אומרים שאין מדברים סרה על המת. אבל מה המדיניות לגבי המתים המדברים סרה על החיים? הנה ג’פרי וולס מספיד את שלי ווינטרס, ומספר על מפגש איתה ב-1983 במסיבת עיתונאים של קנון (האולפן ההוליוודי של גולן-גלובוס), לפני תחילת צילומי “מעבר לגשר ברוקלין”:

I sat right next to her at a 1983 Cannon Films press luncheon for Over the Brooklyn Bridge (held prior to shooting), and as producer Menahem Golan got up and began making a speech, Winters squinted her eyes and said to pretty much everyone at our table, “Don’t like him… nope, don’t like him.”

ותכף גלובוס הזהב. יש כאן מישהו?

אם תדפדפו טיפה אחורנית, בפוסטים שהעליתי בשבוע שעבר כשהאתר היה עוד בהרצה, תמצאו את האייטם המצמצם את המירוץ לאוסקרים לשני מתמודדים עיקריים: אנג לי נגד ג’ורג’ קלוני. הלילה, בטקס גלובוס הזהב, נראה האם מישהו מהם ייפתח הובלה, או שהם יישארו בתיקו (למשל: פרס הסרט לאנג לי, פרס הבימוי לקלוני).

טום אוניל, חזאי האוסקרים ב”גולד-דרבי”, מזכיר שאנג לי כבר היה בסרט הזה ב-1995. אז “על תבונה ורגישות” שלו זכה בפרס הסרט, אבל מל גיבסון (כמו קלוני, שחקן שזה היה סרטו השני כבמאי) זכה בפרס הבמאי. באוסקרים סרטו “לב אמיץ” כבר סחף את כל הפרסים והותיר את סרטו של לי רק עם פרס התסריט המעובד.

בקיצור, למרות שרוב הקהל באמריקה (וגם בישראל) בכלל עוד לא ראה את “לילה טוב ובהצלחה” של קלוני, חזאיי האוסקרים יתבוננו הלילה מקרוב לראות האם נצחונו של “הר ברוקבק” של לי יהיה עניין ודאי וסגור באוסקרים (כמו שנראה עכשיו) או שעדיין יש אפשרויות למהפכים.

הנה נבואותיו של אוניל לגלובוסים הלילה:

סרט (דרמה): “הר ברוקבק”.

סרט (קומדיה/מוזיקלי): “גאווה ודעה קדומה” (אוניל מציין ש”הולך בדרכי” הוא הפייבוריט לזכייה, והוא המועמד שאני מהמר עליו, אבל שהוא צופה כאן הפתעה. ואני שואל: “גאווה ודעה קדומה” זו קומדיה?!)

במאי: ג’ורג’ קלוני, “לילה טוב ובהצלחה”

שחקן (דרמה): פיליפ סימור הופמן, “טרומן קפוטה”

שחקנית (דרמה): פליסיטי הפמן, “טראנס-אמריקה”.

שחקן (קומדיה/מוזיקלי): חואקין פיניקס, “הולך בדרכי”

שחקנית (קומדיה/מוזיקלי): ריס וויתרספון, “הולך בדרכי”

שחקן משנה: ג’ורג’ קלוני, “סוריאנה” (משהו כאן נשמע לי מופרך. הייתי מהמר שקלוני אכן יזכה בפרס המשחק, אבל שיפסיד לאנג לי בפרס בימוי).

שחקנית משנה: שירלי מקליין, “בנעליה” (ההימור שלי: סקרלט ג’והנסון, “נקודת מפגש”. הגלובוסים אוהבים לתת לנערות פלא צעירות, ע”ע שלושת הגלובוסים של אנג’לינה ג’ולי, עד האוסקר שלה).

תסריט: “הר ברוקבק” (הימור שלי: “התרסקות” או “לילה טוב ובהצלחה”. זה יהיה ככה: אם “התרסקות” זוכה בתסריט, קלוני יזכה בבימוי. אם קלוני יזכה בתסריט, אנג לי יזכה בבימוי. אם “ברוקבק” יזכה בתסריט, אין לי מושג מה יקרה).

פסקול: “הר ברוקבק” (זו נראית לי הקטגוריה הכי קלה להימור. הניצחון של הסרט בקטגורייה הזאת גם באוסקר נראה בטוח).

סרט זר: צוצי (דרום אפריקה). (לא ראיתי. אני בעד “גן עדן עכשיו”, למרות שסיכוייו קלושים. והאם קשישי הגלובוס לא אמורים להתלהב מ”חג שמח” הצרפתי? אין לי מושג כאן).

מצד שני, אוניל הוא חזאי אוסקרים וגלובוסים מנוסה ומקצוען ממני.

אגב, צפו הלילה בגלובוסים כשמסך המחשב מולכם. עידכונים ופרשנויות יעודכנו כאן בזמן אמת.

 השבוע יצא בארץ סרטו החדש והמשובח (והלא אופייני) של וודי אלן, “נקודת מפגש”. וזו הזדמנות טובה להפעיל את הגוגל-דסקטופ ולמצוא מה כתבתי בשנים האחרונות על סרטיו האחרים של אלן. היבול לא עצום, אבל אני מקווה שהוא מעניין. ביקורת על “נקודת מפגש” תמצאו ביום רביעי הקרוב ב”סינמסקופ” המודפס ב”פנאי פלוס”.

להמשך הקריאה…

1. ביום רביעי הקרוב תתפרסם ב”פנאי פלוס” הסצינה האחרונה מתוך פרויקט התסריטאות שהרמתי, בו פורסמו בדפוס עשר סצינות מתוך סרטים ישראליים מסקרנים שנמצאים עכשיו בהפקה.

ה”ניו יורק טיימס”, באופן מקרי לחלוטין, מפרסם השבוע שלוש סצינות מתוך שלושת התסריטים הכי מרשימים של עונת האוסקר: “הר ברוקבק”, “התרסקות”, ו”הדיונון והלווייתן” (שייקרא בעברית, כמה עגום, “חיים בין השורות”).

2. שתי בשורות בכרטיס אחד: ז’אנג יימו וגונג לי חוזרים לעבוד יחד בסרט חדש. צ’או יון-פאט יככב לצד לי באותו סרט. גונג לי היתה המוזה של ז’אנג יימו (וגם בת זוגו) בכמה מסרטיו היפים ביותר – “הפנסים האדומים” ו”סיפורה של קיו ז’ו”, למשל. הם נפרדו, רומנטית ומקצועית, לפני 11 שנה (כעת ז’אנג יימו בן ה-55 אימץ את ז’אנג זי-יי בת ה-26 כמוזה ואשת חיק).

צ’או יון-פאט, שהיה האלטר אגו של ג’ון וו ברוב סרטיו ההונג קונגיים, ניסה להשיק קריירה הוליוודית שבינתיים לא הוכיחה עצמה.

עוד פרטים על הסרט החדש, “ללבוש שיריון בעיר” (או  满城尽带黄金甲 בסינית, בהנחה שיש לכם פונטים מתאימים במחשב), תמצאו ב-TWITCH, אתר משובח המוקדש לחדשות מהקולנוע האסייאתי. 

3. הבלוג “מוביהול” מביא סקופ חביב על ליהוקים אפשריים לסרט ההמשך המתקרב של “באטמן מתחיל”. הוא לא מזכיר שמות אבל נותן תיאורים די מפורטים. אם אין לכם כוח להתחיל לנחש במי מדובר, האתר “מובי בלוג” מנסה לפענח את כתב החידה (למתעצלים להקליק: רייצ’ל וייז לתפקיד הבחורה, ג’וני דפ לתפקיד הג’וקר – הכל עדיין בגדר שמועות וספקולציות, כמובן).

“הר ברוקבק” ייצא בארץ רק בעוד שבוע, אבל ביקורת שלי עליו תמצאו כאן. זו ביקורת ראשונית, מגיע לסרט הזה ביקורת מפורטת יותר שמן הסתם עוד תיכתב.

אם תעברו לגרסת הדפוס של “סינמסקופ” בתוך “פנאי פלוס” תמצאו עוד כל מיני פיצ’יפקעס וסצינה מתוך התסריט של “בופור”, אחד הסרטים הישראליים המסקרנים של השנה הקרובה, שמביים יוסף סידר.

והיום אני מסיים את הכתיבה של “סינמסקופ” לגיליון השבוע הבא (לוקח יומיים-שלושה לכתוב את המדור השלם), אז אל תצפו לעדכונים כאן עד הערב או מחר.

סרטו של אודי אלוני “מחילות” התקבל למסגרת פנורמה בפסטיבל ברלין. “בובות של נייר”, סרטו התיעודי של תומר הימן (גרסה מקוצרת של סדרת הטלוויזיה שלו ל-yes) יוצג במסגרת הדוקומנטרית של פנורמה.

בצהריים פורסם באן.אר.ג’י שהסרטים הקצרים “חיילת בודדה” ו”ויקה” יוצגו גם הם בברלין. אבל אם כתבי הקולנוע היו מסתכלים קצת על הודעות לעיתונות הרשמיות של הפסטיבל, ולא רק לפקסים ולאימיילים שהיחצנים המקומיים שולחים להם, הם היו מגלים שהנוכחות הישראלית השנה מרשימה בהרבה.

ועוד קשר ישראלי (עקיף וקלוש, אמנם): דניאל בורמן, הבמאי הארגנטינאי שסרטו “חיבוק אבוד” הוצג לפני שנתיים בתחרות הרשמית בברלין (ושעסק בצעיר יהודי שאביו נטש את המשפחה ועלה לישראל), הוא הבמאי שייפתח את מסגרת הפנורמה השנה. גם בסרטו החדש, “חוקי משפחה”, משחק דניאל הנדלר, ששיחק בכל סרטיו הקודמים.

אודי אלוני, בנה של שולמית אלוני, הוא אמן מיצבים וסופר ש”מחילות” הוא סרטו הארוך הראשון. בסרט משחקים איתי טיראן, מוני מושונוב, קלרה חורי ומכרם חורי.

הנה לינק לשאר סרטי פנורמה. שימו לב לחדש של ניל ג’ורדן, לדוקומנטרי של מישל גונדרי ולסרט הכה מסקרן של מארי הארון, אולי היוצרת הקווירית הכי מעניינת כרגע באמריקה.

פסטיבל ברלין ייפתח בדיוק בעוד חודש מהיום, ב-9 בפברואר.

עדכון, יום שלישי: הידיעה על סרטי פנורמה, ובהם הסרטים הישראליים, פורסמה תחילה באתר הרשמי של פסטיבל ברלין ואחרי הצהריים כאן. היום בבוקר היא פורסמה גם בניוזלטר של עיתון הקולנוע האירופי “סקרין דיילי”. ב-8:13 בבוקר הגיע הקומוניקט לעיתונאים המקומיים מאסנת בוקופצר, יחצנית “מחילות”. ב-10:44 עלתה ידיעה ב-ICE (המכילה את שני הקומוניקטים, של בוקופצר ושל סם שפיגל, כמעט מילה במילה), ב-14:20 (23 שעות אחרי) העלתה מירב יודילוביץ’ ידיעה ב-ynet (יודילוביץ’ ידעה להוסיף על סרט ישראלי קצר נוסף שהתקבל לפסטיבל), וב-17:20 גם איתי שטרן ב-NRG פרסם את הידיעה (כשהוא מבלבל בין תומר הימן, במאי “בובות של נייר”, ובין אחיו, ברק הימן).

המירוץ לאוסקר מתחמם. או בעצם מתקרר, תלוי מאיזה כיוון אתם מסתכלים. פרסום המועמדויות לפרסי האיגודים המקצועיים השונים די ממקד את אלומת האור ב”הר ברוקבק” של אנג לי. אם עד לפני שבועיים לא היה מוביל ברור במירוץ לאוסקרים, הרי שעכשיו כבר יש. “הר ברוקבק” הוא המועמד המוביל ושאר הסרטים צריכים לנסות להדביק אותו.

אבל יש שניים בלתי צפויים שנושפים בעורפו: “לילה טוב ובהצלחה” של ג’ורג’ קלוני ו”התרסקות” של פול האגיס. “התרסקות”, שזכה להתעלמות מצד איגודי המבקרים, קם לתחייה במועמדויות לגילדות השונות.

עוד מוקדם להתחיל לנבא (אני מחכה לגלובוס הזהב כדי לפצוח בספקולציות מאסיביות), אבל בינתיים זה מסתמן ככה: “הר ברוקבק” לוקח אוסקר לסרט. המלחמה האמיתית הצמודה בין קלוני והאגיס תהיה על קטגוריית התסריט המקורי. קלוני ייזכה.

“הר ברוקבק” יציג בארץ בעוד עשרה ימים, ב-19 בינואר. “התרסקות” כבר יצא בדי.וי.די. “לילה טוב ובהצלחה” יגיע מתישהו בפברואר-מרץ.

תראו מה מציג השבוע בקולנוע למלה פיירפקס בווסט הוליווד: “האושפיזין”, שמתרחש בירושלים; “גן עדן עכשיו”, שמתרחש בשכם; “ממלכת גן העדן”, שמתרחש בירושלים; ו”שרה סילברמן – ישו הוא קסם”, שלא מתרחש בירושלים אבל מכיל לא מעט בדיחות יהודיות ממופע הסטנד אפ של סילברמן.

הצילום לקוח מאתרו של ג’פרי וולס hollywood-elsewhere.com. וולס כותב השבוע על גרסת הבמאי של “ממלכת גן העדן”, של רידלי סקוט, גרסה הנמשכת 190 דקות, 45 דקות יותר מזו שהוקרנה במקור. הוא טוען שהגרסה הזו עושה חסד רב עם הסרט. אנחנו נחכה מן הסתם לדי.וי.די.

שלום. זו עוד לא ממש השקה רשמית, רק ניסוי כלים. כאן יעלה בקרוב הבלוג שלי. עוד קצת סבלנות.

– יאיר