פורסם ב"פנאי פלוס", 9.12.2009 השנה ימלאו עשור לקריירה הקוךנועית של ספייק ג'ונז (שנולד בתור אדם שפיגל). אחרי שהיה סקייטר, צלם, ואז במאי קליפים ופרסומות, הוא עבר ב-1999 לבימוי סרטים עלילתיים עם "להיות ג'ון מלקוביץ'”, שיתוף הפעולה הראשון שלו עם צ'רלי קאופמן. אבל זה לא היה הסרט הראשון שהוא תכנן לביים. את הקריירה הקולנועית שלו ג'ונז […]
הקדמה א': איזה סוף שבוע קולנועי מופלא. גם האחים כהן וגם ספייק ג'ונז עולים במקביל (על ספייק ג'ונז תקראו בפוסט הבא). גם "יהודי טוב" וגם "ארץ יצורי הפרא" הם סרטים הנושקים לסוריאליזם והמתרחשים, למעשה, בתוך הדמיון והתודעה של גיבורם. אבל יותר מסתורי: את שניהם הלחין קרטר בורוול, אחד המלחינים המקוריים והמרגשים שעובדים באמריקה, והשותף הקבוע […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 2.12.2009 לא יכולתי שלא להרהר: האם הייתי מתפעל מ"כוכב בהיר" לולא הגעתי כשאני מכיר ואוהב את רוב סרטיה הקודמים של הבמאית, ג'יןן קמפיון? הייתי רוצה להאמין שכן, למרות שבמבט ראשון נדמה שאין קשר ממשי בין הסרט המכופתר והמאופק הזה, וסרטיה הקודמים שעסקו בצורה מוחצנת יותר בתשוקה ובמיניות. לכן, לכאורה, “כוכב בהיר", העוסק […]
זו ההתרשמות הראשונה והמהירה שלי מ"קירות". והנה השנייה: פורסם ב"פנאי פלוס", 2.12.2009 בשנייה הראשונה התבלבלתי מ"קירות". חשבתי שהבטיחו לי משהו אחר. הסרט הזה, שמזדמזם באוויר כבר כמעט שנתיים, תואר בתחילה על ידי יוצריו במשפט "שתי נשים והמון אקדחים", ובדיווחים מצילומיו – שזכו להתעניינות עצומה בזכות העובדה שהוא גם מעניק לנינט את תפקידה הקולנוע הראשון […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 25.11.2009 פעם בשנתיים אני יכול לשוב על המזמור הקבוע: כל העולם משתגע על האחים דארדן ורואה בהם את היוצרים הקולנועיים החשובים ביותר של דורנו, חוץ ממני. מכירים את זה? שסביבכם יש קונסנזוס מוחלט על נושא, ואתם חושבים אחרת, אבל לא מצליחים להבין, מי כאן הפסיכי: הם או אתם? לי זה קורה בשנים […]
אם הוא לא יגנז או יידחה ברגע האחרון, "זומבילנד" (או "ברוכים הבאים לזומבילנד") ייצא בארץ ב-3 בדצמבר. בגלל שזה מתאים לאווירת סרטי האימה של סוף השבוע – וגם כי אני רואה מצווה בלפרסם (כשאני יכול) ביקורת שלושה שבועות לפני הזמן לסרט של מפיצים שלא מוכנים שיכתבו ביקורות על סרטיהם לפני צאתם – זה מבחינתי התזמון […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 18.11.2009 מפלצת של בית איך הפך "פעילות על טבעית" מסרט זול שאף אחד לא רוצה, לסרט הכי מדובר והכי מצליח של השנה? התשובה: סטיבן ספילברג אם החמצתם את כותרות העיתונים בעמודי הבידור באמריקה בחודשים האחרונים, הנה תקצירן: אורן פלי, מעצב משחקי מחשב בן 38 שלפני 20 שנה עזב את ישראל לטובת אמריקה, […]
לא סבלתי כלל מ"חמש שעות מפריז", אבל ממש סבלתי לכתוב עליו. כל ניסיון להפעיל מחשבה ומוח בקשר לסרט הזה – שהמילה היחידה שהצלחתי לנסח בקשר אליו זה "סימפטי" – גרמה לי מצוקה. הסרט נעים כזה, יש בו רגעים עם הומור, רגעים עם רגש, אבל הוא סופר-סטנדרטי. כשניסיתי לחשוב עליו בדיעבד התמלאתי פליאה לגביו. לא הבנתי […]
אני סאקר של סרטים בהם הגיבורים לובשים חולצות של ג'וי דיוויז'ן, בייחוד חולצות שהמסר של הסרט מודפס עליהן בגלוי אני מניח שהייתי מחבב את "500 ימים של סאמר" פי 500 אם הייתי בן 22. אבל בשנים שחלפו מאז שברוני הלב של גיל 22 ראיתי כבר – ובזמן אמת – את "הרומן של אתמול בלילה" ואת […]
בקצרה מאוד: פ. גארי גריי הפך מאחת התקוות הגדולות של הקולנוע האפריקאי-אמריקאי לחלטוריסט די זניח. אמנם, יש לו עין לסטייל, ולכן ב"אזרח שומר חוק", סרטו החדש, יש רגעים של עוצמה ויזואלית שמודבקים לסרט שהוא בראש ובראשונה זניח למדי. ויותר מזה: די בהמי. חולשה ראשונה של הסרט נמצאת בליהוק שלו, של שניים מהשחקנים שאני הכי פחות […]
תגובות אחרונות