סיכום חודשי: 5 הסרטים הטובים של יוני
חצי שנה אני מחזיק כבר את המדור החודשי הזה, שמסכם את אירועי החודש האחרון בבלוג, והפעם מתגלעים הסדקים. שני דברים מילאו את רוב הזמן שלי החודש: ימי צילום לסדרה תיעודית חדשה והקרנות אקדמיה. לפיכך, החמצתי לא מעט מהסרטים השוטפים המוצגים בבתי הקולנוע. אני תוהה האם "בית ספר למפלצות", "בכל מחיר" ו"בלינג רינג" היו נכנסים לתוך רשימת הסרטים הכי טובים שראיתי החודש, אם הייתי מספיק לראותם אותם. מצד שני, כבר מעקצץ לי באצבע להכניס פנימה את "מקום בגן עדן", "מי מפחד מהזאב הרע", "הנוער" ו"הבן של אלוהים" שראיתי החודש, אבל ההחלטה כרגע היא לדרג את הסרטים המוצגים מסחרית בבתי הקולנוע. אולי יהיה מקום לשנות את זה בעתיד. נראה. כך או כך, זה דירוג הסרטים הטובים שראיתי החודש בבתי הקולנוע:
חמשת הסרטים הטובים של יוני:
3. "איש הפלדה"
4. "האשליה"
5. "שבלולים בגשם"
מדהים לראות את העקביות של הקהל הישראלי: סרטי מדע בדיוני לא עובדים בארץ, גיבורי-על כן. "סטאר טרק 2" בקושי מגרד את ה-25,000 כרטיסים בשלושת השבועות שלו בבתי הקולנוע, ואילו "איש הפלדה" הביא כ-50,000 צופים בסוף השבוע הראשון שלו. בעיניים שלי, שני הסרטים נראים זהים. אבל לקהל הישראלי מדובר בשני טעמים שונים לחלוטין, שלאחד הוא פשוט אלרגי.
על "שבלולים בגשם" אכתוב (בחיבה אך באיחור, צר לי) בסוף השבוע הקרוב. ועל "האשליה", שלא היה לי שום דבר חכם להגיד עליו, לא כתבתי כלום. אבל זה סרט שמאוד חיבבתי. יומית כמו של פעם. למעשה, התלבטתי האם לשבץ את "האשליה" במקום השלישי מעל "איש הפלדה", אבל לבסוף שיבצתי כמו ששיבצתי. העניין הוא כזה: בעת הצפייה ב"איש הפלדה" התגעגעתי לריצ'רד דונר, הבמאי של סרטי "סופרמן" הראשונים, ומי שיצר אחר כך את סרטי "נשק קטלני". וכשראיתי את "האשליה", של לואי לטרייה, עלה בי הדז'ה-וו, שבסרט הזה יש משהו מהקולנוע של דונר (אם כי דונר לא היה מעיז להשתמש באפקטים ממוחשבים בסרט כזה, ויוצר את כל האשליות באמת). דונר הוא לכאורה לא אוטר, במאי מיומן, שיודע לעשות סרטים. במידה רבה לטרייה, שעד כה אהבנו להתנשא עליו, הוא כמוהו. ה"ענק הירוק" שלו היה לא רע בכלל, ובוודאי לא פחות טוב מה"ענק" האוטריסטי של אנג לי. אולי דווקא לו צריך להציע את הסופרמן הבא?
==================
ועכשיו, קצת סטטיסטיקות. הנה, עוד סיבה לכך שהמדור החודשי הזה הצדיק את עצמו החודש: בעודי בודק את הסטטיסטיקות החודשיות גיליתי שכמות הכניסות מטוויטר צנחה במאות אחוזים. בדיקה מהירה גילתה לי שהאפליקציה שמשגרת את כותרות הפוסטים ישירות לטוויטר הפסיקה לעבוד. לפחות 3,000 כניסות – על פי הממוצע של החודשים הקודמים – נלקחו ממני. איתם, היינו משווים את השיא של החודש הקודם. לפחות הפעלתי את השירות מחדש, בתקווה שזה יורגש שוב באנליטיקס בחודש הבא.
ועוד עניין, שגם אותו אני כבר אומר שנים: כשיש סרט ישראלי שמצליח, זה מניב הצלחה גם לכל תעשיית המשנה שמסתובבת סביבו. הפוסט הכי נקרא החודש בבלוג, בפער עצום מעל האחרים, הוא הביקורת על "פלאות". האינטרנט סוף סוף גורם באופן טבעי לכך שאנשים קוראים את הביקורת בעיקר אחרי הצפייה – הולכים לסרט, יוצאים ומחפשים ביקורת עליו בגוגל. שנים, בדפוס, רציתי להרגיל את קוראיי לשים את המדור בצד עד לאחר הצפייה בסרט ואז לקרוא. בדפוס, אין אחר כך. באינטרנט יש. יותר מזה: שני הטקסטים שלי על "פלאות" (ראו בהמשך) מהווים יחד את התוכן הכי נקרא בבלוג השנה ("פלאות" ו"פלאות ביקורת" הן גם מילות החיפוש שהביאו לבלוג הכי הרבה תנועה ממנועי חיפוש).
ולמצעד.
חמשת הפוסטים הכי נקראים ב"סינמסקופ" ביוני 2013:
"פלאות" של אבי נשר: צפייה ראשונה והאזנה לפסקול מאת אבנר דורמן
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 6.6.2013
פסטיבל ירושלים: עלעול ראשון בתוכניה
חמשת האתרים שהפנו הכי הרבה תנועה ל"סינמסקופ" (לא כולל מנועי חיפוש ורשתות חברתיות):
קטונתי, אך איש הפלדה הוא סרט פשוט לא טוב
הדבר היחיד שטוב בו הוא היותו דוגמא
לאיך לא עושים קולנוע !! במסגרת חינוך
הנוער לצפייה ביקורתית.