בכל שנה אותו סיפור: הגלובוסים אמורים להוות איזושהי אינדיקציה לאוסקרים, אבל אף פעם לא ברור איזו. הרי הם מעמידים עשרה סרטים כמועמדים ולא חמישה. הם מפרידים בין קומדיות ודרמה. והם בכלל גוף קיקיוני, שרק רוצה להתחנף לכוכבים, ולכן צריך לקחת את המועמדויות שלהם לקלינט איסטווד (שיר), אנג'לינה ג'ולי (שחקנית – דרמה) וטום קרוז (שחקן משנה) בעירבון מוגבל. כמו כן, כבר למדנו שהגלובוסים כמעט ולא מנבאים כלום מבחינת הזוכים, למעט 50 אחוז מפרסי המשחק. זה פחות או יותר ממוצע הקליעה שלהם. אבל הם כן מהווים איזשהו אינדיקטור. והעובדה שהם זוכים לתשומת לב תקשורתית היא בעלת השפעה בוודאי על חברי האקדמיה. אלה מביניהם שעוד לא ראו את "רייצ'ל מתחתנת" (שאגב, יוקרן מחר בסינמטק תל אביב) עשויים לשים לב לסרט הזה בזכות המועמדויות שלו לגלובוס.
אז מה, יש באמת סיכוי ש"נער קריאה" ו"חלון פנורמי", שניהם סרטי קייט ווינסלט, יזכו שניהם למועמדויות לאוסקר, כמו בגלובוס הזהב? עד כה הרושם היו ש"חלון פנורמי" בוודאות יהיה מועמד ו"נער קריאה" ישאר בחוץ.
והאם גם האוסקרים יפנו עורף ל"האביר האפל", כמו בגלובוסים?
אתם קולטים שאליבא דגלובוס הזהב "רעם טרופי" היה סרט יותר טוב מ"האביר האפל"?
והגלובוסים ממשיכים להנציח את הרושם המוטעה ש"פרוסט/ניקסון" הוא סרט טוב.
אבל ש"מילק" לא.

ובקטגוריית הסרט הזר? אני מניח שבגלובוסים יזכה "לאהוב אותך מאז" ובאוסקרים יזכה "גומורה".

=====

ציטוט היום. ארי פולמן לוויינט, אתמול: "הקרנו את הסרט במקומות שבהם חוץ מכף רגלו של ערן קולירין, אף ישראלי אחר לא דרך שם קודם. זה קשה, כל בוקר אני קם בעיר אחרת ומנסה להבין איפה אני".

======

יום לפני גלובוס הזהב בחרו מבקרי הקולנוע של ניו יורק ב"מילק" של גאס ואן סאנט לסרט השנה שלהם. "ואלס עם בשיר" בחוץ. הרשימה המלאה.

=======

ג'רי לואיס יקבל בטקס האוסקרים פרס על פעילותו ההומנטרית. הגיעה העת להוקרה המאוחרת של ג'רי לואיס, קומיקאי ובמאי שהאמריקאים עדיין לא ממש מעריכים.
מצד שני, לא הייתי מודע לכך שיש מחאה נגד לואיס באמריקה. ניקי פינק מדווחת שההחלטה להעניק ללואיס פרס הוקרה מכעיסה את אירגוני זכויות האדם בשל רצף התבטאויות נגד הומואים מצד לואיס בתקופה האחרונה.
ועוד מפינק: היא מדווחת שמפיקי האוסקרים בחרו מנחה, שמו עדיין לא פורסם, והוא לא מגיע מעולם הטלוויזיה או הסטנד-אפ ושהוא לא יעשה מונולוג פתיחה כמקובל. נו, מי זה יהיה? ניחושים? וויל סמית?

=======

אבל…. הנה מתחילות הצרות. כבר חצי שנה שגילדת השחקנים (SAG) מנהלת מו"מ עם אולפני הקולנוע לחידוש החוזה שלהם שתוקפו פג בקיץ שעבר, ולאורך כל התקופה הזאת שלחו ראשי הגילדה מסרים מרגיעים שאין בכוונתם לשבות. עכשיו, רגע לפני שקדחת האוסקרים משתלטת על הוליווד, יוצאת הגילדה בהכרזה היא תקיים הצבעה בין חבריה האם להכריז על שביתה בסוף ינואר, ולהחרים את האוסקרים. כזכור, שביתת התסריטאים בשנה שעברה – והסולידריות מצד השחקנים – הביאה לביטול טקס גלובוס הזהב.

זה קורה ברגעים אלה:

"ואלס עם בשיר" מועמד לסרט הזר, אבל לא מועמד באנימציה. כל השאר מיד.

Best Director
Danny Boyle – Slumdog Millionaire
Steven Daldry – The Reader
David Fincher – The Curious Case of Benjamin Button
Ron Howard – Frost/Nixon
Sam Mendes – Revolutionary Road

Best Foreign Language Film
The Baader Meinhof Complex
Gomorrah
I've Loved You So Long
Waltz with Bashir
Everlasting Moments

Best Original Score
Defiance
The Curious Case of Benjamin Button
Slumdog Millionaire
Frost/Nixon
Changeling

Best Animated Film
Bolt
Kung Fu Panda
Wall-E

Best Actor – Musical or Comedy
Javier Bardem — Vicki Cristina Barcelona
Colin Farrell – In Bruges
James Franco — Pineapple Express
Brendan Gleeson – In Bruges
Dustin Hoffman – Last Chance Harvey

Best Supporting Actor
Tom Cruise – Tropic Thunder
Robert Downey Jr. – Tropic Thunder
Ralph Fiennes – The Duchess
Philip Seymour Hoffman – Doubt
Heath Ledger – The Dark Knight

Best Actor – Drama
Leonardo DiCaprio – Revolutionary Road
Frank Langella – Frost/Nixon
Sean Penn – Milk
Brad Pitt – Benjamin Button
Mickey Rourke – The Wrestler

Best Actress – Drama
Anne Hathaway – Rachel Getting Married
Angelina Jolie – Changeling
Meryl Streep – Doubt
Kristen Scott Thomas – I've Loved You So Long
Kate Winslet – Revolutionary Road

Best Motion Picture
The Curious Case of Benjamin Button
Frost/Nixon
Reader
Revolutionary Road
Slumdog Millionaire

Best Motion Picture – Musical or Comedy
Burn After Reading
In Bruges
Happy-Go-Lucky
Mamma Mia
Vicky Cristina Barcelona

Best Actress – Musical or Comedy
Rebecca Hall – Vicki Cristina Barcelona
Sally Hawkins – Happy-Go-Lucky
Francis McDormand – Burn After Reading
Meryl Streep – Mamma Mia
Emma Thompson – Last Chance Harvey

Best Supporting Actress
Amy Adams – Doubt
Penelope Cruz – Vicky Cristina Barcelona
Viola Davis – Doubt
Marisa Tomei – The Wrestler
Kate Winslet – The Reader

Best Screenplay
Simon Beaufoy – Slumdog Millionaire
David Hare – The Reader
Peter Morgan – Frost/Nixon
Eric Roth – The Curious Case of Benjamin Button
John Patrick Shanley – Doubt

Best Original Song
"Down to Earth" — WALL-E
"Gran Torino" – Gran Torino
"I Thought I Lost You" — Bolt
"Once in a Lifetime" — Cadillac Records
"The Wrestler" — The Wrestler

פרסי גלובוס זהב יחולקו ב-11 בינואר. המועמדים לאוסקר יוכרזו ב-22 בינואר.

ממש תכף: המועמדים לגלובוס הזהב. אני אפרסם אותם. ניקי פינק לא.

======

אחרי שבשבת ראיתי את האולמות המלאים בהקרנות של "בולט" ציפיתי למצוא ביום שלישי הודעה לעיתונות שתדווח על המספרים שוברי השיאים שעשה הסרט. לא הגיעה כזאת. ואכן, שום שיא לא שנבר. למעשה, "בולט" עשה עסקים שגרתיים למדי: רק קרוב ל-20,000 צופים בסוף השבוע הראשון. אם כבר אז ההפתעה הגדולה של סוף השבוע היתה אחרת: "ההחלפה", של קלינט איסטווד, הביא בסך הכל כ-2,000 צופים פחות מ"בולט" והגיע לאיזור ה-17,000 כרטיסים. מרשים מאוד בהתחשב בעובדה שזה סרט של שעתיים וחצי.
וגם: "קוונטום של נחמה" חצה את קו 150,000 הצופים, ו"שבעה" – זה די מדהים – עבר את ה-200,000.

זהו חלק שני ואחרון של פרויקט פרלוב שלי היום.
1. דוד פרלוב, יוסי בנאי, דורון רוזנבלום, קובי אור (2006)
2. "לצלם את המרק" (2007)
3. "יומן מעודכן" (2001)

4. "הרחוב של פרלוב". משנת 2003, חודש לפני הראיון ההוא, עיון בצילומי הסטילס של פרלוב:

continue reading…

בנובמבר 2003 הלכתי לראיין את דוד פרלוב לרגל תערוכת צילומים שלו שנפתחה. שנים שתכננתי לקיים עם פרלוב ראיון מקיף ותמיד המניעות עצרו אותי. כקולנוען וכמורה, חשתי שפרלוב הוא מבכירי האמנים החיים בישראל ומשהו בנוכחותו גרם לי שיתוק. לכן תכננתי שלפני שאראיין אותו סוף סוף אעשה עבודת הכנה מקיפה ורצינית. ואז, כפי שקורה בחיים, הגיעה ההצעה בבוקר להיפגש איתו באותו ערב, כי למחרת הוא טס לברזיל. וכך, אחרי שנים של תכנונים ורצונות וצפייה וקריאה, הגעתי אליו בחיפזון, בלתי מוכן כלל לשיחה אינטליגנטית. אני הייתי מאוד לא מרוכז, וכך גם הוא. השיחה יצאה מעט סהרורית, לא ממוקדת. לא ממש ידעתי מה לעשות איתה. חשבתי שאחכה חודש, עד שובו מברזיל, ואשב איתו פעם נוספת, הפעם מוכן קצת יותר. ואז, שוב החיים הגיעו ועירבבו לי את התוכניות. חודש אחרי פגישתנו פרלוב נפטר, והשיחה הלא ממוקדת שלנו הפכה לפעם האחרונה בה התראיין לעיתונות (ארבע שנים לפני כן, בועז כהן קיים איתו ראיון הרבה יותר קוהרנטי משלי). המפגש ההוא הפך לכתבה ב"העיר", שבסופו של דבר הכילה כמה רגעים של חסד.
בשבת ימלאו חמש שנים למותו של פרלוב. הערב ב-20:30 אציג את סרטו "הגלולה" בסינמטק הרצליה.

דוד פרלוב, הראיון האחרון. התקיים ב-10 בנובמבר, 2003. פורסם ב"העיר", 18 בדצמבר 2003.
continue reading…

תייקו תחת "פשששש…". אבל ממש ממש "פשששש….". איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס בחר ב"וול-E" כסרט השנה שלו. סגנו לכתר: "האביר האפל". אבל שימו לב: סרט האנימציה הטוב של השנה? "ואלס עם בשיר". סרט התעודה הטוב של השנה? "איש על חבל", ובמקום השני: "ואלס עם בשיר". המועמדות לאוסקר היא כבר עניין ודאי וסופי וחתום ונעול, הדילמה היחידה היא האם תהיה ל"בשיר" שתי מועמדויות (על סרט זר וסרט אנימציה) או רק מועמדות אחת (ואז: באיזו קטגוריה). מרשים ומרגש מאוד.

======

וגם זה "פשששש…." לא קטן בפני עצמו (ואני מתעכב על זה למרות שכמעט כל עיתון ואתר כבר כתב על זה, כי זו חתיכת בשורה): ג'יי לנו הולך לקבל טוק-שואו יומי ברשת אן.בי.סי ממאי בכל ערב ב-22:00. יש לבשורה הזאת כל כך הרבה משמעויות. הראשונה היא עדות למשבר שתוקף גם את תעשיית הטלוויזיה האמריקאית: טוק שואו יומי בפריים טיים? במשבצת שהיתה שמורה לדרמות הכי יוקרתיות של הרשת ("אי.אר" למשל)? אבל זה יותר מזה: הרי התחושה היתה שג'יי לנו ואן.בי.סי הפכו לצ'ילבות איומות אחרי שהוחלט לא לחדש את חוזהו ב-2009 ולהציב במקומו את קונן אובריאן. כבר שנה שג'יי לנו יורד על אן.בי.סי בתוכנית שלו, וכבר שנה שכולם מהמרים שהוא יחתום באיי.בי.סי וינסה משם להביס גם את קונן וגם את לטרמן, ובסוף הוא נשאר באן.בי.סי? משונה. זה אומר מן הסתם שהרשת שילמה לו המון כסף (ועדיין, בוודאי, פחות באופן משמעותי ממה שהיה עולה להם להפיק עונה נוספת של "אי.אר"). אבל הקטע שהכי מעסיק אותי: תחשבו כמה זה בטח מבאס את קונן אובריאן. הוא כבר חודשים סופר לאחור לקראת המעבר שלו ללוס אנג'לס, לכבוש את משבצת הלייט-נייט של 23:30, במקום להיתקע עם תלמידי הקולג' הסהרוריים של חצות וחצי, והנה רגע לפני שזה קורה הוא מגלה שלמרות הכל הוא ימשיך להיות מופע ההדרן של ג'יי לנו, ממש כפי שהוא כעת, ולא המנה הראשית והעיקרית.

ובינתיים, בניו יורק, ג'ימי פאלון מתכונן לרשת את המשבצת של קונן בחצות וחצי, החל במרץ 2009, והוא השיק אתמול לפנות בוקר מופע חימום אינטרנטי: וידיאו בלוג יומי. בווידיאו הראשון הוא מציג את האולפן ממנו הוא משדר וחושף את הלהקה – המאוד מפתיעה (גם כן סוג של "פשששש…") – שתלווה אותו.

איגוד מבקרי רשתות השידור (כלומר, 200 מבקרי הקולנוע המופיעים בתוכניות טלוויזיה) פרסם לפני שעה את מועמדיו לפרס סרט השנה (שיחולק ב-8 בינואר). העסק מתחיל להיות מעניין: "ואלס עם בשיר" קיבל מועמדות כפולה – גם בקטגוריית סרט האנימציה וגם בקטגוריית הסרט הזר. בקטגוריית סרט האנימציה, למשל, יתחרה ארי פולמן ב"וול-E", "בולט", "מדגסקר 2 ", ו"קונג פו פנדה". מעניין לא פחות: מבין ששת הסרטים המועמדים לפרס הסרט הזר, רק "ואלס עם בשיר" ו"גומורה" כשירים גם להתמודד על האוסקר (כל השאר אינם הנציגים הרשמיים של מדינתם).

ובשאר הקטגוריות שאינן קשורות לישראל: מירב המועמדויות הם של "מילק" ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן". עשרה סרטים מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר: "ההחלפה", "בנג'מין באטן", "האביר האפל", "ספק", "פרוסט/ניקסון", "מילק", "נער קריאה", "נער החידות ממומבאי", "וול-E" ו"המתאבק".

בגלל שאיגוד מבקרי הקולנוע הטלוויזיוניים מכיל יצורים בעלי טעם עממי הדואגים לרייטינג הם הוסיפו השנה קטגורייה חדשה: סרט האקשן של השנה.

רשימת המועמדים המלאה.

=========

בשורות טובות: על פי פטריק גולדסטין מה"לוס אנג'לס טיימס" (עיתון בפשיטת רגל החל מאתמול) מדווח שהאקדמיה החליטה לחזור בה מההחלטה לפסול את הפסקול של "האביר האפל" מהתמודדות על האוסקר. סיכוייהם של האנס זימר וג'יימס ניוטון האוורד לזכות באוסקר השנה זינקו הרגע פלאים.

========

אנטונלו גרימלדי, הבמאי של "אי של שקט"

די.וי.די ליום שלישי: האם "מראדונה של קוסטוריצה" שובר שיא? הסרט מגיע השבוע לספריות הדי.וי.די חודשיים וחצי אחרי שיצא לבתי הקולנוע. לדעתי זה חלון הזמן הכי קצר הזכור לי בין יציאה לקולנוע ויציאה לדי.וי.די.

אבל לצידו יוצא גם "אי של שקט", שיצא בארץ ב-31 ביולי. אמנם ארבעה חודשים וחצי בין הקולנוע לדי.וי.די הוא החלון הממוצע בימים אלה, אבל כנראה שהסרט לא הצליח להחזיק מעמד לאורך זמן על המסכים. הערכתי ש"אי של שקט" יזכה להצלחה יותר משמעותית במכירת הכרטיסים, יחזיק מעמד על המסכים ולא יגיע כל כך מהר לספריות. עכשיו כשהסרט בספריות אולי אממש את זממי ואוכיח שאם מורידים את כל הסצינות שלא מתרחשות בגינה שמול בית הספר הסרט הופך ליצירת מופת, וכלום מהעלילה לא נפגע.
ל"אי של שקט" יש בונוס נחמד: סרטון בן 21 דקות על הפקת הסרט, הכולל התעכבות על סצינת הסקס שאני חשבתי שהיא "גרועה" והוותיקן בכלל עשה עליה סלטות של זעם. הסופר, שעל ספרו מבוסס הסרט, מסביר למה הסצינה הזאת חשובה וקריטית בעיניו ולמה הוא מקווה שהיא לא תיחתך מהסרט הסופי (היא לא). כשמדברים על הסצינה, נני מורטי קם ומסתלק. קטע חביב נוסף מתמקד בהופעת האורח הקטנטונת של רומן פולנסקי. אבל מה שאותי שיעשע זה לראות את במאי הסרט, אנטונלו גרימלדי, גבר גדל גוף עם אף עצום מידות, שבתמונה הנ"ל הזכיר לי את דובי, אלף-הבית מ"הארי פוטר".

מתוך הסרט של אתגר קרת ושירה גפן ב"סיפורים על זכויות אדם" שיוקרן מחר בפריז

מחר (רביעי) יתקיים בפריז אירוע במלאת 60 שנה להצהרת זכויות האדם. לרגל המאורע הופק סרט קולנוע באורך מלא בשם "סיפורים על זכויות אדם", המכיל 22 סרטים קצרים, כל אחד באורך 3 דקות שיוקרן מחר באירוע (הסרט כבר הוקרן בבכורה עולמית בריו דה ז'נירו ב-18 בנובמבר). את הסרטים ביימו קולנוענים מכל העולם. את ישראל מייצגים בפרויקט אתגר קרת ושירה גפן, שביימו סרטון בשם "ומה איתי?". במאים נוספים המשתתפים בפרויקט: האני אבו-אסד (פלסטין), סרגיי בודרוב (רוסיה), ז'אן קיה ג'יה (סין), אידריסה אוודרגו (בורקינה פאסו), וולטר סאלס ודניאלה תומאס (ברזיל), פבלו טרפרו (ארגנטינה), אבדרחמן סיסאקו (מאוריטניה), אפיצ'טפונג ווירסתקול (תאילנד) ויסמילה זבאניץ' (בוסניה).
מפריז הסרט ינדוד ברחבי בירות אירפה. מתי יגיע לישראל? לא ברור.

continue reading…