מתוך האתר ״ספר הקולנוע הישראלי״
דיברתי על יום הקולנוע הישראלי, על סרטים מומלצים בו ועל השירים מתוכם בפודקאסט הקולנוע השבועי של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן
שימו לכם את הלינק הזה במועדפים שלכם. מדובר באחד האתרים המוצלחים, המושקעים והחיוניים שהושקו בישראל, וכמה נפלא לראות התגייסות של גופים רשמיים (משרד התרבות, קרן רבינוביץ ומפעל הפיס) להפקתו.
השבוע הוגשם חלום ישן שלי, ולא אני הגשמתי אותו. continue reading…
״נוסעים״. ג׳ניפר לורנס וכריס פראט לבד בחלל
ובכן, אני ממש פחות או יותר די מאוד מחכה לסרט הזה, כבר קרוב לעשר שנים. נתקלתי בשמו לראשונה ב-2007, כשהתסריט המקורי ל״Passengers״ מאת התסריטאי האלמוני דאז היה אחד התסריטים הבולטים של הרשימה השחורה (הבלאק-ליסט), הרשימה השנתית של התסריטים הכי טובים שסוכנים ומפיקים קראו, אבל שעדיין לא הופקו (ד״ש לתלמידי כיתת ניתוח התסריטים שלי באונירסיטת תל אביב שקיבלו את התסריט הזה כעבודת סיכום). קיאנו ריבס ניסה כמה שנים להפיק אותו אבל נכשל. בשנים שחלפו התסריטאי ג׳ון ספאיטס הפך לכוכב בשמי תסריטאות הז׳אנר: הוא הושיט יד לתסריט של ״פרומתיאוס״ וחתום על ״דוקטור סטריינג׳״ ועובד עם גיירמו דל טורו על ״פסיפיק רים 2״. אבל כמעט עשר שנים אחרי, וכמו תפנית בעלילה בסרטי חלל: הסרט הזה פתאום קם לחיים. הסרט שנכתב לפני עשר שנים מן הסתם מופק כעת על ידי סוני בעקבות ההצלחות של סרטי התקועים-בחלל מהשנים האחרונות: ״The Martian״ ו״כוח משיכה״. ספאיטס כתב משהו שהוא בין ״הניצוץ״ ל״הנוסע השמיני״ ועכשיו כשאני רואה את הטריילר אני תוהה: האמנם? בהנחה שהתסריט לא השתנה באופן משמעותי יכול להיות שמחלקת השיווק של סוני מעדיפה לשים דגש על האספקט הרומנטי של הסרט בטריילר על פני האקשן והחרדה שהתסריט מלא בו?
מורטן טילדום, שעשה עבודה יפה עם ״משחקי החיקוי״, קיבל את המשימה לביים את הסרט. הטריילר נראה טוב – ואני מקווה שהפוסטרים יכתבו רק את שמות המשפחה של השחקנים ואז ייצא פראט – לורנס – פישברן – ואני ממש יקווה שלא נתאכזב, כי זה אמור להיות גדול. בדצמבר באמריקה, בינואר בשאר העולם. הנה הטריילר:
״לא כאן ולא שם״ של מייסלון חמוד. יגיע לחיפה מטורונטו וסן סבסטיאן
בואו נסכם לרגע את הכותרות המרכזיות מסוף פסטיבל טורונטו, שננעל שלשום, כי קרו שם דברים מעניינים מכמה חזיתות.
מימין: ״ההגדה של לילסדה״, שמי זרחין; ״שרון עמרני, כל עבודותיו״; ״באבא ג׳ון״, מהדורה מיוחדת
שלושת הפריטים בצילום הנ״ל – ספר, די.וי.די, פסקול – ראו אור השבוע, ואיכשהו שלושתם התחברו זה לזה, באופן אסוציאטיבי ומקרי.
״גלים גבוהים״ (״A Bigger Splash״). טילדה סווינטון בסרטו של לוקה גואדאניניו
פסטיבל חיפה פרק הרגע את המשאית עם רשימת הסרטים במסגרות הבינלאומיות (אחרי שכבר פורסמו הסרטים הישראליים בפסטיבל). גודש עצום של סרטים מסקרנים ויוצרים אגדיים ואין לי מושג איך להתחיל לעשות בזה סדר, אז פשוט אסדר אותם לפי הסרטים שאני הכי רוצה לראות.
ארבעה סרטים נכנסו השבוע לטבלה מרחבי העולם: ״סופת חול״ הוא סרט ישראלי על משפחה בדואית, שאני צופה שיזכה ביום חמישי בפרס אופיר; ״ברידג׳ט ג׳ונס בייבי״ הוא סרט בריטי; ״מלך שלי״ הוא סרט צרפתי; ו״הזאב האחרון״ הוא סרט סיני בבימוי צרפתי. תראו מה זה צירוף מקרים: על שלושת הסרטים הראשונים ברשימה הזאת חתומות במאיות.
תזכורת: את הסרטים במקום השני והשלישי תוכלו לראות ביום רביעי הקרוב בעשרה שקלים במסגרת יום הקולנוע הישראלי, לצד המועמדים האחרים לפרסי אופיר שייצאו רק אחרי הטקס.
יצאו מהטבלה: ״מרחוק״, ״חברי הדרקון אליוט״, ״קפטן פנטסטיק״, ״קובו, אגדה של סמוראי״, שהיה קצת במקום הראשון אבל שרד על המסכים רק חודש. ו״סוכן וחצי״ שהפתיע ושרד שלושה חודשים על המסכים והביא 300 אלף צופים.
בשנה שעברה הייתי מהוסס עם פרסום תוצאות המדגם השנתי שלי, השנה פחות. השנה חצה מספר חברי האקדמיה את קו האלף (1,005 חברי אקדמיה רשומים), מה שהכריח אותי לנסות ולייצר מדגם מושקע יותר, עם יותר משתתפים מאי פעם. ההיענות היתה מדהימה ואני אסיר תודה לכולם. ויותר מזה: לראשונה לא קיבלתי תגובות של ״לא הצבעתי השנה״ (מבין בעלי זכות הבחירה). כלומר, זו שנה עם אחוזי הצבעה גבוהים, שמבטאים את העובדה שהתחרות היתה עזה, והיה ברור שאנשים השנה די התלהבו מסרטי התחרות. כמות המשתתפים במדגם, תוצאות המדגם וגם העובדה שהתוצאות מתאימות לבאז שמסתובב כבר כמה שבועות בתעשייה, גורמות לי להרגיש די בטוח שבכל הקשור לקטגוריית הסרט הטוב ביותר, זה אכן מה שהולך לקרות ביום חמישי הבא בהיכל התרבות באשדוד (לגבי הקטגוריות האחרות נדבר בהמשך). אז הנה, קבלו את הסרט שאמור לזכות בעוד שבוע בפרס אופיר:
אבי נשר מציג את ״החטאים״, שלשום בפסטיבל טורונטו. צילום: איריס נשר
״החטאים״, סרטו החדש של אבי נשר, הוצג ביום ראשון בבכורה עולמית בפסטיבל טורונטו (הסרט הרביעי ברציפות שלו שמוקרן בטורונטו), והצפייה בו גרמה לאליסה סיימון, המבקרת של ״וראייטי״ להכריז שזהו סרטו הטוב ביותר של הבמאי עד כה. היא כותבת על הסרט שהוא ״profoundly moving". מרגש לעומקי עומקים. אלן הנטר, המבקר של ״סקרין״, כותב בהסתייגות על פתיחת הסרט, אבל נראה שהוא נסחף עם סופו, כשהסרט צובר ״טקסטורה ומורכבות״. ואילו המבקר של הבלוג ״The Film Stage״ התפעל מאוד מכל התחלת הסרט, אבל התאכזב מסצינות הסיום, שכן הוא העדיף סוף ציני (המתאים לדמותה של נלי תגר בסרט) על פני הסוף ״ההוליוודי ומלא התקווה״ (המתאים לדמותה של ג׳וי ריגר) שבו מסתיים הסרט. בדיווח באתר של רוג׳ר איברט ניכר שהסרט ריגש את המבקר (״richly moving״, הוא כותב) והניע אותו להרהורים קיומיים. הבמאית הדוקומנטרית ליז נורד, שיצרה כמה סרטים על החברה הישראלית, ראיינה את נשר לבלוג ״No Film School״, ובו הוא מספר לה על תהליך הליהוק שלו לסרט, ועל שיתוף הפעולה שלו עם המלחין והצלם הצרפתיים בסרט.
״החטאים״, שיופץ בישראל ב-1.12, חשף שלשום שני טיזרים קצרים, לקראת הטריילר הישראלי המלא שיעלה בעוד כשבועיים. הראשון מציג את הצד האפל של הסרט (הדמות של ג׳וי ריגר), השני את הצד הקצת קליל יותר שלו (הדמות של נלי תגר, דמות מיוסרת אבל מלאת הומור ציני):
ריצ׳רד גיר ויוסף סידר, שלשום בטורונטו
״נורמן״ של יוסף סידר הוקרן באירוע גאלה בפסטיבל טורונטו שלשום ולכבוד כך כלי התקשורת קיבלו סצינה ראשונה מתוך הסרט. הסצינה, שנראית כמו המאורע המחולל של הסרט, מפגישה בין דמותו של נורמן (ריצ׳רד גיר), מאכער ניו יורקי עם מבטא יהודי, ובין מיכה אשל (ליאור אשכנזי), חבר כנסת ישראלי, שעתיד להפוך לראש הממשלה. בסצינה מצליח המאכער לשכנע את חבר הכנסת לקנות לו זוג נעליים יקרות. הסצינה, עם המראה שנטועה באופן מוגן במרכזה, היא כמו פראפרזה לכל סצינות המייקאובר בגרסאות לסיפורי סינדרלה בקולנוע. כן, סצינת הקניות מ״אשה יפה״, עם אותו ריצ׳רד גיר, גם היא מהדהדת כאן ברקע. צפו:
תגובות אחרונות