לכל ידידיי האמריקאים: חג הודיה שמח.
============
תלמידים בסם שפיגל: ממה מת רוברט אלטמן?
אני: הביקורות הרגו אותו.
אז לא. מתברר שזה מסיבוכים הקשורים בסרטן. והנה קליפ שהועלה שלשום ליו-טיוב ובו הקטע המלא של קבלת האוסקר על מפעל חיים מלפני עשרה חודשים. ההקדמה המקסימה של סטריפ וטומלין, מונטאז' הסרטים המרגש ונאום התודה של אלטמן, שנראה – באופן נדיר למדי בשביל איש שהתפרסם בנרגנותו – מרוצה למדי. בהחלט מאוד שווה צפייה. לקליפ.
================
מבזק מחסידות ברסלב בירושלים: פול מזורסקי ("אשה לא נשואה", "הסערה", "התחנה הבאה גריניץ' וילג'") ביים סרט תיעודי על העלייה לרגל לאומן, לקברו של ר' נחמן מברסלב בראש השנה 2005. את הרעיון לסרט הוא קיבל מהאופטיקאי שלו שסיפר לו על מנהג "הקיבוץ הקדוש" – התכנסות שנתית של חסידי ר' נחמן. 25,000 מהם הגיעו לשם בשנים האחרונות מכל העולם. באתר הרשמי של הסרט, שבו תוכלו להזמין עותקים להקרנות פומביות (פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים מתקרב. אולי לשם?), יש ציטוטים מלאי שבחים על הסרט מפי לארי קינג, מל ברוקס וקירק דאגלס (מבקרי "וראייטי" שראו את הסרט בפסטיבל מונטריאול האחרון, אגב, חשבו שזה סרט ביתי חובבני). בעמוד המיי-ספייס שלו, בו כותב מזורסקי על עצמו שהוא "מוכר חלבה", תמצאו את הטריילר לסרט. אגב, בטריילר תראו שוט קצר של רב היושב ליד מזורסקי ואומר "רבי נחמן איז א ביג צדיק". זהו הרב עמרם הורביץ, שסבו הוא זה שעל פי האגדה מצא את הפתק שעליו היה כתוב "נ נח נחמן מאומן". הרב הורביץ אחראי למהפכת הננחים עם מכוניותיהם המרעישות וסטיקריהם.
============
בגרמניה התחילו לעבוד על קומדיה מטורפת שתעסוק בהיטלר שתיקרא "מיין קאמפף". מצחיק? הנה הכותרת מהבוקר ב"סקרין דיילי":
Hitler farce among new projects backed by Germany
Germany's State Minister for Culture Bernd Neumann announces funding of $1.86m for 12 projects including Urs Odermatt's Mein Kampf
===========
מה שמזכיר לי: היום לפני חצי שנה הושק חרם המפיצים על מבקרי הקולנוע בארץ. כמעט כל המפיצים כבר הפסיקו עם החרם. כיום זה בעצם חרם של רשת בתי קולנוע אחת נגד המבקרים. כתבתי על כך אתמול במדור "דף הבית" ב"פנאי פלוס".
וב"סינמסקופ" המודפס כתבתי על "משפטו של ג'קי די" של סידני לומט (שבעצם די דומה לפול מזורסקי) ועל "13 (זאמטי)" הצרפתי-גרוזיני האלים. כאן.
============
כמעט 44,000 איש ראו בישראל את "קזינו רויאל" בסוף השבוע הראשון להקרנתו (שלושה ימים). ככה ככה.
============
אהוד קינן מדווח בבלוגו על ההברקה החדשה של אל על: הם מקרינים בבכורה בין-יבשתית את המיני סדרה של HOT "מישהו לרוץ איתו" (ואולי היה צריך לשנות את שמה במקרה דנן ל"מישהו לטוס איתו"). אבל השיבוץ הוא כזה: שני הפרקים הראשונים בטיסות היוצאות מתל אביב, ושני הפרקים האחרונים בטיסות אל תל אביב. גם בטיסות הארוכות לניו יורק. מה שמעלה את השאלה: מה עושה ישראלי שחי באמריקה, טס לישראל ואז חוזר לביתו במדבר האמריקאי? יראה קודם את הסוף ואז את ההתחלה? ומה יעשה ישראלי שעובר לגור באמריקה ויראה רק את שני הפרקים הראשונים? ואולי זה בעצם מיזם של הסוכנות היהודית להבטיח את שובם של הישראלים הביתה. מי שטס לכיוון אחד לעולם לא יידע איך נגמרה הסדרה.
==========
מותו של רוברט אלטמן האפיל על מותו של גארי גרייבר, שעליו דיווח כאן חן חן בתגובות לפני שלושה ימים. וגם כאן נראה כאילו המוות הוא סוג של מקדם מכירות: הסרט התיעודי המוזכר בידיעה, בו משובצים קטעים מתוך סרטו האחרון והלא גמור של אורסון וולס (שצילם גרייבר), נקרא "מחפשים את אורסון" והוא יוקרן בסינמטק תל אביב ב-6 בדצמבר.
===========
וג'יימס ניוטון הווארד (המגיבן, לא המלחין של שאמאלאן) העלה את הלינק הזה בתגובות לפני שלושה ימים, וגם אותו לא כדאי לכם להחמיץ. מדובר בתוכנית הקולנוע של רוג'ר איברט וג'ין סיסקל, כשעוד שודרה רק בתחנה המקומית בשיקגו, ולפני שהם המציאו את המותג "Two Thumbs Up". בקטע הזה, מ-1982, הם סוקרים את "בלייד ראנר" ולגמרי, אבל לגמרי, מפספסים את הסרט. שניהם די לא סובלים אותו, אם כי איברט ציין לחיוב את מראהו הוויזואלי ואת האפקטים. זו האימה הכי גדולה שלי כמבקר, לראות סרט שהוא קלאסיקה מיידית ולא לשים לב לזה. אבל הדבר הכי מרתק בקטע הזה הוא לא רק כמה היו ארוכים הקליפים מהסרטים ששובצו באייטם, אלא שזו הזדמנות נדירה לראות קטעים מ"בלייד ראנר" מהגרסה המקורית, זו עם הקריינות, ולא גרסת הבמאי האידיוטית שסקוט הוציא ב-1992, ושאחריה דאג להעלים כל זכר לגרסה הנכונה של הסרט.
===============
נו עדן, איך "פאסט פוד" של ריצ'רד לינקלייטר? הייתה הערב הקרנת עיתונאים, לא?
תגובות אחרונות