"פרידה" (A Separation) של אסגאר פרהדי הופך בשבועות האחרונים לסרט הזר המוביל במירוץ לאוסקר, הישג יוצא דופן לסרט אירני, בתקופה בה אירן היא מדינה נטולת לובי בינלאומי שיעמוד לצידה. הסרט כבר זכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, בפרס אסיה-פסיפיק, ופרס הסרט הזר מטעם המבקרים של ניו יורק והנשיונל בורד אוף רוויו. מבקרי לוס אנג'לס הלכו […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 14.12.11 הסופר פיליפ קלודל הפך לפני שלוש שנים גם לבמאי והביא לנו את "לאהוב אותך מאז", פצצת דכאון אפקטיבית עם קריסטין סקוט תומס בפקיד הראשי, שהיתה אגרוף לא קטן בבטן. עכשיו עם "השקט באהבה", סרטו השני, מתברר שבלי קריסטין סקוט תומס הוא כלום. "השקט באהבה" מספר על איטלקי שחי בצרפת. […]
בתמצית, ובפרפרזה על דברי ר' מנחם מנדל מקוצק: לא כל מה שחושבים צריך לומר, ולא כל מה שאומרים צריך לכתוב, ולא כל מה שכותבים צריך להדפיס, ולא כל מה שמדפיסים צריך להגיש למפיקים, ולא כל מה שמגישים צריך לאשר, ולא כל מה שמאושר צריך לצלם, ולא כל מה שצולם צריך להפיץ, ולא כל מה שמופץ […]
לעיתים, יש קללה מסוימת בלהיות מישהו שרואה המון סרטים. קללת הציפיות. קחו את הסרט הרביעי בסדרת "משימה בלתי אפשרית". אם זה היה סתם עוד סרט פעולה בשם "קוד צללים" עם טום קרוז בתפקיד הראשי ובמאי אלמוני או מדרג ביניים, הייתי אומר לכם שהסרט הזה ממש מהנה וחביב וראוי. כפי שעשיתי, למשל, עם "כמו יום ולילה" […]
"בונראקו" אם הייתי הציניקן שהייתי פעם בטח הייתי שולף משפט כמו "נראה לי שעל הסט של 'בונראקו' היו יותר ישראליים מאשר על הסט של 'פלייאוף'." אבל אני כבר שנים מנסה להיות בדיאטת ציניות, אז אתאפק. ובכלל, כמות השמות הישראליים שמופיעים בקרדיטים של כמה מהסרטים האמריקאים המוצגים כעת בארץ מתחילה להזכיר את סוף שנות השבעים, […]
אני צריך להודות: מאז שכתבתי בשבוע שעבר את הביקורת המצורפת להלן, צפיתי שוב ב"מלנכוליה" של לארס פון טרייר, וטיפונת התרככתי לגביו. יש בו עדיין דברים מעצבנים, ופון טרייר עדיין נורא מכעיס אותי (אני חושב שהוא עושה את זה בכוונה), אבל חצי השעה האחרונה של הסרט די מדהימה – ויזואלית ורגשית. וכך גם חמש הדקות […]
אושר! רגע, רגע, מהתחלה. כי הסרט הנפלא הזה ארוז היטב. הוא נפתח עם סרט אנימציה קצר ומשעשע מאוד מאוד מסדרת "צעצוע של סיפור" – המשך הרפתקאות הצעצועים בבית של בוני. ההברקה של סרטון היא היכרות עם מגוון מטורלל של צעצועים עזובים מארוחות ילדים במזללה בסגנון מקדונלדס. יש שם כמה שנינויות נפלאות של צעצועים […]
בחיי שלא תצליחו לשכנע אותי ש"אלוהי הקטל" אינו סרטו החדש של פולקר שלונדורף. אבל אתם מתעקשים שרומן פולנסקי ביים את הסרט הזה? לא יתכן. השוט הראשון*, הארוך-הארוך, המופיע על רקע הקרדיטים, ומציג במבט מרוחק (שמי שלא שם לב יחמיץ בקלות) ומציג את הריב בין שני הילדים שהוא המאורע המחולל של הסיפור כולו – הרי […]
אם בא לכם לראות את אחד הסרטים הישראליים הכי יוצאי דופן שנעשו כאן בעת האחרונה – פרויקט עצמאי לחלוטין – הניחו את העכבר וגשו לסינמטק הסמוך לביתכם וצפו ב"פלנטה אחרת" של עידן זעירא. תספיקו להגיע אליו עוד היום בסינמטק תל אביב וגם בסינמטק ירושלים. ואז שובו הנה וקראו את המעט שהיה לי לכתוב עליו. […]
שני סרטים ישראליים העוסקים בניצולי שואה שאחרי המלחמה משהו בפנים בער בהם לחזור לגרמניה ולנהל חיים נורמליים מול עיניי הגרמנים. האחד הוא "פלייאוף" של ערן ריקליס שבניגוד למה שמבטיח קמפיין השיווקי, אינו עוסק כלל ברלף קליין; השני הוא "הדירה". האחד הוא הפקת ענק בינלאומית שכושלת כמעט בכל צעד וכדרור שלה; השני הוא סרט תיעודי חד […]
תגובות אחרונות