אני מנסה להשתמש בבדל האינטרנט שצף כאן כדי להשלים כמה כותרות שהחמצתי בימים האחרונים. ובראש ובראשונה: תוכניית פסטיבל חיפה. בשורה א': אלה סרטי התחרות הישראלית בפסטיבל חיפה: בנא – בימוי: ניב קליינר, הפקה: מרק רוזנבאום, אלי מאירוביץ', איתי תמיר, מיכאל רוזנבאום היו לילות – בימוי: רוני ניניו, הפקה: יונתן ארוך, דקלה ברקאי, משה אדרי, לאון […]
לא ממש הבנתי למה קוראים לסרט "עיניים פקוחות", מישהו יכול להסביר? ביני ובין עצמי אני קורא לו בחיבה "ידע הבשרים", גם כי הגיבור הוא קצב (ולכן בטח יש לו ידע בבשרים), וגם כהומאז' לסרט המצוין ההוא של מייק ניקולס, שעסק במשבר הגבריות של שלהי המהפכה המינית. למרות אי אלו הסתייגויות, אני חיבבתי למדי את "עיניים […]
החמצה גדולה שלפני הקרנת "עיניים פקוחות", סרט הבכורה של חיים טבקמן שיצא אתמול להקרנות מסחריות, לא מוקרן הסרט הקצר (30 דקות) "ואהבת" של חיים אלבום. לא רק ששני הסרטים האלה משלימים זה את זה, שניהם חושפים שני יוצרים צעירים, בוגרים טריים של בתי ספר לקולנוע (אלבום מ"מעלה", טבקמן מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב), שחושפים כשרון […]
ב-1999 הצמא שלי לקולנוע ישראלי הגיע לשיא. אחרי שנים של יובש רציתי כבר שהקולנוע הישראלי יקום לתחייה, יתקשר עם קהל, שיראה וישמע כמו קולנוע בן זמננו. כל סרט שהיה בו אלמנט כלשהו שחיבר אותו לתרבות עכשווית, צעירה, רוקנרולית, מצא חן בעיניי. "צומת וולקן" היה, לפיכך, סרט שהקסים אותי. קיוויתי שהנה, זה הסרט שיפרוץ את הסכר […]
שני סרטים שמעבדים לקולנוע טקסטים לא צפויים. ב"התאום", סרט אימה אמריקאי, זה ספר הזוהר ותהלים. ב"ברוריה", דרמה ישראלית, זו הגמרא. "התאום" שתי שאלות: איך זה שהיינו צריכים לחכות עד היום כדי לקבל סרט אימה יהודי? ואיך זה שכשכבר נוצר סרט כזה הוא מגיע מהוליווד ולא מישראל? הקולנוענים בארץ, ברובם, כה מנותקים מהמורשת והתרבות והדת שלהם? […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 10.9.2007 זו השנה השנייה בה אני מחלק כאן – במסדרונות האחוריים של גיליון "היפים והנכונים" – את פרס אצבע הזהב (כך זה נראה בשנה שעברה). מה שהתחיל בשנה שעברה כשעשוע אלטרנטיבי לפרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע מתחיל להיראות השנה כאופציה למסורת ארוכת שנים. מי יודע, אולי בסוף אף יפוסל הפסלון, שהרי אצבע זקורה […]
מה זה אומר ששלושת הסרטים המצליחים האחרונים בקולנוע הישראלי התרחשו כולם בצפון הארץ ועל ראש הר? ב"אביבה אהובתי" לא יכולתי שלא להיות מוקסם מהשימוש שעשה שמי זרחין בטופוגרפיה ההררית של טבריה ובמסע של גיבורתו במעלה ובמורד העיר (והארץ). ב"בופור" צילם יוסף סידר את המוצב הצבאי באופן כמעט דתי ומיתי על ראש ההר. וב"הסודות" שוב עולה […]
ושוב, בניגוד מוחלט לכל הצהרותיי וכוונותי, התנדף לי חצי שבוע. ביום ראשון, כמדי יום ראשון ראשון של החודש, כתבתי את מדור הקולנוע שלי ל"עלמה". למחרת התקשרו להודיע לי שהעיתון נסגר. זה עיתון הבנות השני שאני משתתף בו ושנסגר. ביום שני ישבתי בוועדת לקטורים שתוצאותיה, לכשיפורסמו, יעשו יום שמח לארבעה עד ששה קולנוענים צעירים. אתמול החרבתי […]
סטיוארט קופלנד, המתופף של פוליס, גדל בביירות בזכות עבודתו של אביו, שהיה דיפלומט בריטי. ב-1982 הוא ראה בבי.בי.סי איך חיל האוויר הישראלי הורס את השכונה בה גדל. מאז הוא שונא את ישראל. עזבו כרגע את השאלה האם ההפצצות היו מוצדקות או לא, נסו רגע להתחבר לתחושה הזאת: לראות את הבית שבו גדלתם מושמד (דוד אופק […]
תגובות אחרונות