החמצתי כמה כותרות מעולות אתמול, הנה הדבקת פערים:

– האחים כהן ממשיכים לעיבוד ספרותי נוסף, גם הפעם בתיווכו של המפיק סקוט רודין. האחים יעבדו לתסריט ויביימו את "איגוד השוטרים היידים" של מייקל שייבון – או כמו שג.ג בטח יקראו לסרט כשייצא באזור 2010: "שוטרים קשוחים". הסרט הבא של האחים כהן, "Burn After Reading", כבר כמעט גמור וייצא בהמשך 2008. כעת יהיה מעניין לראות האם הם יביימו את "איגוד השוטרים היידיים" כסרטם הבא, או שבכל זאת יביימו קודם את הסרט שאותו תכננו לביים, "A Serious Man" על פי תסריט מקורי שלהם. "A Serious Man" עוסק בפרופסור יהודי שנישואיו מתפרקים וחייו מתפוררים והוא מחליט לחזור בתשובה. "איגוד השוטרים היידים" מדמיין תעלומת רצח בעולם חלופי בו הוקמה מדינת היהודים לא בישראל אלא אי שם בערבות הקפואות של אלסקה. אחד מהם בטח ייצא ב-2009 והשני ב-2010, אבל לא ברור מי יבוא קודם.
קראו כאן ראיון עם מייקל שייבון מהקיץ האחרון, כשיצא ספרו.
קראו כאן את הפרק הראשון בעברית של "איגוד השוטרים היידים".
בקרו כאן בבלוג הספרים של הסופרת איילת ולדמן, אשתו ילידת ישראל של שייבון.

– לפני כשבוע פרסמתי את זה כשמועה שהגיעה אליי, מאתמול יש כבר הודעה לעיתונות. סינמטק חדש יוקם השנה בחולון. מור אלדר, לשעבר מקולנוע לב, היא המנהלת.

– דה מרקר קפה קרס, והבלוג הממכר "ולווט אנדרגראונד" עבר באופן זמני להתארח בבלוג השני של דבורית שרגל. ושם קראתי ש:

– דב אלפון יהיה עורך "הארץ". איזו כותרת מפתיעה ומסקרנת. קפטן אינטרנט המקורי, ונשיא מועדון מעריצי מיכאלה ברקו, משתלט על העיתון כולו.

===============

איזה רעיון חינני, עליי לגנוב אותו בהקדם: אנשי הבלוג 23/6 עשו לייב-בלוגינג תוך כדי הקרנת הסרט "Fool's Gold" של מתיו מקונהיי וקייט הדסון. (ויה ג'ף וולס).

===============

אין כמו איזה סקנדל סקס עסיסי לפתוח איתו את הבוקר. העיתונות בהונג קונג ובסין חוגגת על הפרשה הזאת כבר מתחילת השבוע, אבל אני קראתי על זה רק אמש. השחקן ההונג קונגי הצעיר אדיסון צ'ן שלח את המחשב שלו לתיקון והטכנאי מצא עליו 1,300 תמונות שצילם בזמן שקיים מערכות יחסים עם שפע שחקניות הונג קונגיות אחרות. כל 1,300 התמונות הגיעו תוך דקות לאינטרנט.
אחת השחקניות המצולמות שם בעירום היא ג'יליאן צ'אנג, חצי מצמד הפופ לכל המשפחה "טווינז", שהתנצלה שלשום בפני מעריציה. בסין, מתברר, יש חוקים נוקשים נגד מעשי זימה ואנטי-דקדנטיות, ולכן גם המשטרה וגם השר הממונה על אכיפת החוקים האלה מעורבים בפרשה. צ'ן טס לאמריקה עם פרוץ הפרשה. התקשורת הסינית מדווחת שנראה שהקריירה של אדיסון צ'ן הגיעה לסופה בעקבות הסקנדל, ושלא מעט חברות שהוא השתתף בפרסומות שלהן ביטלו את החוזים איתו. הוא פוטר מסרט שהוא הצטלם לו, בהפקת סטיבן צ'או, ועכשיו יצולמו הסצינות שלו מחדש עם שחקן אחר. ואפילו אולפני וורנר הודיעו ב"וראייטי" שהם בוחנים מחדש את הסצינות בהשתתפותו ב"האביר האפל" של כריסטופר נולן, בו השתתף בכמה סצינות. צ'ן גם היה אחד המדבבים לסינית של "שרק השלישי".
האתר "הוליווד גריינד" מפרסם לא מעט מהתמונות האלה, בתוספת סיקור עקבי של הפרשה, שכוללת לא מעט מכוכבניות אסיה.

במרץ 2007 פרסמה מיה פארו טקסט ב"וול סטריט ג'ורנל" בו היא מגנה, בין השאר, את השתתפותו של סטיבן ספילברג כיועץ אמנותי לטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ין (את הטקס מביים ז'אנג יימו). ממשלת סין, הזכירה פארו, נושאת אחריות להמשך רצח העם המתנהל בחבל דארפור. "האם סטיבן ספילברג רוצה להיות זכור כלני ריפנשטאל של אולימפיאדת בייג'ין"?, היא כתבה אז. זה לקח לו יותר מעשרה חודשים אבל כנראה שהמכתב הזה חילחל לנשמתו של ספילברג, שאתמול הודיע שהוא פורש ממעורבותו באולימפיאדה. "המצפון שלי לא מאפשר לי להמשיך את מעורבותי באולימפיאדה", מסר ספילברג בהודעה, "את הזמן והאנרגיה שלי עליי להשקיע כעת לא בטקסי האולימפיאדה, אלא בניסיון לשים קץ לפשעים נגד האנושות הנמשכים בדארפור. ממשלת סודן נושאת ברוב האחריות לפשעים המתמשכים האלה, אבל הקהילה הבינלאומית, ובייחוד סין, צריכה לעשות יותר כדי לעצור את הסבל שם. קשריה הכלכליים, הצבאיים והדיפלומטיים של סין עם סודן מעניקים לה את ההזדמנות, כמו גם האחריות, לדרוש שינוי".
סין היא הלקוחה העיקרית של הנפט הסודני.

זהו. הסתיימה שביתת התסריטאים. למרות שכלי תקשורת רבים רצו לחגוג את סיומה כבר ביום ראשון, היא הגיעה לקיצה באופן רשמי רק אתמול בערב כשחברי גילדת התסריטאים נקראו להצביע להפסקת השביתה. בימים האחרונים נשמעו בטוקבקים באתרים שונים (למשל, אצל ניקי פינק) קריאות לוחמניות מצד תסריטאים מתוסכלים שמביעים אכזבה מההסכם שהושג ושקראו להמשך השביתה. בסופה של ספירת הקולות התברר שהטוקבקיסטים האגרסיביים מהווים 7.5 אחוז מכלל התסריטאים וסיום השביתה אושר ברוב של 92.5 אחוז.
הנה הידיעה ב"וראייטי".
והנה ניקי פינק מסכמת במילים ובתמונות.

אין ספק שניקי פינק הפכה לאחד מסמלי המאבק הזה, והיתה אחת הבודדות שסיקרה את השביתה באופן הכי אינטנסיבי. היא גם דיווחה שוב ושוב איך היא נרדמה על המקלדת באמצע דיווח לילי. פינק, חולת סוכרת הנזקקת לזריקות אינסולין יומיות, שילמה על האינטנסיביות הזאת גם מחיר בריאותי. בשבועות האחרונים דיווחיה הופסקו לפחות פעם בשבוע בגלל בעיות בריאות שונות, בשבועיים האחרונים זו שפעת שהתפתחה לברונכיטיס. תסריטאי דיוויד לטרמן כבר הכניסו איזכור למערכון בתוכנית ובבלוג שלהם ערכו טבלה המתארת את מצב המו"מ בין האולפנים לתסריטאים כפי שהוא משתקף בצבע הליחה של פינק. זה הגיע לשיא במסיבה שערך הסניף הניו יורקי של גילדת התסריטאים בשבת, אז עלתה הקומיקאית רייצ'ל דראץ' לבמה עטופה חלוק ומשתעלת, כשהיא מגלמת את דמותה של פינק. סת מאייר, התסריטאי הראשי של "סאטרדיי נייט לייב" אמר לה: "ניקי, קראנו לך לבמה כדי להודיע לך שמרגע זה אנחנו לעולם לא נכנסים יותר לאתר שלך". דיווח על המסיבה ההיא ושלל אנקדוטיה ב"לוס אנג'לס טיימס".
וכך כתבתי על פינק ביום הרביעי לשביתה:

ובתחום בלוגי הקולנוע: אין לי מושג איך זה מתבטא מבחינה מספרית אבל יש לי תחושה ששביתת התסריטאים הזאת הופכת את ניקי פינק לכוכבת הבלוגרים בהוליווד. הדיווח שלה פשוט פנומנלי בעיני. נדמה שזה המקום הראשון אליו מגיעים התסריטאים והטייקונים כדי להתעדכן מה קורה היום בחזית השביתה.

ג'ון אוגוסט חוזר לעבודה.

זוכרים? כל השביתה הזאת התחילה כאן, לפני שלושה חודשים ושמונה ימים.

וזה המשיך כך.

ועכשיו לפרק הבא: החוזה של איגודי השחקנים (יש שני איגודים) עם האולפנים מסתיים ב-30 ביוני ועכשיו יצטרכו הצדדים האלה להיכנס למשא ומתן, שינסה להשיג חוזה אפילו טוב יותר מזה שהשיגו התסריטאים והבמאים. על פי החוזה החדש של התסריטאים, אם השחקנים יצליחו להשיג תנאים טובים יותר בכל הנוגע לתמלוגים, תנאי התסריטאים
אוטומטית משתווים להם. האמונה הרווחת היא שעכשיו אחרי שהושגו חוזים מחודשים גם לבמאים וגם לתסריטאים, אין הרבה סיכוי שהשחקנים ישבתו ב-1 ביולי אם המו"מ לא יסתיים. אבל מי יודע.
ובכל מקרה, החוזים של הבמאים והתסריטאים נחתמו רק לתקופה של שלוש שנים, עד 2011, בניגוד לחוזים של חמש, שבע או שמונה שנים שנחתמו במו"מים קודמים. כך שהתגית "שביתת התסריטאים" מראש הפוסט הזה, שהתנוססה כבר על 33 פוסטים בשלושת החודשים האחרונים, יוצאת למנוחה של שלוש שנים בלבד.

הוא עשוי היטב ודי מהנה, ובכל זאת מאכזב. "מלחמתו של צ'רלי ווילסון" מנסה להגיד משהו תקיף, אבל יוצא קהה, והליהוק שלו מחליש אותו. הייתי מאמין יותר למתיו מקונוהיי או לוודי הרלסון בתור צ'רלי ווילסון מאשר לטום הנקס. אם הסרט עובד זה רק בזכות הדמות של פיליפ סימור הופמן, שהיא היחידה שכתובה עם שפיץ סאטירי חודר שיריון. הנה הביקורת הקצרצרה שלי מגיליון "פנאי פלוס", 6.2.2008:
continue reading…

"ביקור התזמורת" יצא ביום שישי באמריקה בשבעה בתי קולנוע וגרף בשלושה ימים סכום נאה מאוד של 67,492 דולר. בחישוב פר-אולם זה יוצא סכום די מרשים של 9641 דולר לאולם. לשם השוואה: הסרט שנמצא השבוע במקום הראשון באמריקה, "Fool's Gold" גרף 6,908 דולר פר אולם (אלא שהוא הופץ ב-3125 אולמות ולא בשבעה ולכן גרף 21 מיליון דולר). בטבלת שוברי הקופות על פי הממוצע פר-אולם נמצא "ביקור התזמורת" השבוע במקום הרביעי.

=========

ובאתר edrants.com מארח פודקאסטר בשם מיסטר סגונדו – או אדוארד צ'מפיון – מברוקלין את ערן קולירין לשיחה בת 21 דקות. האזינו כאן. או הורידו את הקובץ כאן.

=========

בגרין-סין, דיוויד ד'ארסי כותב על "שרון", הסרט התיעודי של דרור מורה על אריק שרון ששודר כבר בערוץ 10 והוקרן כעת במסגרת הפנורמה בפסטיבל ברלין.

זוכרים את הימים ההם, אי שם באייטיז, כשטרי גאר וטום קונטי היו סוג של כוכבים? זה היה רגע אחרי שכוכבו של רוי שיידר החל לדעוך. משונה, העסק הזה עם שחקנים. כן, רוי שיידר היה פעם כוכב קולנוע. יותר נכון: הוא היה מאותם שחקנים רציניים וכריזמטיים שהיה מהנה לפגוש בסרטים, בלי הצורך לרצות לתלות פוסטרים שלהם על הקירות, ושקיבל שפע הזדמנויות להחזיק סרט בתפקיד הראשי.
הוא גילם את בן דמותו של בוב פוסי ב"כל הג'אז הזה". היה מפקד המשטרה במרכזו של השוט הכה-מפורסם ב"מלתעות" עם הדולי-אין-זום-אאוט כשהכריש תוקף לראשונה מול החוף. כיכב בסרט הפעולה המשובח (לשעתו) "רעם כחול". והיה אסטרונאוט ב"2010". תפקידי המשנה שלו היו לא פחות נהדרים: "הקשר הצרפתי", "איש המרתון", "נערת הטלפון והבלש".
אתמול הוא מת, בגיל 75, מזיהום חיידקי.

===================

מאז שנתבקשתי להעביר מדי פעם אייטמים ל"וראייטי" אני מנסה להבין איך בדיוק עובדת המערכת. מה שקרה השבוע היה משונה: העברתי ביום חמישי לעלי ג'פאר ראש דסק המזרח התיכון, האיש מולו אני מתנהל ב"וראייטי", אייטם על שלושת הפרויקטים העתידיים של איתן פוקס, יוסף סידר ודובר קוסאשווילי. ג'פאר, שנמצא עכשיו בפסטיבל ברלין, הרחיב על הפרויקטים של פוקס וסידר בדיווחיו מברלין (שני הפרויקטים האלה יופקו ויצולמו בגרמניה ולג'פאר, ולעמיתיו, היתה גישה למפיקי הסרטים האמורים). והיום עלה האייטם המקורי שלי, שמאגד את שלושת הסיפורים לחתיכה אחת. כל עוד נותנים קרדיט ומשלמים, שיעשו מה שבא להם. אז קבלו: קוסאשווילי, פוקס וסידר עובדים על סרטים בינלאומיים. אני חושב שזה הישג נפלא, ואני מאמין שככל שליותר במאים ישראליים יתאפשר לעבוד עם מפיקים זרים, צוותים זרים, ומנטליות קולנועית וכלכלית שונה, כך תתפתח גם התעשייה המקומית, שעדיין לוקה מדי פעם בקטנוניות קרתנית.
וזה בוודאי גם מצוין ליוצרים עצמם. אני מזכיר אנקדוטה: אחרי שמשה מזרחי היה מועמד לאוסקר על "הבית ברחוב שלוש" ולא זכה, הוא קיבל ג'וב לביים בצרפת את "כל החיים לפניו", ועליו הוא כן זכה באוסקר.

==================

מדהים הרוג'ר איברט הזה: רק לפני כשבועיים הוא שוב עבר ניתוח והנה הוא כבר מנתר ומפרסם את הימורי האוסקר השנתיים שלו. הוא, למשל, מהמר שרובי די תזכה באוסקר על שחקנית משנה ואלן פייג' תזכה באוסקר על שחקנית ראשית. אני בשוק.

הבאפטא, פרסי האקדמיה הבריטית, מצליחים להיות בשנים האחרונים מנבאים לא רעים לקראת האוסקרים. אם זה נכון גם לגבי השנה הרי שצפוי ברדק: קטגוריות השחקניות (משנית וראשית) פתוחות לחלוטין. וכך גם קטגוריית התסריט המעובד. העובדה ש"כפרה" זכה בבאפטא אינה מפתיעה – זהו הרי סרט מאוד בריטי – אבל יש המון בריטים באקדמיה האמריקאית, כך שאולי צפויה איזושהי הפתעה עם הזכייה שהיתה אמורה להיות בטוחה של "לא ארץ לזקנים"? הנה רשימת הזוכים, אני עוד צריך לשבת ולהבין איך היא משפיעה על ההימורים שלי לאוסקרים:

סרט: "כפרה"
סרט בריטי: "זאת היא אנגליה", שיין מדואס
הישג של יוצר בריטי בסרט בכורה: מאט גרינלה, תסריטאי, "קונטרול"
בימוי: איתן וג'ואל כהן, "לא ארץ לזקנים"
תסריט מעובד: "הפרפר ופעמון הצלילה", רונלד הארווד
תסריט מקורי: דיאבלו קדי, "ג'ונו"
שחקן: דניאל דיי לואיס, "זה ייגמר בדם"
שחקן משנה: חאווייר בארדם, "לא ארץ לזקנים"
שחקנית: מריון קוטיאר, "החיים בוורוד"
שחקנית משנה: טילדה סווינטון, "מייקל קלייטון"
סרט בשפה זרה: "חיים של אחרים"
סרט אנימציה: "רטטוי"
איפור: "החיים בוורוד"
עריכה: "זהות אבודה"
צילום: "לא ארץ לזקנים"
עיצוב: "כפרה"
תלבושות: "החיים בוורוד" (מריט אלן, הזוכה, מתה בשנה שעברה)
פסקול: "החיים בוורוד" (מה??)
סאונד: "זהות אבודה"
אפקטים: "מצפן הזהב"

עוד שבועיים האוסקרים

האחים כהן ודיאבלו קודי זכו הלילה בפרסי גילדת התסריטאים. הם על התסריט המעובד ל"לא ארץ לזקנים", והיא על התסריט המקורי של "ג'ונו".

באתר הרשמי של "לא ארץ לזקנים" תמצאו תיעוד של פאנל שערכו האחים כהן עם אנשי הצוות שעבדו איתם. ראשון הוא הצלם, רוג'ר דיקינס. ואז יש גם את אנשי הסאונד והעיצוב. ספייק ג'ונז מנחה. (מומלץ לצפייה רק למי שכבר ראה את הסרט).

ובצורה תמציתית יותר: "וראייטי" מארחים קטעי וידיאו משלבים שונים של תהליך עיצוב הסאונד של סצינת בית המלון מ"לא ארץ לזקנים" עם פרשנות של עורך הסאונד סקיפ ליבסי על העבודה, משלב ההקלטה על הסט ועד המיקס הסופי.

ובמסגרת מחווה לסרטיו של סטיבן ספילברג, חאווייר בארדם – הלא הוא אנטון שיגור האימתני – מספר על אהבתו ל"אי.טי".

=========

"ניו יורק מגזין" משבח את עבודת הווידיאו בת 18 הדקות של גיא בן-נר (הבן של איציק), "Stealing Beauty", המוצגת בגלריה ניורקית. הבלוג של העיתון מציג קטע בן שלוש דקות מהווידיאו, שצולם בחנויות איקאה ברחבי העולם.

=========

"ביקור התזמורת" יצא ביום שישי באמריקה והביקורות שם אוהדות.

=========

אן תומפסון עם פרופיל של מארק ג'ונסון, ועל הדרך שעשה מהפרטנר של בארי לווינסון ועד הפקת "נרניה", ובדרך ניסיונותיו לבצע מהפכה באופן בו סרטים זרים מועמדים לאוסקר.
למה אנשים רוצים להיות חברים בוועדה הבוחרת את הסרטים הזרים? ג'ונסון משיב: "כי בעבר הסרטים הזרים היו המקום היחיד בהם אפשר היה לראות עירום על המסך".

==========

ולקינוח: 10 דקות מתוך "זה ייגמר בדם".

אחרי שלל טיזרים, זהו למעשה הטריילר המלא הראשון של "וול-E", הסרט הבא של פיקסאר (מאת אנדרו סטנטון, הבמאי של "למצוא את נמו"). הקריינות, אם זיהיתי נכון, היא של איאן מק'קלן. רוב החומרים בטריילר כבר נראו בטיזרים, אבל יש כבר התחלה של סיפור.

(תודה לא.ק על הלינק לווידיאו)

דרק אלי מ"וראייטי" מהלל את "עץ לימון" של ערן ריקליס, שהוקרן אתמול במסגרת הפנורמה בפטיבל ברלין. הוא אף טוען שהסרט טוב יותר מ"הכלה הסורית", סרטו הקודם – וכנראה הדומה בתכניו – של ריקליס (ושאותו מאוד אהבתי).
וב"סקרין דיילי" דן פיינרו חמוץ ל"עץ לימון", כהרגלו כלפי רוב הסרטים הישראליים שהוא מסקר לעיתון.

צפו כאן בסשן הצילומים ובמסיבת העיתונאים של ערן ריקליס ויוצרי "עץ לימון", אתמול במלון הייאט בברלין (מסיבת העיתונאים מתחילה בדקה ה-7 של הווידיאו, ואיזה כיף לראות שדורון תבורי לוהק לסרט).

==================

הנה חלום שלי שמתחיל להתגשם: חברת היי-טק שמקימה אתר בו יהיה אפשר לצפות בסרטים זרים וקלאסיקות באיכות היי-דפינישן. האתר הוא theauteurs.com והוא הושק היום בפסטיבל ברלין, שם נודע שמפעיליו חתמו על הסכם עם חברת "צלולואיד דרימז", המחזיקה קטלוג מפואר של סרטים מצוינים.
אני אומר את זה השכם וערב: עידן ההיי-דפינישן יהיה ברכה למדינה כמו ישראל, הסובלת מתת-השקעה בכל הקשור להצגת קלאסיקות בבתי קולנוע, סינמטקים ופסטיבלים. זה מתחיל בשירות שכזה, בו יהיה אפשר להוריד סרטים באינטרנט – אך לצפות בהם במסכי פלזמה, LCD או מקרני היי-דפינישן – באיכות משובחת, וימשיך, בטוחני, בשירות משוכלל אף יותר שיאפשר למוסדות ציבור (כמו סינמטקים שלמנהליהם אכפת גם מהרפרטואר וגם מאיכות ההקרנה) להוריד להארד דיסק קלאסיקות להקרנה פומבית באיכות מושלמת (ולא מדי.וי.די או מבטא, אלא באיכות היי-דפינישן משובחת) דרך מקרן היי-דפינישן מסחרי (ולא ביתי).
אמרתי את פעם לאנשי הסינמטק בתל אביב, שם נבנה עכשיו אגף חדש עם שלושה אולמות חדשים, שתוך חמש שנים עידן השכרת הסרטים לסינמטקים יעבור להיי-דפינישן ושכל בנייה חדשה צריכה לקחת עתיד כזה בחשבון בשלב ההקמה, אחרת הסינמטק החדש יהיה מיושן ברגע השקתו. והנה, זה קורה. עדיין לצרכן הביתי, לא המוסדי, אבל זו ההתחלה. אין לי מושג אם מישהו שם בסינמטק שמע בעצתי.

==================

זוכרים שסיפרתי לכם על כמה עשרות מעריצי קולנוע שמאסו בהתמהמהות של ג.ג עם הבאת "לא ארץ של זקנים", מצאו עותק די.וי.די של הסרט, אירגנו מקרן באיכות משובחת והפיקו לעצמם הקרנה מוקדמת של הסרט ב-10 בינואר? ובכן, זה קרה שלשום שוב. הפעם עם "זה ייגמר בדם" של פול תומס אנדרסון.

אלה שכבר ראו את הסרט ישתעשעו כהוגן מהתמונה הבאה והאייטמים שבעקבותיה:

הצילום הזה מגיע מבלוג האוסקרים של קריס טייפלי ב"וראייטי", והוא מבצע קידום מכירות משונה – אבל מבדר למדי – של פרמאונט ששלחה מילקשייקים לעיתונאים, עם כרטיס ברכה באדיבות "זה ייגמר בדם", מן הסתם לקידום הסרט רגע לפני סוף ההצבעה לאוסקרים. מי שראה את הסרט כבר מכיר את הרפליקה המופלאה "I drink your milkshake" מהסצינה האחרונה והאדירה של הסרט הזה. (ג'פרי וולס קיטר על האיכות המקדונלדסית של המילקשייק, שלא עמדה בסטנדרט של הסרט. ופיטר סירטה ב"סלאשפילם" מעדכן שמי שלא היה בבית קיבל מעטפה עם קופון לקבלת מילקשייק חינם בגלידריה סמוכה).

זה היה בלוס אנג'לס.
ובקנדה:
פיטר האוול מ"הטורונטו סטאר" מעדכן אצל ג'פרי וולס שהמבקרים שהגיעו אתמול בבוקר להקרנה המוקדמת של "ביקור התזמורת" קיבלו בכניסה הזמנה לאירוע מטעם חברת היחצנות של "זה ייגמר בדם" שנערך מיד אחרי הקרנת הסרט הישראלי, ובו הוגשו מילקשייקים "באיכות משובחת, לא מקדונלדס", מספר האוול. מעניין אם הם יזכרו את "ביקור התזמורת" אחרי זה.

למי שלא ראה את הסרט רק אעדכן: אין מילקשייקים ב"זה ייגמר בדם". זו מטאפורה בלבד.

ואגב, אלה שמוזמנים להקרנות עיתונאים: "זה ייגמר בדם" יוצא ביום חמישי הקרוב: האם עדיין לא התקיימה הקרנת העיתונאים לקראתו? ואגב, התמוגגתי משער ה"פאק-יו מפיצים ויחצנים" של "טיים אאוט", עם דניאל דיי לואיס בשער, ראיון איתו שתורגם מ"טיים אאוט ניו יורק" וסקירה משובחת של יעל שוב על פול תומס אנדרסון, שדי ברור ממנה שהיא צפתה בסרט איפשהו (ולא בעזרת המפיצים, שעדיין מחרימים את המבקרים). שאפו ובראבו. שיחרימו כמה שהם רוצים. מזמן לא צריך אותם.