השידור הישיר יתחיל ב-15:30. חפשו אותו בסי.אן.אן ובסקיי ניוז, או באתרי האינטרנט שלהם. יהיה הרבה מריחת זמן עד בערך 15:40, אז זה יתחיל באמת. נשיא האקדמיה, עם שחקן או שחקנית שזכו בעבר באוסקר, יקריאו את המועמדים בעשר הקטגוריות המרכזיות (סרט, במאי, שחקן, שחקנית, שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט מקורי, תסריט מעובד, סרט אנימציה וסרט זר). את שאר 14 המועמדויות חפשו מיד אחר כך באינטרנט. למשל ממש כאן.

ועד אז, התחילו להמר. אני, למשל, מהמר ש"בופור" יהיה מועמד. מה דעתכם? ולמי יהיו הכי הרבה מועמדויות? ל"ארץ קשוחה" או ל"כפרה"? ומה תהיה ההפתעה הכי גדולה במועמדויות? איזה סרט שכולם מצפים שיהיה מועמד לא יהיה? ואיזה סרט שאיש לא מצפה שיהיה מועמד כן יהיה?

מפיק ישראלי שמסתובב בפסטיבל סאנדאנס שולח לי דיווח מעניין מאוד. הוא דיבר עם מפיק אמריקאי בכיר שנכח בסוף השבוע בהקרנות השלב השני של סרטי האוסקר בשפה זרה ושטען שיש כבר שלושה סרטים שבאופן ודאי נכנסו לחמישת המועמדים לאוסקר: "12" הרוסי, "הזייפנים" האוסטרי ו"בופור" הישראלי. עכשיו צריך לחכות רק עוד 24 שעות כדי לראות אם הדיווח הזה אמין או סתם דיבורי סרק.

==========

רוצו רוצו רוצו! ביום חמישי הקרוב: טרום בכורה של "קונטרול" באוזן השלישית. בקשו בכניסה שיגבירו ווליום! 25 שקלים עולה הכרטיס.

לכל מי שהולך לראות את "עוברים להודו": אנא הפסיקו ללכת לסרט. הסרט הקטן והחמוד הזה, תוצרת סיאטל, מושך אליו קהל בכמות מפתיעה וגורם לכך שהקרנותיו בסינמטק נמשכות מעבר למסגרת הזמן הצפויה, וזה גורם לעיכוב בעליית "קונטרול", שאמור לרשת את מקומו בסינמטק 2. אז אנא, מספיק. אם החמצתם, חכו לדי.וי.די.
ולפיכך, "קונטרול", בגרסת הפילם (ובתקווה שמקריני הסינמטק יסכימו שלא להפסיק את ההקרנה באמצע כמו שקרה ביום שישי), יעלה בסינמטק תל אביב בעוד שבועיים-שלושה.
הנה הראיון של נירית אנדרמן עם אנטון קורביין.
==========

ועוד באוזן השלישית: מגזין סיכום 2007 מגיע עטוף בנייר חום ובתוכו דיסק עם מיטב התוצרת של אמני האוזן השלישית (כולל אלפנט פרייד, להקת הבית של "סינמסקופ"). ההברקה? אתם יכולים להוריד את הדיסק המלא מכאן.

============

זוכרים את ההקרנה למציאת שם עברי של "Be Kind Rewind" של מישל גונדרי שבוטלה ברגע האחרון? הנה היא חוזרת: ביום שישי, 1.2.2008, ב-11:30, בלב 5 בדיזנגוף סנטר. אגב, ביום שישי מישהו ב"גלריה" של "הארץ" תרגום את שם הסרט באופן עצמאי ל"עצור, החזר לאחור" ובעיני זו בחירה משובחת מאוד. הסרט, בינתיים, כבר נבחר לשמש כסרט הנעילה של פסטיבל ברלין, והוקרן בסוף השבוע בפסטיבל סאנדאנס. אבל אויה, הביקורות קוטלות.

============

בסוף מדורו האחרון ב"העיר" הודיע אדם אבולעפיה שהוא נוטש את ביקורת הקולנוע. חבל, דווקא חיבבתי את ביקורותיו. מעניין מי יירש את מקומו.

========

דיוויד האדסון מסכם בגרין-סין את הביקורות על "בופור". למשל, זאת מ"הניו יורק סאן" שמשווה את "בופור" ל"צא וראה" המופתי של אלם קלימוב. פששש. או הראיון הזה ב"ניו יורק טיימס", שמתחיל ב"בופור" אבל מגיע גם לג'קו אייזנברג ול"אוונטי פופולו".

=========

רשימת סרטי התחרות הרשמית של פסטיבל ברלין הושלמה. לסקציית ה"ברלינלה ספיישל", המוקרנת מחוץ לתחרות, הצטרף סרטו החדש של עמוס גיתאי "כשתגדל תבין", המבוסס על ספרו של ז'רום קלמן. ז'אן מורו, דומיניק בלאן והיפוליט ז'ירארדו בתפקידים הראשיים.

=========

זו הפרסומת ל-Macbook Air של אפל:

.
.
.
השיר בפרסומת הוא "New Soul" ושרה אותו יעל נעים, זמרת ישראלית תוצרת רמת השרון שפועלת כעת בפריז. הנה הקליפ המלא לשיר מהפרסומת:

תייקו תחת סיוט: ישבתי אתמול בירושלים כשעה וחצי עם אנטון קורבין, אחד מגיבוריי הגדולים, רק כדי לגלות בתום השיחה שלנו שמכשיר ההקלטה שלי שבק אחרי כעשר דקות שיחה. אני עכשיו עסוק בתמלול היסטרי של שיחתנו בהתבסס על רשימות הנייר שלי והזכרון. ההגעה שלו ארצה, בחסות המועצה הבריטית, היא אחד הרגעים היפים בחיי כעיתונאי וכצופה קולנוע. "קונטרול", גם בצפייה שניה, נותר סרט מושלם ויפהפה.

===========

פסטיבל סאנדאנס התחיל ביום חמישי עם הקרנת הבכורה של "In Bruges" של מרטין מקדונה, שיש כבר שמשווים אותו ל"לצאת נקי" של ג'ונתן גלייזר (מה שמיד גורם לי לחשוב איך המפיצים בארץ יוכלו להפוך את השם המקורי למשהו, יו נואו, יותר "סקסי", כמו "עסקים מלוכלכים בברוז'"). סרטה השלישי של כריסטין ג'פס ("סילביה"), "Sunshine Cleaners", מושך בינתיים הכי הרבה תשומת לב מהמפיצים שנלחמים על קנייתו. והארווי וויינסטין קנה את זכויות ההפצה הבינלאומיות של הסרט התיעודי על רומן פולנסקי (כלומר שבארץ הוא עשוי להיגנז על ידי פורום פילם). והקולנוען הישראלי-לשעבר נועם מורו, בן 46 (ידיד של דבורית שרגל), שפעם עשה כותרת וחצי כשהיה אמור לביים את "הצלצול 2" ואז פרש, מביא לסאנדאנס את סרטו הראשון, "Smart People" עם דניס קווייד ושרה ג'סיקה פרקר. הוא מציג את עצמו ואת הסרט באינדי-ווייר. ואתמול בערב החשיכה הפסקת חשמל את כל פארק סיטי למשך חצי שעה.

================

"בופור" יוצא בסוף השבוע הזה בניו יורק (איי.או סקוט נותן לו ביקורת נאה ב"ניו יורק טיימס" ואלה טיילור אוהדת ב"ווילג' ווייס"), אבל יוסף סידר מתראיין דווקא ב"לוס אנג'לס טיימס". וב"וושינגטון פוסט" מנסים להבין מה לעשות עם קטגוריית הסרט בשפה זרה באוסקרים.

לשחקנית בת ה-13 המגלמת את בראיוני הצעירה קוראים… רגע איך קוראים לה? שמה באנגלית הוא Saoirse, שזה "חופש" באירית. אבל איך מבטאים את זה? האם סאורסה, כמו שכתוב בכתוביות התרגום בסרט, או סאורס כמו שכתוב בדפי המידע לעיתונאים שהנפיקו יחצני הסרט? ובכן, לא כך ולא כך. האזינו לראיונות איתה – אחרי הכל היא היתה מועמדת השבוע לגלובוס הזהב – ותגלו ששמה הוא סירשה. סירשה רונאן. בתו של השחקן פול רונאן ("יריב אינטימי"). חפשו אותה עכשיו גם ב"לעולם לא אהיה שלך" לצד מישל פייפר.

מתוך "פנאי פלוס", 16.1.2008
continue reading…

מתוך "פנאי פלוס", 16.1.2008

שלושה אירועים בשנה. זה היבול הפסטיבלי שאני מצליח לחבב בסינמטקים בשנה השוטפת. תלונותיי מוכרות ומשומשות: הסינמטקים, בגלל מצוקות תקציב, מאפשרים לקונסוליות הזרות בארץ גישה בלתי מפרעת אל מסכיהם, או לפחות כך זה נראה למתבונן מן הצד. ומאחורי אירועים כמו "שבוע הקולנוע הפולני" תמצאו על פי רוב סרטים מדרג ב' של אותה מדינה, כפי שלוקטו על ידי משרד החוץ הפולני והמשוגרים לסינמטקים נטולי סטנדרט עריכתי בסיסי. ונדמה שהסינמטקים, הצמאים לחומרים כדי למלא את מסכיהם, מקרינים הכל, ללא סינון או מיון. וגם אם במסגרת האירועים האלה מגיע סרט או שניים ראויים (במחווה לקולנוע הרוסי שהתקיימה באחרונה, היו שני סרטים ראויים), הם מוקפים בלא מעט תוצרים זניחים. הסיבה ברורה: הסרטים הגדולים, המצליחים, המדוברים של אותה מדינה באותה שנה לא זקוקים למשרד החוץ כדי להיות מוקרנים בסינמטקים. continue reading…

חוץ מהצוות של "זרים", האם יש כאן עוד מישהו – קורא, עיתונאי, מפיץ – שנוסע לפסטיבל סאנדאנס שמתחיל מחר? אם כן, דיווחים וצילומים יתקבלו בברכה. או כאן בתגובות, פלוס לינקים לפליקרים למיניהם, או ישירות לתא הדואר של האתר: yair@cinemascopian.com

– בראד רנפרו, שהתגלה כשהיה בן 12 בסרט "הלקוח", ואז הופיע גם ב"תלמיד מצטיין מדי" המעולה של בריאן סינגר (מול איאן מק'קלן), "סליפרס" של בארי לווינסון, "בולי" של לארי קלארק וב"העולם שבפנים" של טרי זוויגוף, נמצא אמש מת בביתו. הוא היה בן 25. הוא סיים באחרונה את צילומי הסרט "המלשינים", על פי ספרו של ברט איסטון אליס. גרגור ג'ורדן ("חייל מצטיין") ביים. ווינונה ריידר, קים בייסינגר, בילי בוב תורנטון ומיקי רורק שיחקו לצידו.

===========

– ועדת הסרט הזר של האוסקרים פרסמה אמש את רשימת תשעת הסרטים שעוברים לשלב ההצבעה הבא. אין "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים". אבל מדהים יותר מבחינתי: אין "פרספוליס". אבל יש "בופור". ביום רביעי שעבר לינקקתי בבלוג האנגלי שלי לאתר של קן רודולף, חבר אקדמיה שמשתתף בוועדה הסרט הזר, שכותב על כל הסרטים שהוא רואה. כבר שם היתה תחושה שיש ל"בופור" לפחות מעריץ אחד בין חברי הוועדה. רודולף, למשל, לא ממש יצא מגדרו מ"ביקור התזמורת". (מאז הפוסט ההוא סשה סטון, מהאתר Awards Daily, עשתה לו פולו-אפ, ואותו קן רודולף הצטרף לדיונים בתגובות אצלי. הבלוג באנגלית מתחיל להוכיח את עצמו).
כבר אצל רודולף קראתי שהסרט הסרבי נחשב שם כהפתעת התחרות. זו הרשימה, שכוללת סרטים של ניקיטה מיכאלקוב, סרגיי בודרוב, ג'וזפה טורנטורה, דניס ארקאן ואנדז'יי ויידה. את המועמדויות לקנדה, אוסטריה, ישראל ואיטליה איכשהו צפיתי. כל השאר הפתיעו אותי.

Austria, “The Counterfeiters,”
Brazil, “The Year My Parents Went on Vacation”
Canada, “Days of Darkness”
Israel, “Beaufort”
Italy, “The Unknown Woman”
Kazakhstan, “Mongol”
Poland, “Katyn”
Russia, “12”
Serbia, “The Trap"

==========

ויום לפני כן פירסם ניק דוסון ראיון ב"אינדי-ווייר" עם יוסף סידר וערן קולירין. עם סידר הוא שוחח בניו יורק ואז התקשר לקולירין בלוס אנג'לס ושאל אותו אותן שאלות. "בופור" עולה באמריקה מחרתיים, "ביקור התזמורת" יוצא שם חודש אחר כך. דוסון שואל אותם האם הסרטים שלהם פוליטיים, האם יש איבה ביניהם בעקבות פרשת הפסילה באוסקר, מה המסר של הסרט שלך (שאלה ששני הבמאים עונים עליה באופן כמעט זהה). אבל הכותרת שלי מהראיון היא תשובתו של סידר לגבי הסרט הבא שלו: "זה יהיה סרט יהודי, אבל לא ישראלי". אני ידעתי שסידר מתכנן סרט מוזיקלי על חייו הרב קרליבך, שיהיה הפקה ישראלית. אבל עכשיו מתברר שקרליבך נדחה והוא עובד על סרט אחר.

==========

ובעוד חצי שעה (9:45) כאן המועמדויות לבאפט"א. עדכון: ועכשיו כאן.

פול תומאס אנדרסון ואדם סנלדר על הסט של ״מוכה אהבה״. משהו פראי

פעם, בארץ רחוקה רחוקה, לפני הרבה הרבה שנים, היה מפיץ סרטים שחשב שלהראות סרטים למבקרים זה רעיון טוב. שלתת לעיתונות לתווך לקהל סרטים יוצאים דופן, ייחודיים, הממוקמים מעט שמאלה מהמיינסטרים, זה משהו שיכול להועיל לקדם סרטים מהסוג שכוכבים וקמפיינים פרסומיים לא יכולים לקדם. אלא שחלפו השנים ועל ממלכת ההפצה שהקים השתלט אחיו התאום והמרושע, שגזר נידוי של כל המבקרים מאולמותיו. הוא ביער את הביקורות על סרטיו מדפי העיתונות ונתן לסרטים קטנים ומינוריים לא יותר ממודעת 4 אינץ' ב"7 לילות" והפצה גמדית. כן, הוא שנא כנראה גם את הסרטים האלה כשם שהוא שנא את המבקרים, אלה עם הדעות העצמאיות שלהם, והאינטגריטי העיתונאי והאמנותי המשונה והבזוי שלהם. אלה שמלכלכים לו את הצלחת "שודדי הקריביים" עם ביקורות אנינות. בה האמבאג!

אבל זה לא תמיד היה כך. היו ימים, עתיקים ונושנים, של אחווה פסטורלית. חשדנות, כשם שאנשי ממון ואנשי תוכן נוטים לעקם מבט זה מול זה, אבל שיתוף פעולה אפקטיבי. ימים בהם כשהיה יוצא סרט ייחודי, מרתק, אמנותי, מבקרים היו מוזמנים לצפות בו ולנתחו מבעוד מועד. לכתור לי לו כתרים מהללים מחד, לנחור בבוז מאידך, אבל כך או כך לסמן את הסרט המרכזי של אותו סוף שבוע ולעורר סביבו דיון. כלומר, סרט שראוי שדיון יתעורר סביבו. ואפילו, אל תשאלו, מדי פעם היה המפיץ מאפשר למבקרים את הגישה אל קודש-קודשי ארמונו: אפשרות לשוחח עם הבמאי.

וכך, שלוש שנים אחרי ש"מגנוליה" היה סרט השנה של "סינמסקופ" יכולתי, בתיווך אחד המפיצים שכיום כבר ניתק מגע ממבקרי קולנוע, לפגוש את פול תומאס אנדרסון בבית מלון בליסבון, ולבלות איתו כמה שעות טובות כשהגיע לשם לקדם את "מוכה אהבה", הדיוורטימנטו הקסום שלו.

רגע לפני שעיתונאי ישראל מסתערים עליו בג'אנקטים בפסטיבל ברלין, לכבוד צאת "זה יגמר בדם" שלו, הנה פלאשבק בן כמעט חמש שנים, לסרט הקודם של אנדרסון, כשכבר ידענו שהוא בדרך ליצירת מופת, אבל לא העלינו על דעתנו שתוך חמש שנים הוא ימטיר עלינו את אחד הסרטים האמריקאים הטובים בכל הזמנים.

ויש שלל בונוסים בפנים:
continue reading…