״מפלה״, ביקורת
אל פצ׳ינו, ״מפלה״. כל העולם במה
״בירדמן״, ג׳וליאן מור ואדי רדמיין זכו בפרסי גילדת השחקנים
״בירדמן״. זכה בפרס שלא הימרו עליו, הפסיד את הפרס שכן הימרו עליו
הטוויטר שלי השתגע אתמול. אחרי הזכייה של ״בירדמן״ בפרס איגוד המפיקים – זכייה שאף מומחה אוסקר לא חזה – כל כתבי האוסקר האמריקאים בטוויטר התחילו להעלות גמגומים בקשר לסיכוייו של ״בירדמן״ מול ״התבגרות״ באוסקרים. המון משפטים שהמשמעות של כולם היתה ״אין לנו מושג!״. ובכן, אחרי הזכייה של ״בירדמן״ הלילה גם בפרס האנסמבל בטקס גילדת שחקני המסך (SAG), הוא הופך למועמד המוביל.
אבל רגע, לא כל כך מהר. זוכרים את ״אפולו 13״? הוא זכה בפרס גילדת המפיקים ובפרס האנסמבל בסא״ג והפסיד את האוסקר ל״לב אמיץ״. ״מיס סאנשיין הקטנה״? אותו דבר: זכה אצל המפיקים והשחקנים, והפסיד את האוסקר ל״השתולים״ של סקורסזי. ב-2001 ״נפלאות התבונה״ זכה באוסקר בלי שהוא זכה לפני כן בפרסי המפיקים והשחקנים. וכנ״ל עם ״מיליון דולר בייבי״ ב-2004. כלומר, שזו עדיין לא תחזית מושלמת (כפי שכתבתי אתמול: פרסי הסא״ג הם חזאי אוסקר גרועים). כך שאנחנו נמצאים בשלב מותח במירוץ לאוסקר, בו ״בירדמן״ נראה כעוקף את ״התבגרות״, אבל רק כשנראה מי יזכה בפרס גילדת הבמאים בעוד שבועיים נוכל לדעת בוודאות מה יקרה באוסקר. הם החזאים הכי טובים.
״בירדמן״ עוקף את ״התבגרות״ בדרך לאוסקרים. וגם: מי מרים מנופי תאורה באמצע רמת אביב ג׳?
אלחנדרו גונזלס איניאריטו עוקף את ריצ׳רד לינקלייטר וזוכה הבוקר בפרס גילדת המפיקים
חשבתם כבר שהאוסקר לסרט הטוב ביותר בכיס של ״התבגרות״? האמנתם לי כשכתבתי ש״משחק החיקוי״ נושף בעורפו? ובכן, ערבבו את הקלפים מחדש, המשחק רק עכשיו מתחיל. הבוקר זכה ״בירדמן״ (״Birdman״) סרטו של אלחנדרו גונזלס איניאריטו בפרס גילדת המפיקים. פרסי גילדת המפיקים הם חזאים מצוינים של האוסקרים. לא מוחלטים (אם היה חזאי אחד מוחלט, לא היה לנו מתח בתחרות, לכל פרס – גם זה עם אחוזי ההתאמה הגדולים ביותר מול האוסקר, יש פקשושים), אבל מצוינים. ב-25 השנים שבהם הפרס הזה מחולק, 18 סרטים זכו חודש אחר כך באוסקר לסרט הטוב ביותר.
מי שרוצה להמעיט בערכו של פרס גילדת המפיקים כחזאי אוסקר יכול הבוקר לעשות זאת continue reading…
צפו ב״שיחת הטלפון״, הסרט הקצר שמאיים על ״איה״ באוסקרים
סאלי הוקינס ב״שיחת הטלפון״. תנצח את ״איה״?
חזאי האוסקר חלוקים ביניהם בשלב זה סביב הרבה מאוד קטגוריות. אבל בשלב זה יש ביניהם קונסנזוס: גם אן תומפסון וגם סקוט פיינברג חושבים שהסרט שיזכה באוסקר בקטגוריית הסרט הקצר יהיה ״שיחת הטלפון״ הבריטי, ולא ״איה״ הישראלי. ״שיחת הטלפון" בוים על ידי מט קירבי ובתפקידים הראשיים מופיעים סאלי הוקינס (״יסמין הכחולה״) וג׳ים ברודבנט (בקולו בלבד). הוקינס מגלמת את דמותה של הת׳ר, מתנדבת בארגון המספק שירות תמיכה נפשית טלפונית. בוקר אחד היא מקבלת טלפון מגבר מבוגר שמודיע לה שהוא לקח כמות גדולה של כדורים. המשותף בין ״שיחת הטלפון״ ובין ״איה״ הוא זה שעיקר הסרטים נסוב סביב דיאלוג בין שני שחקנים. אז נכון ש״שיחת הטלפון״ הוא סרט ששחקניו מוכרים יותר, אבל אני חושב ש״איה״ טוב יותר ועדיין יש לו סיכוי להפתיע ולזכות ב-22.2.
את ״שיחת הטלפון״, שזכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל טרייבקה בשנה שעברה, ניתן לראות כעת במלואו. הנה הוא (מומלץ להעביר למסך מלא):
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 22.1.2015
גם השבוע אני מלקט שבועיים של סרטים חדשים, וגם השבוע סרט חדש במקום הראשון, וגם השבוע זהו סרט ישראלי. הקונסנזוס הביקורתי סביב ״הגננת״ די מוחלט (תומר קמרלינג מתבקש לגשת למזכירות), והוא מצליח ב-12 עשיריות הנקודה את ״את לי לילה״. אלא שבשבועיים שחלפו מאז בכורת ״את לי לילה״ קרה לסרט דבר מעניין: בסוף השבוע הראשון הביקוש באולמות היה דליל. זה לא נדיר: המבקרים מתלהבים, אבל הקהל לא מגיע. באותו סוף שבוע ״חטופה 3״ מילא את כל האולמות. אבל לאט לאט, האולמות של ״את לי לילה״ התחילו להתמלא. עם כל הכבוד למבקרים, זה הפה-לאוזן של הקהל שמוכר כרטיסים, ו״את לי לילה״ הוא כנראה הסרט עם תגובות הפה-לאוזן הכי טובות שיש בארץ כרגע (לפחות מאז הסרט הקודם עם דאנה איבגי).
ואז באמצע השבוע האחרון, זה קרה:
סינמסקופ ברדיו הקצה, תוכנית #20 (״צלף אמריקאי״, ״הגננת״, האלבום השחור של הביטלס)
האזינו לתוכנית של היום, או הורידו את הקובץ.
או: לחצו על הנגן, ודלגו בין האייטמים לפי האינדקס המצורף.
תוכן העניינים:
0:00: מחווה למוזיקאית ענת דמון, שנפטרה היום לפני שש שנים. ענת הוציאה ב-2003 דיסק יפהפה בשם ״Falling״ שהפיק רן שם טוב (איזבו), היא היתה לתקופה המנהלת של רוקפור, והיתה ממקימי הלייבל ״אנובה״. ב-2009, בגיל 45, היא נפטרה מסרטן. ואנחנו במשפחה שלנו אהבנו אותה מאוד. אז אני מנגן שיר מקסים שלה לכבודה ולזכרה.
7:40: ״צלף אמריקאי״, הסרט של קלינט איסטווד, הפסיק להיות סרט והפך לתופעה. אחרי סוף שבוע שבו הסרט הכניס 105 מיליון דולר, המבקרים באמריקה ובישראל התחילו לתהות מה סוד הקסם. מאשימים את הסרט שהוא גזעני, מאשימים את הקהל שרץ לראות אותו שהוא ימני, ואני חושב שזו תשובה קלה מדי ופשטנית. יש לכך סיבות אחרות לחלוטין, והסרט אינו כה פשטני כמו שמציגים אותו. אז אני קצת מסנגר על ״צלף אמריקאי״, אבל אני לא מחבב את הסרט במיוחד – בגלל הקולנוע שלו, לא בגלל הפוליטיקה.
29:30: ״הגננת״ של נדב לפיד (״השוטר״). ביקורת מקיפה תתפרסם בקרוב. אבל אני אוהב את הסרט הזה מאוד, אפילו מעריץ אותו. כרגע אני רק רוצה לשאול: האם כל אחד יכול ליהנות מהסרט הזה, או שרק מי שאוהב אמנות גבוהה, או שירה, יוכל להעריך אותו?
43:36: כמה מילים על ״פרינסס״, סרטה של טלי שלום עזר, שכבר זכה בפרסים בפסטיבל ירושלים ויוקרן בסוף השבוע בתחרות הבינלאומית בפסטיבל סאנדאנס. והשמעה חוזרת של השיר היפה מתוכו, של ישי אדר ועלית אבנר מריוט.
53:00: מה זה ״האלבום השחור של הביטלס״? continue reading…
הסרטים הישראליים הכי מסקרנים של 2015
החודש הראשון של 2015 בעיצומו, ותעשיית הקולנוע הישראלית במתח. היוצרים שכבר גמרו לצלם את סרטם מחכים לקבל תשובות סופיות מהפסטיבלים, ולהשתבץ בלו״ז ההפצה של המפיצים הישראליים, להתחיל לקבל מושג איך הסרט שלהם עובד. ובמקביל, קבוצה לא קטנה של יוצרים נמצאת עכשיו בצילומים. אחרי שנת השיא שהיתה 2014, עם 1.7 מיליון כרטיסים לקולנוע ישראלי, עם נוכחות חסרת תקדים בפסטיבל קאן (שישה סרטים!), עם מועמדות ל״גט״ בגלובוס הזהב, ובעיקר עם מקבץ מפואר של סרטים מעולים (שחלקם פוגשים את הקהל רק עכשיו: ראו את ״את לי לילה״ שצובר יותר ויותר קהל משבוע לשבוע; או את ״הגננת״, אחת היצירות הייחודיות והמרשימות של הקולנוע הישראלי, שייצא בסוף השבוע הקרוב, או את ״בורג״, סרט קטן וחכם, שייצא בקרוב; או ״עמק״ שכבר זכה בחיפה או ״פרינסס״ שיוקרן בשבוע הבא בפסטיבל סאנדאנס; ״בן זקן״ שהוקרן בירושלים ויוקרן בפסטיבל ברלין הקרוב).
כדי לנסות להבין איך תיראה שנת הקולנוע הישראלי 2015, קיבצתי רשימה של הסרטים שהכי מסקרנים אותי, שאמורים לצאת לאוויר העולם (או האולם) בשנה הזאת, בין אם לפסטיבלים, להקרנות אקדמיה או ממש כבר להפצה מסחרית. אני מתעלם ברשימה מהסרטים שכבר התחרו על פרסי אופיר ובפסטיבלים ב-2014 ועדיין לא הופצו מסחרית.
אלה הסרטים שהכי מסקרנים אותי, ושנראה לי (כרגע) שיהיו הכי בולטים השנה. לכמה מהם אנחנו מצרפים כאן צילומים ראשונים בהופעת בכורה בלעדית:
1.
״המילים הטובות״ של שמי זרחין. ארבעה גיבורים על ציר ירושלים-מרסיי-אלג׳יר
״המילים הטובות״, שמי זרחין
שלוש שנים אחרי ״העולם מצחיק״ חוזר שמי זרחין עם סרט חדש. הסרט הקודם הכיל הופעות אורח של כמעט כל שחקני ישראל, וההפקה נראתה כמו מסיבת עיתונאים אחת ארוכה. הסרט החדש, לעומת זאת, מתאפיין בהפקה אינטימית שמעט מאוד עליה ידוע, למעט העובדה שאחרי שני סרטים בטבריה, זרחין ממקם את סרטו החדש בירושלים, במרסיי ובאלג׳יר. התקציר הרשמי, באתר של מיזם הקולנוע בירושלים, מתאר את הסרט כך: ״ארבעה צעירים יוצאים למסע בעקבות סוד גדול מן העבר, שגילויו הפתאומי מעמיד את חייהם במבחן. בדרכם מירושלים לפריז, למרסיי ולבסוף אף לאלג'יר, עוברים הגיבורים דרך ארוכה וסהרורית, רצופת הפתעות, צחוק ודמע.״ ״המילים הטובות״ הוא קופרודוקציה ישראלית קנדית, בהפקת טליה קלינהנדלר ואסנת הנדלסמן-קרן, שגם הפיקו את ״העולם מצחיק״. הרמז היחידי שאני פולה משלל הרמזים הוא השם, שמחזיר את זרחין לשיריו של נתן אלתרמן, שעמדו במרכז ״הכוכבים של שלומי״. ויש גם תמונה ראשונה, המופיעה כאן בהופעת בכורה.
תגובות אחרונות