בשעה טובה הסתיימו עבודות הבנייה בחדר ההקרנה המשופץ שלי, עם פלזמת ההיי דפינישן שחוברה בסוף השבוע לממיר ה-HD של יס. בסך הכל שלושה ערוצי HD יש שם, אבל קשה להתיק מהם את העיניים. ביום שישי שודר "מכוניות" של פיקסאר והמסך כמעט נמס מהחדות, כמות הפרטים והצבעים הרוויים. ידיד שצפה כבר קודם בשידורי ה-HD של יס אמר לי שהערוץ שהוא הכי נהנה לצפות בו הוא ערוץ הספורט, למרות שהוא בכלל לא מתעניין בספורט. חוששני שאני מצטרף לקלישאה: ביומיים האחרונים צפיתי בשני משחקי כדורגל, שהיו שני משחקי הכדורגל הראשונים שראיתי מימיי. פשוט נדהמתי מהעובדה שאפשר לראות את החצ'קונים על פניהם של הצופים בטריבונות.
אבל אחרי שההתלהבות מהחידוש הטכנולוגי תדעך אשאר עם כמה שאלות משמעותיות. כמו למשל מה אומר כל עניין ההיי-דפינישן הזה על האסתיטקה הקולנועית. אני רגיל לכך שהקולנוע הוא אמנות של קונטורים רכים, של תאורה מפוזרת, של ריכוך הנובע מהאופי הפיזי של המדיום – הפילם, הגרעיניות, הכימיה. ופתאום אני רואה סרטים בהיי-דפינישן ויש בהם משהו חד מאוד כמו תער, קריספי, נוצץ, מטאלי. והעניין הוא שבניגוד לציפיותיי, זה די יפהפה בעיניי. אני עדיין צופה בערוצים הישנים, אלה בשיטת ה-SD, שפתאום נראים דהויים כמו ערוצים הסרטים הישנים מתחילת ימי הכבלים, לפני כניסת השידור הדיגיטלי של הלוויין, אלה ששודרו מקלטות סופר-VHS, ויש משהו נעים ברכות שלהם, בטשטוש הקל, באובך שנראה כאילו שרוי על המסך. אבל כשאני עובר לערוץ "נשיונל ג'יאוגרפיק" ב-HD החדות הזאת כבר פחות נעימה. זו חדות של וידיאו. כן, היא עשירה בפרטים והצבעוניות מרהיבה, אבל זה כבר נראה קר מדי, אפילו מכוער. אז איך ייראה הקולנוע בעוד חמש או עשר שנים? כשהקרנת היי-דפינישן נטולת צלולואיד תהיה הסטנדרט? האם הכל ייראה חד מדי?
=============
היה תענוג לרבוץ מול הטלוויזיה בשבת. בערוץ יס 3 היה מרתון מופלא של סרטים על קולנוע, עם כמה הברקות אדירות. כמו "הטייקון האחרון" של איליה קאזאן, סרט שאני כבר המון זמן מת לראות שוב. או "חמש המכשלות" המופתי של לארס פון טרייר. ביס מקס טענתי לי את "מארי" של אייבל פררה שעוד לא ראיתי. מת על אייבל פררה.
=============
ב"דה מרקר" גילו היום שיש שביתת תסריטאים בהוליווד והקדישו לכך שלושה עמודים. יפה. בין השאר כתוב שם שההפסד של רשת אן.בי.סי מביטול טקס גלובוס הזהב היה בין 10-15 מיליון דולר. אלא שב"גרדיאן" של יום שישי נכתב שההפסדים של אן.בי.סי הגיעו ל-60 מיליון דולר. אנשי ה"גרדיאן" גם ישבו וחישבו כמה יפסידו כל הגורמים הקשורים לאוסקרים אם הטקס יבוטל. סך כל ההפסדים, על פי חישובם, יגיע ל-441 מיליון דולר. הנה החישוב.
============
מאבדים את בובי פישר
פספסתי את זה בזמן אמת: סטיב זייליאן, שביים סרט יפה בשם "מחפשים את בובי פישר" (או בעברית: "מהלכים תמימים"), מספיד את בובי פישר, האיש שכיכב בשם הסרט שלו, מבלי שהסרט בכלל עסק בו, ומבלי שהוא בכלל פגש אותו.
(אגב רכות הצילום בפילם: העבודה של קונרד הול ז"ל בסרטיו של סטיב זייליאן היא דוגמה מופתית לאיכות צילום שאני נורא אוהב ותוהה האם עליי להתחיל להתגעגע אליה).
===========
קולטים ירדן
הפרסים שחולקו אמש בפסטיבל סאנדאנס מעידים שהרנסנס הקולנועי של המזרח התיכון הגיע השנה גם לירדן. פרס הקהל בתחרות הבינלאומית הוענק לסרט הירדני "קפטן אבו ראאד" שביים אמין מטלקה. זהו הסרט הראשון שנעשה בירדן מזה 50 שנה, נכתב בהודעה לעיתונות של פסטיבל סאנדאנס, והוא מספר על סבל בשדה תעופה שזוכה להערצה מצד ילדי השכונה הענייה בה הוא גר המשוכנעים שהוא טייס. ופרס הצילום בקטגורייה הדוקומנטרית של התחרות הבינלאומית הוענק לסרט הירדני "מיחזור".
=============
ארזי הלבנון
שימו לב לתגובה הרביעית בביקורת הזו על "בופור": "Did you notice that a guy named Cedar made a movie about Lebanon" (תודה ליניב אידלשטיין על הלינק).
==============
אוי ואבוי: לסרט הבא בסדרת ג'יימס בונד, ושייצא באיזור חג המולד 2008, יקראו "Quantum of Solace". שזה, בערך, "נחמה פורטא" בעברית. מה יעשו אנשי א.ד מטלון, מפיצי הסרט, עם השם הזה? אולי יהפכו אותו ל"נקמה פורטא"?
תגובות אחרונות