זה הטקסט הספונטני שכתבתי מיד אחרי שראיתי את "לבנון" בהקרנת האקדמיה שלו, ב-2 ביוני 2009 (הטקסט קבור עדיין בארכיון הבלוג בתפוז שעדיין לא הועבר במלואו לפלטפורמה הנוכחית. אני מפרסם אותו עכשיו כאן בשנית + התגובות שלכם מאז). הערב הפך "לבנון" לסרט הישראלי הראשון שזוכה בפרס הראשי באחד משלושת הפסטיבלים הגדולים בעולם (קאן, ברלין, ונציה) פורסם […]
המילה הראשונה שכתבתי אחרי שראיתי את "לבנון" היתה "פשששש….". ובכן, ה"פשששש…" ממשיך. "לבנון" הפך הערב לזוכה הישראלי הבכיר יותר בעולם הפסטיבלים הבינלאומי כשזכה לפני פחות משעה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה. וואלה היו הראשונים עם הידיעה, וויינט היו שניים, ואני יצאתי עכשיו מ"עיניים עצומות לרווחה" בסינמטק הרצליה כדי להעלות את הפוסט הזה. הזוכה הבכיר ביותר לפני […]
האם עבר חתול שחור בין שני התסריטאים של "סיפור גדול", שרון מימון ודני כהן סולל? לפני כמה שבועות כתב דני כהן סולל את הטוקבק הזה, בתגובה לפוסט על "סיפור גדול" בבלוג של קולנוע לב: ש. מימון לא כתב את התסריט לבד. לכל היותר הוא עזר לי לכתוב אותו. השחקנים שנבחרו הם אחלה אנשים ואחלה שחקנים […]
האם שמתם לב… 1. שבשקט בשקט, בלי הצהרות ובלי הודעות לעיתונות, כל הסרטים של "ניו ליין סינמה" עברו מפורום פילם לג.ג. זה היה צפוי, האמת. מאז שאולפני וורנר החליטו לבטל את המעמד של "ניו ליין", חברה בת של תאגיד טיים וורנר, מאולפן עצמאי למחלקה בתוך האולפן, כל ההפצה של סרטי ניו ליין עברה לוורנר. וכך […]
אני מנסה להשתמש בבדל האינטרנט שצף כאן כדי להשלים כמה כותרות שהחמצתי בימים האחרונים. ובראש ובראשונה: תוכניית פסטיבל חיפה. בשורה א': אלה סרטי התחרות הישראלית בפסטיבל חיפה: בנא – בימוי: ניב קליינר, הפקה: מרק רוזנבאום, אלי מאירוביץ', איתי תמיר, מיכאל רוזנבאום היו לילות – בימוי: רוני ניניו, הפקה: יונתן ארוך, דקלה ברקאי, משה אדרי, לאון […]
לא ממש הבנתי למה קוראים לסרט "עיניים פקוחות", מישהו יכול להסביר? ביני ובין עצמי אני קורא לו בחיבה "ידע הבשרים", גם כי הגיבור הוא קצב (ולכן בטח יש לו ידע בבשרים), וגם כהומאז' לסרט המצוין ההוא של מייק ניקולס, שעסק במשבר הגבריות של שלהי המהפכה המינית. למרות אי אלו הסתייגויות, אני חיבבתי למדי את "עיניים […]
החמצה גדולה שלפני הקרנת "עיניים פקוחות", סרט הבכורה של חיים טבקמן שיצא אתמול להקרנות מסחריות, לא מוקרן הסרט הקצר (30 דקות) "ואהבת" של חיים אלבום. לא רק ששני הסרטים האלה משלימים זה את זה, שניהם חושפים שני יוצרים צעירים, בוגרים טריים של בתי ספר לקולנוע (אלבום מ"מעלה", טבקמן מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב), שחושפים כשרון […]
ב-1999 הצמא שלי לקולנוע ישראלי הגיע לשיא. אחרי שנים של יובש רציתי כבר שהקולנוע הישראלי יקום לתחייה, יתקשר עם קהל, שיראה וישמע כמו קולנוע בן זמננו. כל סרט שהיה בו אלמנט כלשהו שחיבר אותו לתרבות עכשווית, צעירה, רוקנרולית, מצא חן בעיניי. "צומת וולקן" היה, לפיכך, סרט שהקסים אותי. קיוויתי שהנה, זה הסרט שיפרוץ את הסכר […]
שני סרטים שמעבדים לקולנוע טקסטים לא צפויים. ב"התאום", סרט אימה אמריקאי, זה ספר הזוהר ותהלים. ב"ברוריה", דרמה ישראלית, זו הגמרא. "התאום" שתי שאלות: איך זה שהיינו צריכים לחכות עד היום כדי לקבל סרט אימה יהודי? ואיך זה שכשכבר נוצר סרט כזה הוא מגיע מהוליווד ולא מישראל? הקולנוענים בארץ, ברובם, כה מנותקים מהמורשת והתרבות והדת שלהם? […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 10.9.2007 זו השנה השנייה בה אני מחלק כאן – במסדרונות האחוריים של גיליון "היפים והנכונים" – את פרס אצבע הזהב (כך זה נראה בשנה שעברה). מה שהתחיל בשנה שעברה כשעשוע אלטרנטיבי לפרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע מתחיל להיראות השנה כאופציה למסורת ארוכת שנים. מי יודע, אולי בסוף אף יפוסל הפסלון, שהרי אצבע זקורה […]
תגובות אחרונות