שנתיים אחרי ש"הר ברוקבק" זכה באריה הזהב בפסטיבל ונציה ויצא משם למסע זכיות בכמעט כל פרס אפשרי (חוץ מאוסקר על הסרט), נראה שאנג לי עושה זאת שוב: "תשוקה, זהירות" שלו זכה הערב באריה הזהב בוונציה וגם בפרס הצילום. אך להבדיל מ"הר ברוקבק" שיצא מוונציה גדוש ביקורות מתעלפות ומהללות, "תשוקה, זהירות" יצא עם ביקורת קטלנית ב"וראייטי", כמה הילולים, ועוד כמה ביקורות חצויות. גם הסרטים של טוד היינס ושל בריאן דה פלמה יצאו עם פרסים מרכזיים. הנה הרשימה המלאה:
להמשך הקריאה…
גואל פינטו, שהיה כתב הקולנוע של "הארץ" הוא עכשיו כתב הקולנוע בישראל של "וראייטי". כבוד. פינטו כבר תייק השבוע אצל עורכיו את שלושת האייטמים הראשונים שלו. הלילה עלה אייטם המבשר על הקיץ שובר השיאים שעבר על ישראל, ועל כך שעד כה ב-2007 כבר ארבעה סרטים חצו את קו 300,000 הכרטיסים (זוכרים?). בחצי השני של האייטם מעדכן פינטו את קוראי "וראייטי" שבישראל – בניגוד לרוב העולם – לא מוסרים המפיצים את נתוני הקופות, ומוסיף תגובה נזעמת שלי על כך (אם כי, אני חייב להגיד, שאם יראו המפיצים בני המאה ה-19 בישראל שעסקיהם מתחילים להיות מדווחים ב"וראייטי" אולי זה יגרום להם להתחיל לנסות לשאוב כותרות על ידי פרסום הנתונים, מי יודע).
מצד שני, אני מחכה לאייטם ב"וראייטי" שיספר לקהל האמריקאי והאירופי שברוב בתי הקולנוע בישראל עדיין עושים הפסקה באמצע הסרט.
========
"הבועה" של איתן פוקס יצא אתמול באמריקה וזוכה להתעניינות תקשורתית מרשימה מאוד. דיוויד האדסון מרכז את הביקורות על הסרט – בין השאר מ"ווילג' וויס" (בה למדתי שאלה טיילור, הכותבת ל"ווילג' וויס" ול"אל.איי וויקלי היתה בת עשרים ומשהו בתחילת שנות השבעים וגרה אז בתל אביב), "ניו יורק פרס" ו"סלון" – ורובן נאות ואוהדות למדי. פוקס הוא ללא ספק הבמאי הישראלי הכי מוכר באמריקה כרגע. הנה ראיון איתו מ"הלוס אנג'לס טיימס" מלפני כמה ימים.
========
וענייני מנהלה: חברת zookoda ממנה לקחתי את שירותי המיילינג-ליסט שלי כנראה התפגרה. השירות שלהם כבר לא עובד. עכשיו אני מציע עידכוני מייל למי שרוצה באמצעות FeedBurner. אבל יש שתי בעיות. האחת: אין לי דרך להעביר את 800 מנויי הניוזלטר ההוא לשירות החדש, כך שכל מי שרוצה לקבל עידכון יומי במייל כל יום בשמונה בבוקר צריך להירשם מחדש. הכניסו את כתובת המייל שלכם לתיבת ההרשמה בטור הצד משמאל. השנייה: אחת הסיבות שחיבבתי את זוקודה היא שהאתר איפשר לי לערוך את צורת הניוזלטר שייראה דומה לדף בבלוג. בשירות החדש אין את זה. זה בעיקר מציק כי את העברית הוא מציג מיושר לשמאל. אם יש למישהו רעיון איך לפתור את זה, אנא עדכנו במייל.
ישי קיצ'לס היה השבוע בפסטיבל ונציה ודיווח משם ל"העיר". אך מה שפורסם בדפוס היא גרסה מקוצרת לטקסט המקורי הארוך והקולנועי יותר. את הטקסט המלא העלה קיצ'לס לבלוג "המאסף" (בו אני נתקל היום לראשונה והוא נראה די מסקרן). הנה תקציר:
על "I'm Not There" של טוד היינס: "הסרט הטוב ביותר שראיתי השנה בפסטיבל. הסרט מתחקה אחר תחנות שונות בחייו של בוב דילן ועושה זאת באופן מבריק, מקורי ואמיץ". על "The Darjeeling Limited" של ווס אנדרסון: "למרות שנהניתי מכל שנייה של “The Darjeeling Limited” (ומכל שנייה של הסרט הקצר, שמוקרן לפניו, ומשמש לו מעין פרולוג), התחושה שלי היא שסרטו החמישי של ווס אנדרסון הוא סרטו החלש ביותר." על "החלום של קסנדרה" של וודי אלן: "Cassandra’s Dream אמנם לא מתקרב לסרטיו הגדולים של המאסטרו המקשיש, אך בצל מותם של אנטוניוני וברגמן אי אפשר שלא לשאוב נחמה מסוימת מכך שאלן עדיין איתנו, ועדיין עושה סרטים טובים." על "Redacted" של בריאן דה פלמה: "מה אני אגיד לכם, זה פשוט מביך. בלתי נסבל אפילו. וכדי להפוך את העניינים לגרועים עוד יותר, בסוף הסרט יש חמש דקות של תמונות זוועה אמיתיות, כשברקע מתנגנת מוזיקה קלאסית קורעת לב. האיטלקים, משום מה, חושבים שמדובר בסרט הטוב בפסטיבל עד כה. אני, משום מה, סבור שזהו סרטו הגרוע ביותר של דה פאלמה. כן, יותר גרוע מ”הדליה השחורה” ו”המשימה למאדים”. על "The Nines" של ג'ון אוגוסט: "בתואר הסרט המחורבן שיצא לי לראות בפסטיבל זוכה “The Nines”, של ג’ון אוגוסט (תסריטאי שחתום בין השאר על “גו”. כאן הוא מביים לראשונה). זהו סרט מתחכם, מבלבל, מטומטם ומלא חשיבות עצמית".
קיצ'לס קצת שובר לי את הלב עם מה שהוא אומר על "Redacted" ו"The Nines", שני סרטים שאני מאוד סקרן לקראתם, וכעת אני רק יכול לקוות שדעתי עליהם תהיה שונה מדעתו. הוא כותב גם על החדש של אנג לי, על "כפרה" של ג'ו רייט, על "בלייד ראנר: הגרסה הסופית", ועל מערבון הספגטי "קוראים לי טריניטי". מומלץ לקרוא.
==========
חברי אקדמיה יקרים: נותרו יומיים בהם תוכלו להשתתף בסקר שאירגן אלטמן בו אתם נקראים לפרסם באופן אנונימי את בחירותיכם לפרסי האקדמיה. מעניין אותי, למשל, לדעת למה הצביעו חברי אקדמיה כמו ציפי מור, מוסקו אלקלעי, והכי מסקרנים אותי הבחירות של אנשי סאונד כמו ישראל דוד, אשי מילוא, גיל תורן ואחרים, שעבדו ביותר מהפקה אחת. הצביעו אנשי הצביעו נא והעבירו את הלינק לעמיתיכם.
===========
בשורה מעניינת בוויינט אתמול: "בלוקבאסטר ישראל מקימה שירות הורדות באינטרנט". השירות, כך מדווח, יתחיל לפעול לקראת סוף השנה, כשבעתיד מתכננת החברה גם כניסה לטלוויזיה מקוונת ושירותי VOD בסטרימינג. מנכ"ל בלוקבאסטר ישראל הוא עופר לוי, שהיה בעבר מנהל עיתון "העיר" ואחר כך מנכ"ל וואלה (בימים שעוד היה IOL). מאז שבלוקבאסטר התאחדה בשנה שעברה עם ענק הווידיאו תמצאו ברשימת הבעלים גם את חברת פורום פילם ואת "ידיעות אחרונות", כך שאני מניח שהתכנים הראשונים שיימצאו להורדה חוקית יהיו אלה בבעלות "פורום פילם וידיאו". בקיצור, התפתחות מעניינת וראויה למעקב.
===========
שרי רז מספידה אמש את לוצ'אנו פברוטי ב"מבט": "למעריציו נותרו כעת את הקלטות וסרטי הווידיאו של הופעותיו". ואני מוסיף: היי, נערת המאה ה-20, אל תשכחי את תקליטי הגרמופון.
==========
חברת JCS מפיקה תוכנית טלוויזיה על קולנוע והם מחפשים משתתפים. הנה המייל שהגיע אלי: "אנחנו מפיקים בימים אלו תכנית חדשה ומקורית בנושאי קולנוע שתכלול התחרות של מתמודדים בשעשועון טריויה ונשמח אם תוכל לספר עליה לקהל קוראיך. מי שמעוניין להופיע בתכנית יכול להתקשר אל 054-6808055 ולהשאיר פרטים או לכתוב לדוא"ל kolnoa.yes@gmail.com "
אני מאסתי ב"תוכניות חדשות ומקוריות שכוללות התחרות בנושאי טריוויה". בלעעעחס. תנו לי תוכניות ישנות ולא מקוריות שעוסקות בקולנוע, בביקורת, בשיחות נבונות. אבל מי שרוצה להתחרות, אני שמח להיות המקשר.
===========
הונגריה בחרה ב"טקסידרמיה" המופלא והחולני של גיאורגי פולפי כנציג שלה לאוסקר (אין לו סיכוי). אוסטריה בחרה ב"הזייפנים" ונורווגיה בחרה ב"Gone With the Woman".
1.
פורום פילם קנו בפסטיבל ונציה את הסרט "The Nines" להפצה בישראל. זה סרטו הראשון כבמאי של התסריטאי ג'ון אוגוסט ("גו"). הסרט, שהופק במימון עצמאי של חבריו של אוגוסט, הוקרן בפסטיבל סאנדאנס. הוא יצא בסוף השבוע בניו יורק וזכה להצלחה מצומצמת נאה. מסקרן.
2.
סשה ברון כהן מתחיל לעבוד על "ברונו". זו הדמות השלישית מהתוכנית "דה עלי ג'י שואו" שמסובסבת לסרט משלה. אחרי הסרט הזה כהן יצטרך להתחיל להמציא דמויות חדשות.
3.
פסטיבל טלורייד ננעל אתמול. על פי "וראייטי" הסרטים שזכו לתשומת הלב הגדולה ביותר בפסטיבל הם "Redacted" של בריאן דה פלמה, "ג'ונו" של ג'ייסון רייטמן, "The Savages" של תמרה ג'נקינס (שיוקרן בחיפה), "Into the Wild" של שון פן, "מרגו בחתונה" של נח באומבך, "אני לא שם" של טוד היינס, "פעמון הצלילה והפרפר" של ג'וליאן שנאבל, "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" של כריסטיאן מונג'יו ו"ביקור התזמורת" של ערן קולירין. גם יוג'ין הרננדז מאינדי-ווייר מציין את "ביקור התזמורת" כאחד הסרטים היותר פופולריים השנה בפסטיבל היוקרתי.
4.
האקדמיה האירופית לקולנוע פירסמה רשימה של 42 סרטים מתוכה יבחרו 1,800 חבריה את המועמדים לפרס האקדמיה. בין 42 הסרטים יש גם ישראלי אחד: "ביקור התזמורת". המועמדויות הסופיות יפורסמו ב-3 בנובמבר, והזוכים יוכרזו ב-1 בדצמבר.
5.
ו"ביקור התזמורת" פעם אחרונה. ג'ונתן טורל הוא אחד העורכים בחברת הדי.וי.די הסינמטקית המשובחת "קריטריון". הוא ראה בטלורייד את "ביקור התזמורת". וכך הוא כתב בבלוגו:
It’s an Israeli film about an Egyptian band getting lost and spending the night in Israel. It was much lighter than most of what was playing, and I was very taken by it.
וב"הוליווד ריפורטר" מייקל רכטשאפן דיווח כך:
Among those titles receiving particularly enthusiastic response from audiences were Julian Schnabel's "The Diving Bell and the Butterfly" and Cristian Mungiu's "4 Months, 3 Weeks and 2 Days," both Cannes award-winners, as well as Sean Penn's "Into the Wild," Austrian filmmaker Stefan Ruzowitzky's "The Counterfeiters" and the animated "Persepolis," based on Marjane Satrapi's graphic novel about coming of age in Tehran under the rule of Ayatollah Khomeni.
Audiences were also unanimously charmed by Cannes crowd-pleaser "The Band's Visit," by Israeli filmmaker Eran Kolirin.
6.
ובמונטריאול: "נודל" של איילת מנחמי זכה בפרס מיוחד של חבר השופטים. הסרט, מוסרת יחצניתו, מכר בארץ כבר מאה אלף כרטיסים.
7.
25 שנים אחרי "טרון", ואחרי שכשלו כל הניסיונות לעשות לו רימייק או המשכון, קם סטיב ליסברגר, האנימטור-שהפך-איש-אפקטים-שהפך-לבמאי שהקדים את זמנו, והחליט שהגיע הזמן לביים סרט חדש.
האחים אנדי ולארי וושאובסקי, יוצרי "מטריקס", הם עכשיו האח והאחות אנדי ולאנה וושאובסקי. לארי וושאובסקי התחיל לפני כמה שנים טיפולים הורמונליים לקראת ניתוח לשינוי מין ומהדיווח באתר הזה מתברר שהתהליך הגיע לסיומו. לארי וושאובסקי לא קיים עוד. לכן הכל בסרטם הבא הם לא יחתמו יותר בתור "האחים וושאובסקי" אלא פשוט בתור "הוושאובסקים". את הראיונות לקראת יציאת סרטם הבא, "Speed Racer", שאמור להיות סרט לכל המשפחה, ירכז אנדי לבד. ראיון אישי עם לאנה וושאובסקי כבר סגור עם אן.בי.סי, אבל אחרי שהסרט כבר יהיה בבתי הקולנוע.
זו התמונה של האח והאחות מלפני כמה חודשים:
וככה הם נראו בתקופת "מטריקס":
(ויה ג'ף וולס)
=======
מה שמזכיר לי: ככה נראה מייקל צ'ימינו, הבמאי בן ה-67 של "צייד הצבאים", בפסטיבל קאן לפני ארבעה חודשים:
אבל צ'ימינו, בראיון מ-2002, הכחיש את השמועות שהוא עבר ניתוח לשינוי מין.
"Michael," Vidal said, "I just read in the newspaper that you had a sex change."
At 62, Cimino looks like a cross between a cowboy hipster and your great- aunt Bessie. He teeters around in jeans and high-heeled boots with lifts fitted inside. His hair is grayish red and eggbeater- bouffant even when pulled back into a ponytail; his round face is ruddy and baby-smooth – too smooth to be natural at his age. His hands and arms are delicate and hairless. He smells girlishly good. It can't be denied: Cimino is a macho dude with an aura to his manner and style that is disconcertingly feminine."I read that he had decided to become a woman," said Kris Kristofferson, a loyal pal to Cimino even though starring in Heaven's Gate hurt his career. "So we had dinner, just to see if I could recognize him. He seemed in good spirits." Was he wearing a dress? "No – which was comforting."
"Last time I saw him, it looked like he had a hair implant," said John Milius, with whom Cimino co-wrote Magnum Force for Clint Eastwood. "His hair went straight out in front of him. I can't imagine concerning yourself with your appearance to that degree, especially for a man."
Cimino himself seemed unruffled and even slightly amused by the rumours. For the record, Cimino said that he has not had – and has no plans to have – a sex change; nor is he a cross-dresser. "They've said everything about me that they could: racist, Marxist, rightist, homophobic, sex change – I don't know what else they could come up with."
איתן, ידיד אמיתי של הבלוג, העביר במהלך השבוע ארבעה דיווחים מפסטיבל ונציה עם רשמים מכמה מהסרטים הכי מסקרנים של העונה. אם החמצתם, הנה:
דיווח ראשון:
SLEUTH קנת בראנה. נורא ואיום. זה לא סרט. זה תיאטרון מצולם. שני שחקנים ולוקיישן אחד. וזה לא היה כל כך נורא, אלמלא ההתחכמויות האינסופיות, ההייטקיות המטופשת, וההתנפחות מחשיבות עצמית. פוי.
“תשוקה, זהירות” אנג לי לא התלהבתי. אמנם משוחק נהדר, ומצולם נהדר בהפקה מרשימה, אבל כל העדינות של “הר ברוקבק” הלכה לעזאזל. סצינות סקס מפורשות מדי, סצינה אחת מאוד אלימה, וסיפור שקצת נמתח מדי, יוצרות סרט בינוני לטעמי.
”הללו את הבמאי” טקאשי קיטאנו. סרט מטורף ומאוד מצחיק. מעיו יצירה אחות לסרטו הקודם ” הטקאשים” רק קצת יותר קוהרנטי, והרבה יותר מצחיק. לא יצירה בעלת משקל, אבל מהנה ביותר.
“חופשה עצובה” שינג’י אאיומה. לא כל אחד יכול להיות איניאריטו, אבל הרבה מנסים. עריכה איומה מקלקלת סרט שבו נפגשים כמה סיפורים על ילדים נטושים. כוונות טובות, ביצוע לא.
רוה לאיתן: הביקורות על "Sleuth", שאגב יוקרן בחיפה, מאוד חצויות. קראתי כמה הילולים נפעמים, בעיקר מכיוון מעריצי פינטר. אבל אכן היו כאלה כמוך שמצאו את הסרט משעמם ומיותר.
דיווח שני:
“זה עולם חופשי…” – קן לואץ’. תענוג של סרט. שתי בחורות צעירות מנהלות להמשך הקריאה…
דורון פישלר מעדכן: א.ד מטלון החליטה לוותר על השם הנהדר "חרמן על הזמן" ולהוציא את הסרט החדש של הצוות סת רוגן/אוון גולדברג/ג'אד אפאטו/גרג מוטולה/מייקל סרה בשמו המקורי: "סופרבאד". המאבק האינטרנטי ניצח. רגע של קורת רוח. ועכשיו יהיה אפשר סוף סוף להתייחס לסרט הזה, שיוצא בסוף ספטמבר, בלי להקדיש חצי ביקורת על השם האיום. משפחת מטלון, אנחנו מורידים את הכובע ומקווים שזה תחילתו של עידן חדש. והסרט, כאמור, מצחיק בטירוף. ארחיב עליו בעוד כמה ימים.
אסופת לינקים לכמה דברים שקרו בשבוע שעבר אבל החמצתי בגלל חופשתי.
*
פתאום צצה לה אאוט-אוף דה בלו מחווה לז'אק דמי בסינמטקים שנודע לי עליה יום לפני הפתיחה. מובטחים עותקים חדשים ומתורגמים לעברית. את "לולה" שהוקרן אתמול החמצנו. את שאר הסרטים אסור באיסור מוחלט לפספס. הם מופלאים ומלאים קסם פופי.המוזיקה של מישל לגראן לבדה שווה את המאמץ.
*
איפה קראתם כבר ב-17 במרץ שיוקם סינמטק בהרצליה? כאן. איפה קראתם ב-24 במרץ שיועצה של ראש העיר לעניין הסינמטק הוא רנן שור ושפורסם מכרז לחיפוש אחר מנהל? כאן. (כלומר, אם לא קראתם קודם ב"זמן השרון", מהם ציטטתי את הידיעות שלי). איפה קראתם מי שבעת המועמדים הסופיים מבין 39 האנשים שהגישו את מועמדותם? כאן. ובשבוע שעבר פורסם שנבחרה מנהלת, נעה רון, שעיתונאי הקולנוע אמורים להכיר מהקדנציה הארוכה שלה בסם שפיגל (אחרי שהחליפה שם את רות דיסקין). הקמתו של סינמטק חדש בהרצליה מאוד מסקרנת אותי. הוא יפתח, אני קורא, רק בעוד כשנה. אבל למרות שיש כבר המתנפלים, תחושת הבטן שלי היא שנעה רון היא בחירה מעולה ומאוד נכונה לתפקיד. כמובן שנוכל לשפוט טוב יותר כשיהיה מה.
*
זה כבר ניוז די ישן (אבל גם עליו קראתי מאוד באיחור): אואן ווילסון ניסה להתאבד ביום ראשון שעבר, בטח כבר קראתם עליו המון. אבל האם קראתם את הגרסה שמי שאשם בקריסה הנוכחית שלו לסמים הוא כנראה סטיב קוגן?
*
על המצלמה החדשה, The Red One, שאמורה לעשות מהפכה בתחום צילום ההיי-דפינישן, קראתי בפעם הראשונה לפני כשבועיים כאן באיזור התגובות. עכשיו מתברר שהאיש שהמציא את המצלמה הזאת מסר אותה לידיו של פיטר ג'קסון שהלך וצילם איתה ליד הבית שלו בניו זילנד סרט מלחמה קצר בן 15 דקות לפני כמה חודשים. הסרט,Crossing the Line, מוקרן כעת ברחבי הוליווד ומתפקד כסרטון הדגמה ליכולויותיה של המצלמה. קטע קצרצר ממנו נמצא כאן. מי משיג את הסרט המלא?
*
יוג'ין הרננדז מ"אינדי-ווייר" ראה את "ביקור התזמורת" בטלורייד והאזין לערן קולירין ולאילון רצ'קובסקי משוחחים עם הקהל אחרי ההקרנה.
*
הביקורות הראשונות על I'm Not There של טוד היינז, שהוקרן בטלורייד, מופלאות. הביקורות על Redacted של בריאן דה-פלמה חיוביות בוונציה, קטלניות בטלורייד.
*
את פיצוץ הבניין בשיקגו, לטובת צילומי "באטמן מתחיל חוזר" (לא השם הרשמי כמובן), ראיתי בחדשות ערוץ 2. אבל האם ראיתם את העפת הסמי-טריילר יומיים לפני כן? ואת אזרחי שיקגו מתרגשים מצילומי באטמן בעיר שלהם?
*
ואם אתם חברי אקדמיה: המגיב החותם בשם אלטמן הקים אתר המזמין אתכם לסמן בו במי בחרתם לפרסי אופיר. הרעיון מקסים, הביצוע מוצלח, אבל האם חברי האקדמיה ישתפו פעולה? א) נעקוב. ב) הקורא אלטמן יזומן לסייע לי עם טופס ההימורים שלי בימי האוסקרים ההוליוודיים.
*
והבשורות שאתם הכי מחכים להן, אני בטוח: הגדולה התחילה כתה א' אחרי שהיא כבר למדה לשחות הקיץ. יעיל למקרה שבית הספר יוצף מצונאמי פתאומי.
וזו כבר ההודעה הרשמית שהגיעה אתמול אחרי הצהריים, לא הספקולציות הפרטיות שלי מהבוקר: שבעה סרטים ישראלים יתחרו בתחרות העלילתית בפסטיבל.
ג'וליה מיה
בימוי: יובל גרנות
משחק: חיים זנאתי, הגר בן אשר, עדי אבן טוב, דורי בן זאב,
87 דקות
ג'וני (יוחנן) כהן הוא במאי סרטי קסטות משכונת התקווה. כשהוא מתאהב בסוכנת מכירות של "יס", שדומה דמיון מפתיע לג'וליה רוברטס, ג'וני מחליט לעשות את "אשה יפה" בגרסה הישראלית.
מפטיר
בימוי: דויד דזאנאשוילי
משחק: יונתן עוזיאל, אריק משעלי, שרון אלכסנדר, עמוס לביא
95 דקות
שבועיים לפני שאלי משתחרר מהכלא נודע לו שאחיו מאיר נרצח במסגרת מלחמת כנופיות בעולם התחתון. כשהוא משתחרר יש לו שתי משימות: הראשונה היא לקנות מפטיר בבית הכנסת לזכר אחיו והשנייה היא לנקום את מותו.
מקומות
בימוי: יצחק צפל ישורון
משחק: מוריסיו בוסטמנטה, שלי דאג, קלי מרטין, גיל בר-סלע
92 דקות
פגישה לא צפויה של פסיכולוג ניו-יורקי אובססיבי עם אשה בעלת כוחות על-טבעיים.
רחמים
בימוי: יניב אמודאי
משחק: יגאל עדיקא, שלום אסייג, מורן אטיאס, דרור קרן.
90 דקות
רחמים מעביר את חייו בחזיונות ודמיונות על הלוויה המפוארת שתהיה לו כשימות. כאשר הוא נקלע בטעות למבצע חיסול של מתנקש זוטר ושלומיאל בשם משה, רחמים מזהה הזדמנות ומציע למשה הצעה שקשה לסרב לה.
הבוגד הקטן
בימוי: לין רות'
משחק: אלפרד מולינה, עידו פורט, רמי הויברגר
83 דקות
מבוסס על ספרו של עמוס עוז "פנתר במרתף". מערכת יחסים מיוחדת מתפתחת בין נער ישראלי לקצין בריטי בירושלים בשלהי 1947.
מחכים לסלאח-אדין
בימוי: עלי נסאר
משחק: נסרין פאעור עלי, מחמוד אבו גאזי, ראידה אדון
97 דקות
ג'מאל נקרע בין אשתו עביר לבין אהבתו הראשונה.
רק כלבים רצים חופשי
בימוי: ארנון צדוק
משחק: ליאור אשכנזי, איילת זורר, אלון אבוטבול, נטע גרטי, יגאל עדיקא, יפתח קליין
100 דקות
אורי (ליאור אשכנזי), הוא עו"ד מצליח; אשתו תלמה (איילת זורר) היא עובדת סוציאלית. עולמם מתהפך לאחר שתלמה עוברת אונס אכזרי בידי חברות עבריינים, תושבי שכונת מצוקה שבראשם חיים (אלון אבוטבול). תלמה החבולה קופצת אל מותה, ואורי יוצא למסע נקמה.
תגובות אחרונות