את "משחקי שעשוע" המקורי של מיכאל האנקה ראיתי בקומפלקס הקולנוע "ששת המופלאים", שמשפחת שני הקימה בתחנה המרכזית החדשה לפני 11 שנה וששרד שם זמן קצר מאוד. הרעיון היה ליצור קולנוע בו אפשר לשוטט בין האולמות בכרטיס אחד. אבל הסרטים שהוצגו שם בפתיחה היו המירע של חברת "ניו אימג'", כולל "מאקרנה" של בועז דוידזון, ושאר סרטי […]
1. אפילו בת ה-6 שלי התפלאה: באותו שבוע היא ראתה סרט על קופים שטסים בחללית, על רובוט שטס בחללית והיום על זבובים שטסים בחללית. משונה אף יותר: "קופים בחלל" ו"טרמפ לירח" הם סרטים כמעט תאומים, שניהם מספרים מבעד לעיניהם של בעלי חיים את סיפורו של כיבוש החלל האמריקאי. שניהם גם הופקו מחוץ לאולפני האנימציה המוכרים. […]
הייתי בטוח שזה יהיה סרט שיהיה קשה לעמוד בפני הגרוב שלו, משהו שקרה לי עם "היירספריי" לפני שנה. מפח הנפש היה טוטלי. הנה הביקורת המבואסת שלי על "מאמא מיה!", חורבן טוטלי של פוטנציאל כביר. התפתיתי לתת לביקורת את הכותרת "אי של רעש", כהומאז' לסרט החינני יותר שיצא בסוף השבוע לצידו, אבל לבסוף הלכתי על הצפוי […]
אפשר לקרוא לזה "תסמונת פאולו סורנטינו". הבמאי הכי מופלא כרגע באיטליה העיר שם תעשייה שלמה בבעיטה. ל"אי של שקט" שעולה בסוף השבוע בארץ אין שום קשר לסורנטינו. או האמנם? אחד הדברים שסורנטינו עושה זה שימוש בולט ומופגן בפופ ורוק אלטרנטיבי, אמריקאי או בריטי לרוב, בפסקולי סרטיו. צינה גדולה בתמונה וחום עז משימוש מפתיע בשיר שלכאורה […]
אהרון קשלס ישי קיצ'לס עילם וולמן אורון שמיר ניב שטנדל סטיבי אביעד שמיר נועה מנהיים אורי קליין וואט דה פאק איז דיס? + תגובה מאירת עיניים של רז-ש, מהפוסט הקודם. ואני: המשך…
הרגע יצאתי מ"גלאס: דיון של פיליפ ב-12 פרקים", סרט מצוין של סקוט היקס על אחד האמנים האהובים עליי. ארול מוריס, שגלאס הלחין שלושה מסרטיו, מתראיין. "אף אחד לא יודע להלחין 'חרדה קיומית' יותר טוב מפיליפ", הוא מסביר. ובין השאר מבקר גלאס בחדר העריכה בו עובד וודי אלן על "חלומה של קסנדרה". מה שהזכיר לי שלפני […]
האמינו להייפ: "וול-E" הוא אחד הסרטים היפים שראיתי מימיי, וברבע השעה שעברה מאז צאתי מהסרט אני נדרש לייצר כאן כמה פסקאות ביקורת כשעיני עדיין לחות מדמעות התרגשות ומסונוורות מהיופי הוויזואלי ומלא הנשמה שהסרט הזה גדוש בו. אנימציה שמנימציה, הסרט הזה הוא סוגה בפני עצמה. יש בו קטעי לייב-אקשן המוצגים בווידיאו (קטעים מ"הלו דולי" ונאומים של […]
קליין קשלס (הביקורת הכי יפה על הסרט) דובדבני אלקריב (אני מניח שאלקריב בקיא בסיפור חייו האמיתי של רשף לוי, כי הוא קרא לדמות של עפר שכטר "חסה". חסה היה הכינוי האמיתי של החבר שעליו מבוססת דמותו של עפר שכטר, דמות שנקראת בסרט סבתא). ואני: המשך…
רגע, רגע. "הנקוק" הזה דווקא לא רע בכלל עדן היה הראשון ואחריו – ואולי בהשפעתו – כל העולם הלך והתנפל על "הנקוק" ואפילו המבקר של "וראייטי" השתמש בדימוי – המוצלח, אגב – ל"אחרון גיבורי הפעולה". "הנקוק" הפך בשבוע האחרון לסרט הכי מושמץ בבלוגוספירה. רצח אופי או הברקה שיווקית שנועדה להנמיך ציפיות מפרויקט שממילא היה די […]
תגובות אחרונות