פתאום כולם מושפעים מאלמודובר? (פודקאסט קולנוע #113: ״השתיקה״, ״אור ירח״)

״צורים ליליים״. אלמודובר אדום
האזינו לפודקאסט הקולנוע השבעי של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או האזינו כאן
אני מדבר בין השאר על זה:

״צורים ליליים״. אלמודובר אדום
האזינו לפודקאסט הקולנוע השבעי של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או האזינו כאן
אני מדבר בין השאר על זה:

מתוך ״בית האילמת״ של תמר קיי (סם שפיגל). יהיה מועמד היום לאוסקר?
היום ב-15:30 יוכרזו המועמדים לאוסקר (היו איתנו כאן לעקוב אחרי ההכרזה בשידור חי). מיד כשתתפרסם הרשימה המלאה, יתחיל העולם לספור. למשל, מי הסרט עם הכי הרבה מועמדויות (״לה לה לנד״, כמובן). ובעקבות #אוסקרכהלבן מהשנה שעברה, השאלה הראשונה תהיה בקרב אנשי התקשורת האמריקאית היא כמה מועמדים שחורים יש השנה, והאם המועמדויות מייצגות מגוון של גזעים ולאומים או רק יוצרים לבנים? אז גם אנחנו רוצים לספור קצת לפני:

דמיאן שאזל ומל גיבסון
זו אחת המסורות שאני הכי מחבב בעונת האוסקרים: ה״הוליווד ריפורטר״ מכנס לשיחה סביב שולחן אחד כמה מהבמאים המדוברים של עונת הפרסים. בתחילת הדרך הם ניסו להמר בבחירות שלהם מי יהיו הבמאים שיהיו מועמדים לאוסקר על בימוי וככה לבחור אותם. אבל בהמשך הם גם התחילו להתחשב במינונים, תמהילים וייצוגים, להיות יותר נאורים מהאקדמיה ולשבץ במפגשים האלה גם במאים שחורים ו/או נשים, גם אם האקדמיה לא ממהרת לתת להם מועמדויות. וכך, השנה, סביב השולחן יושבת גם מירה נאיר, שסרטה, ״המלכה של קאטווה״ (סרט על שחקנית שח מאוגנדה), זכה לשבחים, אבל אין לו שום קשר לעונת האוסקרים. גם אוליבר סטון לא קשור. סרטו, ״המרגל סנודן״ לא צפוי להיות במירוץ האוסקרים, אבל הוא שם טוב ומרואיין מצוין. לעומת זאת, בארי ג׳נקינס (״אור ירח״) ודמיאן שאזל (״לה לה לנד״) יהיו שני היוצרים המובילים בתחרות השנה. לדנזל וושינגטון יש סיכוי מסוים להיות מועמד כבמאי או כשחקן על סרטו ״גדרות״. והכי מסקרן: האם למל גיבסון יש איזשהו סיכוי להיות מועמד עם סרטו ״הסרבן״? יש כאלה שחושבים שכן (מל גיבסון גם מסגיר מתי השיחה הזאת התקיימה: הוא עם זקן עצום כאן, אבל בגלובוס הזהב הוא היה מגולח למשעי, כך שזה צולם לפני הגלובוסים).
דנזל וושינגטון הוא כוכב המפגש הזה ומי שגונב את ההצגה בכל פעם שהוא מדבר. ונראה שהוא גם הכי סקרן מכולם וכשזה נדרש, הוא גם הופך להיות המראיין. ״האם מישהו מכם חלם כילד שהוא יהיה במאי?״, הוא שואל את עמיתיו מסביב לשולחן. כולם אומרים לא, חוץ מדמיאן שאזל, הצעיר בחבורה, בן 32, שעונה: ״מעולם לא דמיינתי משהו אחר. בהתחלה רציתי להיות וולט דיסני, אז ציירתי הרבה. ואז רציתי להיות ספילברג״.

שלושה סרטים אמריקאיים נכנסו השבוע לטבלה. ותראו מה זה: יש סרט חדש לג׳ון לי הנקוק וסרט חדש לפיטר ברג. לראשון קוראים הנקוק, השני ביים את ״הנקוק״, ושניהם ביימו סרטי פוטבול (הנקוק את ֿ״הזדמנות שניה״, ברג את ״אורות יום שישי״). שניהם עושים סרטים טקסאנים, על האדם הפשוט, הישר, הגיבור, שרק רוצה לקבל את ההזדמנות שלו לחיות את החלום האמריקאי. ״הגיבורים של בוסטון״ הוא סרטו של פיטר ברג (שסרטו הקודם, ״אסון בלב ים״, היה בטבלה עד לפני כמה שבועות), ״המייסד״ הוא סרטו של ג׳ון לי הנקוק ו״שתיקה״ הוא סרטו החדש של מרטין סקורסזי, שצפייה בו תהפוך אתכם למרטירים.

״תיקון״ של אבישי סיון. ביקור קולנועי בארון הספרים היהודי. צילום: שי גולדמן
לפני שנתיים שאלתי ממש כאן את השאלה ״למה נעלם אלוהים מהקולנוע הישראלי?״. הקולנוע הישראלי, כמו החברה שממנה הוא נוצר, לא היה סתם חילוני, אלא אתאיסט ממש. אלוהים – שאין יצירת מופת קולנועית מהעולם שאינה מכילה איזשהו דיון או הרהור באשר למהותו, מקומו, קיומו ויחס האדם אליו – פשוט לא הוזכר בסרטים הישראליים.
ופתאום, קורה משהו מעניין. ארבעה סרטים ישראליים המוצגים בבתי הקולנוע מנהלים דיון ישיר עם אמונה דתית, ועם דמויות שנעות בין אורות רוחניים ובין משברי אמונה. ההפתעה הגדולה היא לא רק שארבעת הסרטים האלה מוצגים במקביל בבתי הקולנוע, במה שמסתמן כמו צירוף מקרים גמור (או אולי השגחה) אלא שהסרטים האלה הם גם ארבעה מההצלחות הגדולות של השנה הקודמת בקולנוע הישראלי: ״ישמח חתני״, שביים אמיל בן-שמעון על פי תסריט מאת שלומית נחמה, סרט המתרחש בקהילה מסורתית שמנסה לבנות מחדש את בית הכנסת השכונתי, היה הסרט הישראלי הכי מצליח ב-2016; ״לעבור את הקיר״, שביימה רמה בורשטין, הוא סיפורה של חוזרת בתשובה שמחליטה להתחתן בנר שמיני של חנוכה מבלי שיהיה לה חתן, תוך שהיא קוראת תגר על הקדוש ברוך הוא; ו״אבינו״, שביים מני יעיש, מעין גרסה בת ימינו לסיפור מספר בראשית, על אדם מאמין וכמיהתו לילד מאשתו, והקונפליקט הרוחני והמוסרי שהוא מכניס את עצמו אליו כדי להגשים את רצונו. ובימים אלה מצטרף אליהם סרט נוסף: ״תיקון״, שביים אבישי סיון, סרט אמנותי בשחור-לבן מרהיב העוסק בבחור ישיבה שחייו ניצלים אחרי שליבו כבר עצר מלכת, וכתוצאה מכך הוא הולך וסוטה החוצה מדרך הרוח אל דרך הגופניות והיצר. ״תיקון״, יש להניח, לא יביא קהל גדול (עובדה שמן הסתם לא נעלמה מעיני מפיציו, שדחו את צאתו למסכים שוב ושוב במשך שנה וחצי), אבל הוא כבר זמן מה אחד הסרטים הישראליים הכי מדוברים בעולם, מאז שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים 2015 ונדד משם לפסטיבל לוקרנו ואפילו לפנטסטיק פסט באוסטין טקסס (אתר האינטרנט ״אינדי-ווייר״ בחר בו כאחד הסרטים הזרים הכי טובים שלא ראיתם ב-2016).

מתוך ״הגיבורים של בוסטון״ של פיטר ברג. במאי שמביים המנונים והצדעות הירואיות
זהו פודקאסט מספר #112 של ״סינמסקופ ברדיו הקצה״. להאזנה, לחצו על הנגן הוא הורידו/האזינו כאן
על מה דיברתי?

״שתיקה״ של מרטין סקורסזי. פסיון יפני

המועמדויות לבאפט״א התפרסמו בשבוע שעבר. ארבעה סרטים ועוד אחד
בעוד שבוע מהיום (24.1) יפורסמו המועמדויות לאוסקר. לפני כשבוע ״לה לה לנד״ זכה בכל פרסי גלובוס הזהב להם היה מועמד ושבר את שיאי הזכייה. גלובוס הזהב היה הטקס האחרון, והבולט ביותר, מבין הפרסים המחולקים על ידי עיתונאים. מאותו רגע ההצגה עברה לידי אנשי תעשיית הקולנוע, והאנשים שגם אשכרה מצביעים לאוסקרים. בשבוע האחרון פורסמו המועמדויות של שלושת הגופים שמתפקדים בתור חזאי האוסקר הכי טובים: הבאפט״א, גילדת המפיקים וגילדת הבמאים. ושלושתם הציגו חזית אחידה: יש ארבעה סרטים במירוץ, ועוד כארבעה לוויינים שינועו סביבם בלי סיכוי אמיתי לזכות. זה כרגע הסיפור: זה ״לה לה לנד״ ועוד שלושה קבועים. בואו נראה האם באמת הוא זה שהולך לזכות.

שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה. ״תיקון״ הוא סרט ארט-האוס ישראלי בשחור-לבן שזוכה לשבחים מהמבקרים כמעט פה אחד (מינוס פה אחד או שניים). זה מסוג הסרטים שבישראל של תחילת שנות השבעים או השמונים היו הופכים לשיחת העיר בבתי קולנוע תל אביביים כמו פריז או בית לסין או תמוז; ״יצורים ליליים״ הוא סרטו האלים – פיזית ונפשית – של טום פורד, שהפתיע רבים השבוע כשארון טיילור-ג׳ונסון, המגלם את אחת הדמויות הדוחות אי פעם בקולנוע, זכה בגלובוס הזהב לתפקיד משנה, ופורד זכה למועמדות מפתיעה לבאפט״א על הבימוי (הסרט הזה מפלג את המבקרים באופן די דרמטי עם ציונים שנעים מ-2.5 עד 5 כוכבים); ו״המרגל סנודן״, סרטו של אוליבר סטון על פי סיפור חייו של אדוארד סנודן, המדליף הכי גדול בתולדות הממשל האמריקאי.
יצא מהטבלה: ״לעבור את הקיר״ של רמה בורשטין, עם כמאתיים אלף צופים.
חזר לטבלה: ״היא״. לפני שבוע הוא יצא והשבוע הוא חזר. מפיציו החזירו אותו למסכים בעקבות זכייתו בשני פרסי גלובוס הזהב השבוע: לסרט הזר ולשחקנית בסרט דרמה (איזבל הופר).
הנה פודקאסט הקולנוע השבועי של ״סינמסקופ״ עם רדיו הקצה. תוכנית מספר 111, על ״תיקון״, ״יצורים ליליים״ ופסטיבל ״מבט נוסף״ בסינמטק. לחצו על הנגן או הורידו/האזינו כאן
תגובות אחרונות