"מתי אדוארד יבוא ויציל אותי מהסרט הזה" ראשית, השם. "ברוכה הבאה לריילי", לכאורה, נשמע תרגום לא רע ל"Welcome to the Riley's". והרי נהוג שבתרגום לעברית מסירים את s השייכות, ולעיתים גם את s הריבוי, כי לא לגמרי ברור מה לעשות איתה. אבל אז נוצרת בעיה: מי זה הריילי הזה. "ברוכה הבאה לריילי" מעביר את התחושה […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 9.2.2011 "הדרך" הוא סרט מעניין מדי שאבזבז יותר מדי מילים בפתיח כדי לתהות איך, לכל הרוחות, קרה שהוא מגיע למסכי הקולנוע בישראל 17 חודשים אחרי בכורתו. כבר די ביססנו את זה כאן חזור ובסס: אני לא באמת מבין את המפיצים ואת דרכי פעולתם. לא מעט, אגב, בזכות העובדה שהם […]
אני לא מאמין ש"בורלסק" מופץ בארץ ו"127 שעות" לא. אני פשוט לא מבין את זה. פורסם ב"פנאי פלוס", 2.2.2011 וואו, אנחנו בעונה החמה. יופי של סרטים יש עכשיו בבתי הקולנוע. אם החמצתם, לכו להשלים. את "רשת החברתית" ראיתם? ו"נאום המלך" שיעשע אתכם? וכבר הסתחררתם מ"ברבור שחור"? האם "קר עד העצם" לפת אתכם? והאם הופנטתם מ"אי […]
המלך ואני (או: לזה אני קורא "קיר רויאל"!) אם הייתי יכול לכתוב ביקורות בנות מילה אחת בלבד הייתי כותב על "נאום המלך": "מהנה!". כך, עם סימן הקריאה. יותר טוב פי מאה מ"הוד מלכותה גב' בראון", שמספר סיפור כמעט זהה – כלומר, בז'אנר ה"בן המלוכה הבריטי מתיידד עם אחד העם". יותר טוב פי חמישים מ"המלכה" […]
בשבוע אחד ראיתי שני סרטים שצילם רוג'ר דיקינס, גם את "אומץ אמיתי" וגם את "קומפני מן". חי נפשי, כמה יפה שהאיש הזה יודע לצלם. גם סרטים בינוניים הוא מצלם נפלא. ודי מדהים שהאיש הזה עדיין מתהלך בינינו נטול אוסקר. אולי סוף סוף השנה, על "אומץ אמיתי"? "קומפני מן", סרט קטן יחסית (יחסית ל"אומץ […]
בשורה התחתונה, אני מאושר ש"עותק נאמן למקור" הובא להקרנות מסחריות בארץ. זה אמנם סרט שאני מניח שנמצא עליו בעתיד הלא רחוק כל מיני רצנזיות גבוהות מצח, המנסות לפצח את האופן שבו הסרט עצמו מתמודד עם הסוגייה הפילוסופית שהוא מציג בפתיחתו, איך הוא מיישם אותה עם קולנוע ועל החיים (והזוגיות), אבל בהחלט יכול להיות שקהל חובב […]
על "גיא אוני" של דן וולמן כתבתי פסקה תמציתית אחרי שראיתי אותו בפסטיבל ירושלים. למען האמת, אין לי הרבה יותר מזה להגיד עליו. סרט סימפטי. ובכל זאת, ניסיתי: פורסם ב"פנאי פלוס", 12.1.2011 דן וולמן, אחד הוותיקים ביוצרי הקולנוע בישראל, מוציא השבוע סרט חדש. וולמן, שסרטיו קטנים, אינטימיים וספרותיים למדי, התפרסם בתחילת שנות השבעים בזכות העיבוד […]
אני יכול לתמצת את הרושם שלי על "מכאן והלאה" בשתי מילים נפרדות: א. "צונאמי" (כלומר, סיקוונס הפתיחה המאוד מרשים, ולמעשה הסיקוונס הראשון והאחרון בסרט שהיה בו גם וירטואוזיות וגם אכפתיות). ב. "נשכח" (כלומר, הפך מ"בלתי נשכח". כי הייתי צריך לגרד עמוק עמוק בתוך הזכרון שלי כדי להיזכר על מה היה הסרט, וזאת אחרי בסך הכל […]
וואו! דארן ארונופסקי הזה, הוא משאיר את פי שמוט ואת ליבי בהאצת פעימות בסרטיו. וכנראה שהוא בשיאו ובמיטבו כשלצידו הצלם הקבוע שלו, מתיו ליבאטיק, יחד הם מייצרים שוטים עוצרי נשימה. מסרטו הקודם של ארונופסקי, "המתאבק", יצאתי קצת מסויג. וכעת, אני חושב שאולי זה באמת בגלל שליבאטיק לא צילם לו אותו, ושזה פשוט לא זה כשהם […]
רגע רגע, לפני הכל אנחנו חייבים לדבר על סצינה אחת ויחידה מתוך "הצרעה הירוקה", הסרט החדש שבו מישל גונדרי (מכל האנשים בעולם) מביים תסריט של סת רוגן ואוון גולדברג ("סופרבד", "פיינאפל אקספרס"). סצינה אחת בת כ-2-3 דקות (אולי אפילו פחות) שמצדיקה סרט שלם באורך 122 דקות, סצינה אחת שמצדיקה כרטיס לסרט במחיר פרמיום של 45 […]
תגובות אחרונות