זה משונה, ואולי מדאיג (ואולי דווקא מעודד), אבל כמה מהקולנוענים הכי מעניינים מהשנים האחרונות הם כאלה שלא ממש זקוקים לקולנוע כדי להתפרנס. הם, איך נגיד את זה, מיליונרים. כנראה שזו הדרך האמיתית והיחידה לעשות קולנוע עצמאי. להביא את הכסף מהבית. או לפחות, להיות מסוגל לחכות בסבלנות אפילו שנים עד שהסרט יהיה גמור ומלאכת איסוף המימון […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 8.12.2010 כמעט וחשבתי ש"בלתי נראית" הוא סרט מפתיע לטובה – מפתיע מהסיבה הפשוטה שלא שמעתי עליו קודם ולא הכרתי את הבמאי ולא ידעתי למה לצפות וקיבלתי סרט מבוים היטב ומאוד-מאוד אסתטי. אבל אז – לא אסגיר מתי, לטובת מי שירצה לראות – מגיעה סצינת אונס. לא אונס אלים במיוחד או בוטה במיוחד, […]
בסופי השבוע הבאים אנסה להדביק קצת פערים של כמה סרטים שהחמצתי מהשבועות האחרונים. הראשון הוא "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי", הסרט האחרון של וודי אלן שצולם בלונדון. אני מחבר אותו לסרטו החדש והטרי של מייק לי, "עוד שנה" שעולה בסוף השבוע הזה. פורסם ב"פנאי פלוס", 8.12.2010 וודי אלן חגג בשבוע שעבר יום הולדת […]
ברגעים אלה אני עומד לעלות על מטוס לגיחה קצרה ללונדון. עד שאמצא שם וויי-פיי להמשך עדכונים של כל מה שקורה כרגע בלונדון הקפואה אני משאיר אתכם כעת עם ספיישל דובר קוסאשווילי, ועיון חוזר ברגע המפנה הגדול ביותר של הקולנוע הישראלי בעשור האחרון. למען האמת, היה נכון יותר מצדי להתאפק שנה ולפרסם את הטקסטים שלי על […]
ברגעים אלה מתקיים בטאלין שבאסטוניה טקס פרסי הקולנוע האירופי. המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הם: "סופר הצללים", "לבנון", "סוד שבעיניים", "סול קיצ'ן", "על אלים ואנשים" ו"דבש" שבו תעסוק הביקורת הקצרה להלן. התחרות די צמודה, לפחות בין "סופר הצללים", "לבנון", "על אלים ואנשים" ו"הסוד שבעיניים" ולא אופתע כלל אם "לבנון ייצא מהאירוע עם לפחות פרס […]
"מגניב! היט-גירל לומדת בבית הספר שלי" "יומנו של חנון" מגיע להקרנות בסינמטק תל אביב בחנוכה. אפרופו הסרט: פורסם ב"פנאי פלוס", 1.12.2010 אתחיל מהשורה התחתונה כדי שחסרי הסבלנות לא יצטרכו לטרוח עם הטקסט הארוך והטיפה סנטימנטלי שתכף יגיע: אם יש לכם ילדים בכיתה ג' עד ח', יש סיכוי שהם מאוד יחבבו את הסרט "יומנו […]
מה היה לנו עם "כלבת" עד כה? ובכן: "כלבת" 1: רשמים חפוזים וראשונים שלי אחרי הצפייה בסרט. "כלבת" 2: יוצרי "כלבת" בוחרים את סרטי האימה שהשפיעו עליהם. ועכשיו: הביקורת. פורסם ב"פנאי פלוס", 24.11.2010 יש כאלה שמדברים, ויש כאלה שעושים. ויש כאלה שמדברים ואחר כך עושים. למשל, אהרון קשלס. קשלס התחיל את דרכו כמבקר קולנוע מסקרן […]
הו, איזו הפתעה מתוקה. "באה בקלות" הוא אחד הסרטים המצחיקים והשנונים שראיתי באחרונה. ציפיתי לסרט נעורים אידיוטי, הורמונלי ומביך בסגנון "אמריקן פאי" או "יורוטריפ" וקיבלתי סרט נעורים כמעט-מבריק, מהסוג של "נערות רעות" ו"קלולס". זה מהסרטים האלה שנוחתים עליכם בלי אזהרה: בתום הצפייה רצתי לאינטרנט כדי להבין מי אלה האנשים האלה שעשו את הסרט הקטן הזה. […]
באופן משונה ולא אופייני לי, את "נערות לוח השנה" של נייג'ל קול די חיבבתי. וזה אחרי שאת "להציל את גרייס" שלו ממש שנאתי. עכשיו עם "איזה מין שוויון" קול מוכיח שהוא די פוני של טריק אחד – סיפורים אמיתיים חצי קומיים, חצי מרגשים, עם מידה רבה של רגש וסנטימנטליות, על מאבקי שוויון נשיים, אבל שיש […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 17.11.2010 במקום תקציר, תוכלו לעקוב אחר הסיפור של ואלרי פליים שהיה בראש מהדורות החדשות באמריקה לפני שנים בודדות כאן, כאן (בראיון עם ביל מאהר) וכאן (עם קייטי קוריק). הסיפור עצמו הוא מ-2003, הראיונות הם מ-2007 כשפליים הוציאה את ספרה. ואלרי פליים היתה סוכנת סי.איי.איי שהתמתחתה בחקר המצאותו של נשק להשמדה המונית במדינות […]
תגובות אחרונות