"וראייטי" מדווח הבוקר ש"ביקור התזמורת" הוא הסרט שנמצא במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות של סוף השבוע האחרון, על פי הכנסות פר-אולם. בסוף השבוע הארוך של יום הנשיאים התרחבה הפצת "ביקור התזמורת" באמריקה מ-7 אולמות ל-13, אבל ההכנסות זינקו ב-137 אחוזים. הממוצע פר אולם עמד על 12,307 דולר, והסרט הכניס עד כה 288,000 דולר. (ב"בוקס אופיס מוג'ו" התעדכנו הנתונים עם סרטים נוספים והם מציבים את "יו-2 3D" במקום הראשון על פי הכנסות פר אולם, אבל הפער בין סרט ההופעה של יו-2 ובין סרט ההופעה של תאופיק זכאריה עומד 68 דולר בלבד).

והבה לא נשכח: אמנם בראשון בערב יתחרה "בופור" על פרס הסרט הזר באוסקרים, אבל יום לפני כן, בשבת, יתחרה "ביקור התזמורת" על פרס הסרט הזר בטקס האינדיפינדנט ספיריט.

==========

סקוט פיינברג פירסם את הימורי האוסקר הסופיים שלו והוא מנבא ש"ג'ונו" יזכה בפרס על הסרט הטוב ביותר.

גלן קני מארח בבלוגו ב"פרמייר" את אריון ברגר מה"וושינגטון פוסט". הוא כותב מי צריך לזכות לזכות באוסקר והיא כותבת מי אמור לזכות. ושניהם חוזים ש"רטטוי" ייזכה באוסקר על התסריט המקורי. אם הייתי חבר אקדמיה הייתי מצביע עבור "רטטוי" – ללא ספק התסריט המבריק מבין חמשת המועמדים – אבל נראה לי שהתחרות כרגע היא בכל זאת בין "ג'ונו" ו"מייקל קלייטון".

==========

ותוך 24 שעות 107 איש כבר מילאו את טופס הימורי האוסקר של "סינמסקופ". האם כבר מילאתם?

ומי שרוצה תזכורת: הנה (ויה סשה סטון) קליפ שערך ברנש בשם פליפה שמציג קטעים מהסרטים המועמדים ומנסה להיראות רשמי ומונומנטלי כמו הקליפים של האוסקרים עצמם. יש שם אפילו שני שוטים מ"בופור".

אלן רוב גרייה, הסופר הצרפתי שאחראי לתסריט האניגמטי של "אשתקד במריאנבד", סרטו היפהפה של אלן רנה מ-1961, מת הבוקר בגיל 85.
אם אתם מבינים צרפתית, האזינו לרוב-גרייה מקריא את הקטע "קנאה" פרי עטו. (ויה גרין-סין).
או, צפו ב"אשתקד במריאנבד" במלואו, והתפעמו מהצילום הגיאומטרי היפהפה של סשה ויירני, לימים הצלם הקבוע של פיטר גרינאוויי, שגם הוא כבר לא עימנו.

ביום ראשון הבא, בלילה: האוסקרים. אנחנו נהיה כאן, כמובן. וכדי שהעסק יהיה מותח יותר, אתם מוזמנים להתחיל להמר/לנחש מי יהיו הזוכים בכל 24 הקטגוריות. טופס הניחושים נמצא בלינק הזה. מתלבטים? דסקסו כאן. מכל כתובת מייל אפשר לשלוח טופס אחד. אחרי הלחיצה על כפתור "שליחה" תקבלו מסך לבן בו היה אמור להיות כתוב "תודה, הטופס נקלט", אבל זה לא עולה, אז תסתפקו בדף לבן, אבל אל תיבת המייל תקבלו הודעה שמאשרת את השתתפותכם ומזכירה לכם במה בחרתם.

קדימה, התחילו לנחש/להמר.

פרסים למהמר/ת המצטיין/ת? נראה לי שנצליח לארגן משהו.

ההימורים שלי יתפרסמו ביום חמישי.

צריכים עזרה עם המועמדים לסרט האנימציה הקצר, עם קטגוריות התסריטים והשירים? היכנסו לפוסט הזה מלפני חודש.

(תודה לאורון שמיר על תפעול טופס ההימורים ומאגר הנתונים).

הזוכים בפסטיבל ברלין. שלושה פרסים לישראליים

הסרטים הישראליים יצאו עם שלושה פרסים מטעם ועדות השיפוט העצמאיות הפועלות בפסטיבל, ולא במסגרת התחרות הרשמית. "עץ לימון" זכה בפרס חביב הקהל מבין סרטי הפנורמה. "שהידה" של נטלי אסולין זכה בפרס פיפרסקי (מטעם איגוד המבקרים הבינלאומי) מבין סרטי הפורום. ו"חסר מנוחה" של עמוס קולק זכה בפרס איגוד קולנועי הארט-האוס הגרמניים.

"יחידת עלית", סרט אקשן ברזילאי, זכה בדב בזהב.
פול תומס אנדרסון וג'וני גרינווד זכו בדובי כסף על "זה ייגמר בדם", הראשון על בימוי והשני (מלחין הסרט) על תרומה אמנותית.
"Standard Operating Procedure" של ארול מוריס, הסרט התיעודי הראשון שהוקרן בתחרות בברלין, זכה בפרס חבר השופטים.
רשימת הפרסים המלאה (קובץ PDF).

=========

ואם כבר אקשן: הנה מייקל ביי בפרסומת מבדרת לשירות הסיב האופטי החדש של ורייזון (Verizon Fios), שאמור לספק חיבור אינטרנט מהיר פי 25 מאינטרנט בכבלים.

==========

הסרטים "לעולם לא אהיה שלך" ו"העדר", שהופקו על ידי חברת באואר-מרטינז, הופצו כבר בישראל ובערך רק כאן, כי בארצות הברית הם יוצאים החודשים ישירות לדי.וי.די. איימי הקרלינג, הבמאית של "קלולס", מסבירה ל"אנטרטיינמנט וויקלי", איך קרה שסרטה "לעולם לא אהיה שלך", עם מישל פייפר ופול ראד, לא מגיע לבתי הקולנוע באמריקה, בגלל ניהול כושל של מיסייה באואר, איש עסקים צרפתי שכבר הספיק לשבת בכלא לפני 12 שנה על מעילה.

========

דאג ליימן. Photo via New York Magazine

"ג'אמפר", הסרט החדש של דאג ליימן שיצא שלשום באמריקה, לא זוכה לביקורות אוהדות, אבל אני דווקא מחכה לו. אני חשבתי ש"מר וגברת סמית" של ליימן היה אחלה סרט. בפרופיל מקיף ב"ניו יורק מגזין" מודה ליימן שהוא התמסחר, שהורא מקווה לחזור לעשות סרטים איכותיים יותר (כמו "סווינגרס" ו"גו") ושהוא מקווה לתרום לאנושות כמו אביו, עורך דין ניו יורקי אגדי.

==========

צילומי הסרט הישראלי החדש "פובידיליה", של האחים פז על פי ספרו של יזהר הר לב, יתחילו רשמית רק ב-27 בפברואר, אבל השבוע התקיים יום צילום של מיניאטורות וצילומים על מסך ירוק, של אלמנטים שיושתלו אחר כך במסכי המחשב של גיבור הסרט (עפר שכטר), המסתגר בביתו. האחים פז תיעדו את יום הצילום הזה בבלוג של הסרט, ובקטע וידיאו.

אז איך ביליתם את ולנטיינז דיי שלכם שלשום? ב"זה ייגמר בדם" האלים ונטול הרומנטיקה, במיוזיקל המשספים "סוויני טוד" או במלודרמת ההתאבדות "קונטרול"? סופשבוע עליז בבתי הקולנוע, לא ככה?

או שאולי נפלתם בפח של קולנוע לב והלכתם לראות סרט שם במבצע האחד פלוס אחד שהם פרסמו בקרנות הרחוב. אינדי, שפרסמה שלשום את תלונתה בתגובות, הלכה וזעפה:

לתייק תחת הכותרת “יום אהבה עצבני”:
אני מניחה שבין המוני הצופים שהתייצבו היום בקולנוע לב לרגל חג האהבה כדי לקנות כרטיסים במבצע 1+1 (המוכר יותר בסיסמת השיווק השוביניסטית, ההומופובית והדוחה שנבחרה למודעותיו – “הבנות עלינו!”) היו לפחות חמישה-שישה זוגות שבחרו לחגוג הערב בסרט מסוים ולא סתם ללכת לכל מה שיציעו להם בחצי מחיר. אבל למי שהגיע קרוב לקופות ציפתה הפתעה מכוערת: למרות הפרסומים במודעות, שציינו במפורש שמדובר בכל הסרטים בקולנוע לב ובכל ההקרנות בתאריך 14.2, פתק קטן בקופות בישר כי הסרטים “כפרה”, “ארץ קשוחה” ו”סוויני טוד” לא נכללים במבצע. רק שעות אחרי שעזבתי את התור בזעם הצלחתי להבין מה משותף לשלושת הסרטים האלה (הם לא בבעלות לב), אבל זה לא ריכך לא את האכזבה מביטול התוכניות הפרטיות ולא את ההרגשה שמישהו רימה כאן אנשים בלי לעפעף.
אני הייתי שם כדי לקנות כרטיסים ל”כפרה” להצגה שנייה, אחרי שבועות של התלבטות איפה ומתי לראות אותו. באופן כללי אני משתדלת להימנע מבילויים בימים עמוסי בליינים, ובאופן ספציפי אני מנסה לא להיקלע לקניונים בחגים (אמיתיים ומומצאים), ובכלל אין לי אהוב. בקיצור, לא הייתי בוחרת ללכת לסרט בסנטר בדיוק ביום הזה אלמלא המצוקה התקציבית שיצר חודש עמוס סרטים שחייבים לראות דווקא בקולנוע. במשך כמה ימים (מאז שראיתי את המודעה לראשונה) בחנתי את האפשרות שלפחות אחד מהם לא יעלה לי יותר מקפה ומאפה, אם אלך אליו עם מישהו, והחלטתי להתפשר על ערב בלוני הלב האדומים. אבל מתברר ש”לב סרטים ובתי קולנוע” (ככה קוראים לאנשים שחתומים על המודעות), שמלכתחילה התכוונו להזמין לסרט רק בנות שהולכות לסרטים עם בנים (וכאלה שבדרך כלל משלמים עליהן), צמצמו את זה לאלה שבאות לראות בקולנוע לב רק סרטים שאי אפשר לראות בשום קולנוע אחר. אה, ואם במקרה הן קבעו מראש ללכת דווקא להצגה שנייה (ואני מניחה שזה מה שעשו רוב הזוגות שחגגו היום את ולנטיינז דיי), שיבוץ ההקרנות המוזר להערב השאיר להן בחירה רק בין “הצטלבות” (לא ברשימת הצפייה שלי) ל”תשוקה, זהירות” (ראיתי כבר). נשמע קצת פחות נדיב מסימני הקריאה של המודעות הלבביות. זוג חברים שגילו את החוצפה מאוחר כמוני בחרו ללכת ל”הצטלבות” (במקום לסרט שתכננו לראות) ומאוד נהנו. אני מקווה שהם יזכרו את זה בתור ולנטיינז דיי מוצלח. אני אחזור להימנע מבילויים ביום הזה, ונראה לי שאת “כפרה” אנסה לראות בקולנוע אחר, אם כי לא נראה לי שזאת תהיה נקמה מאוד אפקטיבית. אולי כדאי לחשוב על משהו יותר יעיל. תביעה ייצוגית?
אני לא מבינה שום דבר בחוקים שעוסקים באמת בפרסום, אבל אם אפשר לתבוע משווקי ביצים ששמים תמונות של תרנגולות חופשיות ומאושרות על אריזות של ביצים שהוטלו בלולים מתעללים, נראה לי שיש לי קייס לתבוע מפיצים שכותבים במודעה בעיתון “בכל הסרטים בקולנוע לב, לכל ההצגות באותו היום” ואז כותבים בקופות משהו אחר לגמרי, לא?

אוהבים אותך, אינדי.

=========

והצבע האדום ב"סוויני טוד" אינו של לבבות אדומים ורומנטיים, אלא של הדם הניגר במלוא הדליים. אני חיבבתי את הסרט רבות.

הנה ג'וני דפ והלנה בונהם קרטר בשיר "ג'והאנה" מתוך הסרט:

והנה ביקורתי מגיליון "פנאי פלוס", 13.2.2008:
continue reading…

הנה קטע קולנועי – נדוש, צפוי אבל בלתי נמנע ושאי אפשר לעמוד בפניו – לכבוד ולנטיינ'ז דיי. בונבוניירה.

============

היום כבר לא מתים מאהבה? לא בטוח שאיאן קרטיס מסכים עם מילות השיר.
הנה הביקורת שלי על "קונטרול", הסרט של אנטון קורבין על איאן קרטיס, שמצליח להיות גרסה קולנועית לאלבום של ג'וי דיוויז'ן: מרגש, מדכא, מסוגנן וגדוש קתרזיסים אמנותיים, שבה בעת מצליחים למצוץ כל חשק לחיות, אבל גם ממלאים את החיים השראה ורצון להתמיד בהם. אני חושב שזה אחד החיבורים היפים שראיתי בין קולנוע ומוזיקה.
(וזה אמור להיות מקלספילד – העיירה בה גדל קרטיס – שם בטקסט, ולא הג'יבריש שמשום מה יצא במקום).

מרטין סקורסזי עושה זאת שוב. התשדיר הזה מוקרן מהשבוע בבתי הקולנוע באמריקה:

פְּררררר…..

לחצו להגדלה

החמצתי כמה כותרות מעולות אתמול, הנה הדבקת פערים:

– האחים כהן ממשיכים לעיבוד ספרותי נוסף, גם הפעם בתיווכו של המפיק סקוט רודין. האחים יעבדו לתסריט ויביימו את "איגוד השוטרים היידים" של מייקל שייבון – או כמו שג.ג בטח יקראו לסרט כשייצא באזור 2010: "שוטרים קשוחים". הסרט הבא של האחים כהן, "Burn After Reading", כבר כמעט גמור וייצא בהמשך 2008. כעת יהיה מעניין לראות האם הם יביימו את "איגוד השוטרים היידיים" כסרטם הבא, או שבכל זאת יביימו קודם את הסרט שאותו תכננו לביים, "A Serious Man" על פי תסריט מקורי שלהם. "A Serious Man" עוסק בפרופסור יהודי שנישואיו מתפרקים וחייו מתפוררים והוא מחליט לחזור בתשובה. "איגוד השוטרים היידים" מדמיין תעלומת רצח בעולם חלופי בו הוקמה מדינת היהודים לא בישראל אלא אי שם בערבות הקפואות של אלסקה. אחד מהם בטח ייצא ב-2009 והשני ב-2010, אבל לא ברור מי יבוא קודם.
קראו כאן ראיון עם מייקל שייבון מהקיץ האחרון, כשיצא ספרו.
קראו כאן את הפרק הראשון בעברית של "איגוד השוטרים היידים".
בקרו כאן בבלוג הספרים של הסופרת איילת ולדמן, אשתו ילידת ישראל של שייבון.

– לפני כשבוע פרסמתי את זה כשמועה שהגיעה אליי, מאתמול יש כבר הודעה לעיתונות. סינמטק חדש יוקם השנה בחולון. מור אלדר, לשעבר מקולנוע לב, היא המנהלת.

– דה מרקר קפה קרס, והבלוג הממכר "ולווט אנדרגראונד" עבר באופן זמני להתארח בבלוג השני של דבורית שרגל. ושם קראתי ש:

– דב אלפון יהיה עורך "הארץ". איזו כותרת מפתיעה ומסקרנת. קפטן אינטרנט המקורי, ונשיא מועדון מעריצי מיכאלה ברקו, משתלט על העיתון כולו.

===============

איזה רעיון חינני, עליי לגנוב אותו בהקדם: אנשי הבלוג 23/6 עשו לייב-בלוגינג תוך כדי הקרנת הסרט "Fool's Gold" של מתיו מקונהיי וקייט הדסון. (ויה ג'ף וולס).

===============

אין כמו איזה סקנדל סקס עסיסי לפתוח איתו את הבוקר. העיתונות בהונג קונג ובסין חוגגת על הפרשה הזאת כבר מתחילת השבוע, אבל אני קראתי על זה רק אמש. השחקן ההונג קונגי הצעיר אדיסון צ'ן שלח את המחשב שלו לתיקון והטכנאי מצא עליו 1,300 תמונות שצילם בזמן שקיים מערכות יחסים עם שפע שחקניות הונג קונגיות אחרות. כל 1,300 התמונות הגיעו תוך דקות לאינטרנט.
אחת השחקניות המצולמות שם בעירום היא ג'יליאן צ'אנג, חצי מצמד הפופ לכל המשפחה "טווינז", שהתנצלה שלשום בפני מעריציה. בסין, מתברר, יש חוקים נוקשים נגד מעשי זימה ואנטי-דקדנטיות, ולכן גם המשטרה וגם השר הממונה על אכיפת החוקים האלה מעורבים בפרשה. צ'ן טס לאמריקה עם פרוץ הפרשה. התקשורת הסינית מדווחת שנראה שהקריירה של אדיסון צ'ן הגיעה לסופה בעקבות הסקנדל, ושלא מעט חברות שהוא השתתף בפרסומות שלהן ביטלו את החוזים איתו. הוא פוטר מסרט שהוא הצטלם לו, בהפקת סטיבן צ'או, ועכשיו יצולמו הסצינות שלו מחדש עם שחקן אחר. ואפילו אולפני וורנר הודיעו ב"וראייטי" שהם בוחנים מחדש את הסצינות בהשתתפותו ב"האביר האפל" של כריסטופר נולן, בו השתתף בכמה סצינות. צ'ן גם היה אחד המדבבים לסינית של "שרק השלישי".
האתר "הוליווד גריינד" מפרסם לא מעט מהתמונות האלה, בתוספת סיקור עקבי של הפרשה, שכוללת לא מעט מכוכבניות אסיה.