We'll always have Paris אפשר להגיד ש"חצות בפריז" ממשיך רעיונות שבהם התחיל וודי אלן עוד ב"שחק אותה סם". שם היה זה ריק מקזבלנקה – זה שאמר לאילזה שתמיד תהיה להם פריז – שייעץ לגיבור על חיי האהבה שלו; וכאן, המינגוויי וגרטרוד סטיין מייעצים לגיבור על חייו כסופר. מתוך העצות האמנותיות, הוא לומד את האידיאל […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 15.6.2011 ג'ורג' היקנלופר, במאי הסרט "העסקן", התפרסם דווקא כדוקומנטריסט משובח בזכות סרטו התיעודי "לבבות המאפליה". הסרט ההוא, שחוגג השנה יום הולדת עשרים, בו הוא לקח את חומרי הגלם שצילמה אלינור קופולה, אשתו של פרנסיס, על הסט של "אפוקליפסה עכשיו" וערך אותם לאחד סרטים המבעיתים על הטירוף שנקרא עשיית סרטים. "לבבות המאפליה" […]
צבעי הפנדה פורסם ב"פנאי פלוס", 15.6.2011 מתברר שיש לי בעיה חמורה עם "קונג פו פנדה" – שסרט ההמשך שלו, הפעם בתלת מימד, יוצא עכשיו בארץ: אני מוצא את הדמות הראשית בסרט, דב פנדה עצלן שהפך למאסטר קונג-פו, די בלתי נסבלת. יש בו משהו לא נעים ולא מצחיק. לרגעים נדמה שקצת כמו "גרין הורנט" […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 6.6.2011 טוני גולדווין, שחקן בדרך כלל (הוא היה, למשל, הנבל ב"רוח רפאים"), הפך לפני כעשור וקצת לבמאי שעשה סרטים שמאוד חיבבתי: "הקיץ שבו הלכו על ירח" ו"הנשיקה האחרונה". חפשו אותם. סיפורים קטנים ומרגשים על אהבות חמקמקות, ועם סטייל נאה. בסרטו החדש, "הפרקליטה", הוא מצליח ללקט צוות שחקנים נאה, שנותן […]
זה שעולה וזה שיורד פורסם ב"פנאי פלוס", 6.6.2011 קולין פארל הוא אסיר שמשתחרר מהכלא, והוא נחוש לתקן את חייו. אלא שבחוץ, מחכה לו הכנופיה הישנה, עם שלל הצעות מפוקפקות וג'ובים אלימים עבורו. הם רוצים לעזור לו, כמובן, אבל בעיקר רוצים לראות מישהו כמוהו חוזר מהר מאוד לעסקי הפשע השונים. אבל הוא רוצה להשתקם, […]
וואו, יש לי כל כך הרבה מה להגיד על הסרט הזה. "הערת שוליים" הוא קודם כל סרט מהנה מאוד – גם משעשע וגם דרמטי/מעיק – ועשוי בצורה מרתקת ומושלמת, עם רגעים אדירים של כתיבה ובימוי (השימוש של סידר וירון שרף בפנים, פרופילים ותקריבים בפריים הסינמסקופי במפגשים בין ליאור אשכנזי ומיכה לווינסון, והכבוד שהצילום […]
רגע, באנגלית זה: "X-Men: Inception"? הכוכב הגדול בסוף השבוע בארץ: צ'רלס דארווין. ב"אקס-מן: ההתחלה", מדברים עליו לא מעט. יש אפילו מוטאנט שהניק שלו הוא דארווין. הססמה שלו הוא "להסתגל כדי לשרוד". וממולו: "האנה". שהססמה שלה היא "להסתגל או למות". גם היא – אנחנו מבינים בהדרגה – סוג של מוטאציה, או יצור מהונדס גנטית, השלב […]
ואיך יקראו לסרט ההמשך? "האנה B"? מגניב! תוספת, 9.6: פורסם ב"פנאי פלוס", 6.6.2011 אם אי פעם היה סרט שביקורת בת 140 תווים בטוויטר מספיקה לו, "האנה" הוא הסרט. למעשה, אני יכול להסתפק בארבעה תווים: "אחלה". או "מגניב". אם אשקיע יותר תווים אגיע גם ל"מגניב לאללה". "האנה" הוא […]
ימים ברקיע? פורסם ב"פנאי פלוס", 25.5.2011 "יער נורווגי" נפל קורבן לתסמונת עיבודים קולנועיים כושלים. ספרו האהוב של הרוקי מורקמי הפך בידיו של הבמאי הוויאטנמי טראן אן האנג ("ריח הפאפאיה הירוקה"), לסרט שמזכיר רגעים לא נעימים של עיבודי ספרים ישראליים לסרטים. זה מה שקורה: לוקחים ספר שהוא מונולג פנימי, שיטוט בזכרונות, מסע פיוטי של […]
יתכן וזה יוצא מעט עמום בטקסט הבא, אבל חשבתי ש"עץ החיים" הוא סרט אדיר. הוא עבד עליי בשני מישורים. מצד אחד, הוא כמו שיר. רצף דימויים אסוציאטיבי המלווים קריינות המחברת בין טבע/בריאה/השגחה/משפחה. האמורפיות הזאת היתה נפלאה בעיניי. אמיצה מאוד, ובאופן משונה גם צלולה מאוד. ובתוך כל האוויריריות הזאת, שלעיתים נראית כמו סרט טבע, מסתתרת […]
תגובות אחרונות