זה כמעט עתיק ופיספסתי את זה לגמרי, אבל שווה לקרוא: פטריק גולדסטין מה"לוס אנג'לס טיימס" עושה סדר במי-נגד-מי סביב חרם הקולנוענים על פסטיבל טורונטו, והקרנת ההומאז' שלו לתל אביב. בכל פעם שהוא כותב "ג'ון גרייסון" יש לבטא "אודי אלוני". ובשעה טובה, ביקורות על סרטים ישראליים בטורונטו: מישהו שם נגנב לגמרי מ"קירות". ויש חיבה גם לכיוון […]
זו הפעם השלישית שבה "סינמסקופ" מחלק את פרסי "אצבע הזהב" לסיכום שנת הקולנוע הישראלי. תזכורת: אצבע הזהב תשס"ו (2006). אצבע הזהב תשס"ז (2007) ובתשס"ח (2008) פשוט שכחתי. ועכשיו: המשך…
את הטקסט הבא כתבתי ב-10 ביוני 2009, אחרי שראיתי את "עג'מי" בפסטיבל קולנוע דרום בשדרות. הטקסט המקורי נשאר קבור תחת הריסות הבלוג בגרסתו התפוזית (בקרוב, מבטיחים לי, כל הארכיון יתאחד. יש על מה להתפלל בראש השנה). אז הנה הוא בשידור חוזר. בגלל כל ענייני ראש השנה, הביקורת שלי ב"פנאי פלוס" על "עג'מי" תתפרסם רק בשבוע […]
לפני כמה ימים כתבתי על הטוקבק של דני כהן-סולל בבלוג של קולנוע לב, בו הוא האשים את שרון מימון באי מתן קרדיט נאות לתרומתו לתסריט. מימון, שנמצא עכשיו בסינגפור, כותב עם הצד שלו של הסיפור: לצערי דני בחר לכתוב בבלוג של קולנוע לב שאני עזרתי לו לכתוב את התסריט כאשר ההפך הוא הנכון. […]
זה הטקסט הספונטני שכתבתי מיד אחרי שראיתי את "לבנון" בהקרנת האקדמיה שלו, ב-2 ביוני 2009 (הטקסט קבור עדיין בארכיון הבלוג בתפוז שעדיין לא הועבר במלואו לפלטפורמה הנוכחית. אני מפרסם אותו עכשיו כאן בשנית + התגובות שלכם מאז). הערב הפך "לבנון" לסרט הישראלי הראשון שזוכה בפרס הראשי באחד משלושת הפסטיבלים הגדולים בעולם (קאן, ברלין, ונציה) פורסם […]
המילה הראשונה שכתבתי אחרי שראיתי את "לבנון" היתה "פשששש….". ובכן, ה"פשששש…" ממשיך. "לבנון" הפך הערב לזוכה הישראלי הבכיר יותר בעולם הפסטיבלים הבינלאומי כשזכה לפני פחות משעה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה. וואלה היו הראשונים עם הידיעה, וויינט היו שניים, ואני יצאתי עכשיו מ"עיניים עצומות לרווחה" בסינמטק הרצליה כדי להעלות את הפוסט הזה. הזוכה הבכיר ביותר לפני […]
האם עבר חתול שחור בין שני התסריטאים של "סיפור גדול", שרון מימון ודני כהן סולל? לפני כמה שבועות כתב דני כהן סולל את הטוקבק הזה, בתגובה לפוסט על "סיפור גדול" בבלוג של קולנוע לב: ש. מימון לא כתב את התסריט לבד. לכל היותר הוא עזר לי לכתוב אותו. השחקנים שנבחרו הם אחלה אנשים ואחלה שחקנים […]
האם שמתם לב… 1. שבשקט בשקט, בלי הצהרות ובלי הודעות לעיתונות, כל הסרטים של "ניו ליין סינמה" עברו מפורום פילם לג.ג. זה היה צפוי, האמת. מאז שאולפני וורנר החליטו לבטל את המעמד של "ניו ליין", חברה בת של תאגיד טיים וורנר, מאולפן עצמאי למחלקה בתוך האולפן, כל ההפצה של סרטי ניו ליין עברה לוורנר. וכך […]
אני מנסה להשתמש בבדל האינטרנט שצף כאן כדי להשלים כמה כותרות שהחמצתי בימים האחרונים. ובראש ובראשונה: תוכניית פסטיבל חיפה. בשורה א': אלה סרטי התחרות הישראלית בפסטיבל חיפה: בנא – בימוי: ניב קליינר, הפקה: מרק רוזנבאום, אלי מאירוביץ', איתי תמיר, מיכאל רוזנבאום היו לילות – בימוי: רוני ניניו, הפקה: יונתן ארוך, דקלה ברקאי, משה אדרי, לאון […]
לא ממש הבנתי למה קוראים לסרט "עיניים פקוחות", מישהו יכול להסביר? ביני ובין עצמי אני קורא לו בחיבה "ידע הבשרים", גם כי הגיבור הוא קצב (ולכן בטח יש לו ידע בבשרים), וגם כהומאז' לסרט המצוין ההוא של מייק ניקולס, שעסק במשבר הגבריות של שלהי המהפכה המינית. למרות אי אלו הסתייגויות, אני חיבבתי למדי את "עיניים […]
תגובות אחרונות