אנו מפסיקים את שידורי היום כדי להביא לכם את הבשורה הטובה ביותר של השבוע: "המעיין" של דארן ארונופסקי יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה ב-7 באוקטובר.
"הוליוודלנד" של אלן קולטר יהיה סרט הנעילה שבוע אחר כך, ב-14 באוקטובר.
That is all
הרהור לשוני: איך אתם מעדיפים את הניין-אילבן שלכם? בעברית, בה כותבים קודם את היום ואז את החודש, או באנגלית? האם כשאתם רואים את הצירוף 9.11 אתם חושבים על אסון התאומים או על התשעה בנובמבר משירו של דיוויד ברוזה "סיגליות"?
אני, בכותרת הפוסטים, התייחסתי ל-9.11 כאל מותג גרפי, המנותק מהתאריך העברי ומתייחס לאירוע אמריקאי בעל נוכחות גלובלית, אבל הצוות הלשוני התומך בי התריע על שיבוש.
לכן, אני שואל את קהל הקוראים: כשאתם רואים את הצירוף השגוי מבחינה עברית 9.11 האם האסוציאציה שלכם היא "שגיאה!" או "קרסו מגדלי התאומים!"?
הסרט "קליק", אחד הסרטים הנבונים המוצגים כרגע (בלי לזכות להערכה ראויה), מסתיים אי שם בעתיד. הדמות שמגלם אדם סנדלר, איפשהו בין גיל 50 ל-60, מוצאת את עצמה בחתונת הבן.
בתחילת הסצינה, כדי למקם אותנו בעתיד, מוצג שוט לילי של הסקייליין המנהטני. שם ניצבים להם שני מגדלי תאומים חדשים, עם אותו חצי פיתול שהאדריכל דניאל ליבסקינד פינטז עליו בהצעתו לעיריית ניו יורק.
9/11 שנה אחרי. דיווח מניו יורק
פורסם ב"העיר", ספטמבר 2002
למרבה ההפתעה – או החרדה – כלל לא שמים לב שמגדלי התאומים אינם. אולי כי תמיד הם היו קצת חריגים בקו הרקיע הניו יורקי, ואולי כי קשה לשים לב לדברים בהיעדרם, אבל בנסיעה מנמל התעופה ג'יי.אף.קיי לכיוון מנהטן, קו הרקיע נראה מרשים כהרגלו. גם מהצד השני של העיר – בעליה ממנהרת לינקולן לתוך ניו ג'רזי, מנהטן נראית חגיגית ומרהיבה כתמיד. האמפייר סטייט בילדינג ומגדל קרייזלר עדיין שם, נדמה שהתאומים מעולם לא היו שם. את העובדה שביום בהיר את מגדלי התאומים אפשר היה לראות כבר מנמל התעופה עצמו, קל לשכוח.
continue reading…
תודה לאל שיש עוד אנשים שחושבים שיש ערך בצפייה בקלאסיקות על מסך גדול. פסטיבל חיפה הוא כנראה אחרון המוהיקנים בארץ שטורח לארגן מחוות ליוצרים. והשנה: סם פקינפה. איזו בחירה מעולה. הרי זה במאי שסרטיו ראויים להיראות על מסך גדול, עם הפריימים הסינמסקופיים מלאי הפעולה, הדחוסים באלימות.
הסרטים של פקינפה שיוקרנו בחיפה:
"הביאו לי את ראשו של אלפרדו גרסיה"
"השיירה"
"פאט גארט ובילי הנער" (אני מקווה שבגרסה המשופצת החדשה)
"כלבי הקש"
"חבורת הפראים"
ועוד שני סרטים תיעודיים חדשים על הבמאי: "פקינפה: תשוקה ופיוט" ו"רקוויאם לבילי הנער".
שלושה יוצרים מרתקים מספרים או כותבים על הפרויקטים הבאים שלהם.
continue reading…
אל תנטשו את פוסט הגנוזים. המשיכו להציע שמות של סרטים מהשנים האחרונות שנקנו להפצה מקומית אך מעולם לא הופצו בבתי הקולנוע. הרשימה שם הולכת ומתארכת.
כשאני מביט ברשימה, בה ג.ג מסתמנת כגונזת הראשית, אני נזכר בפעם היחידה בה פגשתי את יגאל גלאי, מנכ"ל ג.ג. זה היה באולפן "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית. הנושא היה חרם המפיצים על המבקרים.
continue reading…
האייטם השני ב"מר משיב" הכניס אותי לדכדוך מוכר. אני לוקה בו אחת לתקופה: ההכרה שקהל הצרכנים של קולנוע איכותי ופורץ גבולות לא מקבל שירות ממפיצי הקולנוע בארץ. כמה מהסרטים המשמעותיים, החשובים, הנפלאים, המדוברים של השנים האחרונות כלל לא הופצו כאן. במקרה הטוב הם זכו להקרנה פסטיבלית או סינמטקית לפני שהתנדפו, במקרה הרע הם פשוט נעלמו מעל פני האדמה.
המפיצים הישראלים, בין אם בהחלטתם או בהחלטת האולפנים שהם מייצגים, גונזים סרטים על ימין ועל שמאל.
קבלו את יניב אידלשטיין, בשידור חי מפסטיבל ונציה, מדווח על שני הסרטים המסקרנים של הפסטיבל: החדש של דארן ארונופסקי והחדש של דיוויד לינץ'. עליהם הוא כותב שהם פשוט… נו, תקראו:
תגובות אחרונות