבאי. הצלם, כמו בכל סרטיו של נשר מאז ״הסודות״, הוא מישל אברמוביץ.

ג׳וי ריגר ונתן גושן בצילומי סרטו של אבי נשר. צילום: איריס נשר

כאמור, אנחנו מלווים את צילומי סרטיו של נשר כבר 13 שנים ואם היה דבר אחד ידוע בקשר אליהם זה שיש חוקיות: כל שלוש שנים סרט חדש, כמו שעון. כך זה מאז ״סוף העולם שמאלה״ ב-2004. והנה, אנחנו נמצאים בסך הכל שנה וחצי אחרי צילומי ״החטאים״, וחצי שנה אחרי הפצתו, אז איך כבר סרט חדש? למעשה, זהו גלגול של הפרויקט שנשר התחיל לעבוד עליו עוד לפני ״החטאים״. בגרסתו המקורית קראו לו ״עמק רפאים״ והוא היה אמור להיות קופרודקציה ישראלית-אמריקאית, עם שחקנית אמריקאית בתפקיד הראשי. שחקניות שונות הגיעו במהלך 2014 לבדוק אפשרות להשתתף בסרט ואז התחילו פיגועי הדקירה בירושלים והשחקניות וסוכניהם נבהלו. נשר עבר לעבוד על ״החטאים״. אחרי שהסרט הופץ, הוא חזר לתסריט ההוא אותו כתב עם הפסיכולוג נועם שפנצר, ושיכתב אותו כהפקה ישראלית. הסרט נקרא בשלבי השכתוב ״האלוהית״ ואז ״עולה הרגל״ וכרגע הוא נטול שם. וממילא, כולם יקראו לו, כתמיד, ״החדש של אבי נשר״.

ג׳וי ריגר ואבי נשר בצילומי הסרט החדש. שיתוף הפעולה השני שלהם אחרי ״החטאים״. צילום: מיכל פתאל

 

אבי נשר ונתן גושן, בצילומי הסרט החדש, נטול השם. צילום: מיכל פתאל

 

זה הסרט הרביעי של נשר שעוסק, בדרך כזו או אחרת, בחקר נושאים הקשורים ליהדות. הסרט החדש, כמו ״הסודות״ וכמו ״פלאות״, מתרחש בתוך עולם של אנשים דתיים, תלמידי ישיבה ותלמידות סמינר, והמתח או החיבור שנוצר בין דתיים וחילוניים. ״החטאים״ לא עסק אמנם בדת ובדתיים, אבל הוא שאל שאלות אמוניות ומוסריות הבוחנות עולם יהודי שיש או אין בו שכר ועונש.

 

נשר וגושן. פעם שלישית שנשר חוקר בסרטיו את עולם הדת והאמונה, אחרי ״הסודות״ ו״פלאות״. צילום: איריס נשר

 

דניאל זמיר, הזמר והסקסופוניסט, תורם לפסקול הסרט כמה קטעים מקוריים, וגם משתתף בצילומים בתפקיד קטן:

אבי נשר עם דניאל זמיר, המופיע בתפקיד אורח

צילומי הסרט מתקיימים בדיוק בתקופה שבה ״החטאים״ מופץ ב-23 בתי קולנוע בארצות הברית, על ידי חברת גולדווין (לייבל הארט-האוס של אם.ג׳י.אם), אחרי שקיבל שם ביקורות יפות (הביקורת של גלן קני באתר של רוג׳ר איברט, שמשווה את נשר לאסגר פרהדי, מפתיעה בתבונתה ובאבחנותיה). באחרונה הוזמן התסריט של ״החטאים״ להשתלב בספריית התסריטים של האקדמיה האמריקאית לקולנוע (הגוף שמחלק את האוסקרים). הספריה של האקדמיה כבר מכילה עותקים לתסריטים ישראליים כמו ״למלא את החלל״, ״כנס העתידנים״, ״כנפיים שבורות״, ״הערת שוליים״, ״פעם הייתי״, ״הסיפור של יוסי״, ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״ והסרטים התיעודיים ״5 מצלמות שבורות״, ״שומרי הסף״, ״פרינסס שואו״ ו״יומני לוחמים: הסלילים הגנוזים״.

השוט האחרון של יום הצילום של ליל אמש:

Categories: בשוטף

21 יוני 2017 | 12:08 ~ 4 Comments | תגובות פייסבוק

״המומיה״, ביקורת

מתוך סצינת ההתתרסקות המרהיבה ב״המומיה״, שצולמה באפס גרביטציה. ממה כולם התאכזבו בדיוק?

דיברתי על ״המומיה״ וסרטים נוספים בפודקאסט הקולנוע השבועי של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או הורידו כאן

חדש! תוכלו להאזין לפודקאסט ולתוכניות רדיו הקצה בשידור חי, וגם להקשיב לכל התוכניות בארכיון התחנה, בכל מקום באמצעות האפליקציה החדשה של רדיו הקצה לאייפון ולאנדרואיד. הורידו כאן

continue reading…

Categories: ביקורת

20 יוני 2017 | 12:00 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

״יוצא מן הכלל״ של מישל הזווניציוס יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים 2017

״יוצא מן הכלל״ של מישל הזווניציוס. לואי גארל בתפקיד ז׳אן לוק גודאר בסרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים

שלושה שבועות לפני שהוא מתחיל, מתפרסם סוף סוף שמו של סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים הקרוב. הסרט שנבחר הוא ״יוצא מן הכלל״ (״Redoutable״) של מישל הזווניציוס (״הארטיסט״), שהוקרן בתחרות בפסטיבל קאן האחרון. על הסרט הזה שמענו לראשונה בדיוק לפני שנה: מישל הזווניציוס היה אורח פסטיבל סרטי הסטודנטים בשנה שעברה וארחתי אותי לסשן שאלות ותשובות בסינמטק, שם הוא סיפר שהוא עומד לצלם, כמה חודשים אחרי אותו מפגש, סרט חדש שיעסוק בז׳אן לוק גודאר ב-1967, ברגע הזה שבו מצד אחד הוא מתחיל סיפור אהבה חדש, ומצד שני הופך להיות מהבמאי הכי חשוב והכי משפיע בעולם, לבמאי שבוחר בדרך רדיקלית וניסיונית שגורמת לעולם הקולנוע להתנכר אליו. ואני, למשמע הסינופסיס הזה, כמעט התעלפתי מרוב שמחה. זה רעיון מבריק לעשות סרט על גודאר בדיוק בנקודת הזמן הזאת, והרגע שבו הוא עובר מ״וויקאנד״ הכה משפיע ל״הסינית״ התמוה, ומתמסר להשקפת העולם המאואיסטית, ובמידה רבה מנסר את עצמו מתוך הכלל. ואם מי שמספר את הסיפור הזה הוא הזווניציוס, הבמאי של ״הארטיסט״, אדם שאהבת הקולנוע שלו רשומה היטב בסרטיו – ולא רק אהבה, אלא גם הבנה עמוקה מאוד של סגנון ותוכן – הרגשתי שזה פרויקט שיהיה בידיים הנכונות. לשאלתי האם גודאר מודע לסרט שהוא עושה עליו והאם הוא משתף איתו פעולה, הזווניציוס ענה שלא. ״למרות שלא הייתי צריך (הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של השחקנית אן ויאזמסקי, שהיתה נשואה לגודאר במשך 12 שנה), כתבתי לו מכתב על הסרט ועל מה שאני מתכנן לעשות כי הרגשתי צורך לעדכן אותו. אבל הוא מעולם לא ענה לי״.

continue reading…

Categories: בשוטף

17 יוני 2017 | 22:05 ~ 0 Comments | תגובות פייסבוק

טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 17.6.2017

ארבעה סרטים נכנסו השבוע לטבלה, מהגדולים לקטנים, מהגבריים לנשיים, מהאמריקאים לצרפתים. ״המומיה״, בכיכובו של טום קרוז, היה אמור להיות שובר הקופות הגדול של סוף השבוע, אבל הוא מגלה שארבע נשים עוקפות אותו בסיבוב: ״לילה קשוח״ הוא קומדיה פרועה על קבוצת חברות שנפגשות עשר שנים אחרי הקולג׳ למסיבת הרווקות של אחת מהן, גדושה בסמים ואלכוהול, שמסתבכת כהוגן כשהחשפן שהן הזמינו מת להם; ״טופאק, כל העיניים עלי״ הוא ביוגרפיה קולנועית על הראפר טופאק שאקור, שזוכה בכל העולם, כולל בישראל, לביקורות איומות; ומנגד, ״רופא הכפר״ הוא סרט צרפתי כפרי שמהווה אלטרנטיבה לקהל המבוגר (בנשמתו) שכל שאר הסרטים האלה פשוט צעירים ופרועים מדי עבורו.

שני פרטים מעניינים: א. ״לילה קשוח״ הוא הסרט השני בבימוי במאית שנכנס למחשת הסרטים המובילים בטבלה. ב. עושה רושם שזה יהיה השבוע האחרון של ״תברח״ בטבלה (ובהקרנות הסדירות בבתי הקולנוע), מה שאומר שיש סיכוי טוב שבשבוע הבא ״וונדר וומן״ יהיה הסרט במקום הראשון (עם ציון ממוצע של 3.6 בלבד).

continue reading…

Categories: בשוטף

14 יוני 2017 | 08:03 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

פסטיבל קולנוע דרום 2017: אמט אסקלנטה רואה את ההשפעות של ״שליחות קטלנית 2״ על הסרטים שלו

הבמאי אמט אסקלנטה בסינמטק שדרות, אתמול

על הבמאי המקסיקני אמט אסקלנטה כתבנו כאן, רגע לפני בואו לפסטיבל קולנוע דרום. אסקלנטה הוא אחד השמות החמים והמדוברים בזירת סרטי הפסטיבלים בעשור האחרון. ״הלי״, סרטו השני, עליו זכה בפרס הבימוי בפסטיבל קאן, היה הסרט שלפני כמה שנים דיברו עליו לא מעט, בגלל סצינת עינויים שבשיאה מבעירים באש את איבר מינו של גיבור הסרט. סקס ואלימות, בגרסתם הקיצונית ביותר, הם מהמאפיינים של סרטיו. סרטו האחרון, ״הפרא״, זיכה אותו בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה, ובזכות העובדה שבמרכז הסרט הזה יש לא רק סיפור משפחתי פרוורטי, מיני ואלים, אלא גם חיזר/מפלצת, הפכה את אסקלנטה השנה גם ליוצר מבוקש בזירת פסטיבלי המד״ב וסרטי הז׳אנר. ״זה נחמד״, הוא מודה. ״זכיתי בפרס הבימוי בפנטסטיק-פסט באוסטין טקסס, והפרס הוא ספל בירה שאתה צריך לשתות בשלוק אחד על הבמה מול כולם״.
אסקלנטה, שקל לדמיין אותו זוכה בשנים הקרובות בדקל הזהב על אחד מסרטיו הבאים, קיים אתמול מפגש עם קהל – רובו של סטודנטים ובוגרים ממכללת ספיר – במסגרת פסטיבל קולנוע דרום המתקיים בסינמטק שדרות, אותו הנחו ארז פרי ואפרת כורם.

continue reading…

Categories: בשוטף